פורטל:תולדות עם ישראל

Gnome-colors-view-refresh.svg רענון הפורטל Netvibes.svg כיצד אוכל לעזור?    


City of David.jpg 2nd century Rome gold goblet shows Jewish ritual objects.jpg Arc de Triumph copy.jpg Maurycy Gottlieb - Jews Praying in the Synagogue on Yom Kippur.jpg דיוקן עצמי (1924) ראובן רובין, מוזיאון ישראל.jpg Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg Declaration of State of Israel 1948 2.jpg Itamar-Atzmon-doar-ivry50mil.JPG

תולדות עם ישראל, או ההיסטוריה של היהודים, הם מכלול האירועים והתופעות של עם ישראל, אשר נחרתו בזיכרון הקיבוצי של האנושות. הם תוארו במגוון סוגות של יצירה וביטוי: בשירה ובסיפורת, במחקר האקדמי ובאמנות החזותית. אלו נוצרו במשך דורות רבים על ידי פשוטי העם ואליטות מנהיגות, ונשמרו בתודעה, במסורת ובאמצעי שמירה חומריים מדור לדור. ראשיתו של המחקר ההיסטורי האקדמי של עם ישראל, בראשית המאה ה-19 בתנועת חכמת ישראל; והמשכו בעבודתם של היסטוריונים ברחבי תבל, ועיקרו נערך בישראל מאז מחצית המאה ה-20.

תולדות עם ישראל כפי שנרשמו בחיבורים, מאז העת העתיקה, הושפעו ממסורות קדומות שנמסרו מדור לדור בעל פה ובכתב; אולם יתר על כך, ההיסטוריוגרפיה היהודית לדורותיה הושפעה מן העובדה שבעם ישראל, ולא בעם קדמון אחר, היה הציווי לזכור מצווה דתית מחייבת. תפיסת העולם היהודית אשר ייחסה משמעות מכריעה להיסטוריה, נלקחה אל הדתות הנצרות והאסלאם. ועל פיה ההיסטוריה היא התגלות רצונו של האל בעולם. החידוש שבה, בימים עברו, היה אפשרות למפגש בין האדם לבין האל במימד הזמן, ולא רק במימד המקום או הטבע. והגם, שהמועדים והחגים של עם ישראל קשורים למחזור השנה החקלאית, הם מעידים על אירועי העבר, שבו התחוללו המאורעות המכריעים והגדולים בתולדות האומה, בראשיתה.

מימד הזמן והאירוע ההיסטורי שיש לזוכרו, ואף ללמוד ממנו אמונה, מופיע במקרא פעמים רבות; למשל, בדברי האל למשה לאסוף את בני ישראל העבדים במצרים ובמעמד הר סיני; מאורעות העבר השתמרו בשירה המקראית: שירת הים, בשירת דבורה בספר שופטים, ובשירת האזינו בספר דברים, בה נאמר: "זְכֹר ימות עולם בינו שנות דור ודור".

לאחר חתימת הקנון המקראי, לא נכתבה כמעט היסטוריוגרפיה שיטתית ורחבת יריעה על ידי יהודים. חיבוריו של יוסף בן מתתיהו ממנהיגי המרד הגדול, אשר נעשה היסטוריון ברומא, הם קו פרשת המים. בימי הביניים כמעט ונאלם המופע ההיסטוריוגרפי היהודי העצמי והשיטתי. מספר חיבורים היסטוריים נכתבו על ידי יהודים מהמאה ה-5 ועד ראשית העת החדשה, נכתבו רובם בסוגה ההלכתית; כגון אגרת רב שרירא גאון ואגרת תימן של הרמב"ם.

