פטריק ברגר
פטריק ברגר (בצ'כית: Patrik Berger; נולד ב-10 בנובמבר 1973 בפראג) הוא כדורגלן עבר צ'כי ששיחק בעמדת הקשר ההתקפי.
 | ||||
| ברגר, 2007 | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
10 בנובמבר 1973 (בן 50) פראג שבצ'כוסלובקיה | |||
| שם מלא | פטריק ברגר | |||
| גובה | 1.85 מטר | |||
| עמדה | קשר התקפי | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
ברגר שיחק בליגות הבכירות בצ'כיה, בגרמניה ובאנגליה. הוא היה שותף לתארים רבים, בהם אליפות גרמניה עם בורוסיה דורטמונד ושישה תארים, בהם גביע אופ"א וגביע ה-FA, במדי ליברפול.
ברגר הספיק לרשום שתי הופעות במדי נבחרת צ'כוסלובקיה טרם פירוק צ'כוסלובקיה ב-1993 ולאחר מכן עבר לייצג את נבחרת צ'כיה. הוא כבש 18 שערים ב-42 הופעות במדי צ'כיה, וייצג אותה בין היתר בשני טורנירי אליפות אירופה, כולל טורניר יורו 1996 בו סיימה צ'כיה במקום השני.
קריירת משחק עריכה
ברגר החל את דרכו בקבוצת הנוער של ספרטה פראג בשנת 1989. שנתיים לאחר מכן, כשמלאו לו 18, עבר ליריבה העירונית סלביה פראג, ובה החל את קריירת המשחק המקצוענית שלו בעונת 1991/1992. כבר מעונת הבכורה שלו החל ברגר להשתלב בהרכב קבוצתו והפגין יכולת גבוהה. בשתי העונות הראשונות שלו כשחקן מקצועני שיחק ברגר עם קבוצתו בליגת העל הצ'כוסלובקית, והחל מעונת 1993/1994 שיחק עמה בעונות הבכורה ליגת העל הצ'כית. ברגר שיחק בסלביה פראג במשך ארבע עונות, בהן השיג עם קבוצתו שלוש סגנויות, ייצג אותה במפעלים האירופיים, מיצב עצמו ככישרון עולה בכדורגל הצ'כוסלובקי ואף זכה לזימון בכורה לנבחרת צ'כוסלובקיה (ובהמשך צ'כיה).
לקראת עונת 1995/1996, נרכש ברגר על ידי בורוסיה דורטמונד של המאמן אוטמאר היצפלד. סכום ההעברה הוערך בכחצי מיליון ליש"ט. אחד ממשחקיו הראשונים בקבוצה הסתיים בזכייה בסופר קאפ הגרמני, לאחר ניצחון 1-0 על בורוסיה מנשנגלדבך. ברגר פתח בהרכב קבוצתו למשחק. היצפלד בחר להשתמש בברגר דווקא כקשר אחורי, תפקיד בו חשב כי ברגר יצליח יותר. ברגר השתלב בעיקר כשחקן משלים במערך של דורטמונד וערך 27 הופעות ליגה באותה עונה, כמחצית מהן כשעלה מהספסל. ברגר תרם גם ארבעה שערי ליגה, בדרך לזכייתה של דורטמונד באליפות גרמניה, בפער שש נקודות מבאיירן מינכן.
לאחר העונה המוצלחת בדורטמונד, כיכב ברגר גם בטורניר יורו 1996, בו הגיעה צ'כיה לגמר. הטורניר נערך באנגליה, ויכולותיו של ברגר עוררו עניין אצל קבוצת הפאר המקומית ליברפול. ברגר, בצוותא עם חברו לנבחרת קארל פובורסקי, זכו להצעה להצטרף לקבוצה לקראת עונת 1996/1997. בעוד פובורסקי בחר דווקא במנצ'סטר יונייטד, ברגר הסכים להצעה של ליברפול, ובאוגוסט 1996 השלים את מעברו לקבוצה תמורת סכום של כ-3.25 מיליון ליש"ט.
הופעת הבכורה של ברגר בשורות ליברפול נערכה ב-7 בספטמבר, כשעלה כמחליף בניצחון הביתי 2-1 על סאות'המפטון. כבר במשחק זה הפגין יכולת מרשימה, ובמשחק הבא עלה במחצית המשחק במקומו של סטן קולימור, כבש צמד והוביל את קבוצתו לניצחון 3-0 על לסטר סיטי. החודש המצוין של ברגר המשיך עם צמד נוסף בניצחון הביתי 5-1 על צ'לסי, ושער חמישי בארבעה משחקים בניצחון על מיפה בגביע אירופה למחזיקות גביע. רצף ההופעות המרשימות של ברגר זיכו אותו בתואר שחקן החודש של הפרמייר ליג לחודש ספטמבר 1996.
על אף הפתיחה המרשימה, שתי העונות הראשונות של ברגר תחת המאמן רוי אוונס לא היו קלות עבורו. הוא פתח פעמים רבות על הספסל ומיעט לקבל הזדמנויות בהרכב הקבוצה. הוא הביע חוסר שביעות רצון מופגן ממאמנו, שהעביר עליו ביקורת על כך שהוא לא תורם מספיק למשחק הקבוצתי. המתיחות הגיעה לשיאה במרץ 1998, בשלהי עונתו השנייה של ברגר בקבוצה, כאשר סירב לעלות מהספסל במשחק מול בולטון וונדררס, ונראה היה כי הוא בדרכו החוצה מליברפול, כשהמועמדת העיקרית לקלוט אותו הייתה רומא האיטלקית, עם המאמן בן ארצו של ברגר, זדנק זמאן. מינויו של ז'ראר הוייה באותו הקיץ כמאמן משותף לצידו של אוונס, ועזיבתו של אוונס בהמשך, היו הגורמים העיקריים להישארותו של ברגר בקבוצה.
בשתי העונות הראשונות תחת הוייה הפגין ברגר יכולת משופרת וזכה למקום קבוע בהרכב הפותח של קבוצתו. בעונת 1999/2000 אף כבש תשעה שערי ליגה, כמות השיא שלו במדי ליברפול בעונה אחת. התנופה נעצרה בשלבים המוקדמות של עונת 2000/2001, במהלך ההפסד 4-3 ללידס יונייטד בנובמבר 2000. ברגר נפצע בברכו, ונאלץ לעבור סדרת טיפולים מיוחדת בארצות הברית. בתקופה זו החמיץ את גמר גביע הפוטבול ליג, בו זכתה ליברפול לאחר ניצחון בדו-קרב בעיטות עונשין על ברמינגהאם סיטי. לאחר שנעדר מהמגרשים כארבעה חודשים, חזר ברגר למגרשים במרץ 2001 והשתלב בחזרה בהרכבה של ליברפול[1]. ברגר חזר לכושר משחק לקראת רגעי ההכרעה של עונה, בהם השתתפה ליברפול בשני משחקי גמר. ב-12 במאי 2001 פגשה הקבוצה את ארסנל בגמר גביע ה-FA. ארסנל עלתה ראשונה על הלוח בדקה ה-72, וחמש דקות אחר כך עלה ברגר מהספסל במקומו של חברו לנבחרת צ'כיה, ולדימיר שמיצר. ליברפול חזרה למשחק בדקה ה-83, ובדקה ה-88 בישל ברגר למייקל אואן את שער הניצחון של ליברפול במסירת עומק מדודה באגף השמאלי. ברגר גם היה שותף לגמר גביע אופ"א ארבעה ימים אחר כך, כשליברפול גברה בתום משחק דרמטי ומותח 5-4 על דפורטיבו אלבס בתום הארכה. ברגר עלה מהספסל במקומו של אואן בדקה ה-78 של המשחק.
סיום העונה המוצלח של ליברפול המשיך אל תוך פתיחת עונת 2001/2002, כשהקבוצה זכתה במגן הצדקה עם ניצחון 2-1 על מנצ'סטר יונייטד, במשחק בו ברגר עלה מהספסל כרבע שעה לסיום. שבועיים אחר כך זכתה ליברפול בסופר קאפ האירופי עם ניצחון 3-2 על באיירן מינכן, במשחק בו ברגר לא שותף כלל. ברגר התקשה לחזור לכושר משחק מלא, ובמהלך שתי העונות הבאות סבל ממספר פציעות שהשביתו אותו מפעילות רצופה. הדבר הביא להחלטתו של ברגר לסיים את דרכו בליברפול בתום חוזהו, שהסתיים בסיום עונת 2002/2003. במהלך עונתו האחרונה בקבוצה שותף ברגר בשני משחקי ליגה בלבד, ובתום העונה עזב את הקבוצה לאחר שבע עונות.
לקראת עונת 2003/2004 חתם ברגר בהעברה חופשית בעולה החדשה לפרמייר ליג, פורטסמות' של המאמן הארי רדנאפ[2]. ברגר פתח את העונה היטב, כשכבש בניצחון 2-1 על אסטון וילה במחזור הפתיחה. ב-18 באוקטובר 2003 פגש ברגר את ליברפול קבוצתו לשעבר, וכבש את השער היחיד במשחק כבר בדקה הרביעית כדי לקבוע 1-0 לפורטסמות'. עד לחודש פברואר 2004 כבש ברגר חמישה שערי ליגה בעשרים הופעות והפגין יכולת מרשימה, אך אז נאלץ לעבור ניתוח בברכו שהשבית אותו מהמשך העונה.
ברגר חזר לכושר ופתח את עונת 2004/2005 עם שער מרהיב לרשתה של צ'רלטון את'לטיק, שאף היה מועמד לשער העונה. ברגר קיבל את הכדור עם גבו אל השער, הקפיץ את הכדור ותוך כדי סיבוב בעט מהאוויר אל הרשת הגבוהה מטווח של מעל לעשרים מטרים. לקראת סיום העונה סבלה פורטסמות' מכושר ירוד והשיגה רצף של 12 משחקים בהם ניצחה פעם אחת בלבד, אך לבסוף הצליחה לשרוד בפרמייר ליג לעונה נוספת. על אף הישארותה של פורטסמות', ברגר שסיים את חוזהו בתום העונה לא המשיך לעונה נוספת ועזב את הקבוצה.
לקראת עונת 2005/2006 חתם ברגר באסטון וילה. ברגר, שהגיע לקבוצה ללא תמורה בהעברה חופשית, ציין כי מאמן הקבוצה דייוויד אולירי הוא הסיבה העיקרית להגעתו. עם זאת, סדרת פציעות בשלב מוקדם של העונה הגבילו את ברגר לשמונה הופעות ליגה בלבד בעונתו הראשונה בקבוצה. בחלקה הראשון של עונת 2006/2007 ערך ברגר שתי הופעות ליגה בלבד תחת המאמן החדש מרטין אוניל, עד שהושאל בחודש נובמבר לחודשיים לסטוק סיטי מליגת המשנה. ההשאלה הגיעה בהמשך לקנס שקיבל על כך שסירב להשתתף במשחק של קבוצת המילואים של המועדון. ההשאלה הסתיימה ב-4 בינואר 2007, ובמהלכה ערך ברגר שבע הופעות במדי סטוק, רק אחת מהן בהרכב הפותח. בחלקה השני של העונה, אחרי תקופת ההשאלה, זכה ברגר לשבחים ממאמנו אוניל על חזרתו לכושר משחק, וב-7 באפריל 2007 פתח ברגר בהרכב קבוצתו לראשונה מאז אוקטובר 2005, למשחק הליגה מול בלקברן רוברס. ברגר כבש באותו המשחק את שערו הראשון במדי אסטון וילה, שניצחה 2-1 בסיום. בסיום העונה חתם ברגר על הארכת חוזהו לעונה נוספת, אך כבר בשלבי טרום העונה סבל מפציעה שהשביתה אותו לפתיחת העונה. גם כשחזר, סבל מפציעות חוזרות שהגבילו אותו לשמונה הופעות ליגה בלבד באותה עונה. בסיום העונה עם תום חוזהו, שוחרר ברגר מהמועדון לאחר שרשם 29 הופעות ליגה בלבד במהלך שלוש עונות.
לקראת עונת 2008/2009 חזר ברגר למועדון נעוריו ספרטה פראג[3], והתמנה לקפטן הקבוצה. ברגר היה למלך שערי הקבוצה בליגה עם שישה כיבושים, וסייע לקבוצתו לסיים במקום השני בטבלה. לאחר שרשם שתי הופעות ליגה בלבד בעונת 2009/2010, נאלץ ברגר לעבור ניתוח נוסף בברכו. ב-6 בינואר 2010, לאחר שכשל להתגבר על הפציעה, הודיע ברגר על פרישה ממשחק פעיל בגיל 36.
קריירה בינלאומית עריכה
ברגר החל את דרכו בנבחרות הצעירות של צ'כוסלובקיה. הוא זכה באליפות אירופה עד גיל 16 עם נבחרת צ'כוסלובקיה הצעירה ב-1990, ואף כבש את שערה השני של נבחרתו בניצחון 3-2 בגמר על יוגוסלביה.
ב-24 במרץ 1993 ערך ברגר את הופעת הבכורה שלו במדי צ'כוסלובקיה, תחת המאמן מילאן מצ'אלה, כשעלה כמחליף במשחק החוץ מול קפריסין במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994, שהסתיים בשוויון 1-1. ברגר הספיק לערוך הופעה אחת נוספת במדי צ'כוסלובקיה, בניצחון החוץ 3-0 על איי פארו שלושה חודשים אחר כך.
עם פירוק צ'כוסלובקיה וייסודה של נבחרת צ'כיה, החל ברגר לשחק בנבחרת החדשה. הוא רשם את הופעת הבכורה שלו במדיה תחת המאמן דושאן אוהרין ב-17 באוגוסט 1994, במשחק ידידות מול צרפת שהסתיים בשוויון 2-2. ברגר היה לשחקן מפתח בנבחרת במסגרת מוקדמות יורו 1996, כשהיה למלך שערי הנבחרת בטורניר עם שישה שערים בשמונה משחקים במוקדמות. בסך הכול, לאחר עשר הופעות במדי צ'כיה, עמד מאזנו על שמונה שערים.
ברגר זומן על ידי אוהרין לסגל צ'כיה לקראת יורו 1996 באנגליה. טרם הטורניר, סומן ברגר כאחד הכישרונות הבולטים בנבחרתו, ובעל הסיכויים הגבוהים ביותר להצלחה בינלאומית. עם זאת, הוא כלל לא עלה בהרכב הנבחרת למשחק הפתיחה שלה בטורניר מול גרמניה, ועלה לשחק רק במחצית המשחק. צ'כיה הפסידה בסיום בתוצאה 2-0. ברגר פתח בהרכב בשני משחקיה הנותרים של צ'כיה בשלב הבתים, בהם הפתיעו את איטליה עם ניצחון 2-1, והמשיכו לרבע הגמר לאחר שוויון 3-3 מול רוסיה. בניצחון 1-0 על פורטוגל, נכנס ברגר כמחליף רק בתוספת הזמן של ההתמודדות, ופתח על הספסל גם בחצי הגמר מול צרפת. באותו המשחק עלה ברגר לשחק במחצית, נותר על המגרש עד לסיום ההארכה שהסתיימה בשוויון 0-0, וכבש את הפנדל השלישי של נבחרתו שניצחה 6-5 בדו-קרב בעיטות עונשין. לקראת משחק הגמר, בו פגשה צ'כיה בפעם השנייה בטורניר את גרמניה, חזר ברגר להרכב הפותח לראשונה בשלב הנוקאאוט. בדקה ה-59 של ההתמודדות כבש ברגר את שער היתרון של צ'כיה בפנדל, לאחר עבירה ברחבה על קארל פובורסקי. היתרון הצ'כי לא החזיק מעמד, וגרמניה זכתה לבסוף בתואר בזכות שער הזהב של אוליבר בירהוף בהארכה.
כשלושה חודשים לאחר הטורניר, במשחק הראשון של ברגר מאז הגמר, הוא כבש צמד בניצחונה של צ'כיה 6-0 על מלטה בפתיחת מוקדמות מונדיאל 1998. עם זאת, לאחר ארבע הופעות בלבד בטורניר המוקדמות, החליט ברגר להחרים את משחקי הנבחרת עקב סכסוך אישי עם המאמן אוהרין. בהיעדרו של ברגר, כשלה צ'כיה להעפיל מטורניר המוקדמות. ברגר שב לנבחרת לאחר 17 חודשי היעדרות, עם מינויו של יוזף צ'ובאנץ לתפקיד המאמן.
תחת המאמן החדש, הפגינה צ'כיה יכולת מרשימה במוקדמות יורו 2000. ברגר היה שותף בכל עשרת משחקיה של צ'כיה במוקדמות, אותם סיימה במאזן מושלם של עשרה ניצחונות. עם זאת, במשחק העשירי והאחרון של שלב המוקדמות, בניצחון הביתי 2-0 על איי פארו, הורחק ברגר בכרטיס אדום שגרר הרחקה משני המשחקים הראשונים של טורניר הגמר. עם זאת, ברגר זומן על ידי צ'ובאנץ לסגל צ'כיה לקראת הטורניר. בהיעדרו של ברגר, נוצחה צ'כיה 1-0 על ידי הולנד ו-2-1 על ידי צרפת. ברגר חזר מהשעיה ועלה בהרכב בניצחון 2-0 על דנמרק, שלא הספיק לצ'כים כדי לעלות לרבע הגמר.
משחקו האחרון של ברגר במדי צ'כיה נערך ב-15 באוגוסט 2001, ובו ניצחה צ'כיה 5-0 את קוריאה הדרומית במשחק ידידות. במרץ 2002 הודיע ברגר על פרישה מהנבחרת בגיל 28 בלבד. הוא סיים את דרכו הבינלאומית עם 44 הופעות, מתוכן שתיים במדי צ'כוסלובקיה ו-42 במדי צ'כיה, ו-18 שערים, כולם במדי צ'כיה.
תארים עריכה
- גביע אופ"א: 2000/2001
- גביע ה-FA: 2000/2001
- גביע הפוטבול ליג (2): 2000/2001, 2002/2003
- הסופר קאפ האירופי: 2001
- מגן הצדקה: 2001
- תארים אישיים
- כדורגלן השנה בצ'כיה: 1996 (במשותף עם קארל פובורסקי)
- שחקן החודש בפרמייר ליג: ספטמבר 1996
סטטיסטיקות עריכה
מועדונים עריכה
| עונה | קבוצה | ליגה | בליגה | בגביע | בגביע הליגה |
באירופה | סך הכול | |||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | |||
| 1991/1992 | סלביה פראג |  ליגת העל הצ'כוסלובקית |
20 | 3 | — | — | — | 20 | 3 | |||
| 1992/1993 | 29 | 10 | — | — | 2 | 0 | 31 | 10 | ||||
| 1993/1994 | ליגת העל הצ'כית |
12 | 4 | — | — | 2 | 1 | 14 | 5 | |||
| 1994/1995 | 29 | 7 | — | — | 4 | 1 | 33 | 8 | ||||
| 1995/1996 | בורוסיה דורטמונד |  בונדסליגה |
27 | 4 | 3 | 0 | — | 6 | 0 | 36 | 4 | |
| 1996/1997 | ליברפול |  פרמייר ליג |
23 | 6 | 2 | 0 | 3 | 1 | 6 | 2 | 34 | 9 |
| 1997/1998 | 22 | 3 | 1 | 0 | 2 | 1 | 2 | 0 | 27 | 4 | ||
| 1998/1999 | 32 | 7 | 2 | 0 | 1 | 0 | 6 | 2 | 41 | 9 | ||
| 1999/2000 | 34 | 9 | 1 | 0 | 2 | 0 | — | 37 | 9 | |||
| 2000/2001 | 14 | 2 | 1 | 0 | 1 | 0 | 5 | 0 | 21 | 2 | ||
| 2001/2002 | 21 | 1 | 1 | 0 | — | 8 | 0 | 30 | 1 | |||
| 2002/2003 | 2 | 0 | — | 1 | 1 | 1 | 0 | 4 | 1 | |||
| 2003/2004 | פורטסמות' | פרמייר ליג |
20 | 5 | 1 | 0 | 2 | 0 | — | 23 | 5 | |
| 2004/2005 | 32 | 3 | 2 | 0 | 3 | 0 | — | 37 | 3 | |||
| 2005/2006 | אסטון וילה | פרמייר ליג |
8 | 0 | — | 1 | 0 | — | 9 | 0 | ||
| 2006/2007 | 13 | 2 | — | 1 | 0 | — | 14 | 2 | ||||
| 2006/2007 | סטוק סיטי | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ |
7 | 0 | — | — | — | 7 | 0 | |||
| 2007/2008 | אסטון וילה | פרמייר ליג |
8 | 0 | — | 1 | 0 | — | 9 | 0 | ||
| 2008/2009 | ספרטה פראג | ליגת העל הצ'כית |
21 | 6 | 4 | 2 | — | 4 | 0 | 29 | 8 | |
| 2009/2010 | 2 | 0 | — | — | 1 | 0 | 3 | 0 | ||||
| סך הכול בקריירה | 376 | 72 | 18 | 2 | 18 | 3 | 47 | 6 | 459 | 83 | ||
נבחרת לאומית עריכה
| שנה | הופעות | שערים |
|---|---|---|
| נבחרת צ'כוסלובקיה | ||
| 1993 | 2 | 0 |
| נבחרת צ'כיה | ||
| 1994 | 3 | 1 |
| 1995 | 7 | 7 |
| 1996 | 12 | 3 |
| 1997 | 2 | 1 |
| 1998 | 4 | 2 |
| 1999 | 7 | 3 |
| 2000 | 3 | 1 |
| 2001 | 4 | 0 |
| סך הכול | 44 | 18 |
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר Transfermarkt
- פרופיל, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- פרופיל, באתר Soccerway
- פרופיל, באתר BDFutbol
- פרופיל, באתר WorldFootball.net
- פרופיל, באתר National Football Teams
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פרופיל, באתר ESPN
- הופעות בינלאומיות באתר התאחדות הכדורגל הצ'כית
הערות שוליים עריכה
- ^ פטריק ברגר חוזר למגרשים, באתר ynet, 20 במרץ 2001
- ^ פורטסמות גנבה את ברגר מתחת לאף של לידס, באתר וואלה!, 07 ביוני 2003
- ^ יעקב זיו, סביליה רכשה את הארגנטיני אקוסטה, באתר nrg, 29 במאי 2008
| נבחרת צ'כיה – יורו 1996 (מקום שני) | ||
|---|---|---|
|
1 קובה • 2 לאטאל • 3 סוחופארק • 4 נדבד • 5 קאדלץ • 6 נמצ'ק • 7 נמץ • 8 פובורסקי • 9 קוקה • 10 דרולאק • 11 פרידק • 12 קוביק • 13 בייבל • 14 ברגר • 15 הורנאק • 16 סרניצ'ק • 17 שמיצר • 18 קוטולק • 19 ראדה • 20 נובוטני • 21 קרבר • 22 מאייר • מאמן: אוהרין |
| |
| נבחרת צ'כיה – יורו 2000 | ||
|---|---|---|
|
1 סרניצ'ק • 2 רפקה • 3 לאטאל • 4 נדבד • 5 פוקל • 6 ולשק • 7 נמץ • 8 פובורסקי • 9 קוקה • 10 קולר • 11 רוסיצקי • 12 לוקבנץ • 13 בייבל • 14 הורבט • 15 יאנקולובסקי • 16 מאייר • 17 שמיצר • 18 נובוטני • 19 ראדה • 20 ברגר • 21 גבריאל • 22 בלאז'ק • מאמן: צ'ובנץ |
| |