פורטל:מדעי המחשב

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

עריכהפורטל מדעי המחשב

מדעי המחשב הוא ענף מדעי העוסק בלימוד הבסיס התאורטי למידע ולחישוביות, והחלתם של אלה על מערכות מחשב.
למדעי המחשב מספר רב של ענפי-משנה; חלקם מדגישים את היבטי החישוביות של תוצאות פרטניות (לדוגמה, גרפיקה ממוחשבת), אחרים עוסקים בחקר התכונות של בעיות חישוביות כלליות (לדוגמה, סיבוכיות), וענפי-משנה אחרים מתמקדים בפתרון הבעיות הכרוכות ביישום מעשי של חישובים ואלגוריתמים. ענף משמעותי במדעי המחשב הוא חקר ויישום שפות פורמליות לפתרון בעיות חישוביות מסוימות (לדוגמה, באמצעות שפת תכנות).

לערך המלא

עריכהערך נבחר

שער קוונטי הינו סוג של שער לוגי אשר פועל לפי חוקי מכניקת הקוונטים. שער קוונטי מממש טרנספורמציה של n קיוביטים בכניסת השער, אל n קיוביטים במוצא השער. הטרנספורמציה ניתנת לביטוי בתור אופרטור יוניטרי בממד $2^{n}$, לרוב מסומנת כ $\left.U\right.$ או $\left.U_{n}\right.$. כל שער קוונטי חייב להיות הפיך, כלומר לכל שער $\left.U\right.$ קיים שער הפכי $\left.U^{\dagger }\right.$, כך שהפעלת השער ההפכי על מוצא $\left.U\right.$ מחזירה את המצב ההתחלתי של הקיוביטים.

הפעלת שער קוונטי $\left.U\right.$ על אוגר המכיל קיוביטים במצב הקוונטי $|x\rangle$ תשנה את מצב האוגר ל $\left.U|x\rangle \right.$. כמובן, שמצב האוגר בכניסה יכול להיות כל מצב שהוא (מצב בסיס או סופרפוזיציה כלשהי של מצבי בסיס). מעקרון הליניאריות יתקבל כי הפעלת השער על הסופרפוזיציה $\alpha |x\rangle +\beta |y\rangle$ תתן במוצא השער את המצב $U(\alpha |x\rangle +\beta |y\rangle )=\alpha U|x\rangle +\beta U|y\rangle$.

לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטר		תיאור	סוג	מצב
1	1	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש
2	2	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש

לרשימה המלאה

עריכהאישים במדעי המחשב

מדען נבחר

ג'ון לואיס פון נוימן (28 בדצמבר 1903 - 8 בפברואר 1957), מתמטיקאי אמריקאי ממוצא יהודי-הונגרי. היה שותף לשניים מההישגים הטכנולוגיים הבולטים של המאה העשרים: פיתוח פצצת אטום ופיתוח המחשב האלקטרוני, אך זכור בעיקר כיוצרה של תורת המשחקים (יחד עם אוסקר מורגנשטרן).

פון נוימן היה מחלוצי מדעי המחשב, ותרם לבסיס התאורטי שלהם. בצד המעשי של המחשוב היה בקשר הדוק עם מפתחי המחשבים הראשונים ועיצב את הארכיטקטורה המוכרת לנו של המחשב, לפיה מכיל הזיכרון את התוכנית לביצוע ואת הנתונים שעליהם היא פועלת, והוראות התוכנית מתבצעות באופן סדרתי בזו אחר זו.

לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטר		תיאור	סוג	מצב
1	1	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש
2	2	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש

לרשימת הביוגרפיות המלאה

עריכהערכים מומלצים

AES‏ • #C‏ • DES‏ • NP‏ • RSA‏ • אלן טיורינג • ביואינפורמטיקה • בינה מלאכותית • בלשנות חישובית • הוכחה באפס ידע • חלוקת סוד • חתימה דיגיטלית • מגדלי האנוי • מערכת הוכחה אינטראקטיבית • קוד המינג • קוד ריד-סולומון • קריפטוגרפיה • רקורסיה • שער קוונטי • שפת תכנות • תרגום מכונה

עריכההידעת?

e הוא מספר טרנסצנדנטי וקבוע מתמטי חשוב בעל שימושים רבים באנליזה מתמטית, ומשמש כבסיס הלוגריתם הטבעי, אם כי אינו מוכר כמו π.

