פורמולה 1 עונת 2002

(הופנה מהדף פורמולה 1 2002)

במסגרת פורמולה 1 של שנת 2002 נערכו 17 מרוצים. עונת 2002 נחשבת לאחת מהעונות הפחות מעניינות במהלך השנים, בעקבות שליטתו הבלתי מעורערת של מיכאל שומאכר בדירוג הנהגים לאורך העונה, וכן שליטתה של קבוצת פרארי בדירוג הקבוצות. בסיום העונה, הוביל שומאכר על פני חברו לקבוצת פרארי רובנס באריקלו שסיים במקום השני בפער עצום של 67 נקודות.

פורמולה 1 עונת 2002
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם החמישית
מיכאל שומאכר זכה באליפות בפעם החמישית
סוג תחרות מרוץ מכוניות
תאריך התחלה 3 במרץ 2002
תאריך סיום 13 באוקטובר 2002
מספר עונה 53
מספר מרוצים בעונה 17
זוכה באליפות הנהגים מיכאל שומאכר
נקודות הנהג הזוכה 144
זוכה באליפות היצרנים פרארי
נקודות היצרן הזוכה 221

כבכל עונה, חלו מספר שינויים בתקנון. העיקריים שבהם היו:

  • איסור על מערכות אלקטרוניות המאיצות את הרכב מיד בהתחלף רמזור הזינוק לירוק.
  • איסור על מערכות המסייעות בהכוונת הרכב אוטומטית.
  • הגדלת שטח המראות ב-20%.
  • הגדלת שטח האור האחורי ב-50%.

קבוצות ונהגים עריכה

קבוצה יצרן שלדה מנוע צמיגים מספר נהגים סיבובים
איטליה  סקודריה פרארי מרלבורו פרארי פרארי F2001
פרארי F2002
פרארי 050
פרארי 051
B 1 גרמניה  מיכאל שומאכר 1–17
2 ברזיל  רובנס באריקלו 1–17
בריטניה  ווסט מקלארן מרצדס מקלארן-מרצדס מקלארן MP4-17 מרצדס FO110M M 3 בריטניה  דייוויד קולטהרד 1–17
4 פינלנד  קימי רייקונן 1–17
בריטניה  BMW ויליאמס F1 ויליאמס-BMW ויליאמס FW24 BMW P82 M 5 גרמניה  ראלף שומאכר 1–17
6 קולומביה  חואן פבלו מונטויה 1–17
שווייץ  סאובר פטרונס סאובר-פטרונס סאובר C21 פטרונס 02A B 7 גרמניה  ניק היידפלד 1–17
8 ברזיל  פליפה מאסה 1–15, 17
גרמניה  היינץ-הראלד פרנצן 16
אירלנד  DHL ג'ורדן הונדה ג'ורדן-הונדה ג'ורדן EJ12 הונדה RA002E B 9 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה 1–17
10 יפן  טאקומה סאטו 1–17
בריטניה  לאקי סטרייק BAR הונדה BAR-הונדה BAR 004 הונדה RA002E B 11 קנדה  ז'אק וילנב 1–17
12 צרפת  אוליבייה פאניס 1–17
צרפת  מילד סבן רנו F1 רנו רנו R202 רנו RS22 M 14 איטליה  יארנו טרולי 1–17
15 בריטניה  ג'נסון באטן 1–17
בריטניה  יגואר רייסינג F1 יגואר-קוסוורת' יגואר R3
יגואר R3B
קוסוורת'CR-3
קוסוורת'CR-4
M 16 בריטניה  אדי אירוויין 1–17
17 ספרד  פדרו דה לה רוסה 1–17
בריטניה  אורנג' ארווס ארווס-קוסוורת' ארווס A23 קוסוורת' CR-3 B 20 גרמניה  היינץ-הראלד פרנצן 1–12
21 ברזיל  אנריקה ברנולדי 1–12
איטליה  KL מינארדי אסיהטק מינארדי-אסיהטק מינארדי PS02 אסיהטק AT02 M 22 מלזיה  אלכס יונג 1–12, 15–17
בריטניה  אנתוני דייווידסון 13–14
23 אוסטרליה  מארק ובר 1–17
יפן  פנסוניק טויוטה רייסינג טויוטה טויוטה TF102 טויוטה RVX-02 M 24 פינלנד  מיקה סאלו 1–17
25 בריטניה  אלן מקניש 1–17
מקור:[1][2][3]

