פורטל:מדעי החלל
מדעי החלל הם קבוצת מדעים העוסקים בהבנה וחקר של היקום, גרמי השמים השונים כגון כוכבים וגלקסיות, תולדותיהם ומיבנם. ניתן למצוא עדויות לעיסוק במדעי החלל כבר בשחר הציוויליזציה, אז מדעי החלל היוו תצפית אסטרונומית פשוטה על כוכבי השמים. מאז התפתחו מדעי החלל לתחומים רבים כגון אסטרופיזיקה, קוסמולוגיה ואסטרוביולוגיה והועלו תאוריות שונות על מבנה היקום, תולדותיו ומרכיביו. רבים רואים את תחילתו של עידן חקר החלל עם שיגור ספוטניק 1 בשנת 1957, הלוויין המלאכותי הראשון מעשי ידי אדם. אז, בהישג כמעט בלתי נתפש של האנושות, בשנת 1969, נחתה החללית אפולו 11 על הירח ופעם הראשונה בהיסטוריה האנושית, אדם דרך על פני גרם שמים שאינו כדור הארץ. פרויקטים רבים, שנחשבו תקופה ארוכה למדע בדיוני שלעולם לא יתממש, כמו הקמת מושבות מאוישות בחלל ובירח, כבר נראים בקצה האופק הטכנולוגי. |
חוקי קפלר - חור שחור - טלסקופ החלל האבל - מריה מיטשל - השדה המגנטי של כדור הארץ - תוכנית אפולו - ג'ונו (גשושית)
המרוץ לחלל, או "המאבק על כיבוש החלל", הוא כינויה של התחרות בין ארצות הברית לבין ברית המועצות על שיגור חלליות אל מחוץ לאטמוספירת כדור הארץ. השיגור הסובייטי של הלוויין הראשון "ספוטניק 1" ב-4 באוקטובר 1957, נחשב לאות הפתיחה של המרוץ, ומשימת אפולו-סויוז המשותפת לארצות הברית וברית המועצות, שהחלה ב-15 ביולי 1975, היא סמל לסוף המרוץ.
בשנות החמישים של המאה העשרים הובילה ברית המועצות את התחרות. היא שיגרה את הלוויין הראשון ספוטניק 1, את בעל החיים הראשון ששהה בחלל (הכלבה לייקה) ואת החללית המאוישת הראשונה ובה הקוסמונאוט יורי גאגרין. אולם בשנות השישים חלפה ארצות הברית על פני יריבתה: היא פיתחה טכנולוגיות מתקדמות והחלה בתוכנית אפולו במטרה להגיע ראשונה אל הירח. מטרה זו הוגשמה ב-1969, ומאז ואילך שמרה ארצות הברית על מיקומה בראש המרוץ, ובין השאר פיתחה אמצעי חדש למסע בחלל – מעבורת החלל.
אוקיי, יוסטון, יש לנו בעיה פה.
— ג'ק סוויגרט - אפולו 13 אפריל 13 1970
על כוכב הלכת מאדים נמצא ההר אולימפוס מונס הגבוה מכל הר על פני כדור הארץ, ומכל הר המוכר לאסטרונומים במערכת השמש בכלל. הר זה כה עצום עד שבסיסו גדול בערך כמו שיטחה של מדינת מיזורי או של סוריה. הוא כה גדול עד שאדם שעומד בכל נקודה שהיא על פני השטח של מאדים לא יוכל לראות את ההר בשלמותו, אפילו אם הוא עומד במרחק רב מההר. זאת מכיוון שהתעגלות כוכב הלכת תסכל צפייה בבסיס ההר. הדרך היחידה לצפות בהר בשלמותו היא בצפייה מן החלל או גורם שמימי אחר בעזרת טלסקופ. באופן דומה, אדם העומד על פסגת ההר, לא יראה את בסיס ההר אלא יראה את שיפוע ההר כנמשך כל הדרך עד לאופק.
מערכת השמש מכילה גרמי שמים רבים, ביניהם גם אסטרואידים הקרובים לכדור הארץ שעלולים לפגוע בו. פגיעת אסטרואיד או שביט עלולה להיות קטסטרופלית ולגרום להכחדה המונית ואף השמדה טוטאלית של כל היצורים החיים. אסטרואידים כבר גרמו בעבר להכחדה המונית, הקרטיקון-שלישון, לפני 65 מיליון שנה, בה נכחדו רוב היצורים שחיו באותה תקופה.
