ויקיפדיה

פייק ניוז

בדיות או הסחות דעת המפורסמות באמצעי התקשורת כאילו הן אמת
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: שגיאות תרגום, מבנה פרקים בעייתי, בעיות ניסוח, חוסר התאמה לסטנדרטים של ויקיזציה.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
שכתוב

פייק ניוז או חדשות כזב (באנגלית: Fake news; בעברית ביחיד נאמר יְדִיעַת כָּזָב),[1] הידועות גם בכינוי ברווז עיתונאי, הן ידיעות המופצות באמצעי התקשורת, ברשתות החברתיות ובאתרי אינטרנט באופן דומה לחדשות אמיתיות, אך הן למעשה בדיות או הסחות דעת, המשמשות לתעמולה ולדיסאינפורמציה. בחדשות כזב הכנסת המידע השגוי נעשית בכוונה תחילה, לשם הטעיית הקורא, או על ידי תיעדוף חדשותי שמציג חדשות סלקטיביות וחוטא לחשיבות הציבורית האמיתית של הידיעות. אחת ההגדרות המדעיות המקובלות לפייק ניוז היא "כתבות חדשותיות שקריות במכוון שניתן לוודא את שקריותן והן עלולות להטעות את הקוראים".[2] ישנן שתי מוטיבציות מרכזיות לייצור והפצה של פייק ניוז: כלכלית ואידאולוגית.[3]

סוג זה של חדשות המצוי בעיקר במדיה חברתית ובאתרי אינטרנט, אולם גם באמצעי תקשורת מסורתיים,[4] מראה כי לתוכן אין אחיזה במציאות אבל הוא מוצג כמדויק עובדתית.[5]

הכוונה והמטרה מאחורי חדשות כזב היא חשובה בכמה מקרים, מה שנראה כמו חדשות כזב עשוי להיות למעשה סאטירה על חדשות אשר משתמשת בהגזמות ומציגה אלמנטים לא עובדתיים ואשר משמשת לשעשע או להביע דעה יותר מאשר להטעות, גם תעמולה יכולה להיות פייק ניוז.[6][7]

קלייר וורדל מזהה 7 סוגים של פייק ניוז[8]:

  1. סאטירה או פרודיה (אין פה הכוונה לגרום לנזק אבל יש "קורבן פוטנציאלי").
  2. קישוריות שקרית – כאשר הכותרת או התמונות לא תומכות בתוכן.
  3. תוכן מטעה – שימוש מטעה באינפורמציה כדי להפליל מישהו או משהו.
  4. קונטקסט שקרי – כאשר מידע מקורי מקבל שיתוף עם מידע שהקשרו שקרי.
  5. תוכן מתחזה – כאשר מקורות מהימנים הם מזויפים על ידי מקורות שקריים.
  6. תוכן שעבר מניפולציה – כאשר מידע מהימן או תמונות עוברות עיבוד במטרה להוליך שולל.
  7. תוכן מפוברק – תוכן שהוא 100% שקר אשר תוכנן במטרה להוליך שולל ולהסב נזק

שימוש נפוץ בפייק ניוז הוא שילובן באובר-אינפורמציה: הפצת המון פרטים לא חשובים, חלקיים ומסולפים, בלי להראות את התמונה הגדולה.[9]

פייק ניוז נכנסו לשיח הפוליטי בהקשר לבחירות לנשיאות בארצות הברית בעשור השני של המאה ה-21, ונוצרה מחלוקת סביב התופעה כאשר היו שהגדירו את הדאגה של הציבור סביבן כ"פאניקה מורלית" או "היסטריה של ההמונים", ואחרים הביעו דאגה על הנזק באמון הציבור.[10][11][12][13] בינואר 2017 בית הנבחרים הבריטי ניהל מחקר פרלמנטרי על התופעה המתרחבת של פייק ניוז.[14]

דוגמאות היסטוריותעריכה

העת העתיקהעריכה

במאה ה-13 לפני הספירה, רעמסס השני צייר את קרב קדש כניצחון סוחף ומרשים לטובת העם המצרי. הוא הציג סצנות שבהם הוא נראה מביס את אויביו במהלך הקרב. כל זאת על אף שבכתובים מצוין שהקרב הוכרע בתיקו.[15] גם קרב קרקר בשנת 853 לפנה"ס, בו התייצבה קואליציה של 12 מלכים כנגד מלך אשור, הוצג על ידי האשורים במונולית מכורח כניצחון מוחץ שהביא להשמדתם המוחלטת של כל צבאות האויב. בפועל נראה כי הקרב הסתיים ללא הכרעה לאור העובדה שההתקדמות האשורית נבלמה למספר שנים.

בתקופה מאוחרת יותר, אוגוסטוס קיסר רומא, החל בהפצת שקרים כנגד יריבו מרקוס אנטוניוס, תוך שהוא מצייר אותו כשיכור, רודף נשים וכמריונטה של קלאופטרה מלכת מצרים, מה שהביא על אנטוניוס יריבים ושונאים רבים ברומא.[16]

במהלך המאות השנייה והשלישית נפוצו באימפריה הרומית שמועות כזב נרחבות בנוגע לנוצרים על כך שהם עוסקים בפולחן הכולל גילוי עריות וקניבליזם.[17]

ימי הבינייםעריכה

בימי הביניים נפוצו באירופה עלילות הדם ולחם הקודש, בהן נטען כי היהודים משתמשים בדם נוצרים (לרוב ילדים) לצורכי פולחן, וכן שפוגעים ב"לחם הקודש" המהווה למעשה את ישו עצמו (טרנסובסטנציאציה). עלילות אלו הוכחו כשקריות ואנטישמיות.

