פורטל:מדינות העולם

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

מפת העולם
מפת העולם
מדינה מתוארת במדע המדינה בדרך כלל כקבוצה של אנשים החיים בטריטוריה ספציפית על פי סמכות משותפת חוקית ופוליטית.

לפי הגדרה זו, המונח מדינה כולל בתוכו את המושג שלטון, בשימוש אחר, שני המושגים נרדפים. בין סוגי המדינות שהתפתחו עם ההיסטוריה היו ערי המדינה של יוון העתיקה, הריבונות הייתה מוטלת על האזרחים החופשיים של העיר העצמאית.

במהלך ימי הביניים הייתה אירופה מחולקת למספר רב של נסיכויות, שריבונויותיהן וגבולותיהן השתנו בתכיפות. ממצב זה של אנרכיה פוליטית, מדינת הלאום המודרנית, המורכבת מאנשים בעלי אזרחות דומה החיים בטריטוריה מוגדרת, התפתחה בתהליך הדרגתי שהשתרך לאורך מאות שנים. סוג השלטון השתנה, בהתחלה קמו שלטונות מונרכיים לחלוטין ולאחר מכן קמו מונרכיות קונסטיטוציוניות (חוקתיות) או רפובליקות, כמה מהן פדרציות או איחודים של מדינות חצי עצמאיות.

מדינות לפי יבשת: אסיה, אפריקה, אירופה, אמריקה, אוקיאניה ; מדינות לשעבר

מדינות לפי שם, עיר בירה, עצמאות, אזור זמן, סיומת אינטרנט וקידומת בינ"ל

מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי

ארתור ולסלי ולינגטון
ארתור ולסלי ולינגטון
מיקום סין העממית
מיקום סין העממית
לאירועי היום בהיסטוריה נוספים
דגל ליכטנשטיין
דגל ליכטנשטיין

דגל ליכטנשטיין שונה בשנת 1937 והוסף לו כתר לאחר שמשלחת המדינה לאולימפיאדת ברלין גילתה במקרה בזמן המשחקים שדגל המדינה זהה לדגל האיטי.

בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען

אמנות ותרבות: אופרה גרמנית - אופרה צרפתית - פיסול ישראלי

דגלים וסמלים: דגל אוסטרליה - דגל גרמניה - דגל הממלכה המאוחדת - דגל ישראל - דגל קנדה

היסטוריה של מדינות: בולגריה במלחמת העולם הראשונה - המחלוקת על הטקסים הסיניים - המערכה על צרפת - התקופה הממלוכית בארץ ישראל - מלחמת איטליה יוון - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956–1957) - צרפת החופשית - שושלת מינג - מושבת הכף ההולנדית

חוק ומשפט: החקיקה בישראל - המשפט בישראל

פוליטיקה וממשל: גבולות מדינת ישראל - הכנסת - המלוכה הקנדית -

תחבורה: הרכבת המנדטורית - מסילת אדיס אבבה-ג'יבוטי - נמל התעופה בן-גוריון - רכבות במצרים

אחר: אל תשאל, אל תספר - מדיניות לשונית בישראל

דגל ישראל
דגל ישראל

מדינת ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית הנמצאת במזרח התיכון, לחוף הים התיכון. ישראל גובלת בים התיכון ובמצרים במערב, בים סוף בדרום, בירדן במזרח, בסוריה בצפון-מזרח ובלבנון בצפון. ביהודה ושומרון ובעזה נמצאים שטחים ואוכלוסיות בשליטת הרשות הפלסטינית, גוף מדיני שמעמדו הריבוני עוד לא הוכרע.

מדינת ישראל מונה, נכון למאי 2006, כ-7,026,000 תושבים. מספר זה כולל את תושבי הקבע במדינה, ולאו דווקא את האזרחים. 76% מתושבי הקבע בישראל הם יהודים. 20% מתושבי הקבע בישראל, כולל תושבי מזרח ירושלים, הם ערבים (מוסלמים ונוצרים) ומונים כ-1,387,000 תושבים. בנוסף ישנם דרוזים (1.5% – כ-115 אלף איש) וצ'רקסים.