גירושי יהודי חצי האי האיברי, בשנים 1492-1497, שבהם גם התגלתה יבשת אמריקה, סימנו את ראשיתה של תקופה חדשה, במערב, כמו ביהדות העולם כולו. אולם התמורה הגדולה בהיסטוריוגרפיה היהודית העצמית, התחוללה במערב אירופה, במפנה המאות ה-18-ה-19. מאז המאה ה-19, התגברה הסקרנות והתעניינות אל בעבר הלאומי היהודי. זו התעצמה כחלק מן התמורות והמהפכות החברתיות והמדיניות בכלל האנושות, במערב, ובכלל זה בעם ישראל, מאז המאה ה-19, במאה ה-20 ואל המאה ה-21. תנועת ההשכלה גרמה לעליית קרנה של ההיסטוריה כחכמה שחובה ללמוד אותה, ואף כמדע ביסודם של תפיסות עולם ומשטרים חדשים, כגון לאומיות ומדינת לאום, קומוניזם ויחסים בינלאומיים.

ההיסטוריוגרפיה היהודית שנכתבה מראשית העת החדשה על ידי יהודים ושאינם יהודים, ניסתה בדרכים שונות לבטא את הזיכרון היהודי הייחודי מאז העת העתיקה. אולם, היא אין בידה כמובן היכולת לשחזר אותו במלאוּת, ואף נמצאת עמו בדין ודברים נוקב; זוהי הסתירה הפנימית המונחת לרגליהם של כותבי ההיסטוריה באשר הם, ויהודים כותבי תולדות עמם, בכלל זאת.

Jewish History P.png
תוכן הפורטל
חדשות במחקר תולדות עם ישראל
היום בתולדות עם ישראל
תאריך עברי תאריך לועזי
ערך נבחר ערכים מומלצים
תמונה נבחרת אישיות נבחרת
נושא נבחר היסטוריון נבחר
מוזיאונים בתולדות עם ישראל
משאבים
מחקרים ארכיונים
ספרות יפה מקורות
מיזמי הפורטל ספרי ויקיפדיה
בתולדות עם ישראל
כרונולוגיה
פורטלים קרובים
קדימה, לעבודה!



פריטים

יהודה מגידוביץ – אדריכל בתל אביב

פועלו ויצירתו של האדריכל יהודה מגידוביץ נסקרים במאמרה של רות מגידו-חצרוני, בכתב העת אריאל (גיליון 190-189) שכותרו 101 שנים לתל אביב. הגיליון הוא קובץ מחקרים ותעודות עם מבט היקפי היסטורי-תרבותי על התרבות העברית החדשה שנוצרה בתל אביב, המצטרף ליבול מחקרים על העיר שראו אור מראשית המאה ה-21.
מגידוביץ התמנה למהנדס העיר תל אביב הראשון, על ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף. במקביל הוא עסק בפעילות ציבורית וייסד עם חבריו את "אגודת המהנדסים והאדריכלים". יצירתו האדריכלית של מגידוביץ, הכוללת כחמש מאות מבנים אשר תכנן ובנה בתל אביב וברעננה, מבני ציבור, תעשייה ובתי מגורים, במשך ארבעה עשורים, משקפת את המעבר מההסגנון האקלקטי בשנות העשרים, אל הסגנון הבינלאומי בשנות השלושים והארבעים. היא מייצגת את תולדות תל אביב, כמיקרוקוסמוס גדוש של התרבות העברית המתהווה ואת מנעד הסגנונות שבוטאו בארץ ישראל המנדטורית ובעשור הראשון למדינת ישראל.
מגידו-חצרוני, נכדתו, ערכה מחקר מתעד ומסכם של כל המבנים, תוכניותיהם וייעודיהם במשך השנים; מחקר שנעזר בין השאר במצאי התעודות והתרשימים בארכיוני עיריית תל אביב. כמה בראשית המאה ה-21, מבניו של מגידוביץ הם יעד שימור מבנים, אחד מהם, מבנה "מלון גינוסר" (פנסיון גינוסר או מלון בן נחום), בקרן הרחובות שדרות רוטשילד 32 ואלנבי 118: "הבניין הראשון שבנה מגידוביץ בתל אביב והראשון שהוקם כבית מלון". דגמים אחדים של מבנים בתכנונו של מגידוביץ, חלקם שנהרסו, מוצבים במבואות מגדל שלום בתל אביב.