העת החדשהעריכה

אחרי המצאת הדפוס במאה ה-15, הפרסום הפך שכיח, ובהיעדר אמות מידה בנוגע לאתיקה עיתונאית - פייק ניוז היה לדבר שבשגרה. רק במאה ה-17 החלו להופיע פרסומי המקורות בהערות שוליים.[18] לאורך ההיסטוריה נוצרו לעיתים ידיעות פייק שחזרו פעם אחר פעם בתחומים מסוימים, כך למשל ביחס לממסד הרפואי.[19][20]

המאה ה-20עריכה

אמצעי מדיה כמו עיתונים, מאמרים ומגזינים קיבלו דרישה ציבורית גבוהה והופצו לכל בעקבות השתפרות הטכנולוגיה. בעקבות כך גם הפייק ניוז שהופיע בהם התפשט והכה גלים. במלחמת העולם הראשונה ניתן למצוא דוגמה מובהקת לפייק ניוז כאשר מדינות ההסכמה טענו שישנו מפעל בגרמניה שאליו נאספות גופות הנופלים בקרבות שנערכו על אדמתה, על מנת לייצר מהן שומנים להפקת ניטרוגליצרין, נרות ומוצרי היגיינה וקוסמטיקה. הטענות על מפעל שכזה החלו לצוץ עוד בשנת 1915 בעיתון הבריטי "צפון סין דיילי ניוז" במטרה לשכנע את ממשלת סין להצטרף למאמץ המלחמתי לצד מדינות ההסכמה. טענות אלו התגלו כשקריות לאחר המלחמה.[21]

כ-18 שנה מאוחר יותר, כאשר הוקם בשנת 1933 משרד הרייך לתעמולה ולהשכלת העם על ידי יוזף גבלס, השתמשו הנאצים בעזרתו לפרסום סדר היום שלהם דרך העיתונות המודפסת והמשודרת, על מנת להשפיע על התודעה הציבורית. רבים מן הפרסומים שהוצאו על ידם היו שקריים ורחוקים מהאמת.[22]

פייק ניוז במאה ה-21עריכה

מראשית המאה ה-21, התרחבה מאוד השפעתו של הפייק ניוז. פתיחת האינטרנט לכלל הציבור בשנות ה-90 העניקה גישה למידע רב, אך עם הזמן האינטרנט גדל לממדים עצומים עם כמויות מידע אדירות, וככל שהתפשט המידע האמיתי, כך התפשט המידע הלא-אמיתי גם כן.[23][24]

מחקר שנערך בשנת 2019 על ידי חוקרים מאוניברסיטת פרינסטון ואוניברסיטת ניו יורק, מצא כי הסבירות שאדם ישתף פייק ניוז קשורה במיוחד לגיל, מאשר לנתונים כמו חינוך, מגדר או השקפה פוליטית. בנוסף נמצא ש-11% מהמשתמשים מעל גיל 65 שיתפו פייק ניוז לעומת 3% ממשתמשי הקצה שהיו בטווח הגילאים 18-29.[25]

תחום נוסף בהקשר לפייק ניוז הוא השימוש במסנן תוכן או "בועה". כאשר מתפרסמת ידיעה חדשותית כלשהי היא מוצגת תחילה בפרומו לצופה, הצופה נחשף רק לחלק ממנה. התקשורת תחשוף בפרומו רק את החלק ה"עסיסי", אף שמדובר רק בחלק מן התמונה, במטרה לשכנע את הצופה להישאר ולהמשיך לצפות.[26]

זאת ועוד, מחקרים מצאו כי חדשות מזויפות מצויות ברשתות חברתיות ובתכנים מבוססים אינטרנט בשיעורים גבוהים יותר מאשר בתקשורת המסורתית. סקר שנערך מצא כי ל-58% מהאנשים שנשאלו לא היה אמון בידיעות שמובאות דרך הרשתות החברתית, לעומת 24% בלבד שלא היה להם אמון בתקשורת המסורתית.[27]

לפייק ניוז יש נטייה להתפשט במהרה בקרב הציבור. בפלטפורמות חברתיות כמו טוויטר או פייסבוק קל יותר להפיץ את הבדיות. מחקרים מצאו כי מידע פוליטי כוזב נוטה להתפשט פי 3 יותר מהר, ממידע כוזב שאינו פוליטי. הנטייה של בני אדם להפיץ מידע כוזב קשורה לטבע ההתנהגות האנושית. על פי מחקר שפורסם, כאשר אדם נחשף לידיעה חדשה ומפתיעה, נוצרת תגובת שרשרת ביולוגית המביאה לכדי עוררות גבוהה בחלקים במוח.[28][29] ההשפעה הזאת מובילה את האנשים שלא לאמת את המידע ולשתף אותו באופן מיידי, מה שגורם להגדלת תפוצתם וכוחם של ידיעות הכזב.[27]

מרדכי גורדון מציג במאמרו משנת 2018 כיצד כוחן ההרסני של פייק ניוז בשילוב עם הטכנולוגיה המאיצה את הפצתן הופכות לכלי לערעור הדמוקרטיה[30].

