פתיחת התפריט הראשי

פטריק דוילאנגלית: Patrick Doyle; נולד ב-6 באפריל 1953) הוא מלחין סקוטי של פסקולים לסרטי קולנוע. נודע בשיתוף הפעולה ארוך השנים שלו עם הבמאי קנת בראנה בין היתר בסרטים לפי מחזות ויליאם שייקספיר בבמויו ובשתתפותו כגון הנרי החמישי, מהומה רבה על לא דבר, המלט ועוד וכן בסרטיו תור, סינדרלה ורצח באוריינט אקספרס. כן כתב את הפסקול לסרטים פארק גוספורד, על תבונה ורגישות, דוני בראסקו, יומנה של ברידג'ט ג'ונס, אמיצה, הארי פוטר וגביע האש, נני מקפי, אראגון (סרט), כוכב הקופים: המרד ועוד. היה מועמד לשני פרסי אוסקר (על "המלט" (1997) ו"על תבונה ורגישות" (1996)) ושני פרסי גלובוס הזהב. זכה חמש פעמים בפרס ASCAP (על "אמיצה", "כוכב הקופים: המרד", "ת'ור", "אראגון" ו"הארי פוטר וגביע האש") וכן בפרס מפעל חיים.

פטריק דויל
Patrick Doyle
Patrick Doyle, Qatar Masterclass.jpg
לידה 6 באפריל 1953 (בן 66)
דרום לאנארקשייר, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Patrick Neil Doyle עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מלחין, מלחין של מוזיקה לסרטים, שחקן קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
www.patrickdoylemusic.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

תולדות חייועריכה

נולד בסקוטלנד וקיבל הכשרה במוזיקה קלאסית בקונסרבטוריון המלכותי של סקוטלנד בגלאזגו. ב-1987 הצטרף לקבוצת תיאטרון הרנסאנס שנוסד על ידי קנת בראנה במטרה להעלות בעיקר מחזות שייקספיריים. כך חיבר דויל מוזיקה עבור הפקות התיאטרון. בהמשך שיתף פעולה עם בראנה באחד-עשר סרטים, ארבעה מתוכם שייקספיריים. דויל עצמו מופיע בסרט "הנרי החמישי" מ-1989 בתור החייל הראשון המתחיל לשיר את ההמנון Non Nobis, Domine בשדה הקרב באז'נקור לאחר תום הלחימה. דויל זכה בפרס איבור נובלו לשיר הסרט הטוב ביותר עבור Non Nobis, Domine.[1] המוזיקה לסרט הוקלטה בביצוע התזמורת הסימפונית של ברמינגהם בניצוחו של סיימון ראטל.

באוקטובר 1997 אובחן דויל כחולה בלוקמיה, ואת פסקול סרט האנימציה החרב הקסומה השלים בהיותו מאושפז בבית חולים ובמסגרת הטיפול שקיבל. עשור לאחר מכן ארגן דויל את הקונצרט Patrick Doyle’s Music from The Movies ("פטריק דויל - מוזיקה מהסרטים") באולם רויאל אלברט הול בלונדון בהשתתפותם של קנת בראנה (ובבימויו), אמה תומפסון, דרק ג'קובי, ג'ודי דנץ', אלן ריקמן, אימלדה סטונטון, ריצ'רד אי. גרנט, אדריאן לסטר ורובי קולטריין. הכנסות הקונצרט היו קודש לחקר מחלת הלוקמיה.[2]

ביוני 2013, במסגרת הטקס השנתי ה-28 של חלוקת פרסי הקולנוע של ASCAP (ההתאחדות האמריקאית של מלחינים, כותבים ומו"לים), הוענק לדויל פרס הנרי מנסיני על מפעל חיים והישגים יוצאי דופן בתחומו.[3]

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה