פתיחת התפריט הראשי

פיטר גרינוויי

סופר בריטי
(הופנה מהדף פיטר גרינווי)

פיטר גרינווייאנגלית: Peter Greenaway; נולד ב-5 באפריל 1942) הוא במאי קולנוע בריטי.

פיטר גרינוויי
Peter Greenaway
פיטר גרינוויי
פיטר גרינוויי
לידה 5 באפריל 1942 (בן 77)
ניופורט, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק במאי תיאטרון, במאי קולנוע, סופר, אמן אקספרימנטלי, תסריטאי, צייר, עורך סרטים, שחקן, צלם קולנוע, במאי טלוויזיה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית הספר פורסט עריכת הנתון בוויקינתונים
בן/בת זוג Saskia Boddeke עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מפקד במסדר האימפריה הבריטית
  • פרס עגל הזהב לתסריט הטוב ביותר (2007)
  • גביע סאת'רלנד (1980)
  • פרס באפט"א לתרומה בריטית משמעותית לקונלוע (2014) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

גרינוויי הוא צייר בהכשרתו והוא משמש כפרופסור ללימודי קולנוע בבית הספר הגבוה בסאס פה שבשווייץ. הוא נודע בחזון הוויזואלי יוצא הדופן של סרטיו ובנכונותו לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת כגון עירום, קניבליזם ופטישיזם.

ביוגרפיהעריכה

גרינוויי נולד בשנת 1942 בשכונת פועלים בניופורט שבויילס, לאב אורניתולוג. לאחר שלא התקבל ללימודי קולנוע ב-Royal College of Art Film School החל גרינוויי בהכשרתו כצייר ב-Walthamstow Art School. עם תום לימודיו מצא גרינוויי עבודה זמנית, תחילה כשומר-סף ואחר כעוזר שלישי לעורך במכון הסרטים הבריטי. מאוחר יותר מצא גרינוויי עבודה כעורך ב-COI, משרד ההסברה הבריטי, ובמקביל השלים לימודי תואר שני בקולנוע. במהלך עבודתו כעורך רכש גרינוויי מצלמת 16 מ"מ צנועה והחל לצלם סרטים קצרים ולפתח תאוריה לגבי קולנוע לא-נרטיבי הנשען באופן בלעדי על הדימוי. תאוריה זו נבעה, לטענתו, בעיקר מחוסר תקציב.

סרטיו הקצרים הראשונים של גרינוויי הושפעו מקולנוע אנטי-נרטיבי של יוצרי האוונגרד האמריקאי כגון הסטרקטורליסט הוליס פרמפטון, שלא הראו, לדבריו, שום ניסיון להגיע לאמת האובייקטיבית כמו במסורת הדוקומנטרית של ג'ון גרירסון. כמו כן הוא הושפע מצורתם של הסרטים הדוקומנטרים-אינפורמטיביים הממשלתיים. במספר סרטים קצרים שלו מאותה תקופה ניתן למצוא סממנים פארודיים על סוג זה של סרטים דוקומנטרים אותם יצר בעצמו במסגרת עבודתו במשרד ההסברה.

כבר בסרטו משנת 1975, "חלונות", ניתן למצוא מאפיינים רבים שמלווים את סרטיו בהמשך דרכו: סטטיות, משחקי מילים, הומור שחור, נוף כפרי אידילי, מוזיקה ומבנה כללי.

הסרט "חלונות" (Windows) מורכב מבחינה חזותית מסדרה של צילומי חלונות סטטיים, מהם עם דגש על מסגרת החלון ומהם על הנוף הכפרי הנשקף מהם, כאשר בפסקול נשמע קריין המקריא שורה של עובדות סטטיסטיות לגבי אנשים שנפלו מחלונות בשנת 1973: " […] of the 18 men, 2 jumped deliberately, 4 were pushed, 5 were cases of misadventure and one under the influence of an unknown drug, thought that he could fly". בסרטיו הקצרים של גרינוויי ניתן למצוא מתח וניגודיות בין התמונה והפסקול. נוף פסטורלי, תצלומי מפות, רישומים, כרטיסי ברכה ותמונות סטילס מלווים בקריינות של סיפורים, רשימות והיסטוריות פיקטיביות.

בשנת 1980, במקביל לעזיבתו את עבודתו במשרד ההסברה, ביים גרינוויי את סרטו הראשון באורך מלא, The Falls, סרט מוקומנטרי שאורכו שלוש שעות. הסרט היה לסרט הבריטי הראשון מזה שלושים שנה שזכה בפרס הסרט הטוב ביותר של ה-BFI.[דרוש מקור] הסרט מביא בצורה חיצונית של סרט דוקומנטרי הממומן על ידי משרד רשמי, את ה"ביוגרפיות" של 92 נפגעי ה-VUE (ראשי תיבות של אירוע אלים בלתי ידוע), ששמותיהם מתחילים באותיות F-A-L-L. אלה מופיעים בסרט ממוספרים ועל פי סדר האלפבית, כפי שנלקחו, כך על פי הסרט, מהמילון של הוועדה החוקרת את האירוע האלים הבלתי ידוע.

הסרט שביסס את גרינוויי כבמאי מסחרי היה הסרט "חוזה השרטט" (The Draughtsman's Contract), הפקה משנת 1982 שהופיעה מאז בכל פסטיבל קולנוע נחשב בעולם. בעקבות סרט זה הצליח גרינוויי להשיג מימון בינלאומי לסרטיו הבאים וכך לביים עוד סרטים עליליתיים רבים, רובם ככולם מובנים דרך עקרונות ארגון כגון מספור, רשימות סטטיסטיות, אלף-בית או על פי סדרות של ציורים. מאז ביים גרינוויי סרטים רבים באורך מלא, כתב תסריטים, הפיק סרטים קצרים, עבד בטלוויזיה, פרסם את תסריטיו וכן רומנים, הציג תערוכות רבות בכל רחבי אירופה וביים אופרה.

באחד עשר מסרטיו שיתף גרינוויי פעולה עם המלחין הבריטי מייקל ניימן. בין השאר הלחין ניימן את הפסקול לסרטים "חוזה השרטט", "טובעים במספרים" ו"הטבח, הגנב, אשתו והמאהב" שיצא כאלבום בשם זה. המלחין הפלמי-בלגי וים מרטנס כתב את המוזיקה לסרטו "כרס של ארכיטקט".

פילמוגרפיה חלקיתעריכה

לקריאה נוספתעריכה

  • Lawrence, Amy. (1997) The Films of Peter Greenaway. Cambridge University Press, Cambridge.
  • Wood, Alan. (1996) Being Naked Playing Dead: The Art of Peter Greenaway. Manchester University Press, Manchester.

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיטר גרינוויי בוויקישיתוף