פורמולה 1 עונת 1995

במסגרת פורמולה 1 של שנת 1995 נערכו 17 מרוצים. באליפות העולם זכה מיכאל שומאכר. קבוצת בנטון-רנו זכתה באליפות העולם ליצרנים.

פורמולה 1 עונת 1995
1995 Formula One season

מיכאל שומאכר זכה באליפות שנייה ברציפות
סוג תחרות	מרוץ מכוניות
תאריך התחלה	26 במרץ 1995
תאריך סיום	12 בנובמבר 1995
מספר עונה	46
מספר מרוצים בעונה	17
זוכה באליפות הנהגים	מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה	102
זוכה באליפות היצרנים	בנטון
נקודות היצרן הזוכה	137
→ פורמולה 1 עונת 1994 פורמולה 1 עונת 1996 ←

בעונה זו הייתה תחרות צמודה מאוד בין מיכאל שומאכר לבין דיימון היל. שומאכר הצליח לפתוח פער רק מספר מרוצים לפני סוף העונה. תחילת העונה הייתה בעייתית ביותר מבחינה תכנונית, שכן מספר מסלולים שהיו מתוכננים בסבב לא עמדו בדרישות בזמן הכנת לוח המרוצים, לא היה בטוח שיהיו מוכנים בזמן. בנוסף, המסלול היפני (באיידה) ניזוק במהלך רעידת אדמה חזקה שאירעה. חלק מהשינויים שעברו מסלולים ותיקים נבעו מהדרישות החדשות של הפדרציה הבינלאומית לרכב (FIA) בעקבות מותם של רולנד רטצנברגר ואיירטון סנה בעונה הקודמת.

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

• כל המנועים חייבים להיות מנועים של 3,000 סמ"ק בתוצרת V12 ופועלים בלחץ אטמוספירי.
• הגדלת המשקל המקסימלי המותר ל-595 קילוגרם, כולל משקל הנהג.
• ביטול הגבלת מכל הדלק ל-200 ליטר ואישור מחודש של תדלוקים תוך כדי מרוץ.
• שינויים רבים בהגדרות הכנפונים, הן הקידמיים והן האחוריים.
• הגדלת גודל תא הנהג כך שהנהג יוכל לצאת מהתא תוך 5 שניות וללא צורך בהוצאת ההגה ממקומו.

מרוצי עונת 1995

מספר המרוץ	מקום המסלול	תאריך המרוץ	נהג מנצח	קבוצה מנצחת
1	אינטרלאגוס, ברזיל	26 במרץ	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
2	בואנוס איירס, ארגנטינה	9 באפריל	דיימון היל	ויליאמס-רנו
3	אימולה, סן מרינו	30 באפריל	דיימון היל	ויליאמס-רנו
4	ברצלונה, ספרד	14 במאי	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
5	מונטה קרלו, מונקו	28 במאי	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
6	מונטריאול, קנדה	11 ביוני	ז'אן אלזי	פרארי
7	מני-קור, צרפת	2 ביולי	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
8	סילברסטון, אנגליה	16 ביולי	ג'וני הרברט	בנטון-רנו
9	הוקנהיים, גרמניה	30 ביולי	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
10	בודפשט, הונגריה	13 באוגוסט	דיימון היל	ויליאמס-רנו
11	ספא-פרנקורשם, בלגיה	27 באוגוסט	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
12	מונזה, איטליה	10 בספטמבר	ג'וני הרברט	בנטון-רנו
13	אסטוריל, פורטוגל	24 בספטמבר	דייוויד קולטהרד	ויליאמס-רנו
14	נורבורגרינג, גרמניה (גרנד פרי אירופה)	1 באוקטובר	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
15	איידה, יפן (גרנד פרי פאסיפי)	22 באוקטובר	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
16	סוזוקה, יפן	29 באוקטובר	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו
17	אדלייד, אוסטרליה	12 בנובמבר	דיימון היל	ויליאמס-רנו

דירוג נהגים סופי

מיקום	נהג	קבוצה	נקודות
1	מיכאל שומאכר	בנטון-רנו	102
2	דיימון היל	ויליאמס-רנו	69
3	דייוויד קולטהרד	ויליאמס-רנו	49
4	ג'וני הרברט	בנטון-רנו	45
5	ג'אן אלזי	פרארי	42
6	גרהרד ברגר	פרארי	31
7	מיקה הקינן	מקלארן	17
8	אוליביה פאניס	ליג'יה-הונדה	16
9	היינץ הרולד פרנצן	סאובר	15
10	מארק בלאנדל	מקלארן	13
11	רובנס באריקלו	ג'ורדן-פז'ו	11
12	אדי אירויין	ג'ורדן-פז'ו	10
13	מרטין בראנדל	ג'ורדן-פז'ו	7
14	ג'יאני מורבידלי	ארוז	5
15	מיקה סאלו	טירל-ימאהה	5
16	ג'אן כריסטוף בויון	סאובר	3
17	אגורי סוזוקי	ליג'יה-הונדה	1
18	פדרו לאמי	מינרדי-פורד	1

דירוג קבוצות סופי

מיקום	קבוצה	נקודות
1	בנטון-רנו	137
2	ויליאמס-רנו	112
3	פרארי	73
4	מקלארן	30
5	ליג'יה-הונדה	24
6	ג'ורדן-פז'ו	21
7	סאובר-פורד	18
8	ארוז	5
9	טירל-ימאהה	5
10	מינרדי-פורד	1

1994	1995	1996
מיכאל שומאכר	אלוף העולם-מיכאל שומאכר	דיימון היל
ויליאמס	בנטון-רנו	ויליאמס

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 1995 בוויקישיתוף

• תוצאות מרוצי העונה באתר Formula1.com.
• סיכום העונה באתר MotorSport Magazine.