מבנה "מלון גינוסר" (צולם בחורף 2012)


וינסטון צ'רצ'יל ויחסו אל הציונות והשואה

עמדותיו ומדיניותו של המנהיג הבריטי וינסטון צ'רצ'יל אל הציונות ואל שואת היהודים מוצגת במחקרו של פרופ' מיכאל יוסף כהן, שהתבסס על עיון בארכיונו הפרטי של צ'רצ'יל, שנפתח מאז אמצע שנות התשעים של המאה ה-20. המחקר התפרסם בכתב העת Modern Judaism‏ (28/2) שראה אור ב-2008 (ושוב בקצרה, בכתב העת כיוונים חדשים (25) דצמבר 2011).

כהן מערער על התפיסה שצ'רציל אהד באופן כללי את העניין הציוני והיהודי בתקופת מלחמת העולם השנייה, שבה כיהן כראש ממשלתה וכמנהיגה הנערץ של הממלכה המאוחדת. למעשה, טוען כהן, צ'רציל מעולם "לא אימץ את הרעיון הציוני – ולא הייתה סיבה לצפות ממנו שיעשה כך". וגם לאחר השואה התנגד לעלייתה של שארית הפליטה לארץ ישראל. מקרה מבחן בולט באדישותו למצוקת היהודים, הוא התנגדותו להפצצת מחנה ההשמדה אושוויץ, עמדה שהייתה משותפת לראשי בעלות הברית בתקופת המלחמה. על אף העובדה שהוא ידע על רצח העם שהתרחש במחנות הריכוז וההשמדה; כך במילותיו, שכתב בקיץ 1944, על "אחד הפשעים הגדולים והנוראים שבוצעו אי פעם". אולם הוא העדיף שהפסקת הטבח במחנות תבוא כפועל יוצא של "ניצחונן המהיר של בעלות הברית", בתשובתו למכתבי הפנייה בעניין של הלורד מלצ'ט והארכיבישוף מקנטרברי, וברוח זו הושבה ריקם גם בקשתו להפצצת המחנות של נשיא ההסתדרות הציונית הד"ר חיים ויצמן.
התנגדותו של צ'רצ'יל להפצצה הוסתרה בתקופת המלחמה, ולאחריה הוא טען שלא ידע על השואה אלא רק בסיומה.

צילום אוויר של מחנה אושוויץ I, משנת 1944



הזהות העצמית של עם ישראל בתקופת בית שני

הזהות והתודעה העצמית של יהודים בשלהי תקופת בית שני (בשנת 70) ובשתי המאות שלאחר חורבנו, העסיקה היסטוריונים רבים, במיוחד ממחצית המאה ה-20. שאלת המחקר העיקרית שעמדה ביסוד מחקרי המלומדים היא: האם המשבר שגרם חורבן בית המקדש השני, סימן שינוי רחב בתודעה העצמית של היהודים כאומה? או שלמרות הזעזוע שבחורבן, תקף הרצף בה?

במחקרו המסועף אשר התפרסם בכתב העת קתדרה (57) שראה אור בתשרי תשע"א 2010, הראה פרופ' משה דוד הר, כי השינויים שהתחוללו בעקבות החורבן במציאות ובתודעה, היו פחותים מתהליכי הרצף וההמשכיות; הר קובע כי "עצם זהותה ומהותה של האומה עמד בעינו ולא נשתנה" גם לאחר תקופת המרד הגדול; וכן, כי "השינויים שחלו בחורבן שני לא היו חריפים כמו אלו שחלו בחורבן ראשון, אף לא כמו אלו שהפרידו בין תקופת המשנה והתלמוד או, לשון אחר, בין סוף הזמן העתיק לבין מה שמכנים גם בתולדות ישראל בשם ימי הביניים".

