פורטל:לוחמה אווירית/הידעת?/רשימה

לקט קטעי "הידעת?"

1	מסרשמיט Me 163 מטוסי ה-מסרשמיט Me 163, מטוסי הקרב הרקטיים המבצעיים הראשונים, אשר השתתפו באופן מוגבל במלחמת העולם השנייה והוטסו על ידי כנף קרב שלמה (כ-90 מטוסים), היו מקורקעים רוב הזמן בשל חוסר בדלק רקטי מתאים.	עריכה | תבנית | שיחה
2	סמל חיל האוויר השמיני קבוצת קרב 56 הייתה אלופת ההפלות מבין כל היחידות האמריקאיות בזירה האירופית במלחמת העולם השנייה (677.5) ושנייה במספר ההפלות מבין כל חילות האוויר של צבא ארצות הברית, זאת למרות שלקראת סוף המלחמה היא הייתה הקבוצה האחרונה בחיל האוויר השמיני שעדיין הטיסה את ה-P-47 ת'נדרבולט שנחשב לנחות בביצועים ביחס ל-P-51 מוסטנג שהחליף אותו בשאר הקבוצות.	עריכה | תבנית | שיחה
3	P-51 מוסטנג מטוס הקרב P-51 מוסטנג נחשב למוצלח מאוד במלחמת העולם השנייה, למרות שהיה רגיש מאוד לפגיעה מסוגי נשק רבים מאוד. רגישותו נבעה מפגיעות מערכת הקירור הנוזלי של המנוע שלו, די היה בפגיעה אחת מנשק קל כדי להשביתה ולהפיל את המטוס. במלחמת קוריאה, טייסות מטוסי מוסטנג שהטיסו אותו למשימות סיוע אווירי קרוב ספגו אבדות קשות בגלל תכונה בעייתית זו.	עריכה | תבנית | שיחה
4	הנקל He-50 מפציץ הצלילה ה-הנקל He-50 הדו-כנפי שתוכנן במקור לשימוש חיל הים הקיסרי היפני ב-1931, שירת בלופטוואפה כמעט עד סוף מלחמת העולם השנייה.	עריכה | תבנית | שיחה
5	במהלך הקרב על צרפת נאלצו צוותי הקרקע של הלופטוואפה להוביל דלק במיכליהם הפנימיים של מטוסי תובלה שאותם היו מרוקנים לשימוש במטוסי קרב והפצצה בעקבות פקק תנועה בגשרים על נהר המז.	עריכה | תבנית | שיחה
6	ביחס לגודלו הקטן יחסית של מערך המפציצים האמריקאי בחיל האוויר השמיני בהשוואה לשאר הזרועות של צבא ארצות הברית, האבדות שלו היו הגבוהות ביותר במלחמת העולם השנייה. עד לסוף המלחמה כ-50,000 טייסים, נווטים, מטילנים ומקלענים קיפחו את חייהם במשימות ההפצצה.	עריכה | תבנית | שיחה
7	השימוש המבצעי הראשון במסוקים התבצע על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה. התעשייה החלוצית הצליחה לייצר דגמי מסוקים ששימשו לתובלה וסיור ימי.	עריכה | תבנית | שיחה
8	מטוס הקרב מימי מלחמת העולם השנייה, ה-P-39 איירקוברה, שלא התקבל בהצלחה לחיל האוויר הבריטי ולחילות האוויר של צבא ארצות הברית, התקבל בהצלחה רבה בברית המועצות ואף השיג הפלות רבות. למעשה, חמישה מתוך עשרת אלופי המפילים של ברית המועצות השיגו את מירב הפלותיהם במטוס זה.	עריכה | תבנית | שיחה
9	לוקהיד SR-71 הטקטיקה ההגנתית בזמן זיהוי יירוט על ידי טיל קרקע-אוויר של מטוס הביון העל קולי, לוקהיד SR-71, היא פשוט להאיץ. מכיוון שהמטוס טס במהירות גבוהה מאוד ובגובה רב, קיים סיכוי רב יותר שהטיל המיירט ישרוף את כל הדלק שלו ויפול מהשמיים מאשר שהוא יצליח לפגוע במטוס.	עריכה | תבנית | שיחה
