פטנט

פטנט הוא זכות משפטית הניתנת על ידי מדינה לבעל המצאה לזמן קצוב (תקופת תוקף פטנט היא בדרך כלל 20 שנה). הזכות המשפטית מאפשרת לבעל פטנט למנוע מאחרים להשתמש בהמצאה. כדי לקבל אישור פטנט על המצאה יש להגיש בקשה לפטנט לרשות המטפלת בכך בכל מדינה. על בקשת הפטנט לפרט את ההמצאה עליה מבוקש הפטנט, באופן שיאפשר לבעל מקצוע ממוצע בתחום אליו הוא שייך להבין כיצד לממשה. כמו כן עליה לכלול תביעות (לפחות אחת) המגדירות במדויק את היקף הבלעדיות הנתבעת על ידי המבקש. כדי לקבל פטנט צריך שההמצאה המוגדרת ב"תביעות" תהיה חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ובעלת התקדמות המצאתית. לפטנט ניתנת הגנה במסגרת דיני הקניין הרוחני.

שער אישור ישראלי רשמי לפטנט

הגדרה

מפה: מדינות שכלולות באמנת חוק הפטנטים - PCT, Patent Cooperation Treaty

פטנט ניתן על המצאות שעניינן מוצרים או תהליכי ייצור המשמשים בתעשייה. הזכות לפטנט לא חלה על תגלית, כגון גילוי זן חדש של בעלי חיים (אלא אם כן הוא סונתז באופן מלאכותי), רעיון שיווקי (להבדיל מ"שיטת מסחר" עליה ניתן לקבל פטנט במדינות מסוימות), תאוריה מדעית, וברוב המדינות - אף לא על תוכנת מחשב (אך זו האחרונה מוגנת מכוח זכות יוצרים).

פטנט הוא מקומי, ומוגבל לאותה מדינה שהעניקה אותו. על פי אמנת פריז עליה חתומות רוב מדינות העולם, בעל המצאה שהגיש בקשת פטנט באחת המדינות, זכאי להגיש בקשת פטנט על אותה המצאה בכל אחת מהמדינות האחרות בתוך 12 חודשים, וליהנות מדין קדימה במסגרתו ייחשב כאילו הוגשו הבקשות בתאריך בו הוגשה הבקשה במדינה הראשונה. קיימות אמנות רב-מדינתיות נוספות, כגון אמנת שיתוף פעולה לפטנטים (PCT), במסגרתן ניתן להגיש בקשת פטנט עבור מספר מדינות ולרכז את הליכי בחינתה ברשות מיוחדת המשותפת להן. גם במסגרת אמנות אלה, עדיין הפטנט הוא "מקומי" ובסופו של התהליך יהיה על מבקש הפטנט למסור את בקשתו או לאשררה בכל מדינה ומדינה בה הוא מעוניין לממש את זכותו.

רשות הפטנטים הישראלית נבחרה להיות רשות החיפוש והבחינה בשנת 2014 וניתן להגיש את הבקשות הבינלאומיות לפטנט במסגרת אמנת שיתוף פעולה לפטנטים בישראל. הגשת הבקשה הבינלאומית נותנת אינדיקציה לבעל האמצאה לגבי סיכויו לקבל פטנט, חוסכת זמן בהתכתבויות וגם חוסכת בהוצאות כספיות בשלבים הלאומיים במדינות, אם הבקשה עוברת את שלבי החיפוש והבחינה המקדימה הבינלאומית בהצלחה.

נשוא ההגנה של דיני הפטנטים הוא התחום הטכנולוגי, הגנה על המצאות שהם מוצרים או תהליכי ייצור תעשייתיים. פטנט לא מגן על תועלות חברתיות באופן כללי (למשל לא על זכויות יוצרים) אלא על התחום הטכנולוגי-תעשייתי. בהיבט זה, מדובר על פיתוחים שהם תוצר של התערבות האדם, לאמור, לא ניתן למשל להגן בפטנט על גילוי בעל חיים חדש ביערות קמבודיה, שכן הדגש הוא על התערבות האדם בטבע, בהקשר התעשייתי.

המטרות שביסוד שיטת הפטנטים

המטרה במתן פטנטים היא בעיקר להמריץ פיתוח טכנולוגי, ולעודד פרסום ידע טכנולוגי, שאילולי הפטנט ייתכן ולא היו טורחים בפיתוחו או היה נשמר בידי בעליו כסוד ולא מגיע לידי הכלל. לפיכך הפטנט הוא מעין עסקה בין הממציא לבין הציבור, במסגרתה מקבל הממציא זכות מונופולין לזמן מוגבל, ובכלל זאת מניעה מאחרים לייצר כמוהו, ובתמורה לכך הוא טורח ומגלה את כל הידע הטכנולוגי המאפשר את מימוש המצאתו. זכות מניעתית מאפשרת לממציא ליהנות בדרך ישירה בכך שייצר וישווק בעצמו את המוצר או ישתמש בעצמו בתהליך שהמציא, או בעקיפין על ידי המחאת זכויותיו למי שימצא לנכון בתמורה לתשלום מוסכם או תמלוגים מהרווחים. למדינה יש סמכות להשתמש באמצאה ללא תמלוגים ככל שיידרש לצרכיה. אם בעל האמצאה מנצל לרעה את המונופולין שיש לו, רשאי רשם הפטנטים ליתן רישיון כפייה למי שהגיש בקשה על כך.