מסקנתו, בין שאר תובנות המחקר, שהמחלוקות הרבות בין היסטוריונים, על תיקוף של התודעה היהודית העצמית וכמו שגם הצטיירה אצל העמים סביבה, נגזרה במידה רבה מאופן השימוש של ההיסטוריונים בספרות חז"ל כמקור היסטורי, ובמיוחד מתפיסת מעמדו של מוסד הנשיאות ומעמדו של הנשיא כמנהיג כלל הציבור לפני ואחרי אירועי מלחמת בר כוכבא.

פסיפס גלגל המזלות בבית הכנסת העתיק בחמת טבריה



Bundesarchiv Bild 183-N0827-318, KZ Auschwitz, Ankunft ungarischer Juden.jpg

י"א בכסלו תש"ח, 24 בנובמבר 194722 בדצמבר 1947, הסתיימו שלושת ימי הישיבות של משפט אושוויץ הראשון בקרקוב. שלטונות פולין העמידו לדין במשפט 41 אנשי אס אס בכירים, 36 גברים ו-5 נשים, ששרתו במחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ. בעלות הברית הסגירו פושעי המלחמה הנאצים לידי שלטונות פולין. בין הנשפטים היו רודולף הס, שעדותו נמסרה קודם לכן במשפטי נירנברג, וארתור ליבנהשל שהיו מפקדי המחנה, ומריה מנדל, מפקדת מחנה הנשים. אל המשפט הוזמנו עדים רבים ומבחר מסמכים של שלטונות גרמניה הנאצית בפולין, הוצגו לפני השופטים. 24 מהנשפטים נידונו למוות, והשאר לעונשי מאסר. הס הוצא להורג קודם למשפט בתלייה, ב-16 באפריל 1947, מול תא גזים I במחנה אושוויץ; שאר הנידונים, בכלא קרקוב ב-18 בינואר 1948.

אתמולחודש כסלו בתולדות עם ישראלמחר

46503.jpg

27 בנובמבר 1914, ט' בכסלו תרע"ה, הוקם ארגון הג'וינט. בראשיתו, פעל לעזור ליהודים בארץ ישראל ובמזרח אירופה בשנות המחסור והמצוקה של מלחמת העולם הראשונה. הג'וינט המשיך בפעילותו זו בתקופת המנדט הבריטי ולאחר הקמת המדינה. הג'וינט עוזר לקהילות יהודיות לשפר את התארגנותן הפנימית ולהצמיח מנהיגות; לעיתים קרובות הוא לוקח חלק במיזמים משותפים עם ארגונים חברתיים, שעתידים לנהל אותם בעתיד; הוא ארגון א-פוליטי במוצהר ואינו קשור למפלגה או סיעה נבחרת.

אתמולחודש נובמבר בתולדות עם ישראלמחר


עמוס קינן

עמוס קינן (1927–2009) היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, מתרגם, צייר ופסל ישראלי.

לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה לפובליציסט, ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון הארץ מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. מ-1954 שהה בגלות בצרפת, ושב בשנת 1962. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוֹניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד", המתארת את מדינת ישראל תחת שלטון חונטה צבאית ימנית. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצדו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון.


Göke (1495) the flagship of Kemal Reis.jpg

גֵקֶה, אחת מאוניותיו של כמאל ראיס העות'מאנית, נשלחה להציל יהודים מספרד בשנת 1495

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לגלריית תמונות בנושא תולדות עם ישראל


Crystal Clear action 1leftarrow.pngשיבת ציון התרחשה מספר עשורים לאחר חורבן בית המקדש, בשנת 538 לפנה"ס, כשהורשו יהודי בבל לחזור לארץ ישראל. וזאת הודות להכרזת כורש, שליט האימפריה הפרסית אשר כבשה את האזור. כורש העניק ליהודים את הזכות לעבוד את אלוהיהם בירושלים, ולנהל בעצמם אוטונומיה יהודית, תחת שלטון פקידיו. בהצהרה, כפי שהובאה בספר דברי הימים קרא כורש לגולי בבל: "מי בכם מכל עמו ה' אלוהיו עמו ויעל". כ-50,000 איש עלו לארץ בעקבות הכרזת כורש, רובם, ככל הנראה, נמנו על עניי בבל. שכן, חלק גדול מהיהודים בחר להשאר בבבל מסיבות כלכליות. תהליך שיבת הגולים ליהודה התחולל ב-110 השנים מאז הכרזת כורש, והוא ידוע בשם: "שיבת ציון".

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


טוען את הלשוניות...
דגל ישראל - תחיית הלשון העברית - פלינדרס פיטרי - שלמה פיינגולד - עצים עתיקים בארץ ישראל - אברהם יצחק הכהן קוק - זאב ז'בוטינסקי - אברהם ישעיהו קרליץ - לוי אשכול - הרמן שטרוק - שמואל יוסף עגנון - אליעזר ליבנה - שרה טהון - פיסול ישראלי - השומר - תל אביב-יפו - שדרות רוטשילד - כפר סבא - ההעפלה - ההגנה - משטרת המנדט - הרכבת המנדטורית - ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל - גרשם שלום - ארתור שפנייר - יוסף זריצקי - מרכז הכרמל - נשר (עיר) - רמת השרון - אבא חושי - היסטוריה של נבחרת ישראל בכדורגל - מכבי חשמונאי ירושלים - ארגון צבאי לאומי - צבי רוזנבלט - שמחה בלאס - מוזיקה קלאסית ישראלית - החוק להגנת האומה - העלייה לביריה - פרשת הרצח בחולות תל נוף - יצחק דנציגר - נמרוד (פסל) - גדר הצפון - חי"ש - מרד הלגיונרים ופרעות בוקרשט - פרעות יאשי - ישראל קסטנר - אושוויץ - מאוטהאוזן - המערכה במזרח אפריקה במלחמת העולם השנייה - משה דיין - מנחם בגין - שמעון פרס - יצחק שמיר - עמוס קינן - מלון המלך דוד - פרשת הסרג'נטים - חיים ארלוזורוב (אוניית מעפילים) - תל אביב במלחמת העצמאות - גבולות מדינת ישראל - תל אביב במלחמת העצמאות - מדיניות לשונית בישראל - הכנסת - המשפט בישראל - החקיקה בישראל - מנורת הכנסת - חיל ההנדסה הישראלי - חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת) - נסיגת צה"ל מסיני ומעזה (1956 - 1957) - דלות החומר - משה גרשוני - גבעת המבתר - ישראל במלחמת יום הכיפורים - מבצע ערצב 19 - שייטת ספינות הטילים - נגמ"שים כבדים בצה"ל - יהל"ם - מרכבה (טנק) - חוק ההסדרים - הבחירות המיוחדות לראשות הממשלה - 2001 - הגן הארכאולוגי ירושלים - קריית עיריית ירושלים
#888888
#cccccc

Pinsker.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png יהודה לייב פינסקר היה רופא, הוגה דעות ופעיל ציוני, מראשי תנועת חיבת ציון, מחבר "אוטואמנציפציה". נולד בפולין הקונגרסאית, למשפחה יהודית מתבוללת. בילדותו היגרה משפחתו לאזור אוקראינה, והשתקעה באודסה. אביו, שמחה פינסקר, היה חוקר ומלומד, מראשוני המשכילים העבריים, שדגל בלאומיות יהודית; הקים באודסה בית ספר יהודי מודרני. יהוד לייב פינסקר היה רופא ופובליציסט, בשנת 1882 ראה אור חיבורו "אוטואמציפציה" שבו תיאר את האנטישמיות וקרא להקים מרכז לאומי. בהשפעת ספרו הוקמה תנועת "חובבי ציון". על שמו נקרא המושב נחלת יהודה.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה בנושא אישיות נבחרת

Shmuel Feiner.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.pngשמואל פיינר הוא פרופסור מן המניין להיסטוריה יהודית מודרנית באוניברסיטת בר-אילן, היסטוריון של תהליכי המודרניזציה והחילון ביהדות אירופה במאות המאה ה-18 וה-19 ובמיוחד חוקר הנאורות היהודית – תנועת ההשכלה היהודית. עוד כתלמיד מחקר פרסם בכתבי העת "ציון" ו"תרביץ" את מאמריו הראשונים, שהתקבלו כפריצת דרך במחקר ההיסטוריה של ההשכלה. כחוקר השתתף בכנסים רבים בישראל, באירופה ובארצות הברית, והוא מרבה להרצות גם בפני קהל רחב של שוחרי ידע והיסטוריה יהודית. היה עמית במכוני מחקר שונים בישראל ובחו"ל ובכללם המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית, מרכז סכוליון של האוניברסיטה העברית, עמית הארי סטאר באוניברסיטת הרווארד, עמית במרכז ללמודי יהדות באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה ועמית במרכז ללימודי יהדות באוניברסיטת אוקספורד. הוא השתתף בארגונם של כמה כנסים בינלאומיים וערך ספרים שהתפרסמו באנגליה, בגרמניה ובארצות הברית. במקביל למחקר ולהוראה הוא פעיל במסגרות אקדמיות שונות, ובכללן מרכז זלמן שזר, האוניברסיטה הפתוחה, האיגוד העולמי למדעי היהדות, החברה ההיסטורית הישראלית (חבר ההנהלה ובשנים 2004–2007 סגן יו"ר החברה), ומכון ליאו בק לחקר יהודי גרמניה (חבר ההנהלה והחל משנת 2007 יו"ר המכון).

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה של היסטוריונים נבחרים


Paris - Hôtel de Saint-Aignan - Museé du Judaïsme.jpg

המוזיאון לאמנות ולהיסטוריה של היהדות (צרפתית: Musée d'Art et d'Histoire du Judaïsme) הוא מוזיאון השוכן במרכז פריז, עוסק בהיסטוריה של יהדות צרפת מאז ימי הביניים, ועד לעת החדשה, פרשת דרייפוס, השואה והקמת מדינת ישראל. במוזיאון התמקדות מיוחדת בפרשת דרייפוס.

Vitrail de synagogue-Musée alsacien de Strasbourg.jpg

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש


10071621b.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png המיליון השביעי: הישראלים והשואה הוא מחקרו של העיתונאי וההיסטוריון תום שגב, על המפגש בין היישוב וניצולי השואה, השלכותיה על גיבוש החברה הישראלית, והשפעתה על הזהות הישראלית של דור הילודים במדינת ישראל. ראה אור בשנת 1991.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Tashah.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png תש"ח הוא ספרו של הסופר הישראלי יורם קניוק, על תקופת מלחמת העצמאות, כאשר שירת כלוחם בבפלי"ם וחטיבת הראל של פלמ"ח בדרך לירושלים הנצורה. קניוק מתאר בלשונו הייחודית, את תודעת בני הדור, לבטיהם, כאביהם ומאוויהם. הספר ראה אור ב-2010.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה

ארכיונים בתולדות עם ישראל הוקמו בישראל וברחבי העולם כדי לשמור על כתבי יד, מסמכים ותעודות של קהילות ואישים. ארכיונים של קהילות ושל יחידים, במשך הדורות, ובמיוחד בעת החדשה הוקמו מאות ארכיונים; חלקם אבדו מפגעי הטבע או בידי פורעים. הארכיונים אוצרים חומרים מגוונים, במדיה כתובה ואמנותית, מודפסת ומצולמת, מאלפי השנים של תולדות עם ישראל.

Sherman Bldg.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי נמצא בגבעת רם בקמפוס האוניברסיטה העברית בירושלים.

