פתיחת התפריט הראשי

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    

דגל צרפת
P Eiffel.png
France (orthographic projection).svg
סמל צרפת

הרפובליקה הצרפתית היא מדינה במערב אירופה, הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל. היא גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון-מערב, בגרמניה, בשווייץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום-מזרח, ובאנדורה וספרד בדרום.

צרפת המטרופוליטנית גובלת בבלגיה ובלוקסמבורג בצפון-מזרח, בגרמניה, בשווייץ ובאיטליה במזרח, במונקו בדרום-מזרח, ובאנדורה וספרד בדרום. לצרפת חיבור יבשתי מלאכותי לממלכה המאוחדת באמצעות מנהרת התעלה, העוברת מתחת לתעלה האנגלית. צרפת היא המדינה המתויירת ביותר בעולם; בשנת 2007 הגיעו אליה מעל 80 מיליון תיירים זרים.

צרפת היא רפובליקה דמוקרטית, ועקרונותיה המרכזיים מבוטאים בהצהרת זכויות האדם והאזרח. כחברת ארגון המדינות המתועשות (G7)‏ ו-G20, זוהי מדינה מפותחת אשר כלכלתה מהגדולות בעולם והתמ"ג שלה הוא השביעי בגודלו בעולם. היא אחת המדינות המייסדות של האיחוד האירופי ושל ברית נאט"ו, והמדינה הגדולה ביותר באיחוד מבחינת שטח והשנייה בגודל האוכלוסייה והכלכלה. צרפת היא גם אחת החברות המייסדות של האו"ם ומוענקת לה זכות וטו במסגרת חברותה הקבועה במועצת הביטחון של הארגון; צרפת היא מדינה בעלת נשק גרעיני באופן רשמי.


בחרו ערך מומלץ מהרשימה וצפו בתוכן הנטען
Article1 B.svg

מומלצי ויקיפדיה: הפלישה לנורמנדי - מישל פוקו - דאגרוטיפ - איסור הצגת סמלים דתיים בבתי הספר בצרפת - קתדרלת שארטר - אופרה צרפתית - אטיין-ז'ול מארה - פריז - המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה - קתדרלת נוטרדאם דה פארי - מלחמת גאליה - אונורה דה בלזק - צרפת החופשית - ספינות שרבורג - קרב נאווארינו

הפלישה לנורמנדי (שם קוד: "מבצע אוברלורד"; באנגלית: "Operation Overlord") הייתה פלישה אמפיבית של צבאות בעלות הברית המערביות בחופי נורמנדי שבצרפת הכבושה, שהתחוללה ב-6 ביוני 1944 עד 30 ביוני 1944 במסגרת החזית המערבית במלחמת העולם השנייה. ביומה הראשון של הפלישה השתתפו 156,000 חיילים של בעלות הברית, בסיוע 12,000 כלי טיס ו-6,900 כלי שיט. זהו מבצע הנחיתה הימי הגדול בהיסטוריה. הפלישה לנורמנדי מסמנת את פתיחתה של חזית שנייה במלחמה נגד גרמניה, ואת ראשית הקץ של גרמניה הנאצית.

תכנון מבצע אוברלורד, שהחל בראשית 1943, היה קפדני, מפורט וממדיו היו חסרי תקדים. ההכנות לפלישה היו כרוכות בהתארגנות לוגיסטית בהיקף עצום, שכללה בניית אלפי כלי שיט ומטוסים רבים, וריכוז ציוד וכוחות אמריקניים וקנדיים גדולים בדרום אנגליה. בחודשים שקדמו לפלישה ניהלו בעלות הברית מבצעי הונאה מורכבים שסייעו להטעות את הגרמנים בדבר מועד הפלישה ומיקומה. הפיקוד העליון של גרמניה, שצפה פלישה מאנגליה, החל כבר ב-1942 להקים את החומה האטלנטית, מערך ביצורים אדיר שהשתרע על פני אלפי קילומטרים לאורך חופי מערב אירופה ונועד לעצור כל ניסיון נחיתה מהים.

ב-6 ביוני 1944, מעט אחרי חצות, הוצנחו מהאוויר כ-23,000 חיילים אמריקאים ובריטים בנורמנדי. בשעות הבוקר המוקדמות פתחו ספינות מלחמה בהפגזה ארטילרית של החופים, ובשעה 06:30 החלו לנחות עשרות אלפי חיילים וכלי רכב בחמשת חופי הנחיתה המתוכננים. עומק החדירה של כוחות בעלות הברית לאדמת צרפת ביום הפלישה היה קטן, ומרבית היעדים שהוקצו לכוחות הנוחתים ביום הפלישה הראשון לא הושגו, אך הושג היעד העיקרי: הבקעת החומה האטלנטית, וביסוס ראשי גשר על אדמת צרפת. במהלך השבועות הבאים הנחיתו בעלות הברית כוחות גדולים בנורמנדי, ופתחו בתנועה איטית אך מתמדת אל תוך צרפת, נוכח התנגדותם העיקשת של הכוחות הגרמנים. המערכה על חצי האי נורמנדי, שבאה בעקבות הפלישה, ארכה כחודשיים וחצי שבמהלכם ספגו כוחות בעלות הברית אבדות כבדות, אך היא הביאה לשבירת כוחו של הצבא הגרמני על אדמת צרפת, ולנסיגה מהירה של שרידיו לשטח גרמניה.




כאשר צרפת מתעטשת, אירופה כולה מקנחת את אפה.


פסלו של דום פריניון

דום פריניון, אחד ממותגי השמפנייה המוכרים ביותר בעולם, קרוי על שמו של נזיר בנדיקטיני ממחוז שמפן שבצרפת בן המאה ה-17. פריניון ניסה למנוע את תופעת התסיסה השנייה של היין בבקבוק, תופעה שגרמה לא אחת להתפוצצויות בקבוקים עזות במרתפי היין של אותה התקופה. את המסקנות ממחקריו ריכז פריניון בקובץ של חוקים, שפורסמו שלוש שנים לאחר מותו בשנת 1715 וכללו הנחיות לעשיית יין "נכונה", תוך הימנעות מההתפוצצויות. באופן אירוני למדי, מחקריו של פריניון הביאו להבנה מעמיקה של התהליכים המתרחשים בזמן הפיכת תירוש ענבים ליין, דבר שאיפשר לבסוף לשלוט על התהליך ולאפשר את ייצור היין המבעבע, שמקבל את התסיסה האופיינית לו כתוצאה מהתהליך שניסה פריניון למנוע.


צירים לוועידת סן רמו
אתמולחודש אפריל בהיסטוריה של צרפתמחר



צרפת מחולקת ל-18 חבלים (régions 13) מהם נמצאים בצרפת המטרופולינית וחמישה נמצאים מעבר לים. החבלים עצמם מחולקים שוב ל-101 מחוזות (départements) ממוספרים ש-96 מהם בצרפת המטרופולינית וחמישה במחוזות צרפת מעבר לים. מספר זה משמש בדרך כלל במיקוד של האזור ובלוחיות הרישוי של המכוניות באזור. כאמור, חמישה מהמחוזות הללו נמצאים מעבר לים והם משמשים גם כמחוזות וגם כחבלים, אולם הסטטוס שלהם זהה לזה של החבלים ביבשת. המחוזות מחולקים ל-341 רבעים (arrondissement) ואלו שוב מחולקים ל-4,032 קנטונים. קנטונים אלו מחולקים ל-36,680 קומונות שהן רשויות מקומיות עם מועצה נבחרת. שלוש קומונות, פריז, ליון ומרסיי מחולקות שוב ל-45 רבעים מוניציפליים.

החבלים, המחוזות והקומונות נקראים כולם "קולקטיבים טריטוריאליים" (Collectivités locales), זאת אומרת שיש בהם אסיפות מקומיות ומנהלות. הרבעים והקנטונים הם רק חלוקות אדמיניסטרטיביות. אולם עד 1940 גם הרבעים היו קולקטיבים עם אספה נבחרת, עד שנוהג זה הושעה על ידי משטר וישי ובוטל על ידי הרפובליקה הרביעית ב-1946.

בנוסף ל-18 החבלים ו-106 המחוזות לרפובליקה הצרפתית יש גם חמישה קולקטיבים מעבר לים, קולקטיב עצמאי אחד (קלדוניה החדשה) וטריטוריה מעבר לים אחת (הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת). הקולקטיבים והטריטוריות מעבר לים מהווים חלק מהרפובליקה הצרפתית אך אינם מהווים חלק מהאיחוד האירופי.

צרפת מחזיקה גם במספר איים באוקיינוס ההודי, האטלנטי והשקט.

חלוקה מנהלית של צרפת - חבלי צרפת


היסטוריה של צרפת

תחילתה של ההיסטוריה של צרפת בימי קדם, באזור גאליה הקדום, והיא נמשכת עד ימינו.

לערך המלאלקטגוריית ההיסטוריה של צרפת

ההיסטוריה של צרפת: למידע – לחצו על הלשונית המתאימה.
טוען את הלשוניות...

שטחה של צרפת המודרנית קטן מעט משטח גאליה הקדומה, שכללה בין היתר חלקים מבלגיה. גאליה הייתה מיושבת על ידי הגאלים, עם קלטי קדום. (כן יושב החלק הדרום מערבי של הממלכה באוכלוסייה בסקית, והחוף הדרום-מערבי יושב על ידי העם הליגורי).

חופי דרום צרפת היו יעד לסוחרי הים התיכון. הפיניקים הקימו תחנות סחר והיוונים הקימו מושבות סחר שהתפתחו ליישובים (בהם מרסיי, אנדיב, ניס).

גאליה נכבשה על ידי יוליוס קיסר בשנים 58 - 50 לפנה"ס וסופחה לאימפריה הרומית. מלחמתו של יוליוס קיסר עלתה בחייהם של גאלים רבים ורבים נוספים נמכרו לעבדות. הבירה של גאליה בימי הרומאים הייתה לוגדונום (ליון המודרנית). הגאלים הפכו לחלק מהאימפריה הרומית. במאה השלישית, פלשו שבטים גרמאנים לאימפריה הרומית ובפרט הפרנקים לגאליה, והביאו לנפילת האימפריה הרומית. התושבים הגאלים המקוריים נטמעו באותם השבטים.

בשנת 486, כבש קלוביס הראשון, מנהיג הפרנקים הסליאנים (עם גרמני קדום) מן המזרח, את הטריטוריה הרומית, שהשתרעה בין נהר הלואר ונהר הסום, ואיחד את צפון צרפת ומרכזה תחת שלטונו. קלוביס הוטבל לנצרות הקתולית בשנת 496. לאחר מות קלוביס בשנת 511 ממלכתו נחלקה שוב ושוב. תפיסת הכתר בשנת 751 על ידי פפין הגוץ (בנו של קרל מרטל (קרל הפטיש), אשר עצר את התפשטות המוסלמים באירופה), ביססה את השלטון הקרולינגי באופן רשמי, שלטון השושלת החדשה הגיע לשיא כוחו תחת בנו של פפין, קרל הגדול (בצרפתית "Charlemagne"), אשר בשנת 771 איחד את ממלכות הפרנקים תחת שלטונו.

במהלך שנות מלכותו האחרונות של קרל הגדול, הוויקינגים התקדמו לאורך האזורים הצפוניים והמערביים של ממלכתו. לאחר מות קרל הגדול בשנת 814, לא היו יורשיו מסוגלים לשמור על אחדות מדינית, והאימפריה הגדולה קרסה. שארל התם (898922), אשר ממלכתו הייתה מקבילה בשטחה לשטח צרפת כיום, הגיע ב-911 להסכם סן-קליר עם מנהיג הוויקינגים רולו, על פי ההסכם, בתמורה להתנצרותם של הוויקינגים ולהתחייבות על הפסקת הפעולות האלימות, קיבלו הוויקינגים שטחים נרחבים משני צידי נהר הסן, במורד הנהר מפריז, אשר הפכו לדוכסות נורמנדיה ורולו עצמו הפך לרוזן העיר רואן ולוואסל של המלך הפרנקי.

בשנת 987 עלה לשלטון איג קאפה, דוכס צרפת ורוזן פריז, והשליט את השושלת הקפטינגית, אשר שלטה בצרפת (גם בשמות בית ולואה, ובית בורבון) באופן רציף, למעלה משמונה מאות שנה, עד המהפכה הצרפתית בשנת 1789. מלכותם של איג קאפה ויורשיו הראשונים לא הייתה בעלת שליטה של ממש מעבר לאזור הסן המרכזי, בעוד שאצילים בעלי כוח, כרוזן בלואה (אזור במרכז צרפת), צברו עוצמה ונחלות באמצעות נישואין, ובהסדרים פרטיים עם אצילים פחותים במעמדם. דוכסות נורמנדיה, אשר ניתנה לסקנדינבים, הפכה למקור לדאגה, כאשר הדוכס ויליאם מנורמנדי כבש את ממלכת אנגליה בשנת 1066, והפכה אותו ואת יורשיו למלכי אנגליה, ולשווים במעמדם אל המלך מחוץ לצרפת (על אף שבגבולות צרפת עדיין היו הם מבחינה רשמית כפופים למלך צרפת). הבעיה אף החמירה כאשר עלה בשנת 1154 המלך הנרי השני לכס המלוכה באנגליה. הוא היה כבר רוזן אנז'ו ודוכס נורמנדי, לפני שנישא בשנת 1152 לגרושתו של מלך צרפת אלינור מאקוויטניה. נישואין אלו העבירו לשליטתו את רובה של דרום מערב צרפת. מאה שנים של לוחמה הביאו שוב את נורמנדיה לשליטת צרפת בשנת 1204 הודות למדיניותו הנחושה של המלך פיליפ השני "אוגוסט", שהחזיר את השליטה הצרפתית בטריטוריה לאחר קרב בובין בשנת 1214.

המאה ה-13 הביאה לכתר הישגים נוספים בדרום, היכן שמסע הצלב האלביגנזי מטעם האפיפיור והכתר כנגד כופרים אלביגנזים (1209) הוביל לרכישת שטחי לנגדוק. כיבושה של פלנדריה על ידי המלך פיליפ הרביעי היה מוצלח פחות, והסתיים ב-1305.

לקראת המאה ה-12 החלה בצרפת תקופה של פריחה דתית, תרבותית, אדריכלותית וכלכלית. הערים גדלו והתחזקו והמסחר פרח. כוחה של הכנסייה בתקופה זו היה רב, והעושר הרב שלה התבסס הן על נחלות ורכוש והן על תרומות מצד אצילים ופשוטי העם.

בתקופה זו עלה מעמדן של הערים, בייחוד במרכז צרפת, והללו החלו להילחם על חופש ויותר זכויות.

