פיטר טיילור (שוער)
פיטר תומאס טיילור (באנגלית: Peter Thomas Taylor; 2 ביולי 1928 - 4 באוקטובר 1990) היה שוער ומאמן כדורגל אנגלי. שמו של טיילור נקשר בדרך כלל עם זה של בריאן קלאף, שעימו עבד במספר קבוצות שונות מאמצע שנות ה-60 ועד תחילת שנות ה-80.
 | ||||
| פסלם של פיטר טיילור (מימין) ובריאן קלאף בפרייד פארק | ||||
| מידע אישי | ||||
|---|---|---|---|---|
| לידה |
2 ביולי 1928 נוטינגהאם שבאנגליה | |||
| פטירה |
4 באוקטובר 1990 (בגיל 62) מיורקה, ספרד  | |||
| שם מלא | פיטר תומאס טיילור | |||
| עמדה | שוער | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| קבוצות כמאמן | ||||
| ||||
| * הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד | ||||
  | ||||
טיילור החל את הקריירה בקבוצת המילואים של נוטינגהאם פורסט, וב-1950 החל לפתוח כשוער ראשון בקובנטרי סיטי. לאחר מכן, הוא העביר שש עונות במידלסברו, במהלכן צבר 140 הופעות. את סוף הקריירה העביר טיילור בליגות הנמוכות של אנגליה. את משרת האימון הראשונה שלו קיבל טיילור מבורטון אלביון ב-1962, ושם אימן במשך שלוש עונות. את תשע השנים הבאות, העביר טיילור כעוזרו של בריאן קלאף בהארטלפול יונייטד, דרבי קאונטי וברייטון אנד הוב אלביון. בין 1974 ל-1976, לאחר עזיבתו של קלאף ללידס יונייטד, שימש טיילור כמאמן ראשי של ברייטון. בסוף הקדנציה הוא החליט לחבור לקלאף בשנית, ומונה לעוזר המאמן בקבוצת נעוריו - נוטינגהאם פורסט. השניים זכו להצלחה גדולה בנוטינגהאם (שתי זכיות רצופות בגביע אירופה לאלופות ושתי זכיות בגביע הליגה), עד פרישתו של טיילור במאי 1982. חצי שנה לאחר מכן, חזר טיילור לדרבי קאונטי כמאמן ראשי, שם נשאר עד פרישתו הסופית ב-1984.
ביוגרפיה עריכה
קריירה כשחקן עריכה
בתור יליד נוטינגהאם, החל טיילור את קריירת המשחק שלו בקבוצה המקומית - נוטינגהאם פורסט. למרות זאת, הוא מעולם לא זכה לשחק בקבוצה הראשונה של המועדון, אלא רק בקבוצת המילואים. ב-1950, הוא עבר לשחק בעמדת השוער הפותח בקובנטרי סיטי, שבאותם ימים שיחקה בליגה השנייה (Second Division). בעונת 1951/52, ירדה הקבוצה לליגה השלישית לאחר שסיימה עם 34 נקודות בלבד ב-42 משחקים. טיילור המשיך לשחק בקובנטרי עוד שלוש עונות, ובקיץ 1955 נמכר למידלסברו.
בביוגרפיה של מאמן קובנטרי באותם ימים, ג'ורג' ריינור, נטען שהעברתו של טיילור למידלסברו היא "אחד הרגעים ששינו את הכדורגל האנגלי" - זאת משום שבמידלסברו פגש טיילור לראשונה את בריאן קלאף, שבאותם ימים היה חלוצה הצעיר של הקבוצה. מהר מאוד תפס טיילור את מקומו כשוער הפותח של הקבוצה, ובשש עונות במידלסברו הוא שיחק ב-140 משחקים.
ביוני 1961, נמכר טיילור לקבוצת פורט וייל מהליגה השלישית תמורת 750 פאונד. טיילור כמעט ואינו זכה לשחק עם הקבוצה, ואת הופעתו היחידה הוא ערך ב-3 בפברואר 1962, במשחק נגד ברדפורד פארק אווניו. מספר חודשים לאחר מכן, עבר טיילור בהעברה חופשית לבורטון אלביון, שם הוא זכה במשרת האימון הראשונה בחייו.
קריירה כמאמן עריכה
באוקטובר 1962, מונה טיילור למאמנה של בורטון אלביון. באותן שנים, נחשבה בורטון לקבוצה צעירה (הוקמה רק ב-1950) ודלת תארים ומסורת. תחת שרביטו של טיילור זכתה הקבוצה בגביע הליגה הדרומית ב-1964, ועד היום נחשבת זכייה זו לאחד ההישגים הגדולים של המועדון. שנה לאחר מכן, מונה טיילור לעוזרו של בריאן קלאף בהארטלפול יונייטד. בזמן שקלאף היווה השראה ודאג להעלאת המוטיבציה בקרב שחקני הקבוצה, היה טיילור אחראי על זיהוי הכישרונות הצעירים באנגליה ומימוש הפוטנציאל שלהם. יותר מאוחר תיאר טיילור את השותפות ביניהם: "הכוח שלי היה לבחור ולקנות את השחקן הנכון, ואילו בריאן היה אחראי על עיצובו כשחקן".
במאי 1967, עזבו השניים את הארטלפול ועברו לדרבי קאונטי, שבאותן שנים שיחקה בליגת המשנה. עם הגעתם, החלו השניים לבנות את הקבוצה מחדש, ולשם כך נעזרו במספר שחקנים בינלאומיים דוגמת דייב מקיי ורוי מקפרלנד. ב-1969 העפילה דרבי לליגה הראשונה, ומהר מאוד ביססה את עצמה כאחת מקבוצות הצמרת של הכדורגל האנגלי. ב-1972, הובילו השניים את דרבי לאליפות הראשונה בתולדות הקבוצה, לאחר שהקבוצה סיימה בפער של נקודה אחת בלבד מלידס יונייטד. עונה לאחר מכן, השתתפה הקבוצה בגביע אירופה והעפילה עד לשלב חצי הגמר, שם הודחה על ידי יובנטוס האיטלקית. ב-15 באוקטובר 1973, התפטרו טיילור וקלאף מאימון הקבוצה, בעקבות חילוקי דעות עם הדירקטוריון. מספר ימים לאחר מכן, במשחקה של דרבי נגד לסטר סיטי, נערכו מחאות רבות מצד אוהדי דרבי, שטענו שצריך להחזיר את קלאף וטיילור לתפקידם.
בנובמבר של אותה שנה, חתמו השניים בברייטון אנד הוב אלביון מהליגה השלישית. בסיום העונה, סיימה הקבוצה במקום ה-19 וניצלה מירידה לליגה הרביעית ברגע האחרון. לאחר מכן, מונה קלאף למאמנה של לידס יונייטד, אך הפעם החליט טיילור שלא להצטרף אליו. הוא קודם לתפקיד המאמן הראשי ואימן את הקבוצה למשך שנתיים נוספות. הישג השיא שלו היה המקום הרביעי ב-1976.
ביולי 1976, חבר טיילור לקלאף, שבאותם ימים אימן בנוטינגהאם פורסט. כבר בעונתו הראשונה של טיילור בנוטינגהאם, עלתה הקבוצה לליגה הראשונה, לאחר סיימה במקום השלישי בליגה המשנה. אחד הצעדים הראשונים והחשובים שביצעו השניים מיד עם העלייה לליגה הראשונה, היא הבאתו של פיטר שילטון תמורת 250,000 ליש"ט במקומו של השוער הראשון - ג'ון מידלטון. באותה עונה הובילו קלאף וטיילור את הקבוצה לזכייה מפתיעה באליפות (פער של שבע נקודות מליברפול) ובגביע הליגה. הצלה מרהיבה של שילטון מנגיחה של מיק פרגוסון מטווח קצר, סייעה לנוטינגהאם לזכות בנקודה מול קובנטרי סיטי ולהבטיח את האליפות.
ב-1979 הגנה נוטינגהאם על תוארה כמחזיקת גביע הליגה והוסיפה עליו זכייה היסטורית בגביע אירופה לאלופות, לאחר ניצחון 0-1 בגמר על מאלמה השוודית. שנה לאחר מכן, הגנה הקבוצה על גביע אירופה בהצלחה, כשניצחה בגמר את המבורג של קווין קיגן. בנוסף, היא זכתה בפעם השלישית ברציפות בגביע הליגה. ב-1981 החל המועדון להתדרדר מהפסגות שהגיע אליהן בשלוש השנים הללו ולשקוע בבינוניות. במאי 1982, לאחר שהקבוצה סיימה רק במקום ה-12 בליגה, הודיע טיילור על עזיבתו.
לאחר חצי שנה, מונה טיילור למאמנה הראשי של דרבי קאונטי, בצעד שהפתיע רבים[1]. כשטיילור הגיע לקבוצה, היא הייתה בתחתית הליגה השנייה, אך הוא עזר לה לסיים את העונה במרכז הטבלה. ב-8 בינואר 1983, במהלך הסיבוב השלישי של גביע ה-FA, ניצחה דרבי של טיילור את נוטינגהאם של בריאן קלאף, חברו הטוב. דרבי המשיכה לטפס בשלבי הנוקאאוט של הגביע, עד אשר הודחה על ידי מנצ'סטר יונייטד בשמינית הגמר. עונה לאחר מכן, החלו העניינים להסתבך בקבוצה. לא היה כסף לקניית שחקנים חדשים, והקבוצה עמדה על סף פשיטת רגל. למרות הגעתה לשלב רבע הגמר של גביע ה-FA, לא הצליחה הקבוצה להתמודד בליגה, ובסיום העונה ירדה לליגה השלישית. בסיום אותה עונה, התפטר טיילור ופרש מאימון.
יחסיו עם קלאף עריכה
ידידותם של טיילור וקלאף ידעה המון עליות ומורדות במהלך השנים. בזמן שהשניים אימנו בדרבי קאונטי, גילה טיילור שהוא לא זכה להעלאת שכר, בעוד קלאף זכה לתוספת משמעותית. בנוסף, טיילור התעצבן שקלאף מרוויח כסף רב מהופעותיו התקשורתיות, בזמן שהוא נשאר לעסוק באימון השחקנים. ויכוחים אלה גרמו לטיילור להסכים להצעת משרת עוזר המאמן במנצ'סטר יונייטד, אך המהלך בוטל בסופו של דבר על ידי מאט באזבי. בסתיו 1980, שוב הורעו היחסים בין השניים, לאחר שטיילור פרסם אוטוביוגרפיה שהייתה מבוססת במידה רבה על העבודה של השניים. קלאף, שלא היה שותף לכתיבת הספר ולא קיבל תמורה על פרסומו, זעם על טיילור.
לאחר עזיבתו של טיילור את נוטינגהאם במאי 1982, היחסים בין השניים חזרו להיות חמים. למרות זאת, במאי 1983, שוב החלו השניים לריב זה עם זה. נושא המריבה במקרה זה היה מעברו של ג'ון רוברטסון מקבוצתו של קלאף, נוטינגהאם פורסט, לקבוצתו של טיילור - דרבי קאונטי. קלאף התעצבן שטיילור לא עדכן אותו על המעבר, והחליט לתקוף אותו בעיתונות. לאחר פרסום המאמר של קלאף, החליט טיילור לתבוע את העיתון על הוצאת דיבה. לאחר ריב זה, לא חזרו השניים לדבר יותר[2].
מותו ומורשתו עריכה
טיילור נפטר בפתאומיות ב-4 באוקטובר 1990, בזמן ששהה בחופשה במיורקה, ספרד. הוא היה בן 62 במותו, ונפטר עקב הלייפת ריאתית ראשונית שממנה סבל במשך שלוש שנים. כששמע קלאף על מותו של טיילור, הוא שקע בעצב רב ולאחר מכן התקשר למשפחת טיילור להבעת תנחומים[3]. את האוטוביוגרפיה שלו הקדיש קלאף לטיילור במילים: "לפיטר. עדיין מתגעגע אלייך המון. אין הרבה צחוק בחיי מאז שהלכת"[3].
11 ימים לאחר מותו, נערכה הלווייתו של טיילור בכנסיית סט. פטר שבנוטינגהאמשייר.
בספטמבר 1999, הוחלט לקרוא לאחד מיציעי הסיטי גראונד (אצטדיונה של נוטינגהאם פורסט) על שמו של קלאף. בעקבות ההחלטה, ביקש קלאף לקרוא ליציע גם על שמו של טיילור, כהוקרה על תרומתו הרבה ועל חשיבותה של השותפות בין השניים. עשר שנים לאחר מכן, הודיעה דרבי קאונטי על הקמת פסל משותף של טיילור וקלאף, שיוצב מחוץ לאצטדיון הקבוצה[4]. באוגוסט 2010, נחנך הפסל.
ב-2009, השחקן טימותי ספול גילם את דמותו של טיילור בסרט "יונייטד המקוללת". הסרט עוסק ב-44 ימי האימון של קלאף בלידס יונייטד.
קישורים חיצוניים עריכה
- פרופיל, באתר FootballDatabase.eu
- פיטר טיילור, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Peter Taylor, my father, באתר BBC Nottingham , 18 במאי 2009
- ^ Forest's unforgettable fairytale, באתר BBC Sport , 21 בספטמבר 2004
- ^ 1 2 Brian Clough 1935–2004: England's Greatest, באתר Soccerphile , 18 במאי 2009
- ^ Fans may honour Clough and Taylor, באתר BBC News , 16 באפריל 2009