|
| ניל ארמסטרונג בתצלום רשמי של נאס"א. ארמסטרונג היה טייס ניסוי, אחד מאנשי הצוות בנושאת מטוסים ואסטרונאוט אמריקאי, המוכר בעיקר בשל היותו האדם הראשון שהניח את כף רגלו על פני הירח. טיסתו הראשונה בחלל הייתה בשנת 1966 אז פיקד על משימת ג'מיני 8. ארמסטרונג (יחד עם שותפו באז אולדרין) נחת על פני הירח כחלק ממשימתו השנייה והאחרונה בחלל, אפולו 11, בשנת 1969, אשר גם עליה פיקד. |
אסטרוביולוגיה (מיוונית: ἄστρον, אסטרון- כוכבים, βίοςλογία, ביולוגיה- מדע החיים) היא מדע העוסק בחקר אפשרות קיום חיים מחוץ לכדור הארץ. אסטרוביולוגיה היא ענף חדש יחסית שהתפתח עם התרחבות מושגיו של האדם על גודל ממדיו של היקום. מדע זה שואף להניח תשתית לחקר קיומן (או אי-קיומן) של צורות חיים מחוץ לכדור הארץ על ידי מציאת התנאים ההכרחיים לקיום של חיים, לפחות אלו מהסוג המוכר לנו. המחקר האסטרוביולוגי הוא רב-תחומי, וכלולים בו נושאים מתחומי הביולוגיה, הכימיה, הפיזיקה, האסטרונומיה, האסטרופיזיקה ועוד. עד למחצית השנייה של המאה ה-20, נושא חקר חיים מחוץ לכדור הארץ היה נחלתם של סופרי המדע הבדיוני, שוחרי העב"מים ומאמיני העידן החדש. רק עם תחילת חקר החלל החלו מדענים להתייחס ברצינות לאפשרות חיים חוצניים.
האסטרוביולוגים החוקרים את הנושא שואלים שאלות כגון:
- מהם חיים?
- כיצד החלו החיים על פני כדור הארץ?
- אילו סביבות יכולות לתמוך בחיים?
לשאלה אם יש חיים בעולמות אחרים יש השלכות מרחיקות לכת, גם בתחום המדע וגם בתחום הפילוסופיה והדת.
פרויקטים לחיפוש חיים מחוץ לכדור הארץ, כגון פרויקט סט"י, הם בעלי חשיבות גדולה לעוסקים באסטרוביולוגיה, אם כי נמצאים מחוץ לתחומיה.
הוכח בניסויים שמבחינה ביוכימית, יסודות יציבים בטבלה המחזורית אשר מקיימים אינטראקציה כימית בדומה לפחמן, יכולים להחליף בהדרגה את אטומי הפחמן ברוב הפעולות הדרושות לקיום חיים בנוסח המוכר על פני כדור הארץ, המבוסס על פחמן. לפיכך, חיים יכולים להיווצר בכוכב לכת המכיל שפע של צורן.
קוסמולוגיה (מיוונית: κοσμολογία, קוסמוס- יקום, לוגיה- תורה) היא מדע העוסק בחקר מבנה היקום, ההיסטוריה שלו ומקומה של האנושות בו.
הקוסמולוגיה התפתחה כמדע בעיקר לאחר הצגת תורת היחסות של אלברט איינשטיין, שהולידה מסקנות מרחיקות לכת לגבי מהות היקום. דחף נוסף קיבלה הקוסמולוגיה עם מדידת ההסחה לאדום על ידי אדווין האבל, וגילוי חוק האבל שמסקנתו הייתה שהיקום מתפשט וגילוי קרינת הרקע הקוסמית על ידי פנזיאס וווילסון ב-1964 שחיזקה את תאוריית המפץ הגדול.ראו גם: חקר החלל - מונחים | אדם וחלל - מונחים
היקום הוא כל מה שקיים במרחב-זמן: החומר, החלל המכיל את החומר, וגם האנרגיה, אשר לפי נוסחתו הידועה של אלברט איינשטיין E=mc2 יכולה להתגלגל לחומר ולהפך.
- כוכבי לכת ארציים: כוכב חמה - נוגה - כדור-הארץ (הירח) - מאדים (ירחי מאדים)
- ענקי הגזים: צדק (ירחי צדק) - שבתאי (ירחי שבתאי) - אורנוס (ירחי אורנוס) - נפטון (ירחי נפטון)
- חגורת קויפר: פלוטו (ירחי פלוטו) - האומיה (ירחי האומיה) - מאקה-מאקה
ראו גם: מערכת השמש - כוכבי לכת חוץ-שמשיים
| לפי מדינות | תוכנית החלל הסובייטית – תוכנית החלל הרוסית – תוכנית החלל האמריקאית – תוכנית החלל האירופית – תוכנית החלל הסינית – תוכנית החלל היפנית – תוכנית החלל האיראנית − תוכנית החלל הישראלית
משימות בינלאומיות: אפולו-סויוז – תחנת החלל הבינלאומית |
|---|---|
| לפי אמצעי | חלליות – לוויינים – גשושיות – מעבורות חלל – תחנות חלל – טלסקופים – רדיו-טלסקופים – משגרי לוויינים וחלליות |
| לפי תוכנית | ווסטוק – ווסחוד – סויוז – לונוחוד – סאליוט – מארינר – מרקורי – ג'מיני – אפולו – קונסטליישן – אורורה – שנג'ואו – פרויקט סט"י |
מעלית חלל - מושבת חלל - מושבת ירח - הארצה - חיים מחוץ לכדור הארץ - משימות מאוישות למאדים - כדור דייסון - גלילו של אוניל - סולם קרדשב
ראו גם: מדע בדיוני
- נאס"א - סוכנות החלל האירופאית - סוכנות החלל הישראלית - המרכז הגרמני לחקר החלל - סוכנות החלל הפדרלית של רוסיה - סוכנות החלל הברזילאית - סוכנויות נוספות...
מוסדות נוספים
- כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי החלל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווים דף בקשת ערך ודף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליהם?
- ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".
| רשימת הערכים דורשי השיפור בתחום מדעי החלל | |
|---|---|
|