מסעות הצלב הפכו את הבנייה מלבנים לנפוצה הרבה יותר, לצד השפעות נוספות באמנות ובתרבות שבאו מהמזרח התיכון. תקופה זו של יציבות ופריחה אפשרה בניית מבנים מפוארים מלבנים, בניגוד למבני העץ שהיו נשרפים אחת לכמה זמן. באמצע המאה ה-12 התפתחה באיל דה פרנס האדריכלות הגותית, שבאה לבטא את האמונה הנוצרית ולפאר את הכנסייה. בתקופה זו ובמאה ה-13 נבנו בצרפת קתדרלות גדולות ומרשימות בסגנון החדש.

עם מותו ללא ילדים של המלך שארל הרביעי, בשנת (1328) גווע עמו גם קו הדם הקפטינגי העיקרי. כמלך צרפת נמשח שאר בשרו של שארל, פיליפ השישי, אבי בית ולואה. אך כאשר מלך אנגליה אדוארד השלישי, נכדו של המלך הקפטינגי פיליפ הרביעי, תבע את כס המלוכה הצרפתית לעצמו, הביא מאבק זה לסכסוך המתמשך המכונה מלחמת מאה השנים. בשנת 1429 עלתה התנועה הלאומית שהונהגה על ידי המיסטיקנית ז'אן ד'ארק. בת איכרים פשוטה זו, אשר טענה להתגלות אלוהית, פתחה במסע מלחמה אשר סיים את המצור הבריטי על אורליאן והסתיים בהכתרתו של המלך שארל השביעי בעיר ההיסטורית ריימס, שבה הוכתרו לפי המסורת מלכי צרפת.

ההתפייסות בין המלך ובין פיליפ השלישי, דוכס בורגונדיה (1435) הסירה את המכשול הגדול ביותר לאחדות צרפת. בשנת 1436 נכבשה פריז מחדש, ונורמנדיה בשנת 1450. בשנת 1453 שלטו האנגלים אך באזור קטן מסביב לעיר קאלה (ואף אותו איבדו בשנת 1558). לאחר המלחמה צורפו דוכסויות ברטאן ונורמנדיה לכתר, וצרפת הייתה למלוכה חזקה ומאוחדת. האבדות שנגרמו במאה שנים של מלחמה היו עצומות. לכך יש להוסיף את השפעת מחלת הדבר (המכונה המוות השחור), אשר הגיעה מאיטליה בשנת 1348 והתפשטה במהירות בעמק הרון ומשם אל המדינה כולה.

צרפת הושפעה מן הרפורמציה הפרוטסטנטית, וניסיונם של כוחות רבים באירופה לנתק את אחיזתו של האפיפיור. מיעוט עירוני פרוטסטנטי, שכוחו גובר והולך (ואשר יכונה לימים הוגנוטים), סבל מדיכוי חריף תחת שלטון המלך אנרי השני. ריאקציה קתולית שהונהגה על ידי הדוכסים רבי הכוח מבית גיז, הגיעה לשיאה בטבח ההוגנוטים בשנת 1572 במה שמכונה "טבח ליל ברתולומאו הקדוש", אשר החל בסדרה של מלחמות הדת בצרפת שבמהלכן כוחות אנגלים, גרמנים וספרדים התערבו לטובת הצדדים היריבים על אדמת צרפת.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – בית בורבון

המלך הפרוטסטנטי של מלכות נוואר אנרי הרביעי עלה בשנת 1589 לכס המלוכה הצרפתי. היה זה אבי בית בורבון. בשנת 1593 קיבל על עצמו המלך החדש את הדת הקתולית, והוציא צו לסובלנות, הידוע גם כ"האדיקט של נאנט", אשר הבטיח את חירות האמונה האישית, ושוויון זכויות אזרחי. אנרי נרצח על ידי מתנקש פנאטי, מתומכי בית ולואה בשנת 1610.

הפיוס הלאומי בתקופת אנרי הרביעי הניח את היסודות לתחילת עלייתה של צרפת להגמוניה אירופית, תחת שלטונו של לואי השלושה עשר, והשר המוכשר הקרדינל רישלייה, אדריכל מדיניות החוץ והפנים הצרפתית כנגד ספרד והקיסר הגרמני במשך מלחמת שלושים השנה (16181648), אשר החריבה את שטחי מדינות גרמניה, ומנעה מהן את ההתפתחות, ההתפשטות הטריטוריאלית והאיחוד שהיו מנת חלקה של צרפת תחת בית בורבון.

מרד הוגנוטי שנתמך בידי אנגליה (16251628) דוכא ביד רמה, וצרפת התערבה באופן ישיר בשנת 1635 בסכסוך אירופי בנוגע לשטחה של שוודיה. לאחר מות המלך והקרדינל, שלום וסטפליה בשנת 1648 הבטיח את חלוקתה הפוליטית והדתית של גרמניה, וסימן הצלחה צרפתית גוברת והולכת במדיניות החוץ. הצלחה זו הייתה כבירה, כי הצרפתים תמיד ניסו למנוע את איחוד גרמניה תחת מדינה ריבונית אחת, ומשנכשלו בזה בסוף המאה ה-19 ירדו ממעמד ההגמוניה שהיה להם באירופה המערבית. שלום וסטפליה הציב את הגבול המזרחי של צרפת על נהר הריין, גבול גאוגרפי קל להגנה.

במהלך שלטון לואי הארבעה עשר הייתה צרפת לכוח הדומיננטי באירופה, כאשר היא נעזרת בכשרונות יורשו של רישלייה, הקרדינל מזראן, ומדיניותו הכלכלית הנבונה של שר האוצר ז'אן-בטיסט קולבר. מלחמה מחודשת בשנות השישים והשבעים של המאה השבע עשרה נגד ההולנדים הביאה להישגים טריטוריאליים נוספים.

לאחר עלייתו לשלטון של הדוכס ההולנדי הפרוטסטנטי ויליאם השלישי בכס המלוכה המאוחד של אנגליה, אירלנד וסקוטלנד הוקמה "ברית גדולה" בשנת 1689 כנגד לואי הארבעה עשר, שמטרתה למנוע את שלטון צרפת בארצות השפלה (כיום בלגיה), שהיו אז תחת שלטון ספרד. חלומות הגדולה של לואי הארבעה עשר הסתיימו בהפסד במלחמת הירושה הספרדית.

מלוכתו (17151774) של לואי החמישה עשר ראתה חזרה לשלום ולשגשוג. המלחמה המחודשת עם גרמניה הייתה בעיקר בשטחים גרמניים במזרח, אך ברית עם ההבסבורגים, כנגד כוח מאוחד של פרוסיה וממלכת בריטניה הגדולה הובילה להפסד יקר במלחמת שבע השנים (17561763).
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המהפכה הצרפתית
כיבוש הבסטיליה על ידי אזרחי פריז, מאורע מכונן בהיסטוריה הצרפתית
שלטונו של לואי השישה עשר (17741792) ראה בתחילתו הצלחות במדיניות החוץ עקב ההתערבות במלחמת העצמאות של ארצות הברית, אך הפרויקטים האדירים והמסעות הצבאיים שלואי השישה עשר וקודמיו לקחו על עצמם יצרו גירעון כרוני בקופת הממלכה. הידרדרות כלכלית, והתמרמרות עממית על זכויות היתר של האצולה והכנסייה, כמו גם היעדר אפשרות לשינוי שיצר אופייה השמרני והמאובן של המלוכה האבסולוטית, היו בין הסיבות לפרוץ המהפכה הצרפתית, אשר הובילה לכינון הרפובליקה הצרפתית הראשונה ב-21 בספטמבר 1792, ולעריפת ראשו של המלך לואי. אך שלטון המהפכנים, אשר החל בסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", הידרדר במהירות לשלטון טרור, אשר גרם להרג המוני, ולבסוף בקרב המהפכנים עצמם. תקופת תוהו ובוהו שלטוני, אשר כונתה "דירקטורט" ולאחר מכן "הקונסולט", הסתיימה עם עלייתו לשלטון של רודן צבאי, חייל קורסיקני בשם נפוליאון בונפרטה.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקיסרות הראשונה

ב-18 במאי 1804 הכריז על עצמו נפוליאון כקיסר. תקופת שלטונו הקיסרית התאפיינה בחידושים מפליגים בתחום הממשל והחוק, ויצירת מוסדות ממשלתיים, וקוד חוקים אזרחי, המשמשים את צרפת עד ימינו. מבחינת מדיניות החוץ שאף נפוליאון להגמוניה באירופה, ובשורה של קרבות הצליח להשתלט על שטחים רבים באירופה, עד אשר פלישה לרוסיה, הסתיימה באסון צבאי, שהוביל להדחתו של נפוליאון מן השלטון, ולהגלייתו בשנת 1814. נפוליאון, אמנם, ניסה לשוב ולכבוש את השלטון בשנת 1815 אך הוא נהדף על ידי ברית של מדינות אירופיות אשר לחמה כנגדו בקרב ווטרלו, בו הובס סופית, ונשלח לגלות באי בודד עד מותו.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרסטורציה

המעצמות האירופיות נשלטו ברובן על ידי שושלות מלוכה תורשתיות והן ראו, בצדק, ברעיונות המהפכה הצרפתית (ובאישיותו של נפוליאון) איום על הסדר הפנימי בתוכן-עצמן ובאירופה בכלל. לכן, הן החזירו למלוכה בצרפת את בית בורבון בדמות אחיו של לואי השישה עשר, שכונה הרוזן דה פרובנסל. בהכתרתו הוא קיבל את השם לואי השמונה עשר. עם מותו, בשנת 1824 עלה לשלטון אחיו הצעיר, שארל העשירי. על בית בורבון נאמר כי "לא למד דבר ולא שכח דבר". ניסיונם של הבורבונים להשליט בצרפת מלוכה אבסולוטית, לאחר שצרפת ראתה מהפכה שהעניקה לעמה זכויות אזרח, תחת הסיסמה "חירות, שוויון, אחווה", לא צלח, וביולי 1830 התמרדו ההמונים, והעלו לשלטון את הדוכס מאורליאן, תחת הכינוי "המלך לואי פיליפ".

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפובליקה הצרפתית השנייה

מהפכת 1848 הובלה בתחילתה על ידי גורמים רדיקליים, אך הבחירות לאספה המכוננת העלו לשלטון גורמים מתונים בהרבה, אשר חששו מחזרתם של שלטון הטרור והתוהו ובוהו השלטוני אשר אפיינו את תקופת המהפכה. גורמים אלו ניסחו חוקה אשר נתנה סמכויות מרחיקות לכת לנשיא. בבחירות שנערכו לנשיאות עלה לשלטון נפוליאון השלישי אחיינו של נפוליאון הראשון אשר אך שב מגלות ממושכת באנגליה כמה חודשים לפני כן. שלטונו של נפוליאון השלישי הפך להיות דיקטטורי וסמכותי, עד אשר הכריז על עצמו כקיסר בשנת 1852, והביא על הרפובליקה הצעירה את סופה.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הקיסרות השנייה
שלטונו של נפוליאון השלישי כקיסר החל כדיקטטורה, אך באופן מדורג איבד הקיסר מכוחו, ולקראת סוף התקופה היה המדובר במונרכיה מרוככת, בנוסח מלכותו של לואי פיליפ שקדמה לו. בתקופה זו פעל נפוליאון השלישי רבות לשיקומה וקידומה של צרפת. פריז נבנתה מחדש והפכה למרכז תרבותי עולמי. רשת הרכבות הצרפתית הוקמה. מבחינת יחסי החוץ האמין נפוליאון השלישי כי שלטונו יהיה מוצק אם יזכה לניצחונות צבאיים. ניצחונה של צרפת במלחמת קרים (1854-1856), ביסס דעה זו, וצרפת החלה להתערב במלחמות האיחוד באיטליה ובסכסוכים נוספים. סכסוך עם פרוסיה, אשר החלה לאחד תחת דיגלה את המדינות הגרמניות הנפרדות, תחת הנהגתו הכריזמטית של אוטו פון ביסמרק, הביא למלחמת פרוסיה צרפת, ולתבוסה בקרב סדאן (1870). בקרב נפל הקיסר נפוליאון השלישי בשבי, ובכך תמה תקופת מלכותו ועמה תמה הקיסרות השנייה. מלחמה זו הביאה עמה לא רק את ביסוסה של האימפריה הגרמנית, אלא גם מורשת של טינה בין צרפת לגרמניה בעקבות הסיפוח הגרמני של החבלים אלזס ולוריין.
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפובליקה השלישית

הרפובליקה השלישית (בצרפתית - "Troisième Republique") הנו כינויו של המשטר בצרפת בשנים 18711940. הייתה זו דמוקרטיה פרלמנטרית, רפובליקנית, שבאה לאחר תקופה ארוכה של מונרכיה, רפובליקה כושלת וקצרת ימים (הרפובליקה השנייה) וקיסרות המבוססת על שלטון אישי. התקופה של סוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 הייתה ידועה בצרפת בשם " La belle époque", תור הזהב של יופי, חדשנות, ושלום עם השכנים האירופים. המצאות חדשות הפכו את החיים לקלים יותר לכל המעמדות, ופריחה תרבותית פקדה את צרפת – הקברט, מחול הקן קן, והקולנוע נולדו, והאומנות הפלסטית הגיעה לשיאים, עם פריחתם של סגנונות חדשים האימפרסיוניזם וה"אר-נובו". פריחה זו הופסקה באופן טרגי עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה.

בכל אותה פעילות בלתי פוסקת של גופים המתחרים זה בזה, ממשלות הקמות ונופלות, ופרשיות, עמדה ברקע הדברים התבוסה הצרפתית בסדאן, ואובדנו של חבל אלזס לוריין. היה זה עניין בלתי סגור, השפלה לאומית, והמטרה הבלתי מוצהרת של המדיניות הצרפתית. צרפת השכילה לרכוש לעצמה בעלי ברית שתמכו בה במאבקה כנגד גרמניה, ומאבק זה, וההצלחה לשרוד את ההתקפה בשנת 1914, להמשיך בלחימה בקרבות הקשים עד לניצחון בשנת 1918 נראים כהישגה הגדול ביותר של הרפובליקה השלישית.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – צרפת של וישי

עם כניסת צרפת למלחמת העולם השנייה ב-3 בספטמבר 1939 לא היה העם הצרפתי נחוש כפי שהיה במלחמת העולם הראשונה. זרם פוליטי חזק הטיף לעמדות תבוסתניות ופרו גרמניות.