מרוצים עריכה

סיבוב מרוץ מסלול תאריך פול פוזישן הקפה מהירה נהג מנצח קבוצה מנצחת
1 אוסטרליה  גרנד פרי אוסטרליה אלברט פארק, מלבורן 3 במרץ ברזיל  רובנס באריקלו פינלנד  קימי רייקונן גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
2 מלזיה  גרנד פרי מלזיה ספאנג, קואלה לומפור 17 במרץ גרמניה  מיכאל שומאכר קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  ראלף שומאכר בריטניה  ויליאמס-BMW
3 ברזיל  גרנד פרי ברזיל אינטרלאגוס, סאו פאולו 31 במרס קולומביה  חואן פבלו מונטויה קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
4 איטליה  גרנד פרי סן מרינו המסלול הבין-לאומי אנצו ודינו פרארי, אימולה 14 באפריל גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
5 ספרד  גרנד פרי ספרד מסלול קטלוניה, ברצלונה 28 באפריל גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
6 אוסטריה  גרנד פרי אוסטריה A1 רינג, שפילברג 12 במאי ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
7 מונקו  גרנד פרי מונקו מסלול מונטה קרלו, מונטה קרלו 26 במאי קולומביה  חואן פבלו מונטויה ברזיל  רובנס באריקלו בריטניה  דייוויד קולטהרד בריטניה  מקלארן-מרצדס
8 קנדה  גרנד פרי קנדה מסלול ז'יל וילנב, מונטריאול 9 ביוני קולומביה  חואן פבלו מונטויה קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
9 גרמניה  גרנד פרי אירופה נירבורגרינג, נירבורג 23 ביוני קולומביה  חואן פבלו מונטויה גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
10 בריטניה  גרנד פרי בריטניה מסלול סילברסטון, סילברסטון 7 ביולי קולומביה  חואן פבלו מונטויה ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
11 צרפת  גרנד פרי צרפת מסלול מני-קור, מני-קור 21 ביולי קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  דייוויד קולטהרד גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
12 גרמניה  גרנד פרי גרמניה הוקנהיימרינג, הוקנהיים 28 ביולי גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
13 הונגריה  גרנד פרי הונגריה הונגרורינג, מוגירוד 18 באוגוסט ברזיל  רובנס באריקלו גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
14 בלגיה  גרנד פרי בלגיה ספא-פרנקורשם, סטאוולוט 1 בספטמבר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי
15 איטליה  גרנד פרי איטליה מסלול מונזה, מונצה 15 בספטמבר קולומביה  חואן פבלו מונטויה ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
16 ארצות הברית  גרנד פרי ארצות הברית אינדיאנפוליס ספידוויי, ספידוויי 29 בספטמבר גרמניה  מיכאל שומאכר ברזיל  רובנס באריקלו ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי
17 יפן  גרנד פרי יפן מסלול סוזוקה, סוזוקה 13 באוקטובר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי

דירוג נהגים סופי עריכה

מיקום נהג קבוצה נקודות
1 גרמניה  מיכאל שומאכר איטליה  פרארי 144
2 ברזיל  רובנס באריקלו איטליה  פרארי 77
3 קולומביה  חואן פבלו מונטויה בריטניה  ויליאמס 50
4 גרמניה  ראלף שומאכר בריטניה  ויליאמס 42
5 בריטניה  דייוויד קולטהרד בריטניה  מקלארן 41
6 פינלנד  קימי רייקונן בריטניה  מקלארן 24
7 בריטניה  ג'נסון באטון צרפת  רנו 14
8 איטליה  יארנו טרולי צרפת  רנו 9
9 בריטניה  אדי ארוויין בריטניה  יגואר 8
10 גרמניה  ניק היידפלד שווייץ  סאובר 7
10 איטליה  ג'אנקרלו פיסיקלה בריטניה  ג'ורדן 7
12 קנדה  ז'אק וילנב יפן  הונדה 4
12 ברזיל  פליפה מאסה שווייץ  סאובר 4
14 צרפת  אוליביה פאניס יפן  הונדה 3
15 יפן  תקומה סאטו בריטניה  ג'ורדן 2
15 אוסטרליה  מארק ובר איטליה  מינרדי 2
15 פינלנד  מיקה סאלו יפן  טויוטה 2
15 גרמניה  היינץ הרולד פרנצן בריטניה  ארוז 2

דירוג קבוצות סופי עריכה

מיקום קבוצה נקודות
1 איטליה  פרארי 221
2 בריטניה  ויליאמס 92
3 בריטניה  מקלארן 65
4 צרפת  רנו 23
5 גרמניה  סאובר 11
6 בריטניה  ג'ורדן 9
7 בריטניה  יגואר 8
8 יפן  הונדה 7
9 איטליה  מינרדי 2
9 יפן  טויוטה 2
9 בריטניה  ארוז 2
2001 2002 2003
מיכאל שומאכר אלוף העולם - מיכאל שומאכר מיכאל שומאכר
פרארי אליפות היצרנים - פרארי פרארי

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פורמולה 1 עונת 2002 בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Braillon, Didier (2002). Domenjoz, Luc (ed.). Formula 1 Yearbook 2002–2003. Bath, Somerset: Parragon. pp. 20–41. ISBN 0-75259-146-0 – via Internet Archive.
  2. ^ "2002 FIA Formula One World Championship". הפדרציה הבין-לאומית לרכב. אורכב מ-המקור ב-2 ביוני 2002. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "12 Models in 2002". StatsF1. נבדק ב-13 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)