לקצץ היסטוריה

סמל גרמניה                 גרמניה                 דגל גרמניה
הרפובליקה הפדרלית של גרמניה היא מדינה במרכז אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. גרמניה היא איחוד פדרלי הכולל שש-עשרה מדינות. היא לא התקיימה כמדינת לאום מאוחדת עד 1871, אף שהתרבות והשפה הגרמנית עתיקות הרבה יותר.

בצפונה גובלת גרמניה בים הצפוני, בדנמרק, ובים הבלטי; במזרחה בפולין ובצ'כיה; בדרומה באוסטריה ובשווייץ ובמערבה היא גובלת בצרפת, בלוקסמבורג, בבלגיה ובהולנד. נהרות הריין, האלבה והדנובה חוצים את שטחה, במה שהקנה לה לאורך ההיסטוריה מעמד של מרכז כלכלי, מסחרי ותרבותי ביבשת כולה.

כלכלת גרמניה היא הרביעית בגודלה בעולם והיא ידועה בתעשיות הברזל, הפלדה, המיכון והרכב שלה. גרמניה היא עמוד התווך המרכזי של האיחוד האירופי, בהיותה אחת ממייסדות הארגון כמו גם החברה בעלת האוכלוסייה הגדולה ביותר. המדינה חברה גם באומות המאוחדות, בברית נאט"ו ובארגון המדינות המתועשות.

מיקום גרמניה

המטבח הגרמני

"המטבח הגרמני" הוא שם קיבוצי למספר מטבחים אזוריים הנפוצים באזורים שונים בגרמניה, שלהם כמה מאפיינים משותפים. לכל אזור בגרמניה המאכלים האופייניים לו, הנובעים מתנאים גאוגרפיים (כגון קרבה לים או להרים, או תנאי אקלים) והיסטוריים-חברתיים. האזורים השונים בגרמניה מושפעים מן המדינות הגובלות בהם. כך, מושפע המטבח בצפון גרמניה לא רק מן האקלים והקרבה לים, אלא גם מהמטבח ההולנדי ומהמטבח הסקנדינבי. בגרמניה המערבית (ובעיקר באזור חבל הריין), ניכרת השפעת המטבח הצרפתי. בדרומה של גרמניה, בעיקר בבוואריה ובשוואביה, קיימת השפעה הדדית עם המטבחים האוסטרי והשווייצרי. במזרח המדינה קיימת השפעה סלאבית, מן המטבחים הפולני והצ'כי, כמו גם השפעה של התנאים הכלכליים-היסטוריים בגרמניה המזרחית, שפיתחו מאכלי "צנע" אשר עדיין פופולריים בחלקים אלה של גרמניה.

כדורגל בגרמניה

כדורגל הוא ענף הספורט הפופולרי ביותר בגרמניה, עם למעלה מ-6 מיליון שחקנים בלמעלה מ-26,000 מועדוני כדורגל רשומים. הבונדסליגה היא הליגה העליונה במבנה ליגות הכדורגל בגרמניה, והמנצחת שלה מוכתרת כאלופת גרמניה בכדורגל. מתחתיה נמצאות מספר ליגות נוספות. כמו כן, ישנם מספר גביעים לאומיים בגרמניה, המפורסם שבהם הוא הגביע הגרמני.

ברמה הבינלאומית, גרמניה היא אחת מהאומות המצליחות ביותר בעולם הכדורגל. נבחרת הנשים זכתה פעמיים בגביע העולם לנשים (בשנים 2003 ו-2007). נבחרת הגברים זכתה שלוש פעמים בגביע העולם (ב-1954, 1974 ו-1990) ומחזיקה בשיא של שלוש זכיות באליפות אירופה (ב-1972, 1980 ו-1996).