גרסאות תוכנת Metafont ממוספרות במספרים 2, 2.7, 2.71, וכן הלאה, כך שילכו ויתקרבו ל-e. רעיון המספור על פי מספר אוילר הוא פרי מוחו של ממציא התוכנה, מדען המחשב דונלד קנות', שנחשב "משוגע לדבר".

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטר		תיאור	סוג	מצב
1	1	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש
2	2	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש

לקטעי "הידעת?" נוספים

עריכהציטוט נבחר

קרוב יותר ל-$\ 10$.

— אלי ביהם, קריפטולוג ישראלי.
(בתשובה לשאלה, האם שבירת הצופן DES בשיטת קריפטאנליזה דיפרנציאלית שפיתח, בעלת סיבוכיות זמן קרובה יותר ל-$10$ או ל-$10^{15}$)

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטר		תיאור	סוג	מצב
1	1	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש
2	2	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש

לאוסף הציטוטים המלא

עריכהתמונה נבחרת

עץ בינארי לא מאוזן (אינו עץ AVL)	אותו העץ לאחר איזון (זהו עץ AVL)

עץ AVL הוא עץ חיפוש מאוזן, שבו הפרש גובהם של תת-העצים הבנים של כל צומת הוא לכל היותר 1. תכונה זו מבטיחה שניתן יהיה לחפש בעץ ולהכניס או להוציא ממנו נתונים בסיבוכיות של $\ O(\log n)$ במקרה הגרוע ביותר, כאשר $\ n$ הוא מספר האיברים בעץ.

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטר		תיאור	סוג	מצב
1	1	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש
2	2	אין תיאור	בלתי־ידוע	לא דרוש

לגלריית התמונות המלאה

נושאי ליבה במדעי המחשב

עריכהיסודות מתמטיים גרף הינו אחד ממבני הנתונים השימושיים ביותר. בדוגמה לעיל, עץ פורש מינימלי, אשר מתאר את אוסף הקשתות בעל המשקל הנמוך ביותר, אשר מכסה את כלל צמתי הגרף. מדעי המחשב, בהיותם מדע, מתבססים על יסודות מתמטיים רבים מתחום האלגברה, הקומבינטוריקה והלוגיקה. מדעי המחשב מציעים מגוון של מבני נתונים מופשטים המהווים מודל מתמטי נוח עבור בעיות יום-יומיות. שימוש במודלים אלו מאפשר גיבוש, ניתוח ומיטוב אלגוריתמים עבור בעיות אלו. עריכהחישוביות וסיבוכיות המחשה ציורית של רעיון מכונת טיורינג חישוביות הינה תחום תאוריה בסיסי במדעי המחשב אשר עוסק ביכולת החישוב של מחשב: מה ניתן ומה לא ניתן לחשב על ידי מחשב. הניתוח המדעי מבוסס על מודל מתמטי עבור מכונת חישוב אשר נקרא מכונת טיורינג. סיבוכיות חישובית היא ענף של תחום החישוביות אשר מתמקד בפונקציות אשר ניתן לחשב במחשב, ועוסק ביעילות הביצוע של אותו חישוב: כמה מהר ניתן לעשותו, מה הזיכרון המינימלי הנדרש וכיוצא בזה.

עריכהאלגוריתמים תרשים זרימה הינו כלי נפוץ לתיאור אלגוריתם. אלגוריתם הוא דרך שיטתית (כלומר כזו שצעדיה מוגדרים היטב) לביצוע של משימה מסוימת במספר סופי של צעדים. מתכון להכנת עוגה הוא דוגמה לאלגוריתם, אך בדרך-כלל משמש מושג זה לפתרון בעיות במתמטיקה או במדעי המחשב. כל תוכנית מחשב היא אלגוריתם, או אוסף של אלגוריתמים. מקור המלה בשמו של המתמטיקאי הפרסי בן המאה התשיעית, אבו ג'עפר מחמד אל ח'ואריזמי, אבי תורת האלגברה. עריכהתוכנה ותכנות Sub main() msgbox("Hello World!") End Sub דוגמה לתוכנת Hello World הכתובה בשפת Visual Basic תוכנה הינה שם כללי לתוכניות מחשב, שגרות, ותיעוד המשמשים מערכות מחשוב. תכנות הינו תהליך הכתיבה, הבדיקה והתחזוקה של קוד המקור של תוכנית מחשב. מלאכת התכנות ממירה בין האלגוריתם הרצוי לבין שפת תכנות אשר מאפשרת הפעלת האלגוריתם בצורה ממוכנת.

