פייטרו פראריס

כדורגלן איטלקי

פייטרו פראריסאיטלקית: Pietro Ferraris; ‏15 בפברואר 191211 באוקטובר 1991) היה כדורגלן איטלקי, ששיחק בעמדת החלוץ. זכה עם נבחרת איטליה במונדיאל 1938.

פייטרו פראריס
Pietro Ferraris
Pietro Ferraris (cropped).jpg
מידע אישי
לידה 15 בפברואר 1912
ורסלי, ממלכת איטליה
פטירה 11 באוקטובר 1991 (בגיל 79)
גובה 1.74 מטר
עמדה חלוץ
מועדונים מקצועיים כשחקן*
1929–1932
1932–1936
1936–1941
1941–1948
1948–1950
פרו ורסלי
נאפולי
אמברוסיאנה
טורינו
נובארה
86 (19)
83 (13)
139 (43)
168 (55)
57 (20)
נבחרת לאומית כשחקן
1935–1947 ממלכת איטליהממלכת איטליה איטליה 14 (3)
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ביוגרפיהעריכה

פראריס נולד ב-15 בפברואר 1912 בורסלי שבממלכת איטליה של אותם הימים. את הקריירה התחיל בגיל 17 בפרו ורסלי מעיר הולדתו, ועשה את הופעת הבכורה שלו ב-10 בנובמבר 1929 נגד טריאסטינה בליגה האיטלקית. ב-1932 עבר לנאפולי שם שיחק ארבע שנים עד שעבר לאמברוסיאנה. פראריס שיתף שם פעולה עם ג'וזפה מאצה בהתקפה וזכה עימה בשני תוארי אליפות ובגביע איטלקי אחד. ב-139 הופעות ליגה במדיה כבש 43 שערים. ב-1941 פראריס שיחק בטורינו למשך כמעט כל אותו עשור והיה חלק מהקבוצה שזכתה ארבע פעמים באליפות וכונתה בשם "גרנדה טורינו". בקיץ 1948 פראריס עבר לנובארה עד 1950 אז סיים את הקריירה שלו, ובמעבר זה הציל את סיכויי חייו כאשר צוות טורינו נמחק לחלוטין בהתרסקות המטוס שקרתה ב-4 במאי 1949. בסך כבש 123 שערי ליגה ב-469 הופעות.

כשחקן פראריס היה מסוגל לשחק הן כחלוץ והן בעמדות הקיצוני והכנף. הוא היה שחקן מהיר, יעיל, אינטואיטיבי וחכם, בעל כישורים טכניים מצוינים ויצירתיות. כחלוץ היה מדויק ליד שער היריב מטווח קרוב או אמצע וידע למקם את עצמו טוב במהלך התקפה. בנוסף לכך גם שמר על מקצועיות ואורך חיים בריא במהלך הקריירה.

כשחקן נאפולי מונה פראריס לנבחרת איטליה על ידי מאמנה ויטוריו פוצו. הוא ערך את הופעת הבכורה ב-17 בפברואר 1935 בניצחון 1–2 על צרפת. במונדיאל 1938 הופיע רק במשחק שמינית הגמר נגד נורווגיה וגם כבש את שער הפתיחה במשחק כעבור שתי דקות בלבד. שער זה, בנוסף לזה של ברונו מורה נגד שווייץ במונדיאל 1962, היה למהיר ביותר שאיטליה כבשה בהיסטוריה שלה במונדיאל. משם נבחרתו המשיכה עד לזכייה בטורניר. ב-11 במאי 1947 שיחק בפעם האחרונה במדיה, הפעם נגד הונגריה, וזאת הייתה הופעתו ה-14 בסך הכל.

תאריםעריכה

אמברוסיאנה
טורינו
נבחרת איטליה

קישורים חיצונייםעריכה


נבחרת איטליהמונדיאל 1938 (מקום ראשון)

1 אנדראולו • 2 ברטוני • 3 ביאבאטי • 4 סרסולי • 5 צ'יזו • 6 קולאוסי • 7 דונאטי • 8 פרארי • 9 פראריס • 10 פוני • 11 ג'נטה • 12 לוקאטלי • 13 מסטי • 14 מאצה • 15 מונצליו • 16 אוליביירי • 17 אולמי • 18 פסינאטי • 19 פיזיאולו • 20 פיולה • 21 ראבה • 22 סרנטוני • מאמן: פוצו

איטליה