פתיחת התפריט הראשי

פורטל:מוזיקה/הידעת?/קטעי הידעת

1
פסנתר ביתי

הפסנתרן פאול ויטגנשטיין איבד את זרועו הימנית במלחמת העולם הראשונה, אך המשיך לנגן בקונצרטים כשהוא משתמש בידו השמאלית בלבד. הוא אף זכה לכך שמספר מלחינים בולטים, כגון בנג'מין בריטן, ריכארד שטראוס ומוריס ראוול יכתבו יצירות במיוחד עבורו.

עריכה | תבנית | שיחה
2 קורט קוביין וליין סטאלי, שני זמרי גראנג', הלכו לעולמם באותו היום בשנה – קורט קוביין שם קץ לחייו ב-5 באפריל 1994, וליין סטאלי שמונה שנים אחריו, ב-5 באפריל 2002. בסיאטל, מולדת הגראנג' שבארצות הברית, התאריך 5 באפריל הוא יום אבל לא-רשמי.

ב-5 ביוני 1993 קורט קוביין אמר דבר מה מצמרר לחברו הוותיק יאני ג'קסונוויל ,"יום יבוא וכולם יזכרו אותי צעיר", משמע שהוא לא ימות מזקנה,לפי דבריו של יאני, יאני ידע שקורט ישים קץ לחייו אך לא מנע זאת ממנו מכיוון שלא רצה לפגוע בנפשו של אמן.

עריכה | תבנית | שיחה
3
פירס ברוסנן גילם את דמותו של ג'יימס בונד בכמה סרטים

נעימת הנושא של סרטי ג'יימס בונד חוברה על ידי המלחין מונטי נורמן, על אף שרבים מייחסים את חיבורה למלחין ג'ון בארי. בארי נשכר על ידי מפיקי הסרט כדי לעבד ולתזמר מחדש כמה מן הקטעים בהפסקול של ד"ר נו, לאחר שלא היו מרוצים מעבודתו של נורמן. כאשר העיתון לוס אנג'לס טיימס פרסם במאמר כי בארי הוא המחבר, תבע נורמן את העיתון על סך 30,000 ליש"ט וזכה.

עריכה | תבנית | שיחה
4 המלחין והצ'מבליסט הגרמני כריסטוף גראופנר מילא שלא מדעת תפקיד מפתח בתולדות המוזיקה. כשחצר הנסיך ארנסט לודוויג מהסה-דרמשטדט התרשלה בתשלום משכורתו, הגיש גראופנר בשנת 1722 בקשה לקבל משרה של מנצח מקהלה בלייפציג. המועמד הראשון לתפקיד היה טלמן, אך הוא הסיר את מועמדותו אחרי שקיבל העלאה במשכורת בהמבורג. מגניפיקט ה"אודיציה" של גראופנר, שנכתב בסגנון של מורו יוהאן קונאו, זיכה אותו במשרה, אך פטרונו מיאן להתיר את החוזה שלו. שכרו של גראופנר, שזמנו עבר, שולם עתה במלואו ואף ניתנה לו העלאה במשכורת והבטחה, כי מקומו בצוות המוזיקאים בחצר מובטח גם במקרה שהקאפלה שלו תפוזר. הטבת תנאים זו שכנעה את גראופנר להישאר בדרמשטדט, ובכך פינה את הדרך ליוהאן סבסטיאן באך לתפוס את המשרה בכנסיית תומאס הקדוש בלייפציג. עריכה | תבנית | שיחה
5
בוב מארלי

