פיטר יוסטינוב
סר פיטר אלכסנדר יוסטינוב (באנגלית: Peter Alexander Ustinov; 16 באפריל 1921 - 28 במרץ 2004) היה שחקן, סופר, תסריטאי מחזאי ומספר סיפורים בריטי, אשר זכה פעמיים בפרס אוסקר.
פיטר יוסטינוב בשנת 1986. צילם: אלאן וורן. | |
לידה |
16 באפריל 1921 קמדן, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
28 במרץ 2004 (בגיל 82) ז'נולייה, שווייץ |
מקום קבורה | Cimetière de Bursins |
מדינה | הממלכה המאוחדת |
תקופת הפעילות | 1940–2004 (כ־64 שנים) |
מקום לימודים | בית הספר וסטמינסטר |
בן או בת זוג | |
צאצאים | Igor Ustinov, Andrea Ustinov, Pavla Ustinov, Tamara Ustinov |
מספר צאצאים | 4 |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהיוסטינוב נולד בלונדון בשם פיטר אלכסנדר פון יוסטינוב, ליונה פון אוסטינוב,[1] יליד ירושלים ובנו של הברון פלטון פון אוסטינוב ממוצא גרמני-רוסי, אתיופי-אריסטוקרטי ויהודי ולאם ממוצא רוסי, צרפתי ואיטלקי. למד בבית ספר וסטמינסטר, וכבר בגיל 17 הופיע לראשונה על במת התיאטרון. ובגיל 19 שיחק. במלחמת העולם השנייה שירת בצבא בעשיית סרטי תעמולה עם שחקנים כמו דייוויד ניבן, ופנה גם לכתיבת תסריטים ומחזות. בשנת 1950 הצטלם בסרט בסרט וגילם את אדולף רבינוביץ'. הצלחתו הראשונה הייתה ב-1951 עם "אהבת ארבעת הקולונלים". הוא המשיך לכתוב מחזות במקביל לעבודתו כשחקן, שהידוע שבהם הוא "רומנוף וג'ולייט" מ-1956. בין מחזותיו הבולטים היה גם "סוף המירוץ" שהוצג בתיאטרון "הבימה" בסוף שנות השישים. באוטוביוגרפיה שכתב "Dear Me", הוא מתאר את חייו ובעיקר את ילדותו כשהוא מתשאל את עצמו. כמו כן פרסם מספר ספרים, הטוב שבהם -"הגיבור" (1964), רומן על רקע השואה.
בין תפקידיו בקולנוע היו הקיסר נירון בסרט "קוו ואדיס", קפטן ויר ב"בילי באד", לנטולוס בטיאטוס ב"ספרטקוס", וגילם את הרקול פוארו, גיבור ספריה של אגתה כריסטי, במספר סרטים שהראשון בהם היה "מוות על הנילוס" ב-1978. ב-1964 נבחר לגלם את המפקח קלוזו, בסדרת סרטי הפנתר הוורוד, אך פרש ברגע האחרון ונתבע למשפט על ידי חברת האחים מיריש, פיטר סלרס הוא שגילם לבסוף את התפקיד.
יוסטינוב כתב תסריטים וביים סרטים ביניהם "Vice Versa", "רומנוף וג'ולייט" (לפי המחזה שכתב), ו"ליידי L" (לפי ספר של רומן גארי). מבין הסרטים שביים השאפתני ביותר היה הניסיון לעבד לקולנוע את ספרו האלגורי של הרמן מלוויל "בילי באד".
ב-1960 זכה בפרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על תפקידו ב"ספרטקוס" של סטנלי קובריק, וב-1964 זכה בשנית, על תפקידו בסרט "טופקאפי" של ז'ול דאסן. בנוסף היה מועמד לפרס קוו ואדיס, ולפרס התסריט על "Hot Millions" ב-1968. יוסטינוב זכה גם בשני פרסי גלובוס הזהב, ובשלושה פרסי אמי על הופעותיו בסדרות וסרטי טלוויזיה. ב-1973 הוא דיבב את הנסיך ג'ון בסרט המצויר של דיסני "רובין הוד".
משנת 1971 היה יוסטינוב שגריר של רצון טוב מטעם יוניסף, והקדיש זמנו לגיוס כספים עבור הארגון. הוא שלט היטב בשפות אנגלית, גרמנית, צרפתית, איטלקית, רוסית וספרדית, וגם ידע מעט טורקית ויוונית מודרנית.
בסוף שנות השישים התאזרח בשווייץ, כדי להימנע מתשלום מיסים גבוהים בבריטניה, למרות זאת קיבל ב-1990 תואר אבירות ממלכת בריטניה. יוסטינוב היה נשוי שלוש פעמים והיה אב לארבעה. הוא נפטר ב-28 במרץ 2004 בשווייץ. יוסטינוב נהג להתבטא בנושאים פוליטיים ונודע בביקורותו על ממשלות ישראל בסוגיה הפלשתינאית.
סבו הברון פלטון פון אוסטינוב היה בעליו של מלון הפארק במושבה האמריקאית-גרמנית ביפו בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חיים אישיים
עריכהיוסטינוב היה נשוי 3 פעמים והיה אב ל-3 בנות ובן וסבא לנכדים.
פילמוגרפיה
עריכה- (1944) Immortal Battalion (aka The Way Ahead)
- אנשי השקיעה (1950) Sundowners
- אהבת ארבעת הקולונלים (1951) The Love of Four Colonels
- קוו ואדיס (1951) Quo Vadis
- שנהת המצרי (1954) The Egyptian
- אנחנו לא מלאכים (1955) We're No Angels
- (1955) Lola Montes
- (1957) (the Spies) Les Espions
- ספרטקוס (1960) Spartacus
- אנשי השקיעה (1960)
- רומנוף וג'ולייט (1961)
- בילי באד (1962) Billy Budd - גם ביים
- טופקאפי (1964) Topkapi
- ליידי L (1965) Lady L
- יחף באתונה (1966)
- הקומיקאים (1967)
- תעתועי שחור הזקן (1968) Blackbeard's Ghost
- רובין הוד Robin hood (דיבוב בגרסה האנגלית)
- שוד הדינוזאורים הגדול (1976) One Of Our Dinosaurs Is Missing
- מרוץ לחיים (1976) Logan's Run
- Peter Ustinov Tells Hans Christian Andersen 1976
- בעקבות האוצר הגנוב (1976) Treasure Of Matecumbe
- ישו מנצרת (1977) Jesus Of Nazareth
- מעלליו של בו ג'סט (1977) Last Remake Of Beau Geste
- מוות על הנילוס (1978) Death On The Nile
- הגנב מבגדד (1978) The Thief of Baghdad
- אשאנטי (1979) Ashanti
- צ'רלי צ'אן וקללת מלכת הדרקון (1981)
- תעלול החבובות הגדול (1981) Great Muppet Caper
- (1982) Evil Under The Sun
- שלושה עשר לארוחת ערב (1985) Thirteen At Dinner
- תעלומה באחוזה (1986) Dead Man's Folly
- פגישה עם המוות (1988) Appointment With Death
- מסביב לעולם בשמונים יום (סדרת טלוויזיה) (1989) Around the World in 80 Days (אנ')
- השמן של לורנצו (1992) Lorenzo's Oil
- בית ממכר עתיקות (1995) The Old Curiosity Shop
- עליסה בארץ הפלאות (1999) Alice In Wonderland
- רווק על תנאי (1999) The Bachelor
- חוות החיות (1999) Animal Farm - סרט טלוויזיה של TNT
- לותר (2003) Luther
קישורים חיצוניים
עריכה- פיטר יוסטינוב, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר AllMovie (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פיטר יוסטינוב, באתר Last.fm (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר AllMusic (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר Discogs (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, בארכיון הבימה
- כל בו פיטר יוסטינוב, דבר, 29 באוקטובר 1965
- פיטר יוסטינוב, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פיטר יוסטינוב (1921-2004), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
עריכה- ^ בנו של פון אוסטינוב, יונה פון אוסטינוב (Jona von Ustinov), יצא לרוסיה כדי להתחקות אחר עקבותיו של אביו. לימים הוא היה לעיתונאי ולדיפלומט, ושימש כמרגל מטעם ה-MI5 בגרמניה הנאצית. בנו של יונה ונכדו של פון אוסטינוב היה השחקן הבריטי פיטר יוסטינוב.
פיטר יוסטינוב - פרסים | |
---|---|
|