פורטל:תולדות עם ישראל
|
תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.
תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה. מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור". לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם. גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים. ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת. |
||
_%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%91%D7%9F_%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%9F,_%D7%9E%D7%95%D7%96%D7%99%D7%90%D7%95%D7%9F_%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C.jpg)
|
יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב
וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה
הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני
|
י"ד באלול תש"ח, 18 בספטמבר 1948, הוקם "בית ספר לטנקיסטים" בחטיבה 8 בחיל שריון של צה"ל. חניכי הקורס הראשון בבית הספר החדש היו רובם ילידי 1931, אשר גדלו בארץ; והתאמנו קודם לכן במסגרת הגדנ"ע. ואילו רוב מדריכיהם היו עולים חדשים, דוברי רוסית ואנגלית, מגויסי גח"ל ומח"ל אשר צברו את ידיעותיהם וניסיונם במלחמת העולם הראשונה. בית הספר מוקם בבסיס החטיבה בשדה התעופה לוד, הלימודים כללו הכרה ונהיגה בטנקים שרמן, קרומוול והוצ'קיס 39, ונהיגה במשאית, ומכונאות רכב, והכרת מכשיר קשר. בוגרי הקורס שרתו בסדיר עד 1950; והשתתפו כחלק ממערך המילואים, גם במלחמת סיני, ששת הימים ומלחמת יום כיפור.
17 בספטמבר 1918, תחילתן של פעולות הסחה על ידי כוחות האימפריה הבריטית; כהקדמה להבקעת קווי ההגנה העות'מאניים בקרב מגידו – שלב מכריע במערכות מלחמת העולם הראשונה בארץ ישראל. ההסחה נעשתה בשלוש פעולות עיקריות: צעדה לאור היום של כוחות בריטיים בסמוך לירדן ופעולות קומנדו באזור זה כנגד העות'מאניים, והודעה על הכנות למרוץ סוסים בעזה ביוזמת הצבא. לאחר פעולות ההסחה, פרץ הקרב והתחולל בין 19 עד 21 בספטמבר 1918, בעמק יזרעאל, בפיקודו של הגנרל אדמונד אלנבי; והסתיים בניצחונם של הבריטים.
גבולות מדינת ישראל נקבעו רק באופן חלקי, וחלק ניכר מהם עדיין מוגדר כגבולות זמניים. מדינת ישראל לא הצהירה על גבולותיה עם הקמתה. בתוכנית החלוקה של האו"ם מיום 29 בנובמבר 1947 נקבעו גבולות למדינה יהודית עתידית, אולם התוכנית לא יצאה לפועל, וביום הקמת המדינה היא כבר הייתה חסרת תוקף מעשי. בתום מלחמת העצמאות נחתמו הסכמי שביתת הנשק בין ישראל לשכנותיה, אולם אלה לא הכירו בישראל באופן רשמי, וסירבו לדון על גבולות בינלאומיים קבועים. מצב זה החל להשתנות רק עם חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב-1979. סימון הגבולות הקבועים נעשה מאז בהדרגה, וגם כיום קטעים ארוכים מגבולותיה של מדינת ישראל נחשבים כגבולות זמניים, "קווי שביתת נשק" או כ"קווי הפסקת אש".
קווי הגבול הבעייתיים ביותר הם הגבול התוחם את רמת הגולן בצפון-מזרח (עובר בין ישראל לסוריה ובין ישראל ללבנון), והגבולות המפרידים בין ישראל גופא לבין שטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית) ורצועת עזה. חלק משטחים אלה מיועדים לכאורה להקמת מדינה פלסטינית, אולם לא ברור האם או מתי תקום מדינה כזאת ואיך יוגדרו גבולותיה.
מאדאם קאולה. דיוקנה של האישה העשירה בגרמניה במאה ה-18, הפילנתרופית היהודייה חיה'לה (קרולינה) קאולה, סוכנת החצר של דוכסות וירטמברג ויזמית רבת-השפעה. חיה'לה הייתה הגב הכלכלי והשתדלני של קהילת יהודי הכינגן ואף הקימה עם אחיה ישיבה גדולה שבראשה העמידה את הרב יהודה ליב אאך. על קברה המפואר נחרת בין היתר: "בחכמה ועצה - ידה מיד גבר רמה".
לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל
מרד בר כוכבא הוא מרד שערכו יהודי ארץ ישראל כנגד שלטון האימפריה הרומית בימי הקיסר אדריאנוס, בין השנים 132-136 לספירה. בראש המרד עמד שמעון בר כוכבא, אשר זכה לתמיכת חכמי דורו ובראשם רבי עקיבא. המרד נחל הצלחה בתחילתו, אך לאחר מכן דוכא ביד ברזל. מאות אלפי יהודים נהרגו והיישוב היהודי בארץ ישראל כמעט והוכחד. תקופת שלוש השנים שבהן שלט בר כוכבא בממלכת יהודה, הייתה לתקופת העצמאות האחרונה של עם ישראל בארצו, עד להקמתה של מדינת ישראל. לאור ניתוח המקורות שנוגעים לסיבות לפרוץ מרד בר כוכבא, רואה המחקר שתי סיבות אפשריות שהובילו למרד: בנייתה של איליה קפיטולינה וגזירת המילה. המחלוקת בין החוקרים היא אילו מסיבות אלה הובילו למעשה לפרוץ המרד: בנייתה מחדש של ירושלים כעיר אלילית או גזירה מטעם הקיסר האוסרת על המילה – או שמא שתי הסיבות גם יחד.
לרשימה המלאהסעדיה גאון, נקרא גם סעדיה הפיומי ובקיצור רס"ג, היה מגאוני בבל, ראש ישיבת סורא. הרס"ג הצטיין בבקיאות בכל כתבי הקודש היהודיים וגם בכל ענפי המדע שהיו בתקופתו. הוא כתב ספרים בענייני הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, וחיבורים פילוסופיים, חלקם חלוציים בתחומם בהיקף ובשיטה הרעיונית. רס"ג הוא גם הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית בצורה מסודרת, בהשפעת מן המדקדקים של הערבית שפעלו באותה תקופה. לפיכך הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. בין תלמידיו בתחום זה – המדקדקים החשובים דונש בן לברט ומנחם בן סרוק. שפת כתיבתו הייתה ערבית יהודית.
לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת.JPG)
ישעיהו גפני הוא פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. במחקרו הוא מתמקד בחקר יהדות בבל והיסטוריה של העת העתיקה. מאחר שהחזיק גם בדרכון אמריקאי, נשלח על ידי "נתיב" לברית המועצות כדי ללמד יהדות ולחזק את המסר הציוני בין המורים לעברית ומסורבי העלייה. הוא חבר מערכת של כמה כתבי עת.
לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים
מוזיאון העלייה הראשונה בזכרון יעקב שוכן ב"בית הפקידוּת" אשר נבנה על ידי הברון רוטשילד. הבית נבנה בתקופת העלייה הרביעית, בשנת 1924, על ידי משה ורחל מינץ בקצה הרחוב הראשי של גדרה, רחוב הביל"ויים. 1986 שוחזר המבנה והיה למוזיאון המושבה. המוזאון כולל אוספי כלי עבודה ודמויות בעלי מקצוע מראשית ימיה של המושבה: הרופא, מסעד רופא השיניים, הנגר, הסנדלר ועוד. האוסף כולל כלי עבודה חקלאיים (בחצר יש אוסף נוסף של כלים כאלה). בחדר המרכזי יש אוסף של כלי בית לבשול, לאפיה, ללינה ושימושים נוספים.
הידעת את הארץ היא סדרה בת שישה ספרים מאת יוסף ברסלבי, שנושאה הוא גאוגרפיה, היסטוריה ואתנוגרפיה של האוכלוסייה בארץ ישראל.
הזהו אדם (באיטלקית: Se questo è un uomo) הוא ספר תיעוד והגות מאת הסופר והכימאי האיטלקי-יהודי פרימו לוי על תקופת היותו אסיר במחנה ההשמדה אושוויץ. פרימו תיאר את תודעתו העצמית ואת חוויותיו, את תלאותיהם וקורות חייהם של אסירים שהכיר, אשר קובצו מרחבי השטחים הכבושים על ידי גרמניה הנאצית. תיאור חיי היומיום הקשים סביב היממה במחנה ובאתרי עבודת הכפייה שאליהם נשלחו האסירים, הוא ריאליסטי עד לפרטי פרטים, ועם זאת שולבו בו הרגשות, התקוות ותפיסות העולםשל האסירים והתמודדותם עם אין האונים, הסבל והמוות הנשקף למול עיניהם כשגרה.
ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.
ארכיון הקיבוץ הארצי - השומר הצעיר, יד יערי הוא הארכיון המרכזי של תנועת "השומר הצעיר", על אגפיה, הקיבוץ הארצי, מפלגת מפ"ם, וגופים נלווים אחרים. הארכיון הוקם בגבעת חביבה, המרכז התנועתי של "השומר הצעיר", ליד קיבוץ מענית. הארכיון קרוי על שמו של מאיר יערי, מי שהיה המנהיג המוכר של תנועת "השומר הצעיר", בארץ ובגולה, חבר הכנסת וממנהיגי מפ"ם. ארכיון יד יערי הוקם כדי לרכז, לשמר ולהציג את התיעוד הענף של תנועת "השומר הצעיר", תנועת הנוער הציונית החלוצית הוותיקה. הארכיון הוקם בשנת 1983.
תרגום השבעים, ביוונית: Μετάφραση των Εβδομήκοντα, הוא שמו של התרגום הראשון, ביוונית, לספרי מקרא, שראשיתו במאה ה-3 לפנה"ס. אל מפעל התרגום הראשון, צורפו במשך השנים תרגומים נוספים לחיבורים נוספים, שלא נכללו בקאנון העברי.
ככל הידוע, הוא נעשה על ידי יהודים באלכסנדריה של מצרים התלמיית. המקור העברי שהיה מונח לפני המתרגמים שונה מנוסח המסורה.
בעיות התרגום העיקריות היו עצם המעבר משפה שמית לשפה הודו-אירופית וההכרח הלשוני בשימוש באוצר מילים ומושגים שונה; וכן, אי האחידות בתרגום המילולי והסגנון בכלל המלל המתורגם, בשל מספרם הרב של המתרגמים ותפיסותיהם השונות.
כתבי היד השלמים החשובים הידועים הם:
- B – כתב יד ותיקאנוס – מהמאה ה-4. זהו כתב היד השלם הטוב ביותר.
- S – קודקס סינאיטיקוס – אף הוא מהמאה ה-4. הוא נמצא במנזר סנטה קתרינה בסיני.
- A – כתב יד אלכסנדרינוס, מהמאה ה-5.
ככל הנראה עסקו במלאכה זו מספר מתרגמים. ריבוי המתרגמים הוביל בהכרח לרבגוניות בשיטת התרגום ובאוצר המילים. שמות ספרי המקרא והנוספים כפי שנקבעו בתרגום השבעים, עברו בדרך כלל אל התרגומים הלטיניים, ומהם למהדורות המתורגמות של התנ"ך בשפות האירופיות ולאחר אל שפות רבות נוספות.
| ביבליוגרפיה בתולדות עם ישראל | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
|
| קישורים מקוונים | |
|---|---|
|
|
|
|
|
|
|
| היסטוריה | תנ"ך | צה"ל | ביתא ישראל | היישוב | השואה |
|
|
|
|
|
|
| ישראל | יהדות | השפה העברית | אתרי מורשת בישראל | ארכאולוגיה של המזרח הקרוב |
הספרייה הלאומית |
- כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
- מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
- נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -
| רשימת ערכים מבוקשים | |
|---|---|
|
| רשימת ערכים הדורשים שיפור | |
|---|---|
|
מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתוב • לעריכה • להשלמה • קצרמרים • חדשים • דורשי מקור • לפישוט •
בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)