התפרצות מגפת הקורונה ברחבי העולם בתחילת שנת 2020 העצימה את ההשלכות של הפצת פייק ניוז, באופן שעלול היה לגרום לנזק בחיי אדם ובכסף בקנה מידה גדול. הנסיבות הביאו לצעדים יוצאי דופן למיגור התופעה. כך למשל, ארגון הבריאות העולמי הקים מוקד שהפיק תגובות מבוססות למידע שגוי 24/7,[31][32] ופייסבוק נתנה קדימות למידע של ארגון הבריאות העולמי,[33] ולצד גוגל הציגו מידע מבוסס מטעם הגורמים הרשמיים בתגובה לכל ניסיון של גולשים לחפש מידע בנושא. בתקופת המגפה נחקקו במדינות רבות חוקים בנוגע לפייק ניוז הנוגעים למחלת הקורונה, ובמדינות רבות נעצרו אזרחים על הפצת מידע שקרי בנושא.[34][35][36][37]

חקיקהעריכה

באוקטובר 2019 חוקקה סינגפור חוק שעסק, באופן מוצהר, בפייק ניוז, ועל פיו שרי ממשלה יכולים להורות לחברות טכנולוגיות לדווח על פוסטים שהרשויות רואות כשקריים, ובמקרים קיצוניים אף למחוק אותם. החוק עורר התנגדות וביקורת בקרב חברות טכנולוגיה וארגוני זכויות אדם שהביעו חשש שהחוק יפגע בחופש הביטוי.[38]

החוק הסינגפורי עורר יזמות לחוקים דומים גם במדינות נוספות דוגמת מלזיה, ניגריה ותאילנד, יזמות שקיבלו רוח גבית עם התגברותה של מגפת הקורונה בשנת 2020.[39] בחודשים שלאחר מכן העבירו חקיקה בנושא גם באיחוד האירופי.[40]

בפינלנד גובשה תוכנית לימודים, במסגרתה לומדים תלמידי תיכון איך לזהות פייק ניוז באינטרנט, במטרה להיאבק במאמץ רוסי להפצת דיסאינפורמציה.[40]

מדינות שונות נאבקות בפייק ניוז תחת סמכותם של חוקים כלליים העוסקים בהונאה או בתקשורת, בלא התייחסות ספציפית לפייק ניוז. בתחילת מאי 2020 משטרת ישראל פרסמה שמתבצעות עשרות חקירות סביב הפצת פייק ניוז בנושא מגפת הקורונה או חובת בידוד, זאת ללא חוק פרטני.[41]

ממשלות רבות עושות מאמצים להילחם בתופעת הפייק ניוז באינטרנט, ממשלות שונות בוחרות בשיטות פעולה שונות מחקיקה, עונשים כדוגמת קנסות, שימוש בצנזורה ועד השבתה מוחלטת של האינטרנט.[42]

פייק ניוז בהקשר היהודיעריכה

פייק ניוז כנגד יהודים, או בשמה המסורתי - "עלילת דם", היא האשמה שקרית כלפי יהודים, בעלת מאפיינים אנטישמיים. במהלך ההיסטוריה שימשו עלילות הדם כמניע לביצוע פוגרומים, רציחות, שרפות תלמוד, התעללות והתנכלות ליהודים. העלילות הראשונות צמחו על רקע דתי, עוד בימי הבינים. אולם מלבד הפן הדתי, ביקשו המעלילים להפטר מהיהודים על מנת לזכות ברכושם או בפיצוי כלכלי. בעת החדשה התווספו גם השנאה הגזענית והתחרות הכלכלית כמניעים להפצת פייק ניוז על היהודים.[43]

מקרה בולט הוא עלילת הדם בדמשק שב-1840 חוללה זעזוע גדול בקרב יהדות העולם. הרקע לעלילה היה היעלמותו של נזיר צרפתי בשם תומאסו, יחד עם משרתו המוסלמי, לאחר שתלו מודעה בשוק היהודי. ספר יהודי נחשד והובא לחקירה. בעינויים קשים נאלץ להודות באשמה ונקב בשמות נכבדי הקהילה היהודית בעיר שידם הייתה כביכול במעל. אלו נעצרו מיד, חלקם עונו עד מותם, והאחרים הודו. השמועה הגיעה אל יהדות העולם, אך תחילה ידה הייתה קצרה מלהושיע. רבים, הן מקרב עם ישראל והן מקרב האומות, עשו רבות למען הצלת החטופים: בהשתדלות משה מונטפיורי והסולטן העות'מאני. שבעת האסירים שנותרו בחיים שוחררו לבסוף, אחרי חודשים ארוכים של עינויים, ומושל דמשק הוצא להורג.[44]

עוד דוגמה היא הפרוטוקולים של זקני ציון. המסמך האנטישמי הנפוץ ביותר בעולם, שהיה גם בעל השפעה עצומה על תולדות המאה ה-20 וגורל היהודים. כתב פלסתר מזויף זה היה אחד מהספרים המרכזיים של הנאצים ושימש כצידוק למעשיהם. עד היום גורמים אנטישמיים עושים בו שימוש רב במלחמתם כנגד היהודים ומדינת ישראל. עותקים של הספר מופצים באמצעות מנגנונים ממשלתיים של חלק ממדינות ערב, אף בחינם, ובאמצעות רשת האינטרנט.[45]

