פורטל:תולדות עם ישראל

רענון הפורטל כיצד אוכל לעזור?    

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.


תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!


פריטים

יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני – ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה

1 במרץ 1881, נרצח הצאר הרוסי אלכסנדר השני על ידי מהפכנים נרודניקים, וביניהם יהודים. הבולשת והמשטרה הרוסית השתמשו באירוע ולקחו חלק בפריצתן של מהומות ופוגרומים כנגד היהודים ברוסיה, שכונו לאחר כך סופות בנגב. הפרעות טלטלו רבים מיהדות רוסיה שהאמינו בהשתלבות בחברה הרוסית; בעקבותיהם החלה תנועת הגירה גדולה אל המערב, אל ארצות העולם החדש, בעיקר ארצות הברית, ואל ארץ ישראל, בגל העלייה הראשונה.

אתמולחודש מרץ בתולדות עם ישראלמחר
שילוט תלת-לשוני בירושלים
שילוט תלת-לשוני בירושלים

המדיניות הלשונית של מדינת ישראל אינה מוגדרת בחוק יחיד והיא מורכבת יחסית. במשך שנים רבות היא התבססה על הנחיות מנדטוריות ביחס לשפות אנגלית, עברית וערבית. בשנת 2018 נחקק חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, שקבע: "עברית היא שפת המדינה", וכן "לשפה הערבית מעמד מיוחד במדינה".

ישראל היא מדינת הגירה הקולטת עלייה, ולפיכך מספר השפות המדוברות בה גדול, הן מבחינת מספרן המוחלט, והן מבחינת היחס בין מספרן למספר התושבים בה. על-פי אתר האינטרנט "אתנולוג" (מהדורה 15), נמנו בישראל 37 שפות ודיאלקטים נפוצים, כולל שפות סימנים. רוב השפות האלה מדוברות בקהילות קטנות של עולים.

הרצל יענקל צם, היה קנטוניסט וקצין יהודי יחיד, ששירת בצבא הצאר במאה ה-19

מוסד הקנטוניסטים (על שם הקנטונים – "אזורי הגיוס" של פרוסיה) היה כינוי כולל למוסד אשר הונהג ברוסיה הצארית במאה ה-19, אשר הושתת על קונספציה של שילוב כפוי של ילדי אנשי הצבא הצארי בדרגים הזוטרים, וכן של ילדי מורדים פולנים, צוענים ועוד במסגרת צבאית-לימודית. בתקופת הצאר הרוסי ניקולאי הראשון החלו השלטונות לגייס באופן כפוי גם ילדי יהודים במסגרת מוסד הקנטוניסטים, וזאת כחלק ממדיניות האמורה להשפיע על אוכלוסייה בעייתית זו (בעיני הממשל הצארי) דרך חינוכו מחדש של הדור הצעיר. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי (או חיילים ניקולאייבים; ברוסית: Николаевские солдаты, ביחיד: Николаевский солдат).

המוסד בוטל בצו קיסרי של אלכסנדר השני מ-26 באוגוסט 1856.

לערך המלא

לרשימה המלאה
טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - עמוס קינן - פרשת הסרג'נטים - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

אלברט איינשטיין היה פיזיקאי יהודי יליד גרמניה, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים. איינשטיין נחשב לגדול התאורטיקנים לצד אייזק ניוטון, אבי המכניקה הקלאסית. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות. הוא זכה לפרסום ברבע הראשון של המאה ה-20 בזכות מאמריו בתורת היחסות, ששינו את כל אשר היה ידוע עד אז על טיבם של הזמן, המרחב, המסה, התנועה (פיזיקה) וכוח המשיכה, יסודות מכניקת הקוונטים, מכניקה סטטיסטית והסברת האפקט הפוטואלקטרי (עליה קיבל פרס נובל לפיזיקה ב-1921) ועוד. מלבד השפעתו העצומה והמהפכנית בתחומי המדע, הייתה לאיינשטיין גם תרומה מכריעה לשימוש שנעשה בנשק גרעיני, בזכות תמיכתו ביוזמה שקידמה את פיתוחו בארצות הברית, וזאת על אף שהגדיר עצמו כפציפיסט. איינשטיין היה ציוני סוציאליסט נלהב, בתחילת שנות השלושים תמך בקידומה של תוכנית קימברלי, עד שזו ירדה מהפרק. כל ימיו היה ער לבעיות העם היהודי ותמך בשאיפתו לחדש את חייו הלאומיים. מטרתו העיקרית בביקורו הראשון בארצות הברית (בשנת 1921 ביחד עם ד"ר חיים ויצמן) הייתה כדי לגייס מימון להקמת האוניברסיטה העברית בירושלים, ששימש מאוחר יותר כיושב ראש כבוד של חבר הנאמנים שלה. בשנת 1923 ביקר בארץ ישראל בפעם היחידה בחייו, נפגש עם מנהיגי היישוב, הרצה על תורתו, וקיבל את אזרחות הכבוד הראשונה של העיר תל אביב שאותה כינה ביומנו "שיקגו של היהודים". כדמות בולטת בעם היהודי זכה איינשטיין בשנת 1952 להצעה מדוד בן-גוריון לכהן כנשיאה השני של מדינת ישראל, אך הוא ביקש לדחותה משום רצונו להקדיש את כל כוחותיו למדע.

לערך המלא

לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

יוסף בן מתתיהו או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס היה היסטוריון, היה מצביא והיסטוריון יהודי בתקופת המרד הגדול כנגד האימפריה הרומית. במהלך המרד נפל בשבי הרומאים ביודפת. הוא היה עד לחורבן בית שני ותיאר את המרד הגדול בספרו מלחמת היהודים. במהלך חייו הוא חיבר כמה חיבורים שעסקו בתולדות עם ישראל. ארבעת ספריו נכתבו ברומא בשפה היוונית והשתמרו לדורות על ידי העתקות של כתבי יד, וכך לא אבדו. בין השאר, עקב החשיבות שהייתה לחיבוריו: "מלחמת היהודים" ו"קדמוניות היהודים" לתולדות התאולוגיה הנוצרית.

לערך המלא

לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים

מוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.


ספר תולדות ההגנה, הוא גוף ידע מקיף שראה אור בשלושה חלקים (ובשמונה כרכים), בהוצאה לאור מערכות של צה"ל והוצאות נוספות כגון דבר, בשנות החמישים והשישים של המאה ה-20. כתבו אותו, על סמך מחקריהם וידיעותיהם, היסטוריונים ישראלים בשנות ה-50 של המאה ה-20. עורכו הראשי היה ההיסטוריון בן-ציון דינור.

לערך המלא

לרשימה המלאה

היהודיה מטולדו הוא רומן היסטורי מאת הסופר והמחזאי היהודי ליון פויכטוונגר, פורסם לראשונה בשנת 1955. הספר תורגם לעברית לראשונה בשלהי שנות החמישים, תחת השם "בלדה ספרדית"; תורגם למהדורה נוספת בשנת 2004, בשם: "היהודיה מטולדו" על ידי חנה שוורץ אייזלר. הרומן מתאר את גורלם של הסוחר היהודי אבן עזרא ובתו רחל, ואת הקשר הרומנטי שהתפתח בינה לבין אלפונסו השמיני מלך קסטיליה בספרד של המאה ה-12. הרומן מבוסס בחלקו על אירועים היסטוריים: קיומו של קשר רומנטי בין מלך קסטיליה אלפונסו השמיני לבין צעירה יהודיה, שאכן מתועד בתולדות בית המלוכה הספרדי.

לערך המלא

לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

ארכיון המסמכים של יד ושם במתחם המוסד בהר הרצל בירושלים כוללים אוספים רבים הנוגעים לתקופת השואה, התהליכים שקדמו לה והשלכותיה. ארכיון המסמכים של יד ושם נפתח ב-1946, והוא מכיל את האוסף הגדול בעולם של מסמכים על השואה. אנשי הארכיון אספו ותיעדו תצלומים, סרטי מקור, מסמכים, יומנים, זיכרונות ועדויות, הקשורים לשואה, ועשרות אלפי עדויות של ניצולי שואה. האוסף הגדול מקיף היבטים השונים של סיפור השואה, ונוגע בתקופה רחבה: עיקרו בשנות הרדיפה והמלחמה מתחילת שנות השלושים ועד 1945, אך הוא כולל חומר רב גם על חיי היהודים בשנים שלפני המלחמה וכן על גורלם של הניצולים לאחר המלחמה ועל השפעותיה של השואה עד היום.

בספריית יד ושם ישנם למעלה מ-100,000 ספרים ותדפיסי מאמרים וכן למעלה מ-4000 עיתונים וכתבי עת הממוינים על פי כותר בכל השפות, והיא ספרייה בעלת האוסף הגדול מסוגו בעולם. הספרייה משמשת מאגר לכל החומר שראה אור בנושא השואה ובנושאים נלווים. אוסף האמנות של יד ושם הוא האוסף הגדול והמקיף ביותר בעולם בנושא השואה. יש בו כ-10,000 יצירות אמנות, רובן מתקופת השואה. רוב העבודות נוצרו על פיסות נייר דקות ומתפוררות, ויש לטפל בהן. לפיכך התצוגה במוזיאון אינה תצוגה קבועה אלא מתחלפת, כדי שהחומרים שהוצגו תחילה באור יישמרו בחשכה. מרכז הצפייה משמר ומקטלג יצירות קולנועיות על כל סוגיהן בנושא השואה. במרכז ניתן גם לצפות בעדויות מצולמות של ניצולים - עשרות אלפי עדויות מצולמות מאוסף "יד ושם" ומאוסף "הקרן להיסטוריה חזותית", מיסודו של סטיבן ספילברג.

לערך המלא

לרשימה המלאה

כתב הסובלנות או צו הסובלנותגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא צו שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואוסטריה יוזף השני, בו הגדיר את זכויות היהודים. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. כתב הסובלנות ניתן ב-13 באוקטובר 1781 לזרמים הנוצרים הלא קתוליים (אורתודוקסים ופרוטסטנטים), וב-2 בינואר 1782 ליהודים. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. בראשיתו הוחל הכתב על העיר וינה והמחוזות בוהמיה, מוראביה, שלזיה, הונגריה וגליציה. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך הפרלמנט הצרפתי אישר את רעיון השוויון של הדת היהודית אל הדת הנוצרית הקתולית, בשנת 1848.

לערך המלא

לרשימה המלאה



מיזם יהדות מזרח אירופה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של יהדות מזרח. אנחנו ננסה ליצור ערכים חדשים ולשפר קיימים על תולדותיהם, תרבותם וחייהם של יהודים במזרח אירופה.

לדף המיזם

לרשימת מיזמי הפורטל
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש
היסטוריה של עם ישראל

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוט

בלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)