ביולי 1977 אובחן אצל בוב מארלי סרטן ממאיר בבוהן כף הרגל. הוא סירב לקטיעה מלאה של האצבע, בשל אמונתו בדת הראסטפארי, אך קיבל טיפול רפואי. כשנה לאחר מכן התברר כי הסרטן התפשט בגופו, מהבוהן לאיברים אחרים ובמיוחד למוח ולריאות. הוא קיבל טיפול ממומחה רפואי במינכן, אך מצבו הידרדר. גם במצבו הקשה סירב מארלי לכתוב צוואה, שכן לפי דתו זוהי הודאה כי הוא בן תמותה וויתור על אפשרות היותו אחד מהנבחרים לחיי נצח. לבסוף נפטר ב-11 במאי 1981, לאחר שמטוסו נחת במיאמי בדרכו חזרה לג'מייקה, והוא בן 36 בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
6
Calanit.jpg

בשנת 1946, בתקופת המאבק נגד הבריטים, ימי השבת השחורה והעוצר על תל אביב, הופיעה שושנה דמארי בתיאטרון לי לה לו בשירו של נתן אלתרמן "כלניות", שיר שהפך ללהיט ביישוב. באותה התקופה כינו אנשי היישוב את חיילי דיביזיית הצנחנים הבריטית בשם "כלניות", בשל הצבע האדום של כומתותיהם. הבריטים חשדו כי השיר מכוון נגדם, ובאחד הערבים אף סגרו את התיאטרון.

עריכה | תבנית | שיחה
7
הרולינג סטונס בהופעה, 2006

על אף שארצות הברית ובריטניה לחמו זו בזו מספר פעמים, כאשר משתמשים במונח "הפלישה הבריטית", אין הכוונה לפלישה צבאית, אלא לגל סיבובי ההופעות של הביטלס, האבנים המתגלגלות, המי ולהקות בריטיות נוספות בארצות הברית, בשנות ה-60.

עריכה | תבנית | שיחה
8
סיד בארט

סיד בארט, מייסד להקת הפינק פלויד שסבל מהשפעה מתמשכת של LSD ונאלץ לפרוש ממנה, הגיע לבקר באולפני EMI בעת שחברי הלהקה הקליטו את האלבום Wish You Were Here המוקדש לו. עקב מצבו הנפשי המעורער של בארט באותה תקופה הוא השמין וגילח את כל שערו, ולכן לא זיהו אותו בתחילה חבריו ללהקה. משזיהה אותו לבסוף, פרץ רוג'ר ווטרס, שהפך למנהיג הלהקה, בדמעות.

עריכה | תבנית | שיחה
9
טולקין ב-1916

ארבעה משירי להקת הרוק לד זפלין עוסקים בעבודתו הספרותית של ג'.ר.ר. טולקין. השירים Misty Mountain Hop ו־Over the Hills and Far Away דנים בספר ההוביט, והשירים The Battle of Evermore ו־Ramble On נוגעים לספרי שר הטבעות.

עריכה | תבנית | שיחה
10
אל קופר

המוזיקאי אל קופר ידוע כיום בעיקר כנגן קלידים וזמר, וכמקים להקת הרוק "דם, יזע ודמעות". אולם בצעירותו החשיב את עצמו קופר לגיטריסט. בזמן שבוב דילן הקליט את אלבומו Highway 61 Revisited קופר היה באולפן. בזמן הקלטת השיר Like a Rolling Stone, מבלי לקבל אישור של ממש מאף אחד, ולמרות שזה לא היה הכלי הראשי שלו, הוא התגנב לאורגן ההאמונד. כשדילן הקשיב לשיר, למרבה הפתעתו של המפיק הנבוך, הוא ביקש להגביר את הקלידים, וצליל הקלידים המאחרים אחרי שאר הכלים היה לאחד הסמלים של השיר שדורג ב-2003, על ידי מגזין הרולינג סטון, במקום הראשון ברשימת 500 השירים הגדולים בכל הזמנים.

עריכה | תבנית | שיחה
11
תינוק בחממית

האינקובטורעברית חממית) מסייע לטיפול בפגים ובתינוקות חולים על ידי יצירת סביבה מבוקרת. בשנות ה-70 עלתה תפוצתם של אינקובטורים בבתי חולים בישראל. מגמה זו השתקפה בתרבות הרוק הישראלי, שהקדישה לאינקובטור שני שירים שונים בתקופה זו. הראשון, של רמי פורטיס, אותו ביצע בשנת 1976 בליווי להקת תמוז, והשני - של להקת הקליק משנת 1981. במקרה, או שלא במקרה, אינקובטור הוא גם אנגרמה של יואב קוטנר, ששימש כעורך מוזיקלי בגלי צה"ל באותן שנים.

