פורטל:נצרות


P christ2.png

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן.

שער לפורטל נצרות.png


שרידי כנסיית הקתיסמה

הקתיסמהיוונית "המושב") היא כנסייה ביזנטית חשובה, המציינת את המקום בו, על פי האמונה הנוצרית, נחה מריה, אם ישו על כיסא במהלך מסעה מנצרת לבית לחם. הכנסייה הייתה ידועה מכתבי צליינים וכמרים בני התקופה, שהעידו על כנסייה גדולה בעלת תבנית מתומנת ייחודית, אולם מקום הימצאה נחשב לתעלומה במשך דורות. בשנת 1992 נתגלו לפתע שרידי הקתיסמה סמוך לדרך חברון בין ירושלים לבית לחם, בעקבות עבודות להרחבת כביש. הכנסייה נחפרה ונחקרה היטב, והיא נחשבת לכנסייה הגדולה מסוגה שנתגלתה בישראל. שרידיה של כנסיית הקתיסמה שוכנים על סלע האם בתוך מטע עצי זית לצד דרך חברון, סמוך לגבעת המטוס ממערב ולקיבוץ רמת רחל ממזרח. האתר הארכאולוגי כולל גם את שרידיו של מנזר שנבנה סמוך לכנסייה בתקופה הביזנטית, והוא משתרע על פני שטח של כדונם וחצי. בחלקו הדרומי של המטע ישנו מאגר מים פתוח, הנקרא 'ביר קדיסמו'.


‏‏

Goerlitz-St.-Peter-und-Paul-07.IV.07-138.jpg
אגן לטבילה, בכנסייה בגרמניה. הטבילה היא טקס קבלת המאמינים אל שורות הכנסייה, והיא אחד משבעה סקרמנטים מרכזיים בנצרות.



פסל פרנציסקוס הקדוש המשוחח עם ציפורים

פרנציסקוס הקדוש מאסיסי נודע באהבתו הרבה אל הטבע ואל בעלי החיים. לאחר מותו נקשרו בשמו אגדות רבות, המכונות "פיורטי" ("פרחים קטנים"), ובהם הוא מתואר כמשוחח עם ציפורים ועם חיות אחרות, מבלי שאלה התיראו ממנו. בשל כך הוא נחשב לקדוש המגן של בעלי החיים, ובעיקר הציפורים, ובאומנות הוא מתואר פעמים רבות בחברתם.


"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב

סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".

הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.

הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם


‏‏
תהלוכת יום ראשון של דקלים

"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר קָרְבוּ לִירוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית־פַּגֵּי וּבֵית־הִינִי אֶל־הַר הַזֵּיתִים וַיִּשְׁלַח שְׁנַיִם מִתַּלְמִידָיו׃ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם לְכוּ אֶל־הַכְּפָר אֲשֶׁר מִמּוּלְכֶם וְהָיָה כְּבֹאֲכֶם שָׁמָּה וּמְצָאתֶם עַיִר אָסוּר אֲשֶׁר לֹא־יָשַּׁב עָלָיו אָדָם אוֹתוֹ הַתִּירוּ וְהָבִיאוּ׃ וְכִי־יֹאמַר אֲלֵיכֶם אִישׁ לָמָּה תַעֲשׂוּ זֹאת וַאֲמַרְתֶּם הָאָדוֹן צָרִיךְ לוֹ וְהוּא מַהֵר יְשַׁלְּחֶנּוּ הֵנָּה׃ וַיֵּלְכוּ וַיִּמְצְאוּ הָעַיִר אָסוּר אֶל־הַשַּׁעַר בַּחוּץ עַל־אֵם הַדָּרֶךְ וַיַּתִּירוּהוּ... וַיָּבִיאוּ אֶת־הָעַיִר אֶל־יֵשׁוּעַ וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת־בִּגְדֵיהֶם וַיֵּשֶׁב עָלָיו׃ וְרַבִּים פָּרְשׂוּ אֶת־בִּגְדֵיהֶם עַל־הַדָּרֶךְ וַאֲחֵרִים כָּרְתוּ עֲנָפִים מִן־הָעֵצִים וַיִּשְׁטְחוּ עַל־הַדָּרֶךְ׃ וְהַהֹלְכִים לְפָנָיו וְאַחֲרָיו צָעֲקוּ לֵאמֹר הוֹשַׁע־נָא בָּרוּךְ הַבָּא בְּשֵׁם יְהוֹה׃ בְּרוּכָה מַלְכוּת דָּוִד אָבִינוּ הַבָּאָה (בְּשֵׁם יְהוֹה) הוֹשַׁע־נָא בַּמְּרוֹמִים: וַיָּבֹא יֵשׁוּעַ יְרוּשָׁלַיִם אֶל־בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וַיַּרְא וַיִּתְבּוֹנֵן עַל־הַכֹּל וְהַיּוֹם רָפָה לַעֲרוֹב וַיֵּצֵא אֶל־בֵּית־הִינִי עִם־שְׁנֵים הֶעָשָׂר."

יום ראשון של הדקלים או "יום ראשון של כפות התמרים", הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא והפותח את השבוע הקדוש. החג מציין אירוע המופיע בכל ארבעת ספרי הבשורה - כניסתו של ישו כמנצח לירושלים ולבית המקדש, כשהוא רכוב על סיח (או עיר או אתון) שמעולם לא רכבו עליו. ישו הגיע אל בית פגי שעל הר הצופים, ומשם המשיך אל העיר עצמה. ייתכן שנכנס אליה דרך שער הרחמים, מקום כניסת המשיח על פי המסורת היהודית, אך סביר יותר, כי נכנס בכניסה הדרומית לעיר, שהובילה ישירות אל בית המקדש. החג קרוי על שמם של הענפים שבהם הקביל העם את פניו של ישו. ‏

Konrad3aLudvik7nakrvyprave.jpg
Eugène Ferdinand Victor Delacroix 012.jpg
Aron von Kangeq- Missionar.jpg
John Paul II George W. Bush July 2001.jpg


טוען את הלשוניות...


טוען את הלשוניות...

הברית הישנה

חמשת החומשים:

ספרות ההיסטוריה:

ספרות החכמה:

נביאים גדולים:

נביאים קטנים:

ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
טוען את הלשוניות...
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC

‏‏ מרינוס הקדוש הוא הקדוש המגן של הרפובליקה של סן מרינו ושל העיר סן מרינו. לפי המסורת המקובלת הוא היה סתת בן האי ראב בדלמטיה, כיום בקרואטיה, אשר נמלט מארץ מולדתו כדי להציל עצמו מרדיפות הקיסר דיוקלטיאנוס, והתיישב בהר טיטאנו. בעלת האדמה, פליקיסימה, גבירה מרימיני, התנצרה עם 53 אחרים מבני קהילתה, לאחר שמרינוס ריפא את בנה הנכה, וריסימו, ועם מותה הורישה את השטח לקהילה. בשנת 313 מינה הבישוף של רימיני את מרינוס לבישוף. לפי המסורת היו מילותיו האחרונות של הקדוש "הנני מותיר אתכם חופשיים משניהם". באימרה זו התכוון הקדוש לאפיפיור ולקיסר הרומי. האימרה הייתה לאחד היסודות בתחושת העצמאות של סן מרינו, והמילה "LIBERTAS" ("חירות") הייתה למוטו הלאומי.




רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.