במאה ה-18 ובראשית המאה ה-19 הציף את פולין ואת רוסיה גל של עלילות דם אשר הובילו למעשי אכזריות רבים של התעללות ורצח. הקשות שבעלילות אלו אירעו בפונזן, בזסלב, בז'יטומיר. בעלילת הדם בפוזנן בשנת 1736 עונו והומתו ארבעה מנכבדי הקהילה. בעלילת הדם בזסלב בשנת 1747 ארבעה יהודים הוציאו את נשמתם במיתות עינויים. בעלילת הדם בז'יטומיר בשנת 1753 12 יהודים נחרכו באש, בעודם חיים, בעלילת הדם בוליז' בשנת 1823 יהודים רבים נאסרו ועונו במשך שנים בבתי סוהר.[46][47]

קטגוריה נוספת של ידיעות כוזבות היא שמועות או מתיחות על מותו (אנ') של נשוא הידיעה. כך למשל, בראשית המאה ה-20 הופצה שמועה על מותו של חיים נחמן ביאליק שהתפרסמה באופן נרחב בעיתונות.[48] שמועות דומות הופצו גם אודות אמנון רובינשטיין ב-1999[49] ובר רפאלי ב-2017.[50]

זיהוי פייק ניוזעריכה

 
תרגום לעברית של התרשים של הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות, שפורסם לצורך זיהוי פייק ניוז

הפדרציה הבינלאומית של ארגוני ספריות ומוסדות פרסמה תרשים אשר נועד לעזור לאנשים לזהות חדשות כזב.[51] הנקודות הללו נבררו על ידי מומחים במדעים קוגניטיביים של עיבוד המידע.[52]

רשת בדיקת העובדות הבינלאומית (IFCN) שהוקמה ב-2015, תומכת במאמצים משותפים בינלאומיים שעניינם בדיקת עובדות, מספקת תרגול ומפרסמת קוד של עקרונות.[53] ב-2017 הציגה הרשת אפליקציה ואלגוריתם של בחינה מדוקדקת עבור ארגונים עיתונאים.[54] בין החברים ברשת ישנם[55] אתרים שעוסקים בבדיקה וסריקה של תוכן לזיהוי מידע שקרי ומנגישים לקהל את המידע עם תו תקן של אמת או שקר. אתרים לדוגמה הינם: פקטצ'ק,[56] פוליטיפקסט,[57] סנופס.[58]

כתב העת עצמאי ושלא למטרת רווח, The Conversation, אשר קיבל חתימה מאושרת של IFCN, יצר אנימציה קצרה המסבירה את תהליך בדיקת העובדות של כתב העת אשר מערב "בדיקות יתרות ואיזונם" כולל blind peer review עם מומחה אקדמי שני, חקירה נוספת וראייה מערכתית.[59]

בישראל קיימים מספר גופים שמטרתם לזהות פייק ניוז. האתר לא רלוונטי[60] בודק שמועות ברשת ומפרסם המלצות אם להעביר הלאה את המידע או לא. המדור המשרוקית[61] המתפרסם במסגרת העיתון גלובס בוחן את האמיתות של אמירות פוליטיות. תוכנית הטלוויזיה מהצד השני עם גיא זהר מדווחת על פערים בין דיווחים בתקשורת לבין העובדות. קבוצת הפייסבוק "זה נכון?" של מכון דוידסון[62] בודקת את הביסוס של פוסטים וטענות מדעיות ברשת. באתר מיזם פייק ריפורטר ניתן לדווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב בעברית, בערבית, באנגלית, ברוסית ובאוקראינית.[63]

החל משנת הלימודים 2017, ילדים בטאיוואן לומדים תוכנית לימודים חדשה המלמדת קריאה ביקורתית של תעמולה והערכת המקורות. התוכנית נקראת אוריינות תקשורתית ("media literacy"). הקורס מספק אימון בעיתונאות בחברת האינפורמציה החדשה.[64]

במאי 2020 על רקע מגפת הקורונה, הפעילה רשת בדיקת העובדות הבינלאומית, בשיתוף פעולה עם וואטסאפ, צ'טבוט שמסייע לגולשי וואטסאפ לברר האם מידע שהועבר אליהם באפליקציה אמיתי הוא מזויף. הצ'טבוט מזהה אלפי פריטים שונים שנבדקו על ידי כ-80 ארגוני בדיקת-עובדות ונמצאו כקונספירציות או מידע שקרי. השירות הושק בשפה האנגלית, עם כוונה עתידית להתפתח לשפות נוספות.[65] בעקבות מגפת הקורונה, מכון דוידסון פרסם מספר כללים לזיהוי פייק ניוז רפואי בהודעות וואטסאפ: ריבוי סימני פיסוק ושימוש מוגזם באמוג'י, ניסוח משובש, ניחוח קונספירטיבי, ייחוס שווא של אמירות לגופים רשמיים והמלצות רפואיות משונות.[66]

הקצב המהיר וממדי התפוצה החריגים של פייק ניוזעריכה

מחקרים מגלים שחדשות שקר מופצות יותר מחדשות אמת וככל הנראה בגלל נטייתם של בני האדם ולא של רובוטים. מתוך המאמר ב-Science.[67] החוקרים במחקר הזה הסבירו מהם ההבדלים באופן שאמת ושקר מופצים, המאפיינים של שיקול הדעת האנושי מסבירים את ההבדלים הללו.