עריכה | תבנית | שיחה
12
עטיפת האלבום של השאגס

באחד הימים קראה אמו של אוסטין וויגין בכף ידו וחזתה שלוש נבואות לגבי עתידו: הוא יתחתן עם אישה ג'ינג'ית, ייוולדו לו שני בנים שאותם היא לא תזכה לראות, ובנותיו יקימו להקה מצליחה. לאחר ששתי הנבואות הראשונות אכן התגשמו, החליט וויגין לפעול להגשמת השלישית. באמצע שנות השישים הוא הפסיק את לימודי בנותיו, קנה להן כלי נגינה ורשם אותן לשיעורי נגינה וזמרה. על אף שהבנות לא הפגינו כישרון מוזיקלי כלשהו, הוא שלח אותן להופיע כלהקה הנושאת את השם השאגס (The Shaggs), ובשנת 1969 החליט שהגיע הזמן להקליט להן אלבום. התוצאה לא הייתה קלה לשמיעה - השירים סבלו מקצב בלתי-אחיד ומחוסר-הרמוניה. 900 מתוך אלף העותקים המקוריים נעלמו באופן מסתורי והשאר חולקו לתחנות רדיו אזוריות שלא גילו בהם עניין. למרבה הפלא, האלבום הודפס מחדש בשנות השמונים, זכה להצלחה והפך לאלבום קאלט ולסמל אוונגרדי, עד כדי כך שפרנק זאפה דירג את התקליט כשלישי האהוב עליו בכל הזמנים.

עריכה | תבנית | שיחה
13
צ'ארלס "הברון" מינגוס

נהוג בעולם המוזיקה להמליך מוזיקאי נערץ כמלך של סגנון. דוגמה מפורסמת לכך היא אלוויס פרסלי המכונה "מלך הרוק אנד רול", או זוהר ארגוב הישראלי המכונה "מלך המוזיקה המזרחית". בג'אז המנהג הזה מפותח עוד יותר, ולרבים מהנגנים יש שמות הלקוחים משכבות שונות באצולה. פרט ל"מלכים" כגון ג'ו "קינג" אוליבר או בני גודמן, "מלך הסווינג", ישנו דיוק אלינגטון, כלומר "הדוכס אלינגטון", קאונט בייסי, או בעברית "הרוזן בייסי". גם "ארל", כינויו של ארל היינס, לקוח מתואר אצולה בריטי. כמו כן, בסי סמית' כונתה קיסרית הבלוז וצ'ארלס מינגוסברון. נגן הסקסופון לסטר יאנג זכה לשם יותר מודרני – נשיא.

עריכה | תבנית | שיחה
14
סטינג בהופעה בשנת 2000

הזמר הבריטי סטינג זכה בפרס הגראמי על הקטע הכליי "מאחורי הקאמל שלי" בתור חבר בלהקת פוליס, על אף שלא ניגן בהקלטה, שנא את הקטע, וקבר את הקלטת בחצר.

עריכה | תבנית | שיחה
15 השיר אבניבי בביצוע יזהר כהן זכה ב-22 באפריל 1978 בתחרות האירוויזיון. למעשה, השיר, שעוסק בשפת הילדים המוצפנת, שפת הבי"ת, יועד לפסטיבל שירי הילדים, אך בגלל החמצת מועד ההגשה הוא הושמע בפסטיבל הזמר והפזמון, ששימש אז בתור קדם אירוויזיון. אבניבי סיים בתיקו עם שירה של חדווה עמרני "בלב אחד" וזכה רק משום שקיבל יותר הצבעות למקום ראשון. לפני פסטיבל הזמר והפזמון הוא הוצע ללהקת הכל עובר חביבי, שדחתה אותו בטענה שהוא "ילדותי מדי". עריכה | תבנית | שיחה
16
מוזה מנגנת בקירתה על גבי כד מן המאה ה-5 לפנה"ס

