פורטל:ערכים מומלצים/ערכים/גנבת הברכות

יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638.
יצחק מברך את יעקב הלבוש בבגדי עשו בנוכחותה של רבקה. ציור של גריט ווילמס הורסט ההולנדי משנת 1638.

גנבת הברָכות היא סיפור מקראי המופיע בסוף פרשת תולדות, בפרק כ"ז בספר בראשית. לעת זקנתו קורא יצחק לעשו, בנו הבכור והמועדף עליו, ומבקש ממנו להכין לו מטעמים מצֵידו על מנת שיברכו לפני מותו. אם הבנים, רבקה, שומעת זאת ופועלת במהירות כדי שיעקב, הבן הצעיר והמועדף עליה, הוא שיזכה בברכות. בהוראתה ובהדרכתה מתחזה יעקב לעשו, ובכך גונב את דעתו של אביו, שמחמת כהות עיניו סבר שעשו הוא שעומד לפניו, והוא אכן זוכה בברכה.

בעקבות המעשה החל עשו לשנוא את יעקב, וזה נאלץ לברוח לחרן, שם נשא את נשותיו ושם נולדו ילדיו.

הסיפור מצטיין ביסודות ספרותיים-דרמטיים, ומעורר תהיות לגבי המשמעות המוסרית של מעשה המרמה. פרשנים מסורתיים רבים מתקשים לראות את יעקב, המתואר במקרא כ"אִישׁ תָּם, יֹשֵׁב אֹהָלִים", כמי שהוליך שולל את אביו בעצת אמו, ומפרשים את הסיפור בדרך שמנקה אותו מכל רבב מוסרי. פרשנים אחרים מתייחסים למעשהו בחומרה. מחזור הסיפורים על היחסים בין יעקב לעשו מצטרף לשורה של סיפורים מקראיים אודות יריבות בין אחים, לצד סיפורים כקין והבל, יוסף ואחיו, אמנון ואבשלום ועוד.