פורטל:תל אביב-יפו/ציטוט נבחר/11

בְכָל זֹאת יֵש בָּהּ מַשֶּהוּ,
כֵּן, יֵש בָּהּ אֵיזֶה מַשֶּהוּ…
שֶכְּלָל עוֹד לֹא הָיָה שֶהוּא
וְהוּא כֻּלּוֹ שֶלָהּ שֶהוּא.
כִּי יֵש בָּהּ אֵיזֶה זִיק שֶהוּא,
שֶכְּלָל הוּא לֹא מַזִּיק שֶהוּא.
וְיֵש בָּהּ אֵיזֶה חֵן שֶהוּא,
שֶלְאָחֶרֶת אֵין שֶהוּא…
כָּל צַר וּמָעֲצוֹר שֶהוּא
אוֹתָהּ לֹא יַעְצֹר שֶהוּא,
כִּי אֵין כָּל פַּחַד. אֵיכְשֶהוּ
אֶצְלָהּ זֶה כְּבָר יֵלֵך שֶהוּא.

נתן אלתרמן, בכל זאת יש בה משהו