10	לוקהיד SR-71 מטוס הביון האמריקאי, לוקהיד SR-71 תוכנן ממטוס ריגול סודי שפותח לטובת ה-CIA, ה-לוקהיד A-12 ושניהם היו חלק ממשפחת הציפור השחורה. למרות שהשימוש המבצעי בו ערך כשנה, קיום המטוס היה חסוי לחלוטין. על גבי חלק מדגמי ה-A-12 היה מטוס ביון בלתי מאויש שהיה משוגר מהמטוס.	עריכה | תבנית | שיחה
11	בגלל שמטוס ה-SR-71 טס במהירויות של מעל למאך 3, המבנה שלו הותאם להתפשטות החומר שנבעה מהחום הרב שנוצר מהחיכוך במהירויות אלה. הפנלים של המטוס יוצרו כאשר הם קטנים יותר בהתחשב בגורם זה, ובשל העובדה שפנלים אלה שימשו גם כדפנות מכלי הדלק, כשהיה המטוס על הקרקע נזל הדלק באופן קבוע מכלל המיכלים.	עריכה | תבנית | שיחה
12	במלחמת העולם הראשונה נמנע מהטייסים הבריטים לטוס עם מצנח מכיוון שהפיקוד העליון האמין כי טייסיו יעדיפו לקפוץ כדי להימלט מאשר להילחם באויב. לעומתם הטייסים הגרמנים צוידו במצנחים כבר ב-1918 שהצילו הרבה טייסים, ביניהם גם ארנסט אודט, סגן אלוף המפילים אחרי הברון האדום, שניצל בצניחה פעמיים.	עריכה | תבנית | שיחה
13	מערכת כיפת ברזל תוכננה ליירט רקטות מטווח קצר בלבד. עם זאת, במהלך הפעלתה המבצעית בישראל, התגלה כי היא יעילה גם בתור מערכת נ"מ, וכי היא מסוגלת ליירט מטוסים הנמצאים בגובה של עד עשרה קילומטרים.	עריכה | תבנית | שיחה
14	מטוס קרב F-15 איגל של טייסת הקרב ה-71 של חיל האוויר של ארצות הברית בשנת 1983 התנגש מטוס קרב מסוג F-15 איגל של חיל האוויר הישראלי במטוס סקייהוק בעת טיסת אימון מעל הנגב. הסקייהוק עלה באש וטייסיו נטשו בשלום. ה-F-15 איבד את כנפו כך שנותר עם כנף אחת בלבד. הטייס והנווט ניסו והצליחו לחדש את שליטתם במטוס הפגוע ולהמשיך לטוס עד לנחיתת חירום במהירות מעל 450 קמ"ש (כפול ממהירות הנחיתה הרגילה) בבסיס הבית. בגלל הסילון העז של אדי הדלק אשר ניתזו מגדם הכנף וגרמו להסתרתו, הטייס והנווט לא ידעו שהם טסים עם כנף אחת בלבד ולכן לא נטשו את המטוס ולמעשה גילו כי איבדו את הכנף רק לאחר הנחיתה.	עריכה | תבנית | שיחה
15	רביעיית F-11 טייגר טסים במבנה ה-F-11 טייגר היה מטוס הקרב הסילוני הראשון שיירט את עצמו. במהלך טיסת ניסוי שנערכה ב-21 בספטמבר 1956, הוטס המטוס בצלילה מתונה מגובה של 20,000 רגל. בגובה של 13,000 רגל ירה צרור בן כ-70 פגזים מתותח ה-20 מילימטר שבחרטומו ומייד עבר לצלילה חדה יותר עד לגובה של 7,000 רגל על מנת לירות צרור נוסף. מיד לאחר הצרור השני שירה, נפגעו מנוע הסילון וחופת המטוס מעצם לא מזוהה ונאלץ לפנות בחזרה לבסיס הטיסה. הפגיעה במנוע לא איפשרה לו לבצע נחיתת חירום והמטוס התרסק במרחק של פחות מקילומטר ממסלול הנחיתה. לאחר ההתרסקות נבדק המטוס ונמצא כי כתוצאה מהצלילה החריפה, מייד לאחר הצרור הראשון, חצה המטוס את המסלול הבליסטי של הצרור הראשון, ושלושה מהפגזים פגעו בו כ-11 שניות לאחר שהוא עצמו ירה אותם.	עריכה | תבנית | שיחה
