פתיחת התפריט הראשי
1
הזאבה הקפיטולינית מניקה את רומולוס ורמוס.

העיר רומא הוקמה באמצע המאה ה-8 לפני הספירה על ידי שבט הלטינים. בני שבט זה התיישבו באזור הפורה ליד נהר הטיבּר בתחילת האלף הראשון לפני הספירה. פרנסתם העיקרית הייתה חקלאות. התושבים נקראו רומאים על שם עירם, ושפתם הייתה לטינית - על שם השבט.

עריכה | תבנית | שיחה
2
הזאבה הקפיטולינית מניקה את רומולוס ורמוס.

לפי המסורת הרומאית, נוסדה העיר רומא ב-21 באפריל בשנת 753 לפנה"ס על ידי רוֹמוּלוּס שרצח תוך כדי כך את אחיו התאום, רֶמוּס. רומולוס הקים את העיר בגבעת הפאלאטיום, במקום בו ניצלו שניהם על ידי זאבה שהניקה אותם לאחר שהונחו בסל על נהר הטיבר. זאבה המיניקה שני תינוקות היא הסמל של העיר רומא עד היום. לפי המסורת, העיר בה נולדו רמוס ורומולוס נוסדה על ידי איניאס בן אחת ממשפחות המלוכה בעיר טרויה שנדד באיטליה אחרי נפילתה של עירו.

עריכה | תבנית | שיחה
3
ארמון הלטרן

בשנת 598 נחתם הסכם שלום שהכיר באפיפיור כ"פטריארך של רומא" ובכך הקנה לעיר מעמד מוגן ועצמאי. בשנים שלאחר מכן, עם העברת שטחים לשליטה ישירה של האפיפיורים, הפכה העיר רומא לבירת מדינת האפיפיור.

עריכה | תבנית | שיחה
4
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

יהדות רומא היא אחת הקהילות היהודיות הוותיקות בעולם וקיימת כמעט אלפיים ומאתיים שנה. בשנת 161 לפנה"ס נוצר הקשר הראשון בין היהודים לבין רומא כאשר הגיעו לרומא שליחי החשמונאים.

עריכה | תבנית | שיחה
5
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

ב-1555 הורה אפיפיור פאולוס הרביעי הוא ג'אן פּ‏יָ‏יטרוֹ‏ קָ‏ראפָ‏ה כי ליהודי רומא מותר לגור רק באזור הסגר היהודים שכונה בדיעבד גטו רומא.

עריכה | תבנית | שיחה
6
שלט זיכרון לזכר "היודנאקציון" ברומא (איסוף יהודי רומא לשם גירושם אל מחנה ההשמדה בבירקנאו, שנערך בגטו רומא ב-16 באוקטובר 1943

ב-1938, עם חקיקת חוקי הגזע באיטליה, חלה הרעה במצבם של יהודי איטליה בכלל ורומא בפרט, וניטלו מהם חלק מזכויותיהם האזרחיות. בשנת 1943 הצבא הגרמני הגיע לרומא ושלח יהודים למחנות ההשמדה. עד לשחרור העיר על ידי בעלות הברית נרצחו כ-2,000 מיהודי רומא, מחציתם במחנות השמדה.

עריכה | תבנית | שיחה
7
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

החל משנת 69 לפנה"ס החלו להגיע לרומא גלי שבויים מיהודה הכבושה שנפדו על ידי יהודי העיר. מעריכים את מספרם של יהודי רומא בתקופת זו ב-50,000, כעשירית מאוכלוסיית העיר, ולפי כתובות שנמצאו בקטקומבות יהודיות ברומא היו ברומא 12 בתי כנסת.

עריכה | תבנית | שיחה
8
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

לפי הכתוב בספר החשמונאים יהודה ושמעון החשמונאיים שלחו שני שליחים, יהושע בן אליעזר ואפרים בן יוחנן, לרומא. הם התייצבו בפני הסנאט הרומי ברומא במטרה להקים ברית אהבה ושלום אתם... ובני ישראל לא ידוכאו עוד תחת רגלי היונים. בעקבות משלחת זו נכרת הסכם שלום בין רומא ומדינת החשמונאים. מקרה זה מוזכר ברמז גם בתלמוד בבלי, מסכת עבודה זרה, דף ח', עמוד ב'.

עריכה | תבנית | שיחה
9
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

בשנת 139 לפנה"ס נרשמה הידיעה הראשונה על קיום קהילה יהודית ברומא. היא מתייחסת לגירושם לכאורה של היהודים מהעיר על ידי בעל משרה שיפוטית ברומא, קורנליוס סקיפיו היספניום מכיוון שעסקו בתעמולה דתית.

עריכה | תבנית | שיחה
10
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

יחסם הטוב של שליטי רומא ליהודי העיר בא לידי ביטוי בעיקר בימיו של יוליוס קיסר (100 לפנה"ס עד 44 לפנה"ס). יהודי רומא צידדו ביוליוס קיסר במאבקים הפנימיים בשלהי הרפובליקה הרומית. לדברי ההיסטוריונים, כאשר נרצח קיסר התאבלו עליו יהודי רומא.

עריכה | תבנית | שיחה
11
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

בשנת 19 לפנה"ס ציווה הקיסר טיבריוס על גירוש היהודים מרומא, ובשנת 50 גם הקיסר קלאודיוס הוציא צו לגירוש היהודים מרומא. היהודים הואשמו בתעמולה דתית - וזאת לאור תופעה של הבעת אהדה לדת היהודית מצד אזרחי רומא, עובדי האלילים. אלה, שמרו על השבת ונמנעו מאכילת בהמות טמאות. ביניהם היו בעיקר נשים רומאיות מן השכבות הגבוהות, כמו פופיאה, אשתו השנייה של נירון קיסר.

עריכה | תבנית | שיחה
12
פיאצה מאטיי - בעבר כניסה ראשית לגטו רומא

לאחר שבועיים של כיבוש רומא על ידי צבא גרמניה הנאצית בשנת 1943 במהלך מלחמת העולם השנייה, זומנו ראשי הקהילה לשגרירות גרמניה ושם נאמר להם כי "אנו רואים בכם יהודי איטליה חטיבה מיוחדת, אך בלתי נפרדת, של אויבים מסוכנים". ואם יצליחו לאסוף 50 ק"ג זהב תוך 36 שעות למאמץ המלחמתי הגרמני "לא יארע לכם כל דבר רע". בסיומו של המועד נאסף הסכום במלואו ועוד 30 ק"ג, שנשארו ברזרבה ובסופו של דבר נתרמו בתש"ח למדינת ישראל במטרה לרכוש נשק מגן למדינה החדשה.

עריכה | תבנית | שיחה
13
Roma BasilicaSPaoloFLM.jpg

מאחר שבזיליקת פאולוס הקדוש מחוץ לחומות הייתה ממוקמת מחוץ לחומות האורליאניות, היא ספגה נזקים במהלך הפלישות של הסרצינים במאה ה-9. בתגובה לכך האפיפיור יוחנן השמיני ביצר את הבזיליקה, המנזר ואת בתי המגורים של האיכרים, ובכך יצר את העיר יוחנניספוליס (באיטלקית: ג'יובניפולי). העיר התקיימה עד שנת 1348 כאשר היא נחרבה לחלוטין ברעידת אדמה.

עריכה | תבנית | שיחה
14
פסל פסקינו ברומא, ועליו פשקווילים

המלה היידית פשקוויל, שפירושה ברחוב החרדי כרזת קיר קנטרנית, מקורה במלה פסקווילוס. זהו שמו הלטיני של פסל הלני עתיק וכרות גפיים המוצב ליד הפיאצה נאבונה ברומא. החל במאה ה-16 משמש בסיס הפסל להדבקת מודעות סאטיריות ובהן התקפות אישיות על אנשי כנסייה וממשל. פסקינו, בשמו האיטלקי, היה "הפסל המדבר" הראשון ברומא. במהרה הציבו האפיפיורים שמירה עליו כדי למנוע ביקורת. משנאלצו המדביקים לעבור לפסלים אחרים נוצרה בהדרגה "מועצת שנונים" של חמישה פסלים מדברים עליהם מודבקים פשקווילים ופשקווילים שכנגד. מוסד מועצת השנונים מתקיים עד היום ברומא ושרד אף בימי הדיקטטורה הפאשיסטית של בניטו מוסוליני.

עריכה | תבנית | שיחה
15
Cappella Sistina - 2005.jpg

באצ'ו פונטלי, אדריכל הקפלה הסיסטינית, תכנן את המבנה על פי המידות והפרופורציות של בית המקדש הראשון שבנה שלמה המלך בירושלים. הכנסייה שבנה החליפה כנסייה קודמת שעמדה באותו מקום.

עריכה | תבנית | שיחה
16
Marek Aureliusz Kapitol.jpg

אנשי הרנסאנס האיטלקי החליטו להציב במרכז הכיכר שבגבעת הקפיטולין אשר ברומא, את פסל מרקוס אורליוס הרוכב על סוס, כיוון שטעו וזיהו את הדמות כקיסר הנוצרי-ביזנטי קונסטנטינוס.

עריכה | תבנית | שיחה
17
-
הוספה
18
-
הוספה
19
-
הוספה
20
-
הוספה
21
-
הוספה
22
-
הוספה
23
-
הוספה
24
-
הוספה
25
-
הוספה
26
-
הוספה
27
-
הוספה
28
-
הוספה
29
-
הוספה
30
-
הוספה
31
-
הוספה
32
-
הוספה
33
-
הוספה
34
-
הוספה
35
-
הוספה
36
-
הוספה
37
-
הוספה
38
-
הוספה
39
-
הוספה
40
-
הוספה
41
-
הוספה
42
-
הוספה
43
-
הוספה
44
-
הוספה
45
-
הוספה
46
-
הוספה
47
-
הוספה
48
-
הוספה
49
-
הוספה
50
-
הוספה
51
-
הוספה
52
-
הוספה
53
-
הוספה
54
-
הוספה
55
-
הוספה
56
-
הוספה
57
-
הוספה
58
-
הוספה
59
-
הוספה
60
-
הוספה
61
-
הוספה
62
-
הוספה
63
-
הוספה
64
-
הוספה
65
-
הוספה
66
-
הוספה
67
-
הוספה
68
-
הוספה
69
-
הוספה
70
-
הוספה
71
-
הוספה
72
-
הוספה
73
-
הוספה
74
-
הוספה
75
-
הוספה
76
-
הוספה
77
-
הוספה
78
-
הוספה
79
-
הוספה
80
-
הוספה
81
-
הוספה
82
-
הוספה
83
-
הוספה
84
-
הוספה
85
-
הוספה
86
-
הוספה
87
-
הוספה
88
-
הוספה
89
-
הוספה
90
-
הוספה
91
-
הוספה
92
-
הוספה
93
-
הוספה
94
-
הוספה
95
-
הוספה
96
-
הוספה
97
-
הוספה
98
-
הוספה
99
-
הוספה
100
-
הוספה