אופי זכות הפטנט

דיני הפטנטים פועלים ליצירת תמריץ למפתחים, בדרך של מניעה מכל אחד אחר לייצר ולמכור את המוצר. הפטנט מעניק למקבל אותו את הזכות למנוע מאחרים לעשות שימוש במה שרשום בפטנט. כלומר, הפטנט הוא זכות שלילית מיסודה. פטנט איננו רישיון ייצור מן המדינה, אלא זכות למנוע מאחרים לייצר.

דרך קבלת הפטנט

לידתה של הזכות הפטנטית היא ברישום. בישראל, סעיף 3 לחוק הפטנטים, תשכ"ז-1967 אומר: המצאה בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוגי שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית, היא כשירת פטנט. השלבים העיקריים בדרך לקבלת פטנט הם:

1. הכנת מסמך הקרוי בעגה המקצועית: פירוט בקשת פטנט (באנגלית: patent specification). המסמך כולל תקציר של ההמצאה, תיאור שכולל התחום אליו היא שייכת והידע הקודם בהקשרו, הבעיות אותן פותרת ההמצאה וכיצד היא פותרת אותן בדרך יישומים והדגמות, התועלת שבהמצאה, תיאורה בתרשימים ולוחות על פי הצורך, ומסתיימת בתביעות המגדירות את ההמצאה.
2. הגשת בקשה לרשות הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר בירושלים, שהיא סוכנות ביצוע מטעם משרד המשפטים המטפלת ברישום זכויות קניין רוחני. הבקשה מתוארכת, מקבלת מספר, וממתינה בתור לבחינתה. בבוא העת היא נבחנת על ידי בוחן פטנטים (שלו השכלה מדעית בתחום ההמצאה), הבודק האם היא מקיימת את דרישות החוק ותקנות פטנטים. בחינת הבקשה מתבצע בהתאם להוראות הבחינה שמפורסמות באתר רשות הפטנטים ופתוחות לעיון הציבור. במקרה של ליקויים בבקשה שולח הבוחן את השגותיו למבקש בהתכתבות. על המבקש להסיר את ההשגה או להסביר למה ההשגה אינה תקפה תוך הזמן הקבוע בחוק או בתקנות הפטנטים בדרך שנקבעה בהם להסרתה. אי הסרת ההשגה או חוסר הסבר יגרור את ביטול בקשת הפטנט.
3. נמצא שההמצאה ראויה לפטנט, תתפרסם הודעה על קיבולה ביומן הפטנטים והמדגמים, שהוא כרך של "רשומות" המיוחד לפרסומים המתחייבים מהחוקים והתקנות העוסקים בקניין רוחני. הפרסום כולל את שם ההמצאה, תקציר שלה ופרטי בעליה. פרסום דבר הקיבול איננו סופי, ומטרתו לתת אפשרות למעוניין בכך להגיש את התנגדותו למתן הפטנט, באופן שנקבע בחוק הפטנטים ובתקנותיו.
4. בישראל, בקשה לפטנט מתפרסמת לעיון הציבור 18 חודשים מיום הגשתה או אם נתבקש דין קדימה עליה, 18 חודשים מתאריך דין קדימה. אם הבקשה מתקבלת (כלומר, הרשות רואה בהמצאה ככשירת פטנט) ולא הוגשה לרשם הפטנטים התנגדות למתן הפטנט על ידי מי מהציבור בתוך 3 חודשים מיום פרסום הבקשה, יוענק הפטנט עליה. הוגשה התנגדות, ידון בה הרשם, יבחן את עילותיה, ייתן למבקש לטעון את טענותיו שמנגד, יזמן עדים ומומחים כפי הנדרש על מנת להגיע להכרעה, ולבסוף יחליט אם לקבלה או לדחותה. זכות הצדדים לערער על ההחלטה בפני בית המשפט (ע"פ כללי סדר דין אזרחי). כל עוד לא תם הדיון לא יוענק הפטנט.
5. לאחר שעברה בקשת הפטנט בהצלחה את השלבים האמורים, יינתן הפטנט, ויישאר בתוקף כל עוד שולמו עבורו אגרות החידוש הקבועות בחוק, וכל עוד לא הוחלט על ביטולו (במשך כל תקופת תוקפו של פטנט זכותו של אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטולו מהעילות הקבועות בחוק). תוקף פטנט בישראל הוא ל-20 שנה מיום הגשת הבקשה לפטנט (למעט מקרים מיוחדים בהם ניתן לבקש צו הארכה).