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


מגילות.jpg

Crystal Clear action 1leftarrow.png מגילות ים המלח מכונות גם מגילות מדבר יהודה, המגילות הגנוזות ומגילות קומראן, הן מגילות שהתגלו במערות קומראן שבמדבר יהודה ובאתרים נוספים באזור, בחפירות שנערכו במקום בין השנים 19471956. גילוי המגילות נחשב לאחד הממצאים הארכאולוגיים החשובים ביותר מאז ומעולם. למגילות חשיבות היסטורית ודתית רבה, מאחר שתקופת כתיבתן משוערת למאה השנייה והראשונה לפני הספירה ולפיכך מלבד קטע בודד של ברכת כהנים מכסף הן המקור המקראי העברי הקדום ביותר שנמצא. למרות שחלקים מן הכתוב במגילות ניזוקו ואין אפשרות לשחזרם, רובן נשמרו היטב בשל האקלים היבש השורר באזור ים המלח. רוב המגילות כתובות בעברית, ומיעוטן בארמית וביוונית. בין היתר שופכות המגילות אור על חייהם של אנשי "כת היחד" או "כת מדבר יהודה", אחת הכתות היהודיות בתקופת בית שני. רוב החוקרים מצביעים עליהם כאיסיים המוזכרים בכתבי יוסף בן מתתיהו, אך חלקם נוטים לזהות בהם את הכוהנים בני צדוק (ראו בהמשך על הפולמוס בין החוקרים באשר לזהות כותבי המגילות).

Crystal Clear action back.png לערך המלא

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימה המלאה


Fertile Crescent map He.png

Crystal Clear action 1leftarrow.png שמות, מונחים ומושגים בתנ"ך. מטרת המיזם ליצור ולטפח ערכים, תמונות וחטיבות ידע שהוזכרו שקשורים אל התנ"ך, הסביבה הגאוגרפית והעידן ההיסטורי שבו נכתב.

Crystal Clear action back.png לדף המיזם

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימת מיזמי הפורטל


Flickr - Government Press Office (GPO) - David Ben Gurion reading the Declaration of Independence.jpg
היסטוריה של מדינת ישראל

Crystal Clear action back.png אל הספר

אין תיאור.

פרמטרים של תבניות

התבנית הזאת מעדיפה עיצוב פרמטרים בשורה אחת.

פרמטרתיאורסוגמצב
11

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש
22

אין תיאור

בלתי־ידועלא דרוש

Crystal Clear action info.png לרשימת ספרי ויקיפדיה בתולדות עם ישראל


History timeline.svg
היסטוריה של עם ישראלאירועים ותאריכים על פי המקרא והמסורתספירת הנוצריםמדינת ישראלתחילת הציונות והעליות לפני קום המדינהבית המקדש הראשוןבית המקדש השניגלות אשור (עשרת השבטים)גירוש ספרד ופורטוגלתקופת השופטיםתקופת המלכיםתקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםתקופת בית ראשוןגלות בבלתקופת בית שניסוף תקופת בית שני - מחורבן בית המקדש (שנת ג'תת"ל 70) ועד ולסוף מרד בר כוכבא (שנת ג'תתצ"ה 135)השואהגלות רומיתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בגלותתקופות של עליה לארץ ישראלתקופות בהן חלק נכבד מהעם היה בארץ ישראל, עם עצמאות מלאה או חלקיתתקופות בהן היה קיים בית המקדש



Exquisite-kwrite.png

רוצים לעזור? הנה כמה משימות שבהן אתם יכולים לתרום:
  • כאן ואולי גם כאן אפשר למצוא ערימה של קצרמרים בנושא תולדות עם ישראל שרק מחכים שירחיבו אותם.
  • מה שווה דף בקשת תמונות ואיורים אם לא מתייחסים אליו?
  • נשמח לקבל עזרה ברשימת הערכים המבוקשים (אם בהוספת ערך מבוקש או בכתיבתו) וברשימת הערכים הזקוקים לשיפור (אם בהוספת ערך דורש שיפור או בכתיבתו) -

מצאו ערכים לשיפור בנושא תולדות_עם_ישראל: לשכתובלעריכהלהשלמהקצרמריםחדשיםדורשי מקורלפישוטבלי תמונה (יש לגלול את המסך כלפי מטה)