ב-10 במאי 1940 פלשו הגרמנים לצרפת ולארצות השפלה. כשהתבררו ממדי התבוסה הצרפתית, וכי הצבא הצרפתי בעל הדוקטרינה המיושנת, בעל המוראל הירוד והנגוע בתבוסתנות, אינו מהווה יריב של ממש לצבא הגרמני, אשר פעל בטקטיקה של מלחמת בזק, הופעל מכבש של לחצים על ראש הממשלה פול ריינו מצד התבוסתנים בממשלתו. ב-17 במאי, עת התבררו והלכו ממדי התבוסה, החליף ריינו את מפקד הצבא מוריס גמלאן בגנרל מקסים וייגאן אשר היה מפקד הצבא במזרח התיכון. כן קרא ריינו לשגריר במדריד, פטאן, לשוב ממדריד ולסייע לו בתפקיד שר בממשלה. פטאן היה מראשי התבוסתנים, ואהדתו למארחו במדריד פרנסיסקו פרנקו, ולגרמנים, הייתה מן הידועות. אין זה מקרה שבאותו היום עצמו, נשא לאוואל נאום בבית הנבחרים הצרפתי וקרא להקמת ממשלה בראשות פטאן וויגאן.

ב-22 ביוני 1940 חתמו הצרפתים על מסמך הכניעה שנוסח על ידי הגרמנים. המסמך הכריז על 60% משטחה של צרפת כשטח כבוש (המדובר בצפון צרפת ובחוף האטלנטי שהיה דרוש לגרמנים על מנת להמשיך את המלחמה נגד אנגליה). ב-40% הנותרים שלטה ממשלתו של פטאן, כשהבירה החדשה הייתה העיר וישי (פריז הייתה בחלק שסופח לגרמניה). צרפת של וישי הוא כינויה של ממשלת הבובות הכפופה לגרמניה אשר שלטה בדרום צרפת ובמושבותיה של צרפת, בין כיבוש צרפת בידי גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ב-1940 ובין שחרורה של צרפת על ידי בעלות הברית וכוחות "צרפת החופשית" בפיקודו של הגנרל שארל דה גול בשנת 1944. השם צרפת של וישי לקוח מהעיר הצרפתית וישי, השוכנת דרום-מזרחית לפריז, שהפכה לבירת צרפת לאחר הכניעה לגרמניה. ממשלה זו מהווה כתם על ההיסטוריה הצרפתית, ורבה אחריותה לשואה שפקדה את יהודי צרפת וצפון אפריקה.


Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפובליקה הרביעית

הרפובליקה הרביעית התקיימה בצרפת בין השנים 1946 ו-1958. הייתה זו התקופה שבה הייתה בתוקף החוקה הרפובליקנית הרביעית של צרפת. הרפובליקה הרביעית הייתה, במידה רבה, ממשיכת דרכה של הרפובליקה השלישית, אשר שלטה בצרפת החל ממלחמת פרוסיה צרפת ועד לתבוסה הצרפתית במלחמת העולם השנייה. צרפת אימצה את חוקת הרפובליקה הרביעית ב-13 באוקטובר 1946.

במאי 1958 תפסו יחידות מהצבא הצרפתי את השליטה באלג'יריה, ויחד עם מתיישבים צרפתים התנגדו לוויתורים שערכה ממשלת צרפת אל מול המרידה הלאומית באלג'יריה. הממשלה הצרפתית איבדה את השליטה, והגנרל דה גול נקרא להקים ממשלת חירום, על מנת למנוע מלחמת אזרחים.

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – הרפובליקה החמישית
דה גול החליף את החוקה הקיימת בחוקה אשר חיזקה את מעמד הנשיא, ונבחר לנשיאה הראשון של הרפובליקה החדשה. אל מול התנגדות הצבא וגורמים ימניים קיצוניים, הכיר דה גול בעצמאות אלג'יריה ופתר את המשבר שאיים לפלג את צרפת.
98%
#ff1111
#ff7777



המטבח הצרפתי

המטבח הצרפתי הוא שם קיבוצי כולל לסגנונות בישול שונים שמקורם העיקרי הוא צרפת, והוא נחשב אחד מבין סגנונות הבישול מהמובילים והמשפיעים בעולם.

לערך המלאלקטגוריית המטבח הצרפתי

המטבח הצרפתי לפי אזורים.
למידע – לחצו על הלשונית המתאימה.
קרפים במחבת

חבל ארץ זה הוא המערבי ביותר בצרפת וגובל באוקיינוס האטלנטי. המאכלים האופייניים לאזור כוללים:

  • דגים ופירות ים הנחשבים כטובים ביותר בצרפת.
  • כבשים בעלות בשר עסיסי מאוד ומעט מלוח מאכילת עשב הגדל ליד הים.
  • קרפים - ברטאן היא מולדתם ואפשר למצוא אותם בכל מקום באזור ובמיוחד קרפים מקמח כוסמת הייחודיים לברטאן.

חבל ארץ זה משתרע צפונית-מזרחית לברטאן. אף הוא גובל באוקיינוס האטלנטי וגם הדגים ופירות הים שלו משובחים, אך לא בהם ייחוד האזור. המאכלים האופייניים לאזור כוללים:

מרק בצל פריזאי

חבל ארץ זה נמצא מזרחית לנורמנדי ובמרכזו שוכנת פריז. מאכלים אופייניים לאזור:

חבל ארץ קטן מזרחית לאיל דה פרנס הגובל בבלגיה ובו מיוצרת השמפניה. המאכלים האופייניים לאזור כוללים:

  • בף קרבונאד - בקר בבירה בהשפעת השכנה מצפון.
  • מאכלי ירקות שמתאימים לאקלים הקר כמו כרוב, כרישה, אנדיב, תפוחי אדמה וסלק.
קיש לוריין

אלזס-לורן הוא חבל הארץ המזרחי ביותר בצרפת וגובל בגרמניה, שגם שלטה בו עד מלחמת העולם הראשונה. השפעת המטבח הגרמני ניכרת על המטבח האלזסי, ומאכלים אופייניים לאזור זה כוללים:

עוף ביין

מאכלים אופייניים לאזור זה כוללים:

  • עוף בְּרָס - מדובר בעוף הניזון מגרגרי תירס ולכן בשרו צהבהב ועסיסי.
  • בישול ביין - השילוב בין עוף ברס ליין האדום של האזור הוליד את המתכון לעוף ביין; ביף בורגיניון - תבשיל בשר בקר ביין אדום; אף אן מורט - מנת ביצים מבושלות ביין אדום
  • פונדו בורגיניון - נתחי פילה בקר המטוגנים בשמן עמוק חם על ידי הסועדים ומוגשים עם מגוון רטבים.
  • אסקרגו - שבלולי אדמה הנאכלים בעיקר שלוקים עם חמאה ושום.
  • חרדל דיז'ון
  • פן ד'אפיס - עוגת דבש מתובלת.
  • ג'וז'ייר - פחזניות גבינה פיקנטיות.
  • בוז'ולה - תת-חבל שפעם בשנה בסתיו מוציא יינות אדומים צעירים ומשובחים הנושאים את שם החבל - בוז'ולה נובו.
רושטי

אזור סבואה ההיסטורי שוכן באלפים הצרפתיים דרומית-מזרחית לבורגונדי וגובל בשווייץ במזרח. הטמפרטורות הקרות באזור הולידו מטבח עשיר ושמן עם השפעות שווייצריות. המאכלים האופייניים לאזור כוללים:

  • חלב ושמנת עשירים מאוד בשומן.
  • תפוחי אדמה מהם מכינים מגוון מאכלים כגון רושטי - לביבת תפוחי אדמה, רקלט - תפוחי אדמה עם גבינה מותכת והאם וטרטיפלט - תפוחי אדמה מוקרמים בגבינת רבלושון ושמנת.
  • פונדו סבויארד, פונדו מהגבינות המקומיות.
רטטוי