מודל המחקר – כדי להבין את התפוצה של חדשות פייק ניוז נחוץ לבדוק זאת אחרי שמפרידים בין סיפורי אמת וסיפורי שקר וכך אפשר להבחין גם בתוכן וגם בסגנון השונים בתוך הקטגוריות עצמן.

  • דפוס ההפצה השונה – במחקר[68] החוקרים משתמשים במילה חדשות בהגדרה של סיפור או טענה שהועלתה בטוויטר ומגדירים שמועה כתופעה חברתית של סיפור חדשותי או טענה המתפשטת באמצעות רשת טוויטר. שמועות באופן אינהרנטי חברתיות ועניינן הוא שיתוף טיעונים בין אנשים.
  • דפוס ההפצה יש לו רוחב ועומק – שמועה A מצויצת על ידי 10 אנשים ואין אף RT retweet (לחיצה על מקש ה-Retweet שנמצא בממשק טוויטר המעלה באופן ישיר את הציוץ המקורי ומעבירו הלאה) זהו הדפוס של שמועה שיש לה 10 השתלשלויות בגודל 1, לעומת זאת שמועה B מצויצת באופן בלתי תלוי על ידי 2 אנשים שכל אחד מהציוצים מצייץ בשנית עוד 100 פעמים. השמועה מכילה 2 השתלשלויות בעומק 100.

לקחו מדגם של 126 אלף שמועות שצוייצו וגם עברו את המסננת של 6 מכוני בדיקת עובדות (snopes.com, politifact.com, factcheck.org, truthorfiction.com, hoax-slayer.com, and Urbanlegends about.com), כך שמועות שסווגו על ידם (6 המכונים) באופן מובהק 98%, שימשו למחקר.

  • הפרמטרים להערכת השתלשלות שמועה – יש לה מבנה קבוע

מהמדגם עולה, שלקח ל"אמת" פי 6 יותר זמן להיות מופצת מאשר ל"שקריות" להגיע לתפוצה של 1,500 אנשים וכן פי 20 יותר זמן להגיע לעומק של 10. ( 10 אנשים שונים עשו retweet ויצרו תת-שלוחה משלהם לאותו תוכן ראשוני) והעומק של השקריות הגיע לעומק של 19, פי 10 יותר מהר מאשר האמת. השקריות גם הופצה בתפוצה רחבה יותר וקיבלה retweets מיותר משתמשים יחידים בכל עומק של השתלשלות.

החוקרים[69] בנו מודל הסתברותי של retweeting שבו התגלה שההסתברות לעשות retweet לשקר גדולה ב-70% מההסתברות לעשות retweet לאמת. ההסבר עליו ביססו את המחקר בסופו של דבר נובע מתאוריית האינפורמציה ותאוריית ההחלטה בייס (Bayesian decision theory) חידוש מושך תשומת לב אנושית ותורם לקבלת החלטות פרודוקטיבית, מעודד שיתוף של המידע משום שהחידוש מעדכן את ההבנה שלנו את העולם (שמועות שקר יש בהן בדרך כלל חידוש).[70]

  • מסקנות המחקר

טוויטים שקריים יש להם מאפיין ברור בתוך הפיד[71]של אותו משתמש. משתמש נחשף לכל מיני טוויטים ומגיב להם בדרך שמגיב להם אך כשמגיע טוויט שקרי התוכן שלו שונה מהותית משאר הטוויטים בפיד ולכן גורר את אפקט החדשנות למהר ולעשות retweet לשמועה השונה בנוף השמועות הקודמות מה שלא קיים בשמועות אמת. בשמועות אמת אין בהם חידוש משמעותי משאר השמועות בפיד.

שמועות שקר מאופיינות ב-2 דברים עיקריים:

  1. חדשנות שגוררת תגובות של הפתעה ושאט נפש,[72] וככזאת ידיעה חדשנות שמעוררת הפתעה היא מופצת בגלל נטייתם של אנשים לשתף את החריג וביתר שאת ידיעות שמעוררות שאט נפש.(דיאגרמה Fig. 4D במאמר[68])
  2. שמועות שקר מופצות בקצב מהיר יותר משמועות אמת, על אף שהפרופיל הממוצע של מפיצי שמועות שקר הוא של אנשים עם ותק קצר יחסית במדיה, יש להם מעט עוקבים והם עצמם עוקבים אחר מעט משתמשים אחרים (טבלה Fig. 4A במאמר[68]).

בנוסף, המאמר מוכיח שהתערבות רובוטים בהפצה של שמועות לא מעלה ולא מורידה את היקף התפוצה. היקף התפוצה של שקר גדול תמיד מהיקף התפוצה של שמועות אמת, עם רובוטים ובלעדיהם.[68]

פייק ניוז באמצעי תקשורת ממסדייםעריכה

פייק ניוז נפוץ בעיקר מחוץ לאמצעי התקשורת הממסדיים, אולם ישנם מקרים בהם מופצות פייק ניוז גם באמצעי התקשורת הללו, לעיתים מכיוון שהתרשלו בבדיקת עובדות והעבירו ללא בדיקה חדשות שאינן אמת. מקרים אלו מתגלים לעיתים ומגיעים אל השיח התקשורתי. בישראל ובמקומות אחרים לוקחים כלי התקשורת מידה כלשהי של אחריות על מקרים אלו, ומפרסמים התנצלות או מסירים את התכנים, אולם בדרך כלל כבר זכה הפרסום לחשיפה רבה מיד עם פרסומו.

סוכנות הידיעות "רויטרס" הפיצה פעמים אחדות תצלומים שעוותו בצורה המציגה את ישראל באור שלילי: במהלך מלחמת לבנון השנייה, הפיצה הסוכנות תמונות שעובדו על מנת להציג פגיעה כביכול בבנייני מגורים,[73] ובעקבות המשט לעזה, כאשר הסוכנות הפיצה תמונות מהן נמחקו הסכינים בהם אחזו המשתתפים במשט ופציעתו של חייל ישראלי.[74]

באפריל 2017 עלה באתר האינטרנט של זכיינית הטלוויזיה הישראלית "רשת" סרטון המציג ביזוי של דגל ישראל בבני ברק. תוך זמן קצר התברר שהסרטון מבוים, ועקב כך הסרטון הוסר ויוצריו פוטרו.[75]

במקרים רבים משתמשים מרואיינים באמצעי התקשורת הממסדיים להצגת פייק ניוז כאמת בהיקף רחב. דוגמה למקרה כזה התרחשה ב-10 באוקטובר 2020, עת התראיין בערוץ 13 סנ"צ זיו שגיב ממשטרת ישראל, והציג כאמיתי מידע מתוך פוסט מזויף שבו הוצגו אנשי "קריים מיניסטר" כמתכננים לפגוע בשוטרים בעזרת גז מדמיע ושוקרים. למחרת הודה שגיב שמדובר בפייק ניוז.[76]

השפעתן של פייק ניוזעריכה

יש שתיארו את התופעה המתרחבת של אתרי פייק ניוז כסוג של לוחמה פסיכולוגית.[77] אנגלה מרקל הזהירה כי תופעת חדשות הכזב מזיקה לדמוקרטיה ומביאה לעליית פופוליזם.[78] הוועדה ליחסי חוץ של הפרלמנט האירופי הזהירה כי ממשלת רוסיה משתמשת ב"סוכנויות פייק ניוז" ובטרולים ברשת כדי להפיץ מידע שגוי ותעמולתי להחלשת הביטחון בערכי הדמוקרטיה.[79]

מחקר שבדק את השפעת כלי התקשורת על מערכת הבחירות לנשיאות צרפת 2017 מצא כי 24% מהקישורים ששותפו ברשתות חברתיות מצטטים חדשות כזב.[80]

ישנן צורות רבות של בדיקת עובדות, כמו אתרים המעריכים טענות עובדתיות מדיווחי חדשות, כמו האתרים "PolitiFact" או "Snopes" אך יכולתם לבדוק כל טענה בצורה מקצועית ושקופה מוטלת בספק. פייק ניוז יכול להתייחס גם לשימוש בתמונות או וידאו כדי ליצור מניפולציה שקרית. מאז כניסתם של התמונות הדיגיטליות, מניפולציית עריכות התמונות וסרטי הווידאו נעשתה שכיחה יותר ויותר. תוכנות עריכה בעלות יכולות מגוונות, תחכום וטכניקה יוצרות פייק תמונות. עריכת התמונות החדשות יכולה לנוע בין 2 מישורים-פשוט ומורכב. ברובד הפשוט ההתאמות החדשות שנעשות לתמונה יכללו שינוי של רווית הצבע, זווית והסרת אלמנטים קטנים. לעומת זאת ברובד המורכב והפולשני יותר, יכולים לכלול הסרה או הוספה של אדם לתוך תמונה. הידע והשימוש בטכניקות אלה, אינן זרות לציבור הרחב אשר משתמש ברשתות החברתיות והאינטרנט. לעומת זאת התקשורת המסורתית מחויבת לכללי אתיקה וזהירות בכל הקשור לעריכה וליטוש תמונות. כך למשל, קוד רויטרס (אתיקה על מניפולציה של תמונות) קובע ששינויים בתמונות יכולים לעשות רק באמצעים של איזון הצבע. אך לא יכולים להתבצע שום תוספות או מחיקות, שינויי צבע דרמטיים או הסוואת אלמנטים בתמונה שמשנים את הדימוי או ההקשר. כך למשל עיתונאי "אנגלס טיימס" הודח על מיזוג של שני צילומים לתוך תמונה אחת ובכך שינה את אופי הנושא המצולם. עם זאת במדיה חברתית אין קודים דומים של אתיקה והגינות על כל אדם אשר מעלה תמונה או סרטון. דוגמה נוספת להשפעת הזיופים במדיה החברתית היא שב-2016, משתמש טוויטר הפיץ תמונה שבה נראים אוטובוסים. על גבי התמונה הוא רשם שהאוטובוסים משנעים מפגינים לעצרת נגד טראמפ. התמונה הועברת באופן ויראלי והגיע לכדי 370,000 ציוצים בטוויטר ופייסבוק. למעשה האוטבוסים היו שייכים להעברת אנשים שהיו נוכחים בכנס מסוים ולא פוליטי. המקרה מתאר מצב שבו גם בלי עריכה, ניתן לבצע מניפולציה על תמונות. תוך שינוי ההקשר בלבד.[81]