עריכהתחומים במדעי המחשב

למידע - לחצו על הלשונית המתאימה

• בינה מלאכותית
• גאומטריה חישובית
• גרפיקה ממוחשבת
• מחשוב קוונטי
• קריפטוגרפיה
• תורת הקודים

[עריכה]

מבנה בסיסי של אלמנט ברשת עצבית מלאכותית, שהינה ניסיון למצוא מודל חישובי המדמה פעולת המוח האנושי

בינה מלאכותית היא ענף של מדעי המחשב העוסק ביכולתם של מחשבים לפעול באופן המציג יכולות השמורות עד כה לבינה האנושית בלבד. מכיוון שמחשב יכול לבצע פעילויות מוגדרות במהירות רבה ביותר, לעיתים נוצרת התחושה שהוא מדמה פעולה אינטליגנטית, כגון יכולת משחק שחמט או ניהול שיחה.

בשנת 1950 הוגדר הכלי שבעזרתו ניתן לקבוע האם מכונה הגיעה לרף האינטליגנציה האנושית, במבחן הקרוי מבחן טיורינג: "אם יינתן לאדם, היושב בחדר סגור, לנהל שיחה באמצעות ממשק מחשב (Console) עם ישות שנמצאת בחדר השני, כאשר אותה ישות תהיה או אדם או מכונה, והמשוחח לא יוכל לזהות האם מולו ניצב אדם או מכונה, או-אז המכונה תחשב לתבונית.

[עריכה]

הקְמוֹר של אוסף של נקודות במישור הדו-ממדי (בכחול). ניתן לחשוב על הקמור כעל גומייה שנמתחה כך שתקיף את כל הנקודות, ולאחר מכן שוחררה.

גאומטריה חישובית היא תחום במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק במבני נתונים ובאלגוריתמים לפתרון בעיות גאומטריות.

הבעיות הנדונות בתחום זה נוגעות לעצמים גאומטריים כמו נקודות, קטעים ומצולעים במישור, או לנקודות, לקטעים, למשטחים וכדומה במרחב מממד גבוה יותר.

המחקר העיוני בגאומטריה חישובית מיושם בתחומים אחרים במדעי המחשב, כגון: ראייה ממוחשבת, גרפיקה ממוחשבת, רובוטיקה ומערכות תיב"ם וכן בתחומים שאינם נמנים עם מדעי המחשב, כגון: הנדסה, סטטיסטיקה, מערכת מידע גאוגרפית וביולוגיה מולקולרית.

[עריכה]

תמונה של זברה, המצוירת בעזרת תווי ASCII‏ בלבד, מהווה דוגמה לתחום בשנותיו הראשונות, בה אמנות ASCII‏ היוותה גורם מרכזי

גרפיקה ממוחשבת היא תחום במדעי המחשב העוסק בשילוב של תמונות ובעיבוד תמונה באמצעות מחשב. גרפיקה ממוחשבת מתייחסת בדרך כלל לגרפיקת תלת ממד אף כי היא כוללת גם גרפיקה דו-ממדית. התחום התיאורתי כולל מספר רב של אלגוריתמים שונים העושים שימוש בשיטות הלקוחות מאנליזה וקטורית, גאומטריה אנליטית ועיבוד אותות.

שימוש בגרפיקה ממוחשבת (ובפרט בגרפיקת תלת ממד) לצורך יצירת אנימציה קרוי אנימציה ממוחשבת. לטכנולוגיה זו שימושים רבים בקולנוע, בטלוויזיה ובמשחקי מחשב. היכולת של הגרפיקה הממוחשבת (ובפרט גרפיקת תלת ממד) לייצר תמונות ריאליסטיות משמשת גם באדריכלות, רפואה ובתחומי תעשייה אחרים.

תחום אחר בגרפיקה הממוחשבת, עיבוד תמונה, משמש בעיקר לעיבוד תמונות שצולמו במצלמה. בעזרת שיטות אלה אפשר לתקן פגמים שנפלו בצילום, לשנות את תכונות התמונה כולה או חלקים ממנה, וכן ליצור אפקטים מיוחדים כגון מורפינג.

[עריכה]

ספירת בלוך המתארת את מושג הסיבית הקוונטית.

חישוב קוונטי הינו תחום במדעי המחשב בו מכונת החישוב פועלת על פי עקרונות הפיזיקה הקוונטית ומוגבלת אך ורק על ידי חוקים פיזיקליים אלו. להבדיל ממכונת החישוב ה"קלאסית" (מכונת טיורינג הפועלת לפי חוקי הפיזיקה הקלאסית), המחשב הקוונטי יודע לעבד ביטים-קוונטיים, קיוביטים, בעלי התכונה המוזרה שמצבם אינו בהכרח '0' או '1' אלא יכול להיות סופרפוזיציה שלהם. מודל חישובי זה מאפשר ביצוע אלגוריתמים קוונטיים בעלי מקביליות גבוהה, ויעילות טובה יותר מהאלגוריתם הקלאסי הרגיל.

