הפיגוע בסי פוד מרקט

פיגוע הירי בסי פוד מרקט היה פיגוע ירי שביצע מחבל פלסטיני מגדודי חללי אל אקצא ב-5 במרץ 2002 במסעדת "סי פוד מרקט" בדרך בגין בתל אביב, ליד בית מעריב. שלושה בני-אדם נרצחו ו-35 נפצעו.

הפיגוע בסי פוד מרקט
חלק מהאינתיפאדה השנייה
תאריך 5 במרץ 2002
מקום ליד בית מעריב, דרך בגין, תל אביב
קואורדינטות 32°03′53″N 34°46′56″E / 32.06485°N 34.782125°E / 32.06485; 34.782125
סוג פיגוע ירי
נשק רובה M16, רימוני רסס, סכין קומנדו
הרוגים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פצועים 35 עריכת הנתון בוויקינתונים
מבצע גדודי חללי אל אקצא
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ההכנות לפיגועעריכה

הפיגוע הוכן על ידי התנזים, וכלל שלושה מפעילים. הנהגים היו מאזן מחמוד עומר קאדי, בן 22 מאל-בירה ליד רמאללה, ומראד נזמי רזק עגלוני, בן 22 מכפר עקב בצפון ירושלים.[1] תחת חקירה משטרתית הודו הנהגים כי בתחילה הסתננו לירושלים, תכננו פיגוע בפסגת זאב ונסוגו. לאחר מכן הם נסעו לתל אביב, וחסונה ביקש מהם להוריד אותו במקום שבו יש ריכוז גדול של אנשים. הנהגים החליטו להורידו על גשר מעריב, הצופה לעבר מספר מסעדות במרכז תל אביב. קאדי הודה בחקירתו כי גויס לפלג הצבאי של הפת"ח כארבעה חודשים לפני הפיגוע. בחקירתו הודה עגלוני כי גויס למשימה כחודש מראש. ב-4 במרץ 2002 הפגיש מפקד החוליה, חלום אבו חמיד, את קאדי עם עגלוני. השניים התבקשו לסייע בהסעת מחבל.

קאדי ועגלוני נפגשו באותו לילה ברמאללה עם חסונה וקיבלו הנחיות מדויקות לגבי הפיגוע. ההנחיות היו להחדיר את חסונה החמוש ברובה M16 ושני רימונים להתנחלות לצורך ביצוע פיגוע. אולם השלושה לא הצליחו להגיע להתנחלות, ובחרו להחדיר את חסונה לפסגת זאב. ריבוי כוחות ביטחון במקום מנע מהם לבצע זאת. בהתייעצות שביצע עגלוני עם אבו חמיד, וביוזמת קאדי, הוחלט על שינוי היעד לתל אביב. השלושה עברו את מחסום א-ראם שמצפון לירושלים, כאשר עגלוני נהג ברכב שבו הוחבאו אמצעי הלחימה, ואילו קאדי וחסונה עקפו את המחסום ברגל. השלושה חברו אחרי המחסום ונסעו לתל אביב. בהגיעם לאזור גשר מעריב, זיהה עגלוני עבור חסונה את מסעדת סי פוד מרקט, והשאיר אותו במקום. עגלוני וקאדי נסעו בחזרה לירושלים.

הפיגועעריכה

ב-5 במרץ 2002, בשעה 2:10 אחרי חצות, הגיע מחבל פלסטיני, איברהים מוחמד חסונה תושב רמאללה, לדרך מנחם בגין (דרך פתח תקווה) סמוך לבית מעריב, קפץ מגשר מעריב ופתח באש על היושבים במסעדת סי פוד מרקט. המחבל היה חמוש בסכין קומנדו וברימונים, ירה ברובה M16 בסועדים שישבו במסעדה ליד החלונות, רוקן שתי מחסניות, והטיל שני רימוני רסס לעבר אנשים שנמלטו מהמסעדה, אך הרימונים לא התפוצצו. עשרות בני אדם שהיו באותה שעה במסעדה נדחפו לשירותים בניסיון לברוח מיריות המחבל; לאחר מכן התקדם המחבל לעבר מסעדת 'מפגש הסטייק' הסמוכה, שלף סכין ודקר אזרחים שניסו לעצור אותו ושוטרים שהוזעקו מתחנת הירקון, הרג שוטר ונורה למוות. ויליאם חזן סיפר לסוכנות עתי"ם כי הוא זה שחיסל את המחבל. שניות לפני שירה במחבל, נדקר חזן על ידי המחבל בגבו.

כתוצאה מהפיגוע נהרגו שלושה בני אדם ו-35 נפצעו, מהם שניים באורח קשה. השוטר ההרוג היה רב-סמל סלים ברכאת, בן 32 מהכפר ירכא, ששירת ביחידת הסיור של מרחב ירקון במשטרה. כל הנפגעים מהירי ישבו במסעדת סי פוד מרקט. צוותי מגן דוד אדום פינו את הפצועים לבית החולים איכילוב, מרכז הרפואי שיבא ובית החולים בילינסון.

כשהתקבל הדיווח על הפיגוע, פרס מחוז ירושלים כוחות רבים בכל הכניסות לעיר כדי ללכוד את המסיעים שהיו אמורים לעבור בירושלים על מנת להגיע לרמאללה. השניים, עגלוני וקאדי, נעצרו בכביש מספר 9, המקשר בין הגבעה הצרפתית לשכונת רמות בירושלים, כשהם מנסים להיפטר מתעודת הזהות של חסונה שהייתה ברשותם.

הזרוע הצבאית של הפת"ח, גדודי חללי אל אקצה, נטלה אחריות לפיגוע בתל אביב. מטלפן מטעם הארגון התקשר לסוכנות רויטרס ואמר כי "הפיגוע הזה הוא תגובה לטבח נשים וילדים ברמאללה ולטבח בג'נין".

זמן קצר לפני הפיגוע ישבו במסעדת סי פוד מרקט שחקני הכדורגל יוסי אבוקסיס ואסי דומב מהפועל תל אביב וכן השחקנים אבי נמני ושביט אלימלך. השחקנים יצאו מהמסעדה דקות ספורות לפני הפיגוע ולא נפגעו. אירית רחמים חגגה במסעדה מסיבת רווקות, היא הסתתרה ולא נפצעה אלא פגיעות הלם.[2]

תביעת פיצויים בעקבות הפיגועעריכה

אחד מהפצועים קשה בפיגוע היה יוסף אזוז. אחרי הפיגוע הגיש אזוז לבית המשפט המחוזי תביעת פיצויים בגין פציעתו בפיגוע. בתביעתו ייחס למרואן ברגותי אחריות ישירה לפיגוע, וייחס לרשות הפלסטינית ולארגון לשחרור פלסטין אחריות שילוחית לפיגוע,[3] לנוכח מימון הפיגוע על ידיהן.[דרושה הבהרה]

בדיון מקדמי טענה הרשות הפלסטינית כי מוקנית לה חסינות מפני שיפוט פנימי של הערכאות בישראל. כמו כן טענה הרשות כי היא ריבון זר, ועקב כך טענות כנגדה צריכות להתברר לפי הדין שבשטח הרשות, כאשר לעצם הפיגוע העלתה הרשות שאלות על סמכותו של בית משפט ישראלי לדון בסוגיות המדיניות והפוליטיות של קיום ההסכמים הבינלאומיים שמכוחם קמה הרשות. בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה,[4] ובעקבות זאת הגישה הרשות הפלסטינית בקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון, שדחה את הבקשה.[5]

מותו של רב-סמל סלים ברכאתעריכה

ב-2018 יצא לאקרנים הסרט התיעודי "סיבת המוות" של הבמאי רמי א. כץ העוסק בנסיבות מותו של רב-סמל סלים ברכאת, במהלך הסרט נבחנות תאוריות חלופיות לנסיבות מותו של ברכאת כאשר הגרסה הבולטת היא שמותו נגרם מירי בשוגג של אזרח ולא מדקירות סכין שבוצעו על ידי המחבל כפי שנטען במקור, במהלך הסרט נפגש כץ עם ג'מאל ברכאת אחיו של סלים ומשוחח איתו על המקרה. את הטענות שעלו בסרט הכחישה המשטרה וקצינים בדימוס אשר נטלו חלק באירוע.[6]

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ נעצרו מסיעי המחבלים בסי פוד מרקט ובבית ישראל, 20.3.2002
  2. ^ ליאת רון, "התקשרתי ללירון, להיפרד ממנו לתמיד", באתר nrg‏, 6 במרץ 2002
  3. ^ כתב אישום של מדינת ישראל נגד מרואן ברגותי, בין השאר עקב גיוסו של חסונה לפיגוע הירי בסי פוד מרקט
  4. ^ ת"א (מרכז) 5984-08-07 הרשות הפלסטינית ואחרים נגד יוסף אזוז, ניתן ב-23 בנובמבר 2008
  5. ^ אמיר טיטונוביץ, ‏העליון: תביעה נגד הרשות הפלסטינית בגין נזקי הפיגוע ב"סי פוד מרקט" תידון בישראל, באתר גלובס, 20 באפריל 2009
    הרשות הפלסטינית ואחרים נגד יוסף אזוז ניתן ב-16 באפריל 2009
  6. ^ נטע אחיטוב, גיבור או קורבן של קונספירציה? סיפורו של השוטר הדרוזי סלים ברכאת, באתר הארץ, 27 ביולי 2018