פורטל:תולדות עם ישראל

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


City of David.jpg 2nd century Rome gold goblet shows Jewish ritual objects.jpg Arc de Triumph copy.jpg Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg דיוקן עצמי (1924) ראובן רובין, מוזיאון ישראל.jpg Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg Declaration of State of Israel 1948 2.jpg Itamar-Atzmon-doar-ivry50mil.JPG

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.

Jewish History P.png
תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני – ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה



Jewish Yemenite bride.jpg

י"ד באב תרע"ח, 23 ביולי 1918, התכנסה מועצת ארגון יהודי תימן ביפו. נערכו בחירות ונבחרו נציגי הארגון אשר יופיעו בפני גופי היישוב: המשרד הארצישראלי, ההסתדרות הציונית, ומועצות המושבות, כגון ראשון לציון, פתח תקווה ורחובות. ב-1923 הוקמה מפלגת התאחדות התימנים בישראל, או "התאחדות התימנים בארץ ישראל". במצעה תוארו מטרותיה "להחזקת המצב הכלכלי, הפוליטי והתרבותי של התימנים המתיישבים בארץ ישראל ולהשפיע על כל החוגים העבריים והתימנים בארץ ישראל ובחוץ לארץ כדי להגדיל את היישוב החקלאי של התימנים, להמציא בשביל עולים עבריים מתימן אפשרות של עבודה קבועה בבתי חרושת ומלאכה, להרים את מצבם החברתי ואת השפעתם בתוך היישוב העברי בארץ, להבריא ולהיטיב את תנאי החיים של היהודים בארץ". נציגיה השתתפו באספת הנבחרים, הקונגרס הציוני העולמי, מועצת העם, מועצת המדינה הזמנית והכנסת הראשונה והשנייה.

אתמולחודש אב בתולדות עם ישראלמחר

Zeev Jabotinsky.jpg

11 באוגוסט 1930, יומה השני של הוועידה העולמית הרביעית של ברית הציונים הרוויזיוניסטים, הצה"ר בפראג. הצה"ר נוסדה על ידי זאב ז'בוטינסקי אשר התנגד למדיניותו של חיים ויצמן, יושב ראש ההסתדרות הציונית, כלפי ממשלת בריטניה בכל הנוגע לגבי המנדט הבריטי בארץ ישראל, ובקש להעמיד לה חלופה. הוועידה הצהירה כי יש ללחוץ על בריטניה "למלא אחר התחיבויותיה לתנועה הציונית", ובכלל זה התיישבות יהודית משני עברי הירדן, מבלי לפגוע בזכויותיהם של הערבים. דיון ער בוועידה, התנהל על רצונם של חברי הצה"ר, שנקראו "גוש העובדים הרוויזיוניסטים", לפרוש מחברותם בההסתדרות הכללית, אשר תוצאתו הייתה, הקמת הסתדרות העובדים הלאומית בשנת 1934.

אתמולחודש אוגוסט בתולדות עם ישראלמחר


בניין מגורים ברחוב גורדון 9, אדריכל דב כרמי

העיר הלבנה הוא כינוי רווח לכמה מאזוריה הישנים של תל אביב, בהם שוכנים למעלה מ-4,000 מבנים המשויכים לסגנון הבינלאומי באדריכלות (המכונה גם סגנון ה"באוהאוס") — הריכוז הגדול בעולם של מבנים מסוג זה — ובולט בהם גם תכנונה של העיר כעיר גנים שלה שדרות ורחובות ירוקים. רוב מבני הסגנון הבינלאומי הוקמו משנות ה-30 ועד הקמת המדינה, על ידי אדריכלים יהודים שמוצא רובם מגרמניה. עיקר מבני העיר הלבנה שוכנים באזור לב תל אביב, מרכז העיר והצפון הישן. בשנת 2003 קבע אונסק"ו כי אזורי העיר הלבנה בתל אביב הם אתר מורשת עולמית.


Moritz Daniel Oppenheim - The Return of the Volunteer from the Wars of Liberation to His Family Still Living in Accordance wit... - Google Art Project.jpg

"שובו של המתנדב ממלחמות השחרור למשפחתו שמתנהלת על פי המסורת" (השם בגרמנית: "Die Heimkehr des Freiwilligen aus den Befreiungskriegen zu den nach alter Sitte lebenden Seinen"), מתארת את חזרתו של חייל יהודי אל חיק משפחתו מן המלחמות, שניהל הקיסר הצרפתי נאפוליאון; היא עבודתו הנודעת של הצייר היהודי הגרמני מוריץ אופנהיים מהשנים 1834-1833. הצעיר שחזר ככל הנראה שלם מחזיתות המלחמה, הוא חלוץ המשפחה בתהליכי השילוב וההתבוללות של היהודים בחברה האירופאית הכללית, אשר כללו את גיוסם התקדימי לצבא וקבלת זכויות שוות לכלל אזרחי המדינה. היצירה נמצאת במוזיאון היהודי של ניו יורק Crystal Clear action info.png לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל


הרצל יענקל צם, היה קנטוניסט וקצין יהודי יחיד, ששירת בצבא הצאר במאה ה-19

Crystal Clear action 1leftarrow.pngמוסד הקנטוניסטים (על שם הקנטונים – "אזורי הגיוס" של פרוסיה) היה כינוי כולל למוסד אשר הונהג ברוסיה הצארית במאה ה-19, אשר הושתת על קונספציה של שילוב כפוי של ילדי אנשי הצבא הצארי בדרגים הזוטרים, וכן של ילדי מורדים פולנים, צוענים ועוד במסגרת צבאית-לימודית. בתקופת הצאר הרוסי ניקולאי הראשון החלו השלטונות לגייס באופן כפוי גם ילדי יהודים במסגרת מוסד הקנטוניסטים, וזאת כחלק ממדיניות האמורה להשפיע על אוכלוסייה בעייתית זו (בעיני הממשל הצארי) דרך חינוכו מחדש של הדור הצעיר. החיילים היהודים שגויסו באופן זה לצבא הצאר כונו חיילי ניקולאי (או חיילים ניקולאייבים; ברוסית: Николаевские солдаты, ביחיד: Николаевский солдат).

המוסד בוטל בצו קיסרי של אלכסנדר השני מ-26 באוגוסט 1856.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - עמוס קינן - פרשת הסרג'נטים - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

Moses Mendelson P7160073.JPG

Crystal Clear action 1leftarrow.png משה מנדלסון היה פילוסוף והוגה דעות יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית. מנדלסון נחשב לדמות מייצגת של ראשית העידן המודרני בתולדות יהודי אירופה, ובתולדות עם ישראל בכלל. במישור הגרמני הכללי השתלב מנדלסון בשיח הנאורות הגרמנית בת הזמן. הוא פרסם ספרים ומאמרים שזכו להערכה ולתפוצה רבה, אך נאלץ להתמודד עם גילויים של חוסר סובלנות כלפי מוצאו היהודי. במישור היהודי הוציא מנדלסון לאור את כתב-העת העברי המודרני הראשון "קהלת מוסר", פרסם תרגום לגרמנית וביאור של חמשת חומשי תורה. מנדלסון נאבק למען מתן זכויות ליהודים, וייצג יהודים יחידים וקהילות שלמות בפני שלטונות המדינה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

Ta-shama.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngישראל משה תא-שמע היה חוקר התלמוד והספרות הרבנית, חתן פרס ישראל לשנת תשס"ג. תא שמע עסק בעיקר בחקר הספרות הרבנית בימי הביניים. מחקריו עסקו בעיקר בספרות הראשונים, הן במוקדיה המרכזיים באשכנז, בצרפת ובספרד והן במקומות פחות מרכזיים כמו ביזנטיון, צפון אפריקה, איטליה, אנגליה ועוד. במסגרת מחקריו בדק כתבי יד רבים, והיה מנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים שעל יד הספרייה הלאומית ומזכיר מדעי של חברת מקיצי נרדמים. כמו כן חקר את עולם המנהגים האשכנזיים הקדומים. בתחום זה עסק לא מעט, ועמד על קשריו של מנהג אשכנז הקדמון עם המורשת הארץ-ישראלית, פעמים אף בניגוד להלכה כפי שהיא מתבטאת בתלמוד הבבלי. הוא עסק מעט גם ביחס בין ההלכה והמיסטיקה היהודית.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים


Bet Eliyahu P1130291.JPG

מוזיאון ההגנה הנמצא בשדרות רוטשילד בתל אביב-יפו, מציג את תולדות ארגון "ההגנה" הגדול בין ארגוני המגן שהוקמו ביישוב היהודי בארץ ישראל תקופת המנדט הבריטי. "ההגנה" הוקם בראשית שנות העשרים. פיתוחו העיקרי החל לאחר מאורעות תרפ"ט. ערב הקמת המדינה הוא היה הבסיס להקמת צה"ל.


Posh in kfar bilu.jpg Hagana Ribbon.jpg


HA'ALYA HA'SHNYA.jpeg
Crystal Clear action 1leftarrow.png העלייה השנייה (ספר), הוא כותר ספר קובץ מחקרים, מקורות וקורות חיים של אנשי העלייה השנייה. ראה אור בשלושה כרכים הוצאת יד יצחק בן-צבי בירושלים בשנת תשנ"ח 1998. בחלק מחקרים קובצו 23 מאמרים על תקופת העלייה השנייה בעריכת ישראל ברטל. החלק הראשון "התקופה ורקעה", כולל מאמרים על האידאולוגיה של אנשי העלייה השנייה, על השלטון העו'מאני בארץ, על מדיניות ההסתדרות הציונית. החלק השני, "העלייה השנייה העובדת" כולל מאמרים על הזרמים הפוליטיים ביישוב ומפלגות הפועלים, כגון "הפועל הצעיר" ו"פועלי ציון"; על טיפוסים שונים בקרב העולים החלוצים והוותיקים; על הפועלות והחלוצות וארגניהן; על היחסים בין העולים והחלוצים לבין אנשיהיישוב הישן. החלק השלישי, "תרבות וחברה", עוסק במחקר התרבות החומרית וביצירה הספרותית, בתודעה העצמית של אנשי העלייה השנייה, בתהליכי היזום וההקמה של המוסדות החינוכיים, בתי הספר והטכניון, וטיפוחה של הלשון העברית כשפה יומיומית, ובהקמת ארגוני המגן והריגול: בר-גיורא, השומר וניל"י.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Zeev Jabotinsky.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png שמשון הוא אחד משני רומנים אותם כתב זאב ז'בוטינסקי. הספר נכתב בין השנים 1926‏-1919, בתקופה בה התגורר ז'בוטינסקי בארץ ישראל. הספר יצא לאור לראשונה בפריז, שם פורסם בהמשכים בשבועון הציוני "רזוויסט" ("השחר"), שיצא לאור ברוסית. עלילת הספר "שמשון" שונה מסיפור שמשון המקראי, וזאת למרות שהספר שזור במוטיבים מרכזיים מסיפורו של שמשון, בהם סיפורי לידתו ומותו. באמצעות סיפור העלילה מתאר ז'בוטינסקי את דמות המנהיג והלוחם עבור האומה, בתקופות מצוקה ושפל. מבעד לדמויות ולאירועים המקראיים שטח ז'בוטינסקי את תפיסת עולמו על תולדות עם ישראל, על מנהיגות כדרך חיים, ואף רמז על הקשיים שניצבו בפניו בהסתדרות הציונית ובהתנהלות מול ממשלת המנדט בארץ ישראל.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

Beit aharonson.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png בית אהרנסון - מוזיאון ניל"י
Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Toleranzpatent 001.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png כתב הסובלנות או צו הסובלנותגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא צו שהוציא קיסר האימפריה הרומית הקדושה ואוסטריה יוזף השני, בו הגדיר את זכויות היהודים. כתב הסובלנות ביטא מגמה חדשה בזירה הפוליטית והחברתית באירופה ביחס ליהודים. היסטוריונים שונים רואים במסמך זה את ראשית האמנציפציה ליהודים. ביסודה של ההצהרה עמדה השפעת רעיונות הנאורות. כתב הסובלנות ניתן ב-13 באוקטובר 1781 לזרמים הנוצרים הלא קתוליים (אורתודוקסים ופרוטסטנטים), וב-2 בינואר 1782 ליהודים. הכתב הרחיב את חירויות הפרט, והעניק רשות ליהודים להשתתף בחיי החברה והכלכלה, בוטלו ההגבלות במגורים ובתנועה וכן העניק הקלות בתחומים נוספים. הכתב הדגיש את זכות היהודים להגנה חוקית, כשהוא מתיר ליהודים להקים מפעלים יצרניים. אולם בכתב אין הענקת שוויון זכויות מלא, ויש בו הגבלות בריבוי האוכלוסייה ובמקומות ההתיישבות. בראשיתו הוחל הכתב על העיר וינה והמחוזות בוהמיה, מוראביה, שלזיה, הונגריה וגליציה. בהמשך ביטא הכתב את המגמה ורעיונות ההשכלה, וציין אבן דרך בתהליך האמנציפציה ליהודים. כך הפרלמנט הצרפתי אישר את רעיון השוויון של הדת היהודית אל הדת הנוצרית הקתולית, בשנת 1848.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה




Ottoman Empire 1914 h.PNG

Crystal Clear action 1leftarrow.png מיזם תולדות עם ישראל באימפריה העות'מאנית בעת החדשה. מטרת המיזם היא ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע במנעד ההיסטורי של החברה והתרבות היהודית באימפריה העות'מאנית מאז המאה ה-15. לאחר גירוש ספרד בשנת 1492, עברו רבים מיהודי חצי האי האיברי אל האימפריה העות'מאנית, ובכלל זה אל ארץ ישראל. תמורות אלו השפיעו על מכלולי התרבות והיצירה ועל מבנה החברה בקהילות היהודיות באימפריה העות'מאנית ובתפוצות ישראל בכללם.

Crystal Clear action back.png לדף המיזם

Crystal Clear action info.png לרשימת מיזמי הפורטל



History timeline.svg
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהחשמונאיםבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש



Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)