בתרבות יוון העתיקה נתפשו כלי המיתר, ובייחוד הלירה והקירתה ככלי נגינה היוצרים הרמוניה אפולונית, לעומת כלי הנשיפה, כגון החליל או האאולוס, שנתפשו כמובילים לאי ודאות ואקסטזה דיוניסאית.

עריכה | תבנית | שיחה
17
אום כולתום, 1968 לערך

אום כולתום, זמרת ומוזיקאית מצרייה, התחילה את הקריירה כזמרת בהיותה ילדה, לאחר שלמדה לשיר מאביה האימאם, שנהג לשיר שירי דת מסורתיים בחגים ובחתונות. לאחר שגילה אביה את כישרונה בשירה, הגניב אותה בגיל 12 מחופשת כנער ללהקה שאותה ביים, מאחר שהופעתה של בת על במה נחשבה מביישת. באותה תקופה תחום הזמרה לא נחשב במצרים כמקצוע מכובד, בעיקר עבור בת. למרות זאת, בהמשך דרכה הייתה אום כולתום לאחת הזמרות הידועות והאהובות ביותר בעולם הערבי, וזכתה להערצה אף מצד גמאל עבד אל נאצר, נשיא מצרים.

עריכה | תבנית | שיחה
18
Celine Dion Concert Singing Taking Chances 2008.jpg

אמנים רבים שהיו אלמונים בעת השתתפותם באירוויזיון זכו לפרסום רב לאחר שלקחו חלק בתחרות. בין האמנים ניתן למצוא את סלין דיון שניצחה באירוויזיון 1988 עבור שווייץ, את אן-מארי דוד שניצחה באירוויזיון 1973 עבור לוקסמבורג וכן ייצגה את צרפת באירוויזיון 1979, את חוליו איגלסייס שייצג את ספרד באירוויזיון 1970 והגיע למקום הרביעי, ואת להקת אבבא שניצחה באירוויזיון 1974 עבור שוודיה.

עריכה | תבנית | שיחה
19
"הקטקומבות של פריז" מעשה ידי הצייר ויקטור הרטמן

תמונות בתערוכה היא יצירה מוזיקלית מיוחדת במינה. זוהי סוויטה שנכתבה על ידי המלחין הרוסי מודסט מוסורגסקי בשנת 1874, לזכרו של חברו המת, הצייר ויקטור הרטמן. היצירה מורכבת מ-10 קטעים, שכל אחד מהם מייצג ציור אמיתי פרי מכחולו של הרטמן. הקטעים קשורים זה לזה בקטעי ביניים, המכונים "פרומנדה" (בצרפתית "טיילת"). המלחין מוריס ראוול תזמר את היצירה בשנת 1922. בצורתה התזמורתית נוגנה לראשונה בפריז, במאי 1923.

עריכה | תבנית | שיחה
20 את השיר "בשנה הבאה" כתב אהוד מנור לזכר אחיו, יהודה וינר, שנהרג במלחמת ההתשה בשנת 1989. מנור התכוון להשתמש בביטוי "בשנה הבאה" באופן אירוני, כהבטחה שלעולם לא תקוים, בדומה לביטוי השגור "אחרי החגים". מנור מספר בשיר על דברים שנהג לעשות עם אחיו בילדותם, ולמעשה מקונן על כך שלעולם לא יחזרו. נורית הירש לא קלעה לכוונתו של מנור והעניקה לשיר לחן שמח שהפך אותו לשיר שמבטא תקווה, ומנור בחר להשאיר לחן זה עם המשמעות השונה שנוצרה. עריכה | תבנית | שיחה
21
עטיפת אלבומו השני של אסף אמדורסקי