כח החישוב של מחשב קוונטי אינו גדול יותר מאשר של מחשב רגיל, אך כאמור יעילותו גבוהה יותר. פעולות כמו מציאת גורם ראשוני של מספר גדול, או מציאת מפתח של צופן, ניתנות לביצוע במחשב קוונטי ביעילות פולינומית, לעומת היעילות האקספוננציאלית של מחשב קלאסי.

[עריכה]

קריפטוגרפיה היא ענף במתמטיקה ובמדעי המחשב העוסק בהיבטים השונים של אבטחת מידע בכלל והצפנה בפרט. דוגמאות לנושאים שקשורים באבטחת מידע:

• הצפנה והסתרה של מידע חסוי ממי שלא הוסמך לראותו.
• בקרת זכויות גישה מרחוק של משתמשים ברשת מחשבים.
• אימות זהות (כמו באמצעות סיסמה).
• פרוטוקולים להוכחת ידיעה, כמו פרוטוקול אתגר מענה והוכחה באפס ידע.
• מנגנוני חתימה דיגיטלית.
• מחוללי מספרים אקראיים.
• אלגוריתמים להבטחת שלמות מידע.
• אימות מקורות מידע כמו MAC.
• אנונימיות, תיעוד, אישור ומניעת הכחשה.

השם "קריפטוגרפיה" מקורו במילה היוונית "קריפטו" שמשמעותה נסתר או אמנות ההסתרה. בתרגום חופשי פירוש השם הוא תורת ההצפנה, אם כי משמעותו מקיפה יותר.

[עריכה]

אות דגום ב-PCM

תורת הקודים היא תחום במתמטיקה ובמדעי המחשב שעוסק בהעברה יעילה של מידע דרך מערכת מציאותית שיוצרת שגיאות ברצף. כאשר מעבירים מידע דרך מוליך טוב ככל שיהיה (גלי רדיו, קווי טלפון), נופלות טעויות במידע כתוצאה מרעשי רקע שנוצרים מסיבות טכניות בעיקר. שגיאה קטנה ככל שתהיה יכולה לעוות את המידע המתקבל ולהפוך אותו לחסר משמעות, או לבעל משמעות שונה מהרצוי. הבעיה קיימת מאז ומעולם גם בשפת הדיבור והכתיבה. ניתן לראות טעויות דפוס שנובעות מהחלפת אותיות כמעט בכל ספר שיוצא לשוק. בעיה זו נעשתה חריפה במיוחד בתקשורת בין מחשבים, בה שינוי של ביט אחד במסר יכול להרוס את החישוב כולו.

בתורת הקודים מפותח מושג הקוד וכן גם כלים שמאפשרים הבחנה ותיקון שגיאות במידע המתקבל.

tabBackground:#bbbbff;tabBorder:#bbbbff;defaultTab:1;

עריכהמדף הספרים

אנדרו הודג'ס, אלן טיורינג: האניגמה, תרגמה מאנגלית: ענבל שגיב־נקדימון, הוצאת דיונון, 2015

ביוגרפיה מקיפה של אחד ממניחי היסודות למדעי המחשב, המתמטיקאי הבריטי אלן טיורינג. הספר מרחיב על חלקו של טיורינג במאמץ הבריטי במלחמת העולם השנייה לפצח את הצופן של מכונת ההצפנה "אניגמה" של הצבא הגרמני, תרומתו למדעי המחשב וחייו האישיים.

לספרים נוספים

תחומים משיקים

עריכהפורטלים קרובים

- פורטל המתמטיקה	- פורטל המחשבים	- פורטל האינטרנט	- פורטל התוכנה

עריכהקדימה, לעבודה!

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:

• כאן וכאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בתחום מדעי המחשב שרק מחכים שירחיבו אותם.
• מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
• ישנם ערכים שאי אפשר שיישארו במצבם הנוכחי וצריך לעבור עליהם ולתקן אותם בהקדם, ראו מסגרת "ערכים דורשי שיפור".

מצאו ערכים לשיפור בנושא מדעי_המחשב: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט • בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)

מהו פורטל? – רשימת כל קטגוריות המשנה והערכים