בקשת פטנט זמנית

משרד הפטנטים וסימני המסחר של ארצות הברית מאפשר הגשת בקשת פטנט זמנית (Provisional Patent Application). בקשת פטנט זמנית לא נבחנת לתוכנה ולצורתה. עד תום 12 חודש מהגשתה, יכול המבקש להפוך בקשת פטנט זמנית לבקשת פטנט קבועה בארצות הברית באמצעות מסירת הודעה מתאימה ותשלום האגרות המתחייבות. בקשת פטנט זמנית שלא הפכה לקבועה, מתבטלת באופן אוטומטי בתום 12 חודש מהגשתה. בעת הגשת בקשת פטנט קבועה במדינות השותפות לאמנת פריז, יכולה בקשת פטנט זמנית לשמש את המגיש כבסיס לדרישת דין קדימה לפי האמנה. בקשת פטנט זמנית שבעליה לא הפך אותה לקבועה ואף לא שימשה לדרישת דין קדימה של בקשת פטנט שפורסמה, נשארת חסויה במשרד הפטנטים האמריקאי ולא תתפרסם לעיון הציבור.

סטטיסטיקה

תרשים: כמות הפטנטים בארצות הברית בין השנים 1790 לבין 2008

מספר פטנטים לכל מיליון תושבים נכון ל-2018

בישראל בכל שנה מוגשות כ-7,000 בקשות פטנטים. כך למשל בשנת 2014 הוגשו 6,273 בקשות, כאשר 10-15% מהמגישים הם ישראלים. בהתפלגות הבאה: מכניקה, אלקטרוניקה, מחשבים, מכשור רפואי 37.13%, כימיה ופרמה 28.17%, וביוטכנולוגיה 33.41%. בשנת 2014 אושרו 3,984 בקשות פטנט שהוגשו בשנים הקודמות, כשהממוצע של פטנטים שהתקבלו בעשור הראשון של המאה ה-21 עומד על 2,164 פטנטים לשנה. בשנים אחרונות חלה קפיצה גדולה בקבלת פטנטים.

לפי ארגון WIPO, המדינות השיאניות בבקשות פטנטים בשנת 2014 הן: סין (928,177), ארצות הברית (578,802) ויפן (325,989); והמדינות השיאניות בקבלת פטנטים הן: ארצות הברית (300,700), סין (233,200) ויפן (227,100).

מספר הפטנטים התקפים בעולם עלה מ-7.2 מיליון בשנת 2008 ל-10.2 מיליון ב-2014.

שלושת המדינות המחזיקות במספר הפטנטים בתוקף הרב ביותר בשנת 2014 הן: ארצות הברית (2.53 מיליון), יפן (1.92 מיליון) וסין (1.2 מיליון).

בישראל הגישו כ-1500 בקשות PCT בשנת 2018, וישראל מדורגת במקום ה-14 לפי מספר בקשות עבור בן אדם ו-22 באופן אבסולוטי.

ראו גם

• טרול פטנטים
• חיפוש פטנט
• אמנת פריז
• בוחן פטנטים
• יושירו נאקאמטסו - ממציא יפני בעל יותר מ-4,000 פטנטים
• תומאס אדיסון - ממציא שלזכותו עומדת רשימה של 1083 פטנטים, והוא ידוע פחות בגלל הרשימה הארוכה ויותר בזכות הפרסום הרב של הפטנטים הידועים ביותר שלו ובראשם נורת הלהט, גרמופון ועוד.

לקריאה נוספת

• מדריך לפטנטים בישראל, הוצאת משרד הפטנטים שבמשרד המשפטים.
• המדריך לרישום וניצול פטנטים, מאת דני קרוננברג, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב.

קישורים חיצוניים

• חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967, בספר החוקים הפתוח
• חוק הפטנטים, תשכ"ז-1967
• רשות הפטנטים בישראל
• משרד הפטנטים של ארצות הברית
• משרד הפטנטים האירופאי
• הארגון העולמי לקניין רוחני
• ארגון PubPat לשמירה על זכויות הכלל
• דרור דביר, זה? רעיון?, באתר "האייל הקורא"
• איתי להט, עניין עם פועלי קניין, באתר כלכליסט, 16 בינואר 2014
• רן לוי, טרולים, כרישים וציפורים עצבניות- על פטנטים בעידן טכנולוגיית המידע, באתר "עושים היסטוריה" (שידור של הפודקאסט וטקסט מלא שלו)
• מדריך קצר לרישום פטנט מאת קבוצת ריינהולד כהן
• מתן סטמרי "שניים אוחזין באמצאת שירות – זה אומר אני המצאתיה וזה אומר אני המצאתיה" אתר משפט ועסקים 30.12.2020
• עו"ד רועי מלצר, ‏5 טעויות קניין רוחני שסטארטאפים עושים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏5 באפריל 2022‏
• פטנט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.