לא נדיר למצוא אלבום בכורה שנקרא בפשטות על שם האמן שהוציא אותו לאור. מה שמפתיע הוא שיש מקרים בהם שני האלבומים הראשונים של האמן נקראים על שמו, למשל שני האלבומים הראשונים של אסף אמדורסקי (1994 ו-1996), שני האלבומים הראשונים של יזהר אשדות (1992 ו-1994) ושני האלבומים הראשונים של דפנה דקל (1989 ו-1994). הזמרת עדנה לב אף הוציאה שלושה אלבומים תחת שמה (1972, 1973 ו-1980)

עריכה | תבנית | שיחה
22
כוס קפה טורקי. כמו אצל ברטה.

חלק מלהיטיהם של שלישיית הנשמות הטהורות, כמו "אחכה לך", התפרסמו ברדיו לקראת מלחמת יום הכיפורים, ומושמעים בו עד ימינו. מבקר האמנות, יואב קוטנר, רואה באלבומה היחיד של הלהקה, "קלסיקה ישראלית". אולם, בהפקת האלבום היו מכשלות ואפילו פגמים. ראשית, מכיוון שיחסי חברי הלהקה החלו להתעכר עוד במהלך המלחמה, קשה היה להפגישם זה עם זה. לכן הלהקה סיימה את ההקלטות רק ב-1975 – שנתיים מאוחר יותר. אחד השירים שהקלטתו התעכבה היה "קפה אצל ברטה", שכתבו אהוד מנור ויגאל בשן עבור הלהקה. בשנת 1974 מאס בשן בהמתנה להקלטת הביצוע של הנשמות הטהורות לשירו, הוציא אותו בעצמו, והפך אותו בעצמו ללהיט. שנית, הלהקה תכננה להכיל באלבום ביצוע ל"קפה טורקי" (מאת רוטבליט וגבריאלוב). אולם הזמרת נאוה ברוכין פרשה מהלהקה לפני הקלטתו, במקומה הוקלטה עירית בולקא, והקלטת השיר אבדה במחסני הד ארצי (היא נמצאה רק בשנות ה-90). אך הבעיה החמורה ביותר היא עם שיר הנושא של האלבום ושל הלהקה – השיר "ברחוב הנשמות הטהורות" (מאת שמעון ספיר ונתן כהן). להקת הנשמות הטהורות מעולם לא הקליטה שיר זה. ההקלטה המופיעה באלבום היא של להקה אחרת – צוות הווי הנדסה קרבית. זו הייתה הלהקה הקודמת בה שרו נתן כהן ויורם ירוחמי, לפני שחברו ללהקת הנשמות הטהרות. אלא שאפילו באותה הקלטה של צוות הווי, קולו של ירוחמי לא נשמע, כי הוא חלה ביום ההקלטה.

עריכה | תבנית | שיחה
23
ג'וני הולידיי בשנת 1965

המוזיקה הצרפתית מושמעת בעולם ומתורגמת לשלל שפות, וסביר כי רבים יוכלו לתת דוגמה לשם של זמר צרפתי, אם יתבקשו לעשות זאת. ישראלים רבים יציינו ככל הנראה את שמו של ז'ק ברל, אשר יוסי בנאי הוציא אלבום שלם משיריו, ודודו טופז ביסס את המערכון-שיר "מכתב מלבנון" על המנגינה ל"שיר-מכתב" שלו. ברל הוציא במהלך חייו 15 אלבומי אולפן ועוד תקליטים אחדים מהופעות חיות, אולם בקרב דוברי הצרפתית הוא זכה להרבה פחות הצלחה מאשר זמר אחר, שהוא כמעט אלמוני מחוץ לעולם דובר הצרפתית. ג'וני הולידיי, שכונה "אלוויס פרסלי הצרפתי", הקליט אלפי להיטים במהלך 48 שנות קריירה, יותר מאלבום אולפן חדש בכל שנה, ו-25 אלבומי הופעות חיות. הוא מכר למעלה מ-100 מיליון עותקי אלבומים, ביניהם 18 אלבומי פלטינה, ושיחק במספר סרטי קולנוע. עם מותו ב-2017, העיתונות דוברת האנגלית כינתה אותו "כוכב הרוק הגדול ביותר, שמעולם לא שמעתם עליו".

עריכה | תבנית | שיחה
24
Habibi2006prצילום חביבי - יוסי צבקר.jpg

להקת "הכל עובר חביבי" יועדה לשיר בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1978 את השיר "אבניבי", אך ויתרה עליו בטענה שהוא "ילדותי". השיר ניתן ליזהר כהן ולהקת אלפא-ביתא, שזכו בפסטיבל ולאחר מכן גם במקום הראשון באירוויזיון 1978. שנה לאחר מכן נכתב השיר "הללויה" עבור הלהקה והיא אף ביצעה אותו בחזרות, אך בעקבות התחשמלות של הסולנית שלומית אהרון מפריט ציוד במהלך אחת החזרות החליטה הלהקה לוותר על השיר. המפיק שלמה צח ויוצרי השיר, שמרית אור וקובי אשרת, הקימו בחופזה עבור ביצוע השיר להקה בהרכב קולי דומה של אישה סולנית מלווה בשלושה גברים - "חלב ודבש", והשיר זכה במקום הראשון באירוויזיון 1979. "הכל עובר חביבי" הגיעה לאירוויזיון לבסוף רק בשנת 1981, אך שירם "הלילה" הגיע למקום השביעי בלבד.

עריכה | תבנית | שיחה
25
חיים צינוביץ'

בשנת 2000 התחזה הזמר חיים צינוביץ' ל"השרוף" – לכאורה אמן חדש בזמר המזרחי, שהפך לנכה, מכוסה כוויות, ואינו יכול להראות את פניו. הסינגל הראשון של "השרוף", "הבל החן שקר היופי", הושר במבטא מזרחי כבד, וזכה לאהדה ולהשמעות רבות ברדיו. כשנתגלתה התרמית טען צינוביץ', שספק אם היה מצליח לפרסם שירים מזרחיים עם שם משפחה כל כך אשכנזי, כמו שלו. ספק אם טיעונו זה היה מדויק, לאור העובדה, שאורי פיינמן חידש בהצלחה הרבה שירים מזרחיים, ולאור העובדה שעוזי חיטמן כתב הרבה חומר להרבה זמרים מזרחיים, כגון שימי תבורי, מרגלית צנעני, חיים משה וזוהר ארגוב. אגב, זוהר ארגוב דווקא שינה את שם משפחתו מ"עקרובי" - שם מזרחי מובהק, לשם עברי כללי, כחלק מניסיונו לשווק את עצמו כזמר מזרחי.

עריכה | תבנית | שיחה
26
יאיר רוזנבלום בתמונה על בול של מדינת ישראל

להיטו הגדול של יגאל בשן, "יש לי ציפור קטנה בלב", פורסם בערך באותו זמן בו פורסם הלהיט הגדול של יאיר רוזנבלום, "תמיד עולה המנגינה". נקודת דמיון נוספת בין הלהיטים היא הפזמון החוזר שלהם – בשניהם, במקום להכיל מילים, מושרים הצלילים "נה נה נה". דמיון זה אינו מקרי כלל. מילות שני הלהיטים נכתבו עבור מנגינות, שהולחנו במקור עבור אותו שיר בדיוק - עבור השיר "בין הזמנים". את מילות ״בין הזמנים״ כתב יוסי בנאי עבור שלישיית הגשש החיוור. הגששים דחו הן את הלחן שהציע בשן והן את הלחן שהציע רוזנבלום, בחרו עבור שירם בלחן של יצחק גרציאני, ונכשלו לחלוטין בשיווקו.

עריכה | תבנית | שיחה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה