פיטר מנדלסון

פיטר מנדלסון
Peter Mandelson
לידה	21 באוקטובר 1953 (בן 70); המפסטד גרדן, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	מכללת סיינט קתרין; בית הספר הנדון ;
מפלגה	מפלגת הלייבור
	5 ביוני 2009 – 11 במאי 2010; (48 שבועות ו־5 ימים)
	→ Janet Royall, Baroness Royall of Blaisdon ניק קלג ←
	5 ביוני 2009 – 11 במאי 2010; (48 שבועות ו־5 ימים)
	→ ג'ון פרסקוט ויליאם הייג ←
	13 באוקטובר 2008 – מכהן; (15 שנים)
	9 באפריל 1992 – 8 באפריל 1997; (5 שנים)
	7 ביוני 2001 – 8 בספטמבר 2004; (3 שנים ו־13 שבועות)
	1 במאי 1997 – 14 במאי 2001; (4 שנים)
	11 באוקטובר 1999 – 24 בינואר 2001; (שנה ו־15 שבועות)
	→ מו מאולאם John Reid, Baron Reid of Cardowan ←
	3 באוקטובר 2008 – 11 במאי 2010; (שנה ו־31 שבועות)
	→ John Hutton, Baron Hutton of Furness Vince Cable ←
	3 באוקטובר 2008 – 11 במאי 2010; (שנה ו־31 שבועות)
	→ John Hutton, Baron Hutton of Furness Vince Cable ←
	5 ביוני 2009 – 11 במאי 2010; (48 שבועות ו־5 ימים)
	→ John Denham Vince Cable ←
	3 באוקטובר 2008 – 5 ביוני 2009; (35 שבועות ויום)
	→ John Hutton, Baron Hutton of Furness
	27 ביולי 1998 – 23 בדצמבר 1998; (21 שבועות ו־3 ימים)
	→ מרגרט בקט Stephen Byers ←
פרסים והוקרה
	קצין בלגיון הכבוד
חתימה

פיטר בנג'מין מנדלסון, הברון מנדלסון (באנגלית: Peter Benjamin Mandelson, Baron Mandelson; נולד ב-21 באוקטובר 1953) הוא פוליטיקאי בריטי ממוצא יהודי, איש מפלגת הלייבור, אשר שימש בתפקידי שר בממשלות טוני בלייר וגורדון בראון, והיה אחד ממנהיגי המפלגה הבולטים בתקופתו לצדם.

מנדלסון דאג לקדם תדמיתה כ"מפלגת הלייבור החדשה". באמצעי תקשורת ההמונים הבריטית הוא מכונה לעיתים קרובות בשם "מנדי". לאחר שסייע למפלגת הלייבור לחזור לשלטון בשנת 1997 הוא נאלץ בשתי הזדמנויות שונות להתפטר ממשרתו בממשלת טוני בלייר. לאחר התפטרותו השנייה הוא מונה כנציב האיחוד האירופי למסחר, תפקיד בו שירת כמעט ארבע שנים בטרם שב ומונה למשרת שר בממשלת גורדון בראון.

מנדלסון היה חבר הפרלמנט הבריטי משך 12 שנה כנציג אזור הבחירה של הרטלפול, משרה עליה ויתר לטובת מינויו לנציב באיחוד האירופי.

ביוגרפיה עריכה

מנדלסון נולד בלונדון בשנת 1953. אביו שימש כמנהל הפרסום של הג'ואיש כרוניקל. סבו מצד אימו היה הרברט מוריסון, מדינאי בריטי חבר מפלגת הלייבור, אשר שימש שר הפנים בתקופת מלחמת העולם השנייה וסגן ראש ממשלת בריטניה בתקופת כהונת קלמנט אטלי.

בנעוריו מרד לתקופה קצרה בתמיכה המסורתית של משפחתו במפלגת הלייבור, לאור תמיכת המפלגה בארצות הברית בתקופת מלחמת וייטנאם ובשנת 1971 הצטרף לליגת הקומוניסטים הצעירים, שהייתה אגף הנוער של המפלגה הקומוניסטית הבריטית.

בין השנים 1973–1976 הוא למד פילוסופיה, מדעי המדינה וכלכלה בקולג' סנט קתרין שבאוניברסיטת אוקספורד ובשלהי שנות ה-70, לאחר ששב לחיק מפלגת הלייבור, התמנה לראש מועצת הנוער הבריטית. כנציג מועצת הנוער הבריטית הוא השתתף בפסטיבל הנוער והסטודנטים העולמי בהוואנה, קובה, בשנת 1978, כאשר לצידו מספר מנהיגים עתידיים של מפלגת הלייבור הבריטית. בחודש ספטמבר 1979 הוא נבחר למועצת רובע למבת' בלונדון, תפקיד ממנו פרש בשנת 1982 על רקע חוסר שביעות רצון ממדיניות מפלגת הלייבור.

הוא עבד כמפיק בתחנת הטלוויזיה London Weekend Television (ר"ת LWT), בטרם מונה בשנת 1985 לאחראי על התקשורת של מפלגת הלייבור. בתפקידו זה היה לאחד מן האנשים הראשונים בבריטניה להם הצמידה התקשורת את הכינוי "מלך הקומבינות" (באנגלית: spin doctor), בין שלל כינויים אחרים להם זכה, ובהם "נסיך האופל" (אנגלית: The Prince of Darkness). בשנת 1986 ניהל בהצלחה את המסע לבחירת נציג ממפלגת הלייבור לאזור הבחירה פולהאם, לאחר שנציג האזור בפרלמנט הלך לעולמו.

הוא ניהל את מסע הבחירות הכלליות המוצלח של מפלגת הלייבור בשנת 1987. בשנת 1990 הוא עזב את משרתו במפלגת הלייבור והתמודד למושב בפרלמנט הבריטי מטעם מחוז הבחירה הרטלפול. הוא נבחר לפרלמנט בבחירות הכלליות בשנת 1992. בפרלמנט הוא נשא מספר נאומים בולטים בתמיכה באיחוד האירופי והיה מקורב לשניים מחברי ממשלת הצללים באותה תקופה: טוני בלייר וגורדון בראון. לאחר מותו הפתאומי של מנהיג מפלגת הלייבור, ג'ון סמית', בשנת 1994, החליט מנדלסון לתמוך בטוני בלייר כמנהיג המפלגה ומילא תפקיד מרכזי מאחורי הקלעים בקידום בחירתו. צעדיו אלה יצרו איבה ארוכת שנים בינו ובין גורדון בראון. בזכות קרבתו לבלייר הוא התמנה למנהל מערכת הבחירות של מפלגת הלייבור בבחירות הכלליות בשנת 1997, בה זכתה הלייבור בניצחון בולט.

לאחר הבחירות הוא מונה לשר בלי תיק בממשלת בלייר, אשר תפקידו לתאם בין משרדי הממשלה. לאחר מספר חודשים מינה אותו בלייר אף כאחראי לפרויקט כיפת המילניום (Millennium Dome) וזכה לכינוי "שר הכיפה". בחודש יולי 1998 מונה מנדלסון כחבר ממשלה בתפקיד מזכיר המדינה למסחר ותעשייה והוביל את הכנותיה של בריטניה לבאג 2000. בדצמבר 1998 הופיע מנדלסון בארוחה חגיגית של לשכת המסחר ישראל-בריטניה והכריז במפתיע על הקמת קרן מחקר משותפת ישראלית-בריטית, בסך 3.1 מיליון ליש"ט, לתמיכה בחברות ישראליות ובריטיות המעוניינות לשתף פעולה במחקר ובפיתוח בתחום הטכנולוגיה העילית^[1].

בחודש דצמבר 1998 נחשף כי מנדלסון קנה בית בשכונת נוטינג היל בלונדון באמצעות הלוואה ללא ריבית בסך 373,000 ליש"ט אותה קיבל מן המיליונר הבריטי, חבר פרלמנט מטעם הלייבור, ג'פרי רובינסון. רובינסון שימש אף כשר בממשלה ומשרדו קיים מגעים תכופים עם משרדו של מנדלסון. אף שמנדלסון הקפיד שלא לקחת חלק במגעים אלה, לאור העובדה כי לא הודיע על ההלוואה שנטל, הוא נאלץ להתפטר ב-23 בדצמבר 1998. מנדלסון אף לא דיווח על ההלוואה שקיבל מרובינסון לחברת המשכנתאות ממנה קיבל משכנתא לרכישת הבית, למרות זאת לא נקטה זו בצעדים נגדו.

לאחר 10 חודשים שב מנדלסון לקבינט הממשלה ומונה למזכיר המדינה לצפון אירלנד. בחודש ינואר 2001 נטען כי מנדלסון טילפן לתת השר לענייני הגירה במשרד הפנים הבריטי, מייק או'בריאן, בשמו של איש עסקים הודי אשר ביקש אזרחות בריטית ואשר חברתו הייתה צריכה לתרום לפעילות "כיפת המילניום". ב-24 בינואר 2001 התפטר מנדלסון מן הממשלה אף על פי שהתעקש כי לא נפל פגם בהתנהגותו. ועדת חקירה עצמאית שהוקמה לחקור את הפרשה לא מצאה פגם בהתנהגותו, או בהתנהגות איש אחר. בבחירות הכלליות של שנת 2001 שב מנדלסון ונבחר מטעם אזור הבחירה שלו לפרלמנט.

בקיץ 2004 התפטר מנדלסון מכהונתו כחבר פרלמנט, למרות חששות מפלגתו כי לא תצליח בבחירות חוזרות למנות חבר מפלגה אחר במקומו, חשש שהופרך בסופו של יום. ב-22 בנובמבר 2004 התמנה מנדלסון לנציגה של בריטניה בנציבות האירופית הממונה על המסחר. אף בתפקידו זה זכה מנדלסון לכותרות כאשר עיתון הטיימס פרסם כי בילה את ערב ראש שנת 2004 על היאכטה של פול אלן ממייסדי מיקרוסופט, אשר באותה עת היה במוקד חקירה של האיחוד האירופי.

בקיץ 2008 היה מנדלסון מעורב בוויכוח עם ניקולה סרקוזי, נשיא צרפת, לאחר שהאחרון מתח ביקורת על תמיכתו של מנדלסון בסחר חופשי והאשימו בכישלון אישורה של אמנת ליסבון במשאל העם האירי. מנדלסון השיב כי הערותיו של סרקוזי החלישו את עמדת מנדלסון בשעה שניהל משא ומתן בשיחות דוחה בעת פגישת ארגון הסחר העולמי. בשנת 2008, לאחר שהתפרסמה פרשת החלב הסיני, מנדלסון שתה כוס חלב מתוצרת סין לפני עדת עיתונאים. תשעה ימים אחר כך הוא אושפז לאחר שלקה באבן בכלייתו.

ב-3 באוקטובר 2008 כחלק מארגון מחדש בממשלתו של גורדון בראון, הוכרז כי מנדלסון ישוב ויטול תפקיד בממשלה כמזכיר המדינה לעסקים, יזמות ורפורמה פיקוחית, וכן יוענק לו התואר לורד לימי חייו המזכה במושב בבית הלורדים. בהכרזתו על שובו של מנדלסון לממשלה טען בראון כי הממשלה זקוקה ל"אנשים רציניים" ל"זמנים רציניים" וכי פיטר מנדלסון הוא בעל הניסיון שהמדינה זקוקה לו בעיתות משבר כלכלי. ב-12 באוקטובר פורסם כי תוארו של מנדלסון "הברון מנדלסון"^[2].

במהלך פעילותו הציבורית היה מנדלסון מעורב לא אחת בפרשיות שזכו לתהודה ציבורית ודמותו שנויה במחלוקת בציבורים רבים. בעת כהונתו הראשונה בממשלה היה מנדלסון במוקד עניינה של התקשורת לאחר שמת'יו פריז, חבר פרלמנט לשעבר והומוסקסואל מוצהר, הצהיר במהלך ראיון טלוויזיוני חי כי פטר מנדלסון הוא הומוסקסואל בוודאות. לאחר הצהרה זו פרסמו העיתונים בהרחבה את מערכת יחסיו עם מאהבו הברזילאי.

בחודש מאי 2003 אמר חבר הפרלמנט הבריטי טאם דיאל^[3], אף הוא חבר הלייבור, כי ראש הממשלה בלייר "מושפע בצורה מופרזת מקנוניית יועצים יהודים", תוך שהוא מציין במפורש את לורד לוי^[4], שהיה נציגו הרשמי של בלייר במזה"ת, את מזכיר המדינה ג'ק סטרו (שסבתא-רבתא שלו הייתה יהודיה) ואת פיטר מנדלסון, שאביו היה יהודי. על כך השיב מנדלסון: "להוציא את העובדה שאינני יהודי למעשה, אני נושא את הורותו של אבי בגאווה."^[5]

במאי 2013 חשף מנדלסון כי בזמן ממשלות הלייבור בהן כיהן, הללו פעלו כדי למשוך מהגרים לבריטניה^[6].