בניין הרייכסטאג

שער ברנדנבורג בלילה

הקתדרלה של קלן, אחד מהמבנים הידועים ביותר בגרמניה, וגשר הוהנצולרן, אחד מגשרי הרכבות העמוסים באירופה

כנסיית השלום בסנסוסי

האנדרטה ליהודי אירופה שנרצחו

נקודת המפגש של הריין ומוזל

ארמון שרלוטנבורג

חורבות רומיות בטריר

מכונית עם רמקול מפיצה תעמולה נאצית בברלין, אפריל 1932

היסטוריה של גרמניה

אף שהשפה הגרמנית ותחושת ה"גרמניות" קיימות כבר יותר מאלף שנים, המדינה הידועה כיום כגרמניה אוחד כמדינת-לאום מודרנית רק בשנת 1871, עם כינון האימפריה הגרמנית ביוזמתה של המדינה הדומיננטית דאז, ממלכת פרוסיה.

הרייך הראשון - אשר התפרסם לאורך רוב שנות קיומו בתור האימפריה הרומית הקדושה של האומה הגרמנית - הוקם עם חלוקת האימפריה הקרולינגית בשנת 843. לאורך התקופה עמד הרייך בסימן פיצול מתמשך של המדינות המרכיבות אותו, עד לקריסתו המוחלטת. בימי הביניים, ברית הנזה הייתה מכשיר מרכזי שבאמצעותו נפוצה ההשפעה הגרמנית בצפון אירופה. ב-1530, הרפורמציה הפרוטסטנטית יצרה פלג דתי נפרד שהיה לדת המדינה במדינות גרמניות רבות. הדבר הביא לקרע ולמאבקים דתיים בתוך גרמניה, שעמדו ביסוד מלחמת שלושים השנים (1618). לאחר המלחמה הייתה גרמניה חלשה ומפולגת מתמיד; המדינה לא יכלה להתנגד למלחמות הנפוליאוניות, שבמהלכן נכבש הרייך וקרס (1806). גם התמוטטותה של האימפריה הנפוליאונית לא השיבה את הרייך לחיים, ותחתיו הוקמה קונפדרציה גרמנית רופפת.

הרייך השני, או האימפריה הגרמנית, הוקם בוורסאי ב-18 בינואר 1871 על ידי אוטו פון ביסמרק, קנצלר "הברזל" הפרוסי, כתוצאה מאיחוד של מדינות גרמניה השונות, לאחר התבוסה הצרפתית במלחמה הפרנקו-פרוסית. אוסטריה, בתורה, לא נכללה באיחוד זה ומעורבותה בעניינים הגרמניים פסקה לאחר תבוסתה במלחמה האוסטרו-פרוסית. באחדה את מגוון המדינות הגרמניות, הייתה האימפריה למדינת-הלאום הגרמנית הראשונה בהיסטוריה. כמעצמה, האימפריה הגרמנית החלה להקים קולוניות באפריקה. שנות התשעים של המאה ה-19 עמדו בסימן ראשיתו של מרוץ חימוש מול הממלכה המאוחדת.

במלחמת העולם הראשונה, לחמה האימפריה הגרמנית לצד האימפריה האוסטרו-הונגרית בעיקר נגד צרפת, הממלכה המאוחדת והאימפריה הרוסית. בחזית המערבית המלחמה קיבלה אופי נייח עם קרבות עקובים מדם, ואילו במזרח לא התרחשו ניצחונות מכריעים. רוסיה נכנעה לגרמנים לאחר המהפכה הרוסית (1917); ואולם לאחר שנכנסה ארצות הברית למעגל הלחימה עוד באותה שנה, השתנו יחסי הכוחות לרעתה של גרמניה, עד כי בנובמבר 1918 נכנעה האחרונה לבעלות הברית המערביות, במה שסיים את מלחמת העולם. תנאי השלום הנוקשים שהופיעו בחוזה ורסאי גרמו לזעם ולתסכול בקרב הציבור הגרמני, שלא היה מוכן לתוצאה שלילית.

לאחר התפטרותו של הקייזר וילהלם השני, הכריזו הסוציאליסטים הגרמנים על הקמתה של רפובליקה סוציאליסטית תחת האימפריה. באותו הערב הכריזו הסוציאל-דמוקרטים על הקמתה של רפובליקת ויימאר. בחודשים שלאחר מכן לחמה המפלגה הקומוניסטית של גרמניה נגד תומכי הרפובליקה. ואולם ב-11 באוגוסט 1919, חוקת ויימאר נכנסה לתוקף. בתקופה זו נוסדה גם המפלגה הנאצית.

קשיים כלכליים חמורים לאחר המלחמה, כמו גם חוסר מוכנות כללי לקבל את הדמוקרטיה, הביאו לחוסר שקט ציבורי במהלך שנות העשרים, אם כי הרפובליקה נהנתה באותה תקופה מפריחה תרבותית ומדעית. הבוחרים הגרמנים החלו תומכים באופן הולך וגובר במפלגות בלתי דמוקרטיות, שמאליות וימניות. התנגדות למודרניזציה וריאקציה פוליטית קנו את לבבות הבוחרים. המצב הידרדר עוד יותר לאחר השפל הגדול אשר פקד את העולם בראשית שנות השלושים, ובשתי מערכות הבחירות של 1932 זכו המפלגות האגרסיביות והאנטי-דמוקרטיות ביותר ביותר ממחצית מהמושבים: 37% (ואחר כך 33%) מהקולות הוענקו למפלגה הנאצית, וכ-16% לקומוניסטים.

סופה של רפובליקת ויימאר הגיע ב-30 בינואר 1933, כאשר נשיא גרמניה פאול פון הינדנבורג מינה את אדולף היטלר לקנצלר גרמניה בתמיכת הימין המתון. בניין הרייכסטאג הוצת, במה שהוצג כהצדקה לביטול זכויות אזרחיות ופוליטיות, ועם פרסום "צו החירום להגנה על העם והמדינה" ב-23 במרץ קיבלה ממשלת היטלר סמכות חקיקה מלאה. הוקמה מדינה ריכוזית וטוטליטרית אשר לא התבססה עוד על שלטון החוק.

המשטר החדש פירק את כל איגודי המסחר, הפך את גרמניה למדינה חד מפלגתית ודיכא כל התנגדות. מ-1933 ואילך, הוקמו 412 מחנות ריכוז עבור קבוצות ופרטים שנתפסו כאיומים. במקביל, החלה רדיפה פומבית של יהודים. בשנת 1934 נפטרה המפלגה הנאצית מהתנגדות שמאלית פנימית שגילם האס אה בליל הסכינים הארוכות. ב-1935, חוקי נירנברג הגזענים נכנסו לתוקף: אזרחותם הגרמנית של יהודים נשללה, נאסר עליהם להינשא לגרמנים, והם סולקו ככלל מהחברה הגרמנית. המדע והתרבות הגרמנית נפגעו קשות מכך. רבים ניצלו את ההזדמנות לברוח; אחרים נרצחו עוד בטרם קרס המשטר הנאצי.

בשנת 1936 פלשו כוחות גרמנים לריינלנד המפורז, במה שהיה להפרה בוטה של חוזה ורסאי, אך גם זריקת עידוד לאומית. מ-1938 ואילך, גרמניה הנאצית החלה נוקטת במדיניות של התפשטות טריטוריאלית, שראשיתה בסיפוח אוסטריה, והמשכה בחבל הסודטים שבצ'כוסלובקיה. ב-1939 סופחה רוב צ'כוסלובקיה, וממשלת בובות פאשיסטית הוקמה בשטח הסלובקי הנותר. כדי להימנע ממלחמה בשתי חזיתות, נחתם הסכם ריבנטרופ–מולוטוב עם ברית המועצות. בספטמבר 1939 נפתח הבליצקריג הגרמני נגד פולין, במה שהיווה אות הפתיחה של מלחמת העולם השנייה.

עד 1940 כבשה גרמניה למעשה את רובה של מערב אירופה, אם כי הלופטוופה כשל במשימתו הקרב על בריטניה להביס את הממלכה המאוחדת עקב טעויות אסטרטגיות במערכה האווירית. בשנות המלחמה גרמניה כבשה למעשה את כל יבשת אירופה ואת צפון אפריקה. בשנת 1941, יוגוסלביה ויוון נכבשו אף הן. באותה שנה הכריז היטלר מלחמה על ברית המועצות ועל ארצות הברית. כך, היטלר נכנס למלחמה בחזיתות מרובות שהקשו עליו להשיג את הניצחון, עובדה שהלכה והתבהרה עם התבוסה הגרמנית בקרב סטלינגרד (1943) שסימלה את כישלון הפלישה הגרמנית לברית המועצות. הערים הגרמניות הופצצו דרך קבע על ידי מטוסי בעלות הברית, וב-1945 נכבשה גרמניה כולה על ידן. היטלר שם קץ לחייו, המלחמה הסתיימה, וערי אירופה נחרבו ברובן. גרמניה הנאצית אחראית למותם של כ-75 מיליון בני אדם בזמן מלחמת העולם השנייה, ביניהם אזרחים רבים מאוד. לאחר תבוסתה של גרמניה במלחמה וכיבושה על ידי בעלות הברית נחשפו ממדי הרג האזרחים - סלאבים מהמזרח, צוענים וכל היהודים שישבו בשטחי אירופה שנשלטו על ידה. כשישה מיליון יהודים נרצחו במסגרת רצח העם שביצעו הנאצים, הידוע בתור שואת יהדות אירופה.

בעקבות תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם השנייה ותחילה של המלחמה הקרה, פוצלה גרמניה לשתי מדינות, מערב גרמניה ומזרח גרמניה, למשך כ-40 שנים, פיצול שסימל את חלוקתה של אירופה לגוש המזרחי ולגוש המערבי. רק בשנת 1990, עם נפילת חומת ברלין בשנת 1989, גרמניה התאחדה מחדש.

גדת המיין בפרנקפורט

צוגשפיצה - ההר הגבוה ביותר בגרמניה

הנוף הנשקף ממגדל הדואר בבון

מבט על מינכן. מימין: בית העירייה; משמאל: קתדרלת פראונקירכה

חומת ברלין עם "רצועת המוות" (משמאל), שטח סטרילי שהיה סגור לאזרחים

סתיו בפארק לינדנטל, הפארק הגדול בקלן

שריפת ספרים בברלין, מאי 1933

טירת נוישוונשטיין

דגל נבחר

דגל ארגנטינה
דגל ארגנטינה

דגל ארגנטינה הוא טריבנד אופקי בצבעי תכלת-שמים (למעלה ולמטה) ופס לבן במרכז. במרכז הפס הלבן ממוקם סמל ה"סול דה מאיו" (שמש מאי) המורכב משמש בצבע זהב, מרובת קרניים, שבמרכזה פרצוף מחייך.

מקור הפסים התכולים והלבנים הם מימי מלחמת השחרור הארגנטינאית מהאימפריה הספרדית, כאשר חייליו של הגנרל מנואל בלגרנו ענדו נוצות תכולות ולבנות כדי להבדיל ביניהם לבין החיילים הספרדים, הבדל שהיה הכרח, משום ששני הצבאות היו בעלי כותפות אדומות. גם בעת הפגנה גדולה לעצמאות בבואנוס איירס, ב-25 במאי 1810, ענדו המפגינים אותן נוצות. השמש מקורה בגנרל בלגרנו, אשר לפני קרב פרנה המציא אותו בעת שהסתכל אל השמיים.

סמל נבחר

סמל אינדונזיה
סמל אינדונזיה

סמל אינדונזיה נקרא גם "גראודה פנצסילה". במרכז הסמל מצוירת הגראודה, עיט מיתולוגי מוזהב, המשותף למיתולוגיה ההינדית והבודהיסטית. במקור, הגראודה היא כימרה, בעלת כנפיים, מקור ורגליים עיט מוזהבות, אך ללא ידי האדם וזנב הדרקון. היא משמשת כסמל באומות דרום ודרום-מזרח אסיה. השימוש בגראודה מייצג את השלטון ההינדי שהיה באינדונזיה בתקופת הממלכות הקדומות.

לנוצות סידור מיוחד, המייצג את תאריך עצמאותה של אינדונזיה - 17 באוגוסט 1945. ישנן 17 נוצות על כל כנף, 8 על הזנב, 19 בבסיסו של הזנב (מתחת למגן) ו-45 על הצוואר.

המנון נבחר

התקווה הוא המנון מדינת ישראל. הוא חובר כשיר על ידי המשורר נפתלי הרץ אימבר, בארץ ישראל, בשנת 1878. לחנו העממי מולדובי הותאם על ידי שמואל כהן. השיר שנודע בשמו המקורי "תקוותנו", היה אהוד ביישוב היהודי בארץ ישראל, נבחר להיות המנון התנועה הציונית והושר בקונגרסים הציונים. בעקבות כך, לאחר הקמת המדינה התקבל כהמנונה. ב-10 בנובמבר 2004, עוגן בחוק הישראלי. במרוצת השנים הוכנסו מספר שינויים במלל המקורי של השיר, ואף כותרו המקורי שונה ל"התקווה". חזון העצמות היבשות של הנביא יחזקאל (פרק ל"ז, פסוק י"א): "הִנֵּה אֹמְרִים, יָבְשׁוּ עַצְמוֹתֵינוּ וְאָבְדָה תִקְוָתֵנוּ" מצוטט בשורה הפותחת את הפזמון החוזר של "התקווה": "עוד לא אבדה תקותנו", ובאופן שמהפך את האבלות והיאוש של הקדמונים לתקווה והתחלה חדשה.

צבאות של ימינו: אוזבקיסטןאוסטריהאוסטרליהאוקראינהאזרבייג'ןאיחוד האמירויות הערביותאיטליהאיסלנדאיראןאירלנדאלבניהאסטוניהאקוודורארגנטינהאריתריאהארמניהארצות הבריתאתיופיהבולגריהבוסניה והרצגובינהבחרייןבלארוסבלגיהברונייברזילבריטניהגאורגיהגרמניהדנמרקדרום אפריקהדרום סודאןהאיטיהודוהולנדהונגריההפיליפיניםוייטנאםטאיוואןטורקיהיפןירדןישראללבנוןלובלוקסמבורגלטביהליטאמאלימולדובהמונגוליהמונטנגרומזרח טימורמיאנמארמצריםמקדוניה הצפוניתמקסיקומרוקונורווגיהניו זילנדסודאןסוריהסיןסינגפורסלובניהסלובקיהסן מרינוספרדסרביהעומאןעיראקערב הסעודיתפוליןפורטוגלפינלנדפקיסטןפרוצ'אדצ'ילהצ'כיהצרפתקובהקולומביהקוריאה הדרומיתקוריאה הצפוניתקזחסטןקטרקנדהקרואטיהרומניהרוסיהשוודיהשווייץתאילנדתימן

צבאות של מדינות לשעבר: הצבא האדוםצבא אשורהצבא הביזנטיצבא בר כוכבאהכוחות המזוינים של ברית המועצותורמאכט (הצבא הגרמני)צבא האימפריה היפניתהצבא המוקדוניצבא ממלכת ירושליםצבא מצרים העתיקההצבא הסלאוקיצבא ספרטהצבא האימפריה העות'מאניתצבא ממלכת פרס האחמניתהצבא הפרתיצבא קרתגוהצבא הרומיהמשמר השווייצריהגדוד הקדוש של תבאי

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרי מדינות שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
  • ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
  • במיזם מדינות, המנסה להשלים את ערכי המדינות והפרטים שלהן (כג': ערי בירה,דגל, סמל ועוד), תוכלו לעזור להשלים את התמונה.