השפעה בתעמולה- פייק ניוז בעניין תעמולה מתייחס לסיפורי החדשות שנוצרים על ידי ישות פוליטית, להשפיע על התפיסות הציבוריות. המטרה הגלויה היא להועיל לאנשי ציבור, לארגון או לממשלה. מחקר מסוים חקר את חדשות ערוץ 1 ברוסיה. המחקר העלה שהערוץ העלה תכנים שיכולים להתפרש ככלים אסטרטגים וככלים לשחקנים פוליטיים על מנת לבטא עמדה בנושא מסוים ולעצב תפיסות פעולה של הציבור המקומי והקהילה הבינלואמית. ערוץ 1 נתפס כשהוא משדר כתבות חדשותיות מזויפות על מנת להשפיע על דעת הקהל. ראוי גם לציין שיש אזור אפור בין פרסום לתעמולה, שכן מניעים חופפים עשויים להיות נוכחים. מחקר בדק אנשים שקיבלו כסף על מנת לכתוב טוקבקים באינטרנט, האנשים גויסו על ידי חברת אנטי וירוס ומשחקי מחשב. מטרתם הייתה לשבח את החברות ששלחו אותם ובמקביל לטנף על המתחרים. במקרה הזאת ניתן להבחין בחבל דק שעובר בין תעמולה לפרסום, אך אי אפשר להגדירו כאף אחד מהם במפורש.[81]

ע"פ נתוני "גוגל אנליטיקס", בשנת 2016 נצפתה עלייה של מאות אחוזים בחיפוש אחר במונח "פייק ניוז" ברחבי העולם, כנראה בעקבות הבחירות לנשיאות בארצות הברית. קפיצה משמועיתית נוספת נרשמה בשנת 2020, שוב סביב המרוץ לנשיאות. גם בישראל נרשמו קפיצות משמעותיות במהלך שנים אלו. בשנת 2021 המדינות המובילות בעיסוק בפייק ניוז בעולם היו הפיליפינים, ברזיל, סינגפור, דרום אפריקה וארצות הברית.

ראו גםעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

  מדיה וקבצים בנושא פייק ניוז בוויקישיתוף

אתרים שעוסקים בתיוג "פייק ניוז"עריכה

  • המשרוקית, באתר גלובס - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • לא רלוונטי, חנן כהן מגיב על מכתבי שרשרת ושמועות אינטרנט - מנתח טענות של פוליטיקאים ובודק את אמינותן
  • פייק ריפורטר - דיווח על פרופילים מזויפים, פוסטים מסיתים וידיעות כזב

הערות שולייםעריכה

  1. ^ Ember, Sydney (2017-04-03). "This Is Not Fake News (but Don't Go by the Headline)". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2018-03-24.
  2. ^ Hunt Allcott, Matthew Gentzkow, Social Media and Fake News in the 2016 Election, Journal of Economic Perspectives 31, 2017-05-01, עמ' 211–236 doi: 10.1257/jep.31.2.211
  3. ^ Edson C. Tandoc, Zheng Wei Lim, Richard Ling, Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, Digital Journalism 6, 2018-02-07, עמ' 137–153 doi: 10.1080/21670811.2017.1360143
  4. ^ דרור שרון, ‏למפיצי הפייק ניוז יש טקטיקה, והיא הולכת ומשתכללת, באתר גלובס, 23 ביולי 2019
  5. ^ H. Allcott; M.Gentzkow (2017), Social Media and Fake News in the 2016 Election, 211–236. doi:10.1257/jep.31.2.211, ‏May 3, 2017
  6. ^ אמנפור, כריסטיאן, איך לחפש אמת בעולם של חדשות כזב (באנגלית), נבדק ב-2018-03-28
  7. ^ Elle Hunt, What is fake news? How to spot it and what you can do to stop it, the Guardian, ‏2016-12-17 (באנגלית)
  8. ^ Fake news. It's complicated, firstdraftnews.com (באנגלית)
  9. ^ לוינסון, חיים (2020-11-18). "דילמת אברי גלעד: איך מתמודדים עם מפיצי הפייק ניוז המקומיים?". הארץ. נבדק ב-2020-11-18.
  10. ^ "The Cure for Fake News Is Worse Than the Disease". POLITICO Magazine. נבדק ב-2018-03-24.Politico. Retrieved February 19, 2017
  11. ^ "The crushing anxiety behind the media's fake news hysteria". Gobry, Pascal-Emmanuel (December 12, 2016). 2016-12-12. נבדק ב-2018-03-24.Retrieved February 19, 2017
  12. ^ Glenn Greenwald, Russia Hysteria Infects WashPost Again: False Story About Hacking U.S. Electric Grid, The Intercept, ‏2016-12-31 (באנגלית)
  13. ^ "The Snarling Contempt of the Media's Fake News Hysteria | RealClearPolitics". נבדק ב-2018-03-24. Retrieved February 19, 2017.
  14. ^ "Fake news inquiry to be launched by MPs". BBC News (באנגלית בריטית). 2017. נבדק ב-2018-03-24.
  15. ^ Weir William, History's Greatest Lies
  16. ^ Groups, Biography (באנגלית)
  17. ^ Ferguson Everett, (Backgrounds of Early Christianity (second ed, 1993
  18. ^ Gillian Clark, E. Gillian Clark, Clark Gillian, Christianity and Roman Society, Cambridge University Press, 2004-12-13. (באנגלית)
  19. ^ דן בראל, פייק ניוז סיכן רופאים גם לפני 200 שנה. לפעמים זה נגמר ברצח, באתר הארץ
  20. ^ יונתן קפשוק, ‏הארכיון לא שוכח | הפייק ניוז של מתנגדי החיסונים לאבעבועות שחורות: "אנשים מתים מהחיסון", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 בנובמבר 2021‏
  21. ^ Petra S. McGillen, Techniques of 19th-century fake news reporter teach us why we fall for it today, The Conversation (באנגלית)
  22. ^ "The corpse factory and the birth of fake news" (באנגלית בריטית). 2017-02-17. נבדק ב-2019-06-03.
  23. ^ Eugene Kiely, Lori Robertson, How to Spot Fake News, FactCheck.org, ‏2016-11-18 (באנגלית)
  24. ^ Peters, Jeremy W. (2016-12-25). "Wielding Claims of 'Fake News,' Conservatives Take Aim at Mainstream Media". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2019-06-03.
  25. ^ Poynter Institute, "Fake news and fact-checking websites both reach about a quarter of the population – but not the same quarter"
  26. ^ Joshua Tucker, Jonathan Nagler, Andrew Guess, Less than you think: Prevalence and predictors of fake news dissemination on Facebook, Science Advances 5, 2019-01-01, עמ' eaau4586 doi: 10.1126/sciadv.aau4586
  27. ^ 1 2 The World Wide Web's inventor warns it's in peril on 28th anniversary, USA TODAY (באנגלית)
  28. ^ Soroush Vosoughi, Deb Roy, and Sinan Aral, THE SPREAD OF TRUE AND FALSE NEWS ONLINE
  29. ^ Jonah Berger and Katherine L. MiLKMan, What Makes online Content Viral
  30. ^ Mordechai Gordon, Lying in Politics: Fake News, Alternative Facts, and the Challenges for Deliberative Civics Education, Educational Theory 68, 2018, עמ' 49–64 doi: 10.1111/edth.12288
  31. ^ "Coronavirus: UN health agency moves fast to tackle 'infodemic'; Guterres warns against stigmatization". UN News. 4 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-5 בפברואר 2020. נבדק ב-5 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ "WHO Says There's No Effective Coronavirus Treatment Yet". Yahoo! Finance. 5 בפברואר 2020. אורכב מ-המקור ב-6 בפברואר 2020. נבדק ב-6 בפברואר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ "Facebook announces how it plans to help fight the coronavirus". Inverse. 4 במרץ 2020. אורכב מ-המקור ב-6 במרץ 2020. נבדק ב-5 במרץ 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ "Ethiopia: Free Speech at Risk Amid Covid-19". Human Rights Watch. 6 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ "Fake News, Real Arrests". Foreign Policy. 17 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ "Novinarka Ana Lalić puštena iz policije" [Journalist Ana Lalic released by police]. 2 באפריל 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ "Arrests mount as Africa battles a destructive wave of COVID-19 disinformation". The Globe and Mail. 7 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ גלי סגל, ‏חוק חדש במאבק נגד פייק ניוז נכנס לתוקף בסינגפור, באתר מעריב אונליין, 3 באוקטובר 2019
  39. ^ Fake news laws may ‘catch on’ during coronavirus, וושינגטון פוסט
  40. ^ 1 2 שרון, דרור (2020-01-01). "זה מתחיל מהקרמלין ומתפזר בעולם: הפייק ניוז והמלחמה בו מתחזקים". Globes. נבדק ב-2021-07-25.
  41. ^ לירן לוי‏, "זה מצחיק אותם": חוקרי המשטרה נאבקים בפייק ניוז בעידן הקורונה, באתר וואלה!‏, 22 באפריל 2020
  42. ^ A guide to anti-misinformation actions around the world, Poynter (ב־American English)
  43. ^ Joseph Jacobs, St. William of Norwich, The Jewish Quarterly Review 9, 1897, עמ' 748–755 doi: 10.2307/1450801
  44. ^ עלילת הדם בדמשק (1840), באתר lib.cet.ac.il
  45. ^ הפרוטוקולים של זקני ציון, באתר lib.cet.ac.il
  46. ^ עלילות דם, פרעות וגירושים, באתר lib.cet.ac.il
  47. ^ יהודים נפגעי פרעות קישינוב, 1903, באתר המרכז לטכנולוגיה חינוכית
  48. ^ יובל אביבי ומיה סלע, "מה שכרוך", באתר תאגיד השידור הישראלי "כאן", שיחה עם דורית דגני (הקטע על השמועה על פטירתו של חיים נחמן ביאליק מתחיל ב-43:20), ‏4 ביוני 2019
  49. ^ מאת צבי לביא, ‏המשטרה חוקרת מי מסר את ההודעה הכוזבת על מותו של אמנון רובינשטיין, באתר גלובס
  50. ^ עדן יואל, ‏בר רפאלי בחיים, אל תדאגו, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בנובמבר 2017‏
  51. ^ How to Spot Fake News, באתר הפדרציה הבינלאומית של התאחדות מוסדות והתאחדויות של ספריות
  52. ^ Sander van der Linden, How to Spot Fake News, Psychology Today, ‏November 14, 2017. Retrieved November 16, 2017
  53. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏September 15, 2016 (באנגלית)
  54. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, Poynter, ‏December 8, 2016 (באנגלית)
  55. ^ International Fact-Checking Network fact-checkers’ code of principles, poynter, ‏May 25 2017
  56. ^ FactCheck.org, FactCheