פורטל:נצרות


P christ2.png

הנצרות היא אחת משלוש הדתות המונותאיסטיות המרכזיות, והדת בעלת מספר המאמינים הגדול בעולם.

הדת הנוצרית נוסדה בארץ ישראל לפני כאלפיים שנה, והתבססה על דמותו של ישו. במהלך ארבע המאות הראשונות לספירה, ובמיוחד אחרי הפיכת הנצרות לדת הרשמית של האימפריה הרומית במאה הרביעית לספירה, הפכה הנצרות לדת הדומיננטית באירופה ובעולם המערבי. במהלך התקופה הקולוניאלית (מסוף ימי הביניים ועד אמצע המאה ה-20) התפשטה הנצרות למקומות היישוב בהן הוקמו קולוניות אירופיות, וכיום רוב הנוצרים אינם תושבי העולם המערבי. מספר הנוצרים נאמד כיום 2.1 מיליארד מאמינים. בדומה לדתות נוספות, מעבר לאמונה הדתית, הנצרות היא גם כלי שלטוני, ובתקופות שונות אף שימשה להגדרה ריבונית. המבנה ההיררכי בנצרות מדגיש ביתר שאת את השימוש בדת ככלי שלטוני מעבר לאמונה דתית. במהלך השנים התפלגו הנוצרים לפלגים שונים על רקע ויכוחים בעניין עיקרי האמונה, אופיו והרכבו של הממסד הדתי הנוצרי, וכן בעניין מנהגים ודרכי פולחן.

שער לפורטל נצרות.png


ציור על קלף מהמאה ה-10 המתאר את "הדמות מאדסה"

תכריכי טורינו הוא הכינוי שהוענק ליריעת הפשתן הנמצאת בקתדרלת יוחנן המטביל בעיר טורינו שבאיטליה, אשר עליה מופיעה דמותו של אדם הסובל מפגיעות גופניות שונות, רובן ככולן עלולות להגרם על ידי צליבה. בקרב המאמינים בנצרות ישנם הגורסים כי היריעה שימשה לכיסוי גופתו של ישו הנוצרי בזמן קבורתו, ושדמותו נחקקה על גביה בזמן שישו שב לחיים לאחר צליבתו. הספקנים רואים בתכריכים לא יותר ממתיחה או תרמית ימי-ביניימית אשר נופחה לממדים גדולים יתר על המידה. כך או כך, התכריכים מהווים אבן שואבת לוויכוח מתמשך בין מדענים, מאמינים אדוקים, היסטוריונים ואנשי רוח באשר לזמן, למקום ולאופן בו נוצרה הדמות המופיעה עליהם.


‏‏

Benedetto XVI dalla finestra.jpg
האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בחלון ארמון האפיפיור בקריית הוותיקן. הארמון ניצב מצפון לכיכר פטרוס הקדוש וצופה אליה. הוא הוקם בין השנים 1508-1519 והוא כולל מספר מבנים, ובין היתר, את דירת האפיפיור, חלק ממשרדי ממשלת קריית הוותיקן, מספר קפלות, חלק ממוזיאון הוותיקן כולל הקפלה הסיסטינית, ואת ספריית הוותיקן. בארמון ישנם בסך הכל כ-1,400 חדרים בשטח כולל של כ-55,000 מ"ר, והוא אחד המבנים הגדולים בעולם.



אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו על הגבעה

קריית הוותיקן היא המדינה הקטנה בעולם מבחינת שטחה, והיא משתרעת על פני שטח של 0.44 קמ"ר בלבד, בליבה של העיר רומא באיטליה. עם זאת, בחזקתה של המדינה נמצאים מספר נכסים אקס-טריטוריאליים, ובהם גם אחוזת האפיפיור בקסטל גנדולפו שמדרום לרומא. האחוזה משתרעת על פני שטח של 0.55 קמ"ר, ולפיכך שטחה גדול מזה של קריית הוותיקן עצמה.


"סולם הסטטוס קוו" בכנסיית הקבר - מסמליו המוכרים של המצב

סטטוס קוו הוא הכינוי המקובל להסדרי החזקה והשימוש במקומות הקדושים לנצרות בארץ ישראל, אשר נקבעו ב"הצהרת הסטטוס קוו" בשנים 1852 ו-1856, תוך אימוץ המצב בשטח מאז שנת 1757. ההסדר הוא תולדה של תהליכים ותהפוכות היסטוריים, והוא קשור במידה רבה לעושרן ולכוחן של העדות הנוצריות בארץ, כמו גם להיקף נוכחותן בה מבחינה מספר מאמיניהן. מקור שמו של ההסדר במונח הלטיני "סטטוס קוו" (Status quo), שמשמעותו "המצב הקיים".

הסדר הסטטוס קוו קובע בפירוט רב את הבעלות והחזקה של העדות הנוצריות השונות באתרים בהם הוא חל, מפרט את זכויות הפולחן והתפילה של כל אחת מהן, וכן את הזכויות העומדות למי מהן לנקותם ולתחזקם. עוד קובע ההסדר את זכויותיהם של העדות הנוצריות השונות באתרים הנמצאים בחזקת עדה אחרת, את הדין החל באזורים הנתונים לחזקה משותפת, וכללים נוספים רבים הנוגעים לאתרים הקדושים ולניהולם היום-יומי.

הסדר הסטטוס קוו מתייחס כיום לכנסיית הקבר, כולל דיר אל סולטאן, לקבר מרים ולכנסיית העלייה, שלושתם בירושלים, וכן לכנסיית המולד בבית לחם. במקור התייחס ההסדר גם לכותל המערבי ולקבר רחל, אך בתהליך שהחל בשנת 1967 שוב אינו חל בהם


‏‏
נוסח עברי של תפילת המגניפיקט, על קיר כנסיית הביקור בעין כרם

"תגדל נפשי את ה', ורוחי תגל באלוהים מושיעי.
כי ראה בעוניה של שפחתו,
והנה מעתה כל הדורות יקראו לי לכן 'מבורכת'.
כי בכוחו הגדיל לעשות עבורי, ושמו קדוש.
וחסדו ליראים אותו לדורי דורות.

בזרועו גילה כוח, ופיזר את הגאוותנים בהרהורי לבם.
בעלי-זרוע הוריד מכיסאם וענווים רומם.
על הרעבים הרעיף טובות, ואת העשירים שילח בידיים ריקות
עזר לבנו ישראל וזכר לו חסדו
כאשר אמר לאבותינו, לאברהם ולזרעו לעולמים."

המגניפיקט הוא מזמור נוצרי, אותו שרה מריה הקדושה, כשבקרה את בת דודתה ואם יוחנן המטביל, אלישבע, לאחר שנתבשרה כי היא נושאת את ישו ברחמה. המגניפיקט הוא חלק מטקס הערבית (וֶסְפֶּרְס) הנאמר או מושר בכנסייה הקתולית מדי יום, וכן חלק מטקס הערבית בכנסייה האנגליקנית. בכנסייה האורתודוקסית הוא נאמר בימי ראשון. מספר גרסאות גרגוריאניות נוצרו למגניפיקט בימי הביניים, רובן בפורמט זהה לפרקי תהילים. החל מאמצע המאה ה-15 ועד תחילת המאה ה-17 היה טקסט המגניפיקט הטקסט הפופולרי ביותר מלבד המיסה, והוא זכה לעיבודים פוליפוניים רבים בתקופת הרנסאנס. ‏

Konrad3aLudvik7nakrvyprave.jpg
Eugène Ferdinand Victor Delacroix 012.jpg
Aron von Kangeq- Missionar.jpg
John Paul II George W. Bush July 2001.jpg


טוען את הלשוניות...


טוען את הלשוניות...

הברית הישנה

חמשת החומשים:

ספרות ההיסטוריה:

ספרות החכמה:

נביאים גדולים:

נביאים קטנים:

ספרים ברקע ירוק - חלק מכתבי הקודש לפי הקאנון הקתולי והאורתודוקסי, אולם אינם חלק מכתבי הקודש בקאנון הפרוטסטנטי. ספרים ברקע סגול - מצויים רק בקאנון האורתודוקסי
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC
טוען את הלשוניות...
1
100%
#AAAAAA
#FFF8DC

‏‏ מסרוב משדוץ היה נזיר ארמני, תאולוג ובלשן שהמציא את האלפבית הארמני. הוא נולד למשפחה מיוחסת ב-354 או ב-361, זכה לחינוך טוב והיה בקי ביוונית, סורית ובפרסית. מאוחר יותר למד משדוץ אצל נרסס מגנוס, הפטריארך הרביעי של ארמניה, ושימש כמזכירו, ובמקביל שימש גם כמזכיר למלך כוסרואס השלישי. משדוץ ביקש להחיות את הספרות הארמנית העתיקה, שרק שרידים ממנה נותרו, והבין כי צעד הכרחי לשם כך הוא כינונו של אלפבית ארמני, שימיר את האלפבית האכדי שהיה המקובל ביותר, אך לא הלם את כל דרישות השפה הארמנית והיה בלתי מובן לרוב האנשים. אחרי מותו של הארכיבישוף איזק בשנת 440 מונה משדוץ ליורשו, אך נפטר כעבור זמן לא רב, ב-19 בפברואר 441.




רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום: קצרמרים להרחבה - ערכים מבוקשים.