16	"הברון האדום", מנפרד פון ריכטהופן, 1917 טייס חיל האוויר הישראלי אלוף-משנה גיורא אבן שהפיל 16 מטוסי אויב ומסוק, רובם במלחמת יום הכיפורים, מחזיק בשיא העולם בהפלת מטוסי סילון. אלוף ההפלות בעידן הטרום-סילוני היה אריך הרטמן, טייס בחיל האוויר הגרמני שהפיל 352 מטוסים במלחמת העולם השנייה. אלוף ההפלות המפורסם ביותר הוא מנפרד פון ריכטהופן, אלוף ההפלות במלחמת העולם הראשונה שכונה "הברון האדום" על שם צבע מטוסו, שהפיל 80 מטוסים במלחמה.	עריכה | תבנית | שיחה
17	נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה השטח הכולל של נמל התעופה המלך פהד בקטיף שבסעודיה, הוא 780 קמ"ר, יותר משטחה של מדינת בחריין הסמוכה אליו, ולמעשה, הוא גדול מעוד 24 מדינות ריבוניות בעולם. בשלב זה, מרבית השטח אינו מנוצל והוא מהווה מדבר שומם. אורכם של שני מסלולי ההמראה בנמל התעופה הוא ארבעה קילומטרים והם מרוחקים זה מזה מעל שני קילומטרים. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה שימש השדה כבסיס אמריקני קדמי למטוסי קרב, מטוסי תובלה וסוללות טילי פטריוט.	עריכה | תבנית | שיחה
18	לבנה של פייקריט בזמן מלחמת העולם השנייה הציעו ג'פרי פייק והלורד לואי מאונטבאטן את פרויקט חבקוק – בניית נושאת מטוסים מקרח באורך 600 מטר ובמשקל 2,000,000 טון שתהיה חסינה מטביעה. מאוחר יותר הוצע לבנות אותה מחומר הקרוי פייקריט העשוי תערובת של קרח ונסורת. האונייה הייתה צפויה לנוע במהירות של 10 קשרים (18 קמ"ש) ולשאת כ־150 מפציצים. אומנם נבנה אבטיפוס שנוסה בימות בקנדה, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל בשל עלות גבוהה וקשיים הנדסיים.	עריכה | תבנית | שיחה
19	גשר מצודת לונדון בשנות השישים הסיטה ממשלת בריטניה תקציבים מפיתוח וייצור מטוסי קרב לתחום הטילים המונחים. מדיניות זו פגעה בתעשיית התעופה הבריטית ובמורל טייסי חיל האוויר המלכותי. בשנת 1968 הודיעה הממשלה על קיצוצים גם בחיל האוויר עצמו, כולל ביטול המפגן האווירי השנתי שלו. כאות מחאה ערך סגן אלן פולוק, טייס קרבי ששירת בחיל, מפגן אווירי על דעת עצמו. לאחר שהמריא למשימת תחזוקה מאושרת נפרד פולוק מהגף, ועבר לטיסה נמוכה ולמרכז לונדון. הוא הקיף שלוש פעמים את בית הפרלמנט, חלף כמעט בגובה פני המים ליד אנדרטת חיל האוויר המלכותי שעל גדת נהר התמזה, המשיך אל גשר מצודת לונדון, ועבר בחלל שבין מגדלי הגשר ושני מפלסיו – מלבן ברוחב 60 מטר ובגובה 43 מטר – כל זאת בעת שהגשר המה אדם. זו הייתה הפעם הראשונה שבה עבר שם מטוס סילון. בדרכו לבסיסו ערך פולוק גם יעפים נמוכים מעל שדות תעופה שונים של החיל, כשמטוסו הפוך. פיקוד החיל לא העמיד את פולוק למשפט צבאי, כדי לא לתת לו במה להעלאת טענותיו נגד הממשלה.	עריכה | תבנית | שיחה
20	ספוטניק 1 במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20 המלחמה הקרה בין ארצות הברית וברית המועצות הייתה בשיא עוצמתה. המלחמה התבטאה, בין השאר, בפיתוח טילים בליסטיים בין־יבשתיים. שתי המעצמות נעזרו רבות בידע הגרמני, ששימש במלחמת העולם השנייה לפיתוח ה־V-2. ברית המועצות הובילה במירוץ, כשב־1956 הייתה לראשונה ששיגרה טיל בליסטי בין יבשתי - ה־R-7 סמיורקה. ב-1957 היא גם שיגרה את הלוויין הראשון, ספוטניק 1.	עריכה | תבנית | שיחה
21	בלונים מעוגנים מגינים על שמי לונדון במלחמת העולם השנייה הופצצה לונדון על ידי מפציצים גרמניים. כדי לאלץ את המפציצים להגביה לגבהים מהם לא יוכלו לפגוע במדויק, הוקפה העיר בבלונים מעוגנים. כיוון שטייסי המפציצים חששו להתנגש בכבלי העגינה של הכדורים הפורחים, הם נאלצו להגביה טוס ויכולת דיוק הטלת הפצצות שלהם נפגעה. לא הייתה זאת הפעם הראשונה בה נעשה שימוש צבאי בכדורים פורחים. בעת מלחמת צרפת–פרוסיה עשו הצרפתים שימוש בכדורים פורחים כדי לתקשר מפריז הנצורה עם שאר המדינה וכמה מנהיגים צרפתים אף נמלטו מפריז בכדור פורח. במלחמת האזרחים האמריקאית הקים צבא האיחוד יחידת בלונים מיוחדת שייעודה תצפית על כוחות הקונפדרציה, והיו בה שמונה בלוני תצפית.	עריכה | תבנית | שיחה
22	דגם הפצצה "ילד קטן" בעקבות הטלת פצצת הגרעין "ילד קטן" (Little Boy) על הירושימה ופצצת הגרעין "איש שמן" (fat man) על נגסאקי שביפן נקבע בחוקה היפנית חוק לפיו יפן (שהייתה המדינה הראשונה והיחידה בהיסטוריה שספגה מהלומה גרעינית) לא תייצר, תחקור, תאחסן, או תחזיק נשק אטומי בתחומה. כמו כן אוסרת יפן העברת נשק כזה במים הטריטוריאליים שלה.	עריכה | תבנית | שיחה
23	מטוס הקאסה 2111 מפציץ ההיינקל He 111 הגרמני היה אחד המטוסים המזוהים ויזואלית עם הקרב על בריטניה בשל צורתו הייחודית - חרטום המפציץ עוצב כחממה והיה בצורת קליע שקוף. בשנת 1943 קיבלה ספרד רישיון לייצר את המטוס, והמשיכה בייצורו תחת השם "CASA 2111" עד לאמצע שנות ה-70. המטוס הספרדי היה זהה מבחינה חיצונית למפציץ הנאצי, אך השתמש במנוע רולס-רויס מרלין בריטי. בשנת 1969 צולם בבריטניה הסרט "הקרב על בריטניה". יוצרי הסרט ניסו לאתר את כל מטוסי מלחמת העולם השנייה שנותרו שמישים, לצורך צילומי הסרט, והרכיבו מחדש "לופטוואפה" בן כמאה מטוסים. מסתבר שממטוס ההיינקל He 111 קשה היה לאתר מטוס שמיש לצורך צילומי הסרט. בסופו של דבר השתמשו מפיקי הסרט במפציץ הספרדי, הנושא מנוע בריטי, על מנת לדמות את מטוס ההיינקל הגרמני.	עריכה | תבנית | שיחה
24	משגר קטיושות קטיושה הוא שמו העממי של משגר רקטות שפותח בסוף שנות השלושים בברית המועצות. יוסיף סטלין לא נטה חסד למפתחי הרקטה ובשנים 1937–1938 נאסרו ראשי הפרויקט במסגרת הטיהורים הגדולים של הרודן. מבין המפתחים גאורגי לנגמק ואיוואן קליימיונוב הוצאו להורג לאחר שהואשמו במהלך משפט מפוברק ב"התארגנות אנטי-סובייטית", ואילו מזלם של ולנטין גלושקו וסרגיי קורוליוב שפר עליהם, והם השתחררו ממחנה גולאג אחרי שש שנים "בלבד". הם המשיכו לעסוק בפיתוח טילים ומשגרים וברבות השנים הוביל קורוליוב את תוכנית החלל הסובייטית במסגרת המירוץ לחלל.	עריכה | תבנית | שיחה
25	מטוס F-15 רכישת מטוסי קרב היא אחת מן ההוצאות הכלכליות הגדולות ביותר של צבאות העולם, אך לא תמיד היה כך. עד שנות ה-70, מטוסי קרב כמו הF-4 פנטום עלו בערך 3 מיליון דולר. מידע מודיעיני שגוי שהגיע לברית המועצות על פיתוח אמריקאי מוצלח של מפציץ הטס במהירות מאך 3 (שבפועל לא הגיע לייצור עקב כשלים הנדסיים) הוביל את ברית המועצות לפתח מטוס קרב מהיר במיוחד, המיג 25. החשש האמריקאי מעליונות אווירית סובייטית הובילה לפיתוח הF-15 המתקדם במיוחד במחיר שיא של 30 מיליון דולר ליחידה. החששות האמריקאים התפוגגו כאשר התברר שמעבר למהירות הגבוהה של המיג, המטוס לא מתמרן במהירות ולא באמת איים על העליונות האמריקאית, אך הF-15 הפך לנורמה בצבאות העולם וכל מטוסי הקרב שפותחו מאז מלווים בתג מחיר גבוה במיוחד. ב-2016 חיל האוויר הישראלי רכש מטוסי F-35 ב-100 מיליון דולר ליחידה.	עריכה | תבנית | שיחה
26	בימי שלום פועל חיל האוויר השווייצרי רק בשעות היום - בשעות העבודה המקובלות בשוק האזרחי - מסיבות תקציביות אך גם מסיבות שקשורות בשמירה על איכות הסביבה, הימנעות מנזקי רעש ופגיעה בתיירות. השבתת החיל בלילות התפרסמה ב-17 בפברואר 2014 באירוע חטיפת טיסה 702 של אתיופיאן איירליינס מעל שמי שווייץ. מכיוון שהאירוע התרחש בלילה, הוזנקו מטוסי קרב צרפתיים במקום שווייצרים לעברו.	עריכה | תבנית | שיחה
27	מטוס דאגלס A-1 סקייריידר חמוש בפצצה ייחודית באוקטובר 1965, בשיאה של מלחמת ווייטנאם, ציינו טייסי הצי האמריקני מטייסת VA-25 מועד הגעתה של הטייסת ל-6 מיליון ליברות (יותר מ-2,700 טון) פצצות על צפון וייטנאם על ידי הטלת אסלה כחלק מהפצצה על הדלתה של נהר המקונג. לאסלה הותאמו סנפירי זנב ומרעום ונבנה מתקן מיוחד להצמדתה למטוס דגלס A-1 סקייריידר. היוזמה באה מצוותי האחזקה והאוויר של המטוס, ובוצעה ללא ידיעת מפקד נושאת המטוסים. האסלה הוטלה במהלך המשימה, ובשל משקלה הקל הועפה וכמעט פגעה במטוס עצמו, אך לאחר מכן צללה אל הקרקע בשריקה צורמנית.	עריכה | תבנית | שיחה
28	טיל יריחו על כן השיגור ב-8 באוקטובר 1973, ביומה השלישי של מלחמת יום הכיפורים, פורום מצומצם של ממשלת ישראל בראשותה של גולדה מאיר הורה לחמש את טילי היריחו בעלי היכולת הגרעינית במידה וכוחות צה"ל לא יצליחו להדוף את המצרים והסורים. במבצע החשאי להכנת הטילים השתתפו גם רכבות משא של רכבת ישראל שסייעו בהעברת הטילים ממקום האחסון לבסיסי השיגור. הטילים מוקמו בכוונה במקום בו יצולמו על ידי לווייני ריגול סובייטיים כדי שמידע זה יגיע למצרים וירתיע אותם.	עריכה | תבנית | שיחה
29	מסוק CH-53 "יסעור" של חיל האוויר הישראלי אסון המסוקים הוא תאונה שהתרחשה בליל 4 בפברואר 1997, כ"ח בשבט ה'תשנ"ז, כאשר שני מסוקי יסעור של צה"ל התנגשו מעל עמק החולה, בעת שהובילו לוחמים מחטיבת הנח"ל ומיחידות נוספות למוצבי צה"ל ברצועת הביטחון שבדרום לבנון. באירוע נהרגו כל 73 החיילים שהיו במסוקים. שמונה מתוכם היו אנשי הצוות שהטיסו את המסוקים. האסון נחשב לתאונה האווירית הגדולה ביותר בתולדותיה של מדינת ישראל, ועד שנת 2002 לאסון המסוקים החמור ביותר בתעופה הבינלאומית.	עריכה | תבנית | שיחה
30	מטוס הצוקית היה אחד המטוסים הראשונים מדור הסילון הסיסמה הישראלית המפורסמת "הטובים לטיס" נטבעה על ידי משה הדר, עורך בטאון חיל האוויר, במטרה להגביר את ההתנדבות לקורס טיס. הרציונל מאחורי סיסמה זו טמון הרחק בסוף מלחמת העולם השנייה, ימי ראשיתה של התעופה הסילונית. המהירות הגבוהה והעדר מערכת הידראוליקה במטוסים אלו הצריכה הפעלת כח רב על ההגאים. לשם כך נדרשו הטייסים להיות הבחורים החסונים ביותר באוכלוסייה, ומכאן נולד הסלוגן.	עריכה | תבנית | שיחה
31	הצגת טילי ההוק במצעד יום העצמאות ב-1965 ביום הראשון של מלחמת ששת הימים ב-5 ביוני 1967 כאשר מטוס אוראגן ישראלי פגוע טס לכוון הקריה למחקר גרעיני בדימונה. הטייס הפגוע יורם הרפז לא הזדהה והופל על ידי סוללת טילי הוק שהגנה על הקריה למחקר גרעיני. זהו היירוט הקרבי הראשון של מערכת MIM-23 הוק בעולם.	עריכה | תבנית | שיחה
32	-	הוספה
33	-	הוספה
34	-	הוספה
35	-	הוספה
36	-	הוספה
37	-	הוספה
38	-	הוספה
39	-	הוספה
40	-	הוספה
41	-	הוספה
42	-	הוספה
43	-	הוספה
44	-	הוספה
45	-	הוספה
46	-	הוספה
47	-	הוספה
48	-	הוספה
49	-	הוספה
50	-	הוספה
51	-	הוספה
52	-	הוספה
53	-	הוספה
54	-	הוספה
55	-	הוספה
56	-	הוספה
57	-	הוספה
58	-	הוספה
59	-	הוספה
60	-	הוספה
61	-	הוספה
62	-	הוספה
63	-	הוספה
64	-	הוספה
65	-	הוספה
66	-	הוספה
67	-	הוספה
68	-	הוספה
69	-	הוספה
70	-	הוספה
71	-	הוספה
72	-	הוספה
73	-	הוספה
74	-	הוספה
75	-	הוספה
76	-	הוספה
77	-	הוספה

בחזרה לפורטל