פורטל:פילוסופיה/ציטוט נבחר/2
ההיסטוריון חדל להעביר את רצף האירועים בין אצבעותיו כמין מחרוזת-תפילה. הוא תופש את הקונסטלציה שתקופתו-שלו יוצרת עם תקופה קודמת מסוימת. בכך הוא מבסס מושג של הווה כ'זמן עכשווי', שבתוכו תקועים, כבעקבות פיצוץ, רסיסים של הזמן המשיחי.