חבל ארץ זה נמצא דרומית לבורגונדי, לחופי הים התיכון כשאיטליה גובלת ממזרח. מטבח האזור הוא ים תיכוני ומזכיר מאוד את המטבח האיטלקי. מאכלים אופייניים לאזור זה:

עוגה באסקית

חבל ארץ קטן זה נמצא בדרום-מערב צרפת לחופי האוקיינוס האטלנטי וגובל בדרומו בספרד. והמאכלים האופייניים לחבל כוללים:

  • פלפלים - טריים, כבושים ומיובשים.
  • עגבניות יחד עם הפלפלים במתכונים רבים ובעיקר ב'פיפראד - תבשיל פלפלים ועגבניות שמשמש כבסיס למתכונים אחרים כמו אומלט פיפראד.
  • פטריות ספ (cepe)
  • ז'מבון קרו - שוקי חזיר מומלחים ומיובשים הנחשבים כמשובחים בצרפת.
  • פלומב - ציפור צייד קטנה בעלת בשר כהה.
  • ברביסגבינת כבשים.
  • עוגה באסקית - זוהי עוגה עשירה במילוי קונפיטורת דובדבנים או קרם שקדים.

חבל אקיטן, שבירתו היא בורדו, שוכן צפונית לארמניאק ויינותיו הם המוכרים ביותר בעולם.

מאפה הנפוץ באזור בורדו הוא קנלה שצורתו כגליל, תוכו רך ובהיר וציפויו כהה ומקורמל.



מאכלים ידועים מהמטבח הצרפתי
פארי ברסט מקפה קדוש בירושלים.

פריז ברסט או פארי ברסטצרפתית: Paris–Brest) הוא מאפה קינוח צרפתי בצורת עיגול, עשוי בצוק רבוך (בצק פחזניות), חתוך לרוחבו וממולא בקרם (על פי רוב קרם מוסלין פרלינה (מחית פרלינה, חמאה וקרם פטיסייר) או קרם וניל, אך לעיתים קרם ערמונים) שאף הוא מזולף בצורת עיגולים. המאפה מעוטר בשקדים פרוסים או באבקת סוכר.


פוליטיקה של צרפת

צרפת היא רפובליקה בעלת משטר פרלמנטרי-נשיאותי, בתחילתה היוותה צרפת ממלכה.

לערך המלאלקטגוריית הפוליטיקה והממשל של צרפת

ההיסטוריה של צרפת: למידע – לחצו על הלשונית המתאימה.

הממשלה הצרפתית מכהנת מתוקף החוקה הצרפתית החמישית של הרפובליקה הצרפתית, שנחקקה ב-28 בספטמבר 1958. אופן הממשל הוא ייחודי, וקרוב להגדרת משטר דמוקרטי נשיאותי.

נשיא המדינה - על פי חוקת הרפובליקה החמישית שאושרה ב-28 בספטמבר 1958, עומד בראש המדינה הנשיא שנבחר בבחירות דמוקרטיות חופשיות לתקופה של 5 שנים (בעבר היה נבחר ל-7 שנים). תפקיד הנשיא לנהל את ענייני המדינה, לכרות בריתות, לפקד על הכוחות המזוינים של צרפת ולמנות ראש ממשלה.

ראש ממשלת צרפת נבחר על ידי הנשיא, ולא על ידי העם או חברי מפלגתו. ראש הממשלה נחשב כשר הבכיר ביותר, וכממלא מקומו של הנשיא, אך סמכויותיו הן מנהליות בעיקרן.

עמנואל מקרון, נשיא צרפתי כיום

נשיא הרפובליקה הצרפתיתצרפתית: Président de la République française) הוא ראש המדינה וראש הרשות המבצעת של צרפת. מקום העבודה של הנשיא הוא ארמון האליזה בפריז.

ארבע מחמש הרפובליקות הצרפתיות מאז המהפכה הצרפתית העמידו בראשן נשיא, ובכך הפכו את הנשיאות הצרפתית לעתיקה ביותר הקיימת באירופה. עם זאת, בכל אחת מהרפובליקות ניתנו לנשיא סמכויות אחרות, תפקידים אחרים, וחובות אחרות. כך, למשל, בימי הרפובליקה השלישית היה תפקידו של הנשיא בצרפת (בדומה לזה של נשיא מדינת ישראל), תפקיד טקסי בעיקרו, של ראש מדינה בתואר בעל סמכויות מצומצמות, כאשר עיקר הכוח ניתן לראש ממשלת צרפת.

כיום, בימי הרפובליקה החמישית, שחוקתה נתפרה למידותיו של שארל דה גול בימי משבר אלג'יריה שהביא להתמוטטות הרפובליקה הרביעית, לנשיא סמכויות נרחבות

אדואר פיליפ, ראש ממשלת צרפת הנוכחי

ראש ממשלת צרפתצרפתית: Premier ministre français) הוא השר הבכיר בממשלה שממנה נשיא צרפת על פי חוקת הרפובליקה החמישית של צרפת.

על פי החוקה ראש המדינה הוא נשיא צרפת. התפקיד, או תפקיד מקביל לו, היו קיימים גם במשטרים צרפתים קודמים, אך סמכויות ראש הממשלה, ומעמדו, השתנו בהרבה. כך, למשל, בתקופת הרפובליקה השלישית היה ראש הממשלה ראש הרשות המבצעת בפועל, בדומה לראש ממשלת ישראל, ואילו תפקיד הנשיא היה סמלי בעיקרו. בימי הרפובליקה השנייה, הרפובליקה השלישית והרפובליקה הרביעית נקרא ראש הממשלה "נשיא מועצת השרים" (Président du Conseil des Ministres) תואר שקוצר לעיתים ל"נשיא המועצה" (Président du Conseil). ראש ממשלת צרפת גם עומד בראש מועצת המדינה של צרפת, הגם שתפקיד זה משמש באופן סמלי בעיקרו, ומועצת המדינה מנוהלת בפועל על ידי סגן נשיא המועצה.

ראש הממשלה הנוכחי הוא אדואר פיליפ, שהחל את כהונתו ב-15 במאי 2017.

מושב המועצה המחוקקת של צרפת. שוכן בארמון שהיה שייך בעבר לשושלת בית בורבון, על גדות נהר הסן בפריז.

הפרלמנט בצרפת, הקונגרס הצרפתי, מורכב משני בתים:

  • הבית התחתון - האספה הלאומית (Assemblée nationale). באספה הלאומית 577 נציגים, הנבחרים ישירות בבחירות אזוריות לתקופת כהונה של עד 5 שנים (הנשיא רשאי להחליט על פיזורה קודם לכן).
  • הבית העליון - הסנאט. בסנאט 346 סנאטורים הנבחרים לתקופה של 9 שנים. משנת 2004 צומצמה כהונת הסנטורים ל-6 שנים, ומספרם הועלה ל-346 בשנת 2011, כדי לשקף את השינויים בדמוגרפיה הצרפתית. הסנטורים נבחרים על ידי המועצות המקומיות ועל ידי חברי האספה הלאומית.


טנק לקלרק תוצרת צרפת

לצבא הצרפתי היסטוריה ארוכת שנים, שהשפיעה רבות על מהלך ההיסטוריה הצרפתית. נשיא הרפובליקה הצרפתית הוא המפקד העליון של הכוחות המזוינים של צרפת ושל ארסנל הגרעין שלה. מטרות הצבא הן:

א. הגנה על השטח הטריטוריאלי של צרפת ביבשה, באוויר ובים;

ב. לצד חברותה של צרפת בברית הצפון אטלנטית, נאט"ו, משמש הצבא הצרפתי לשמירה על יציבות גלובלית ופתרון סכסוכים מחוץ.

הכוחות המזוינים של צרפת מחולקים לארבעה ענפים:

מאז מלחמת העצמאות האלג'יראית היקף הגיוס לשירות חובה הופחת בהדרגה ולבסוף, בשנת 2001, בוטל שירות החובה לחלוטין על ידי ז'אק שיראק. עם צבא שמנה בשנת 2006 כ-779,450 חיילים (259,050 בשירות סדיר, 419,000 בשירות מילואים, וכ-101,400 שוטרי הז'נדרמריה הצרפתית), הצבא הצרפתי הוא הצבא הגדול ביותר באירופה וה-13 בגודלו בעולם במספר חייליו. הצבא הצרפתי הוא השני בפריסתו בכל העולם והשלישי בכמות כלי נשק הגרעיניים בעולם (לאחר ארצות הברית ורוסיה).

צרפת היא המדינה שמוציאה את האחוז הגבוה ביותר על ביטחון מבין מדינות האיחוד האירופי (כ-2.6% מהתמ"ג מעט יותר מהממלכה המאוחדת שמוציאה 2.4% מהתמ"ג). כעשרה אחוזים מתקציב הביטחון של צרפת מופנים לתוכנית הגרעין שלה. חלק גדול מהציוד הצבאי הצרפתי מיוצר בצרפת. דוגמאות לכך כוללות את מטוס הקרב דאסו ראפאל, נושאת המטוסים שארל דה גול, הטיל אקסוסט והטנק לקלרק. אף על פי שהיא פרשה מפרויקט היורופייטר צרפת עדיין משקיעה בפרויקטים צבאיים אירופאים כמו האיירבוס A400M. צרפת היא ספקית נשק גדולה ורוב ארסנל הנשק שלה, המבוסס דרך הים והאוויר, חוץ מכלי נשק גרעיניים, ניתנים לייצוא.

לערך המלא


לקטגוריית הכלכלה של צרפת

הכלכלה הצרפתית היא אחת הכלכלות החזקות בעולם. צרפת חברה בארגון המדינות המתועשות (ה-G8) שבו שותפות 8 המדינות המתועשות החזקות בעולם. בשנת 2010 הייתה צרפת הכלכלה השישית בחוזקה בעולם, אחרי ארצות הברית, סין, יפן, גרמניה והממלכה המאוחדת. צרפת הצטרפה ליוזמת האירו יחד עם 10 מדינות נוספות החברות באיחוד האירופי והחליפה את מטבע הפרנק הצרפתי המסורתי שלה באירו האירופי ב-1 בינואר 1999.

הכלכלה הצרפתית מורכבת מסקטור פרטי חזק (כ-2.5 מיליון חברות רשומות) והשקעות ממשלתיות גבוהות בסקטורים שונים כמו רכבות דוגמת ה-TGV, ענף האנרגיה (ייצור חשמל), ענף התעופה, חברות תקשורת ורבות נוספות. מאז שנות התשעים החלה הממשלה לרפות את אחיזתה בכלכלה ולהקטין את אחזקותיה בחברות הענק כמו אייר פראנס (חברת התעופה הלאומית של צרפת) ופראנס טלקום (חברת הטלפוניה הגדולה בצרפת ומהגדולות באירופה), וכן באחזקותיה השונות הכוללות חברות ביטוח, בנקים ואחזקות בתעשיות שונות.

צרפת מדורגת כיעד התיירות מספר אחד בעולם. בשנת 2007 עמד מספר התיירים במדינה על למעלה מ-80 מיליון, יותר מאוכלוסייתה.

לצרפת תעשייה אווירית חזקה בראשות איירבוס והיא בעלת השפעה גדולה על התעופה עולמית. בנוסף, היא המדינה היחידה באיחוד האירופי בעלת נמל חלל (מתקן שיגור לחלל). ההיצע הרחב של שטחים פוריים והסובסידיות גבוהות שהאיחוד מעניק לחקלאים הופכים את צרפת ליצרנית החקלאית הגדולה באירופה.

בעוד ששאר מדינות המערב תלויות באנרגיה המבוססת על מחצבים מתכלים, כגון נפט, גז טבעי או פחם, תלותה של צרפת במחצבים אלה מעטה, בשל השקעותיה המאסיביות בתחום הגרעין. כ-78 אחוז (נכון ל-2006) מהחשמל המיוצר בצרפת מקורו בתחנות כוח גרעיניות. השקעות אלו הן הסיבה לכך שצרפת מייצרת פחות פחמן דו-חמצני מאשר שאר שמונה המדינות המתועשות הגדולות בעולם.

מסוף מלחמת העולם השנייה השקיעה הממשלה מאמצים לשלב את עצמה עם גרמניה, הן מבחינה תעשייתית והן מבחינה מדינית. כיום יוצרות שתי המדינות את מה שנקרא "כור" של מדינות לשילוב גדול יותר באיחוד האירופי.

ב-13 בינואר 2012 איבדה צרפת, לראשונה בתולדותיה, את דירוג האשראי המושלם שלה; על פי דיווח שמסר שר האוצר פרנסואה ברואן הורידה סטנדרד אנד פורס את הדירוג מ-AAA ל-AA+.[1]

הערות שוליים


תמונת לוויין של צרפת משנת 2002

צרפת נמצאת במערב אירופה על חופי האוקיינוס האטלנטי והים התיכון. היא גובלת בספרד ובאנדורה בדרום, באיטליה, בשווייץ ובגרמניה במזרח, בלוקסמבורג ובבלגיה בצפון. בנוסף יש לה מספר מושבות בצפון אמריקה, באיים הקריביים, בדרום אמריקה, בדרום האוקיינוס ההודי, באנטארקטיקה והגדולה שבהן היא פולינזיה הצרפתית שבאוקיינוס השקט.

לצרפת המטרופוליטנית צורת משושה ושטחה 547,030 קמ"ר. יש בה מגוון גדול של סוגי נוף, ממישורים באזורי החוף ועד לרכסי ההרים של האלפים בדרום מזרח, רכס ההרים המרכזי (מאסיף סנטרל) בדרום והפירנאים בדרום מערב. יותר ממחצית שטח הארץ מתחת ל-250 מ' מעל פני הים, ופחות מרבע שטחה נחשב לשטח הררי. הנקודה הגבוהה ביותר באירופה המון בלאן שגובהו 4,807 מטרים מעל לפני הים, נמצא על גבול צרפת ואיטליה. יש בצרפת גם מערכת נהרות נרחבת הכוללת את הלואר, הגארון, הסן והרון, שמפריד בין רכס ההרים המרכזי לאלפים וזורם לים התיכון בנקודה הנמוכה ביותר במדינה, הקָמַארְג. החלק המערבי והמרכזי הם מיוערים מאוד, ויש בהם מפעלים הידרואלקטריים, מקומות מרפא ואתרי ספורט חורף.

לערך המלא


פריז


בצרפת מתגוררים כ-67,106,161 תושבים‏‏ - דירוג 21 בעולם בגודל אוכלוסייה, אולם צפיפות האוכלוסין נמוכה יחסית (104.23 נפש בממוצע לקמ"ר- דירוג 100 בעולם בצפיפות אוכלוסייה) ורוב האוכלוסייה היא אוכלוסייה עירונית. שיעור הריבוי הטבעי בצרפת נמוך (פחות מחצי אחוז לשנה).

הערים הגדולות ביותר בצרפת הן פריז (כ־2.15 מיליון נפש בעיר וכ-12 מיליון אוכלוסייה עירונית), ליון (כ-465,000 נפש בעיר ו-1,650,000 אוכלוסייה עירונית), מרסיי (כ-810,000 נפש בעיר וכ-1,350,000 אוכלוסייה עירונית), ליל (כ-227,000 נפש בעיר וכ-1,000,000 אוכלוסייה עירונית), ניס (כ-347,000 נפש בעיר ו-935,000 אוכלוסייה עירונית), טולוז (כ-432,000 נפש בעיר וכ-880,000 אוכלוסייה עירונית), בורדו (כ-230,000 נפש בעיר כ-800,000 אוכלוסייה עירונית) וננט (כ-281,000 נפש בעיר ו-545,000 אוכלוסייה עירונית), שבהן מתגוררים כ-33% מהאוכלוסייה (סך הכל האוכלוסייה העירונית היא כ-80% מכלל האוכלוסייה).

טולוז

בצרפת כחמישה מיליון מהגרים, מתוכם בערך לשני מיליון יש אזרחות צרפתית. צרפת היא המדינה שקולטת הכי הרבה פליטים במערב אירופה, כאשר בשנת 2005 היא קיבלה כ-50,000 פליטים. התפלגות אתנית של אוכלוסיית צרפת: 92% צרפתים, 3% צפון אפריקנים, 2% גרמנים, 1% ברטונים (חבל ארץ במערב צרפת) 2% אחרים (ממוצא פרובאנסלי, קטלאני ובאסקי).


יהדות צרפת היא קהילת היהודים שהתגוררה ומתגוררת באזורים הגאוגרפיים שזוהו עם צרפת. הקהילה היא מהגדולות, העתיקות והמפוארות שבקהילות היהודים באירופה. תולדות הקהילה כוללות עליות ומורדות ביחס השלטון והחברה ליהודים, לאורך תקופות של סובלנות ושל מתחים לסירוגין.

לא פחות מחמישה יהודים או ממוצא יהודי כיהנו בתקופות שונות בתפקיד ראש ממשלת צרפת: לאון בלום (19361937, 1938, 1945), רנה מאייר (1953), פייר מנדס פרנס (19541955), מישל דברה (19591962), ולורן פביוס (19841986).

לערך המלאלקטגוריית יהדות צרפת
Decorative text divider 3.svg
ערכים בנושא יהדות צרפת
Marcel Dadi.JPG Jean-Jacques Goldman - may 2002.jpg
מרסל דאדי ז'אן-ז'אק גולדמן
Jonathan Assous.JPG Dany Brillant Cannes.jpg
ג'ונתן אסוס דני בריאן


סמל

סמל צרפת הוא מגן זהב רחב עם ראש אריה בצדו הימני וראש עיט בצדו השמאלי הנושא את המונוגרמה RF שמייצגת את שם המדינה – הרפובליקה הצרפתית (République Française). המגן מונח על גבי פסקס המסמל צדק, ענף דפנה המסמל ניצחון וענף אלון המסמל חוכמה.

דגל

דגל צרפת (דגל לאומי ) הוא טריקולור של פסים אנכיים שווי-רוחב בצבעים כחול, לבן ואדום. הצבעים כחול ואדום שבדגל הם הצבעים המסורתיים של פריז, ואילו הצבע הלבן נוסף לדגל לייצוג הלאום, אם כי ישנה פרשנות שייצג דווקא את המלוכה. הדגל עוצב בידי המרקיז דה לה פאייט ואומץ בתקופת המהפכה הצרפתית.

סמלים אחרים

Eugène Delacroix - La liberté guidant le peuple.jpg
Flag of Free France (1940-1944).svg

סמלים לאומיים: חירות, שוויון, אחווהמריאןצלב לורןקרואסון

המנון צרפת

המנון צרפת, "המרסייז", הוא שיר לכת לאומי שנכתב בתקופת המהפכה הצרפתית במטרה לעודד את הצרפתים להצטרף למהפכה. השיר הושר לראשונה ברחובות על ידי מתנדבי העיר מרסיי, ומכאן שמו.
להאזנה (מידע · עזרה)


צרפתים, או העם הצרפתי (בצרפתית Français), הוא מונח המתייחס לאזרחי צרפת, או לאנשים שמוצאם מצרפת. מספר הצרפתים (בעלי אזרחות צרפתית) ברחבי העולם, על פי נתוני הבנק העולמי, היה 65,436,552 ב-31 בדצמבר 2011. בעבר אוכלוסיית צרפת הייתה בעיקרה ממוצא קלטי, לטיני וגרמאני, אולם כיום אזרחי צרפת מגוונים יותר וכוללים גם אזרחים רבים שמוצאם מאפריקה ואסיה.


כריכת הספר המקורית בשפת המקור

מסביב לעולם בשמונים יוםצרפתית: Le tour du monde en quatre-vingts jours) הוא שמו של רומן הרפתקאות בצרפתית שכתב הסופר ז'ול ורן. ספר זה הוא אחד מרבי המכר של מחבר זה. הרומן, שיצא לאור בשנת 1872, לאחר שפורסם בהמשכים באחד מעיתוניו של פייר־ז'ול הצל, מתאר את מסעם מסביב לעולם של הג'נטלמן הבריטי פילְיַאס פוֹג ומשרתו, זַ'אן פספרטו. הוא מסביר לפוג כי אימץ שם זה בשל מנהגו להחליף בתדירות רבה מקצועות - מלוליין קרקס לכבאי ועוד. חלק מקסמו של הרומן נובע מתיאורו של ורן את הבדלי המזג בין פספרטו, המייצג את תכונותיו של בן פריז הצרפתי הפועל בהתאם לרגשותיו וניחן בתושייה הטבעית, ובין פוג, הג'נטלמן האנגלי, קר המזג ובעל התבונה.

הרומן פורס בפני הקורא את העולם, כפי שראה אותו בן המערב בסוף המאה ה־19, את חידושי הטכנולוגיה של אותם הימים ואת ראיית העולם המערבית, בכל הנוגע לתרבויות שונות, באירופה ומחוצה לה. הספר מתאר כיצד הסוחרים והמתיישבים מאירופה מנסים להנחיל את תרבות המערב לעמים "חסרי התרבות", שאת מנהגיהם השונים מנסה ז'ול ורן לחשוף בפני הקורא. הוא פורש, בסגנון המיוחד לו, את המידע הגאוגרפי וההיסטורי של ארצות העולם בתקופתו. בספר מופיעים גם היבטים מדעיים, אך פחות מאשר בספרים אחרים שכתב ורן, כגון מסע לבטן האדמה או אי התעלומות.

הספר אינו רק תיאור מסע, אלא גם תעלומה בלשית העוסקת במרדפו של פיקס, בלש אובססיבי, אחר פוג. פיקס חושד כי פוג הוא שגנב עשרות אלפי לירות שטרלינג מקופת ה"בנק אוף אינגלנד". עלילת משנה נוספת מתארת את התאהבותו של פוג באלמנה הודית, בתו של סוחר פרסי, אותה הציל ממנהג הסאטי.



Exquisite-kwrite.png

רוצה לעזור? הנה כמה משימות בהן ניתן לתרום: