פיטופלנקטון
פיטופלנקטון (בלועזית: Phytoplankton, מיוונית: פיטון, φυτόν - צמח, ופלאנקטוס πλαγκτός - לשוטט או לנוע; מכונים גם בקטריופלנקטון - Bacterioplankton), היא קבוצת פלנקטון המורכבת מיצורים זעירים המפיקים פוטוסינתזה, אף שלא כולם צמחים אמיתיים אלא גם אצות, מיני פרוטיסטים או חיידקים שיש להם פיגמנטים. הם זעירים ונעים עם הזרמים ובתורם מכלכלים את הזואופלנקטון ואחריו מגוון גדול של חיות ימיות.
חלק ממינים אלו הם בעלי כושר תנועה עצמי בעזרת שוטונים (לדוגמה, פרידיניום (אנ')) או כושר לכוון את ציפתם במים באמצעות בועות גז שהם מייצרים (למשל, מיקרוציסטיס). בפיטופלנקטון נכללים גם חיידקים בעלי פיגמנטים המבצעים פוטוסינתזה.
קיומם של הפיטופלנקטון בטבע תלוי בקיומם של לווייתני מזיפות רבים, כיוון שפיטופלנקטון משגשגים בסביבת ההפרשות של הלווייתנאים שמכילות את חומרי המזון של הפיטופלנקטון. נדידת הלווייתנאים מסייעת להתפתחות פיטופלנקטון ברחבי העולם[1].
לפיטופלנקטון תפקיד חשוב בהשפעה על איכות הסביבה. נכון לעשור השני של המאה ה-21 פולטת אוכלוסיית הפיטופלנקטון לאוויר העולם כ-50% מהחמצן, ולוכדת כ-37 מיליארד טון של פחמן דו-חמצני (בדומה לכ-1.7 מיליארד עצים), כמות שמוערכת בכ-40% מהפליטות[2][1].
השפעתם המשמעותית על הסביבה גרמה לקריאות מצד חוקרים לשיתוף פעולה עולמי לשיקום אוכלוסיית הפיטופלנקטון (והלווייתנאים, התלויים אלו באלו בקשרים סימביוזיים) למען הסביבה, וכזווית חשובה ונוספת להתמודדות עם ההתחממות הגלובלית[1].
קישורים חיצונייםעריכה
- יונתן גרופ, הריאות האמיתיות של כדור הארץ, במדור "מדע במבט על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 27 במאי 2016
- שי שמש, הידעת? ניתן לנטר את ביומסת הפיטופלנקטון מהחלל, באתר מדע גדול, בקטנה, 19 באוקטובר 2016
- פיטופלנקטון, המכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים
- פלנקטון ה"נודדים" - מצגת
- פיטופלנקטון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שולייםעריכה
- ^ 1 2 3 לווייתנים – פתרון טבעי למיתון משבר האקלים, באתר הידען
- ^ הריאות האמיתיות של כדור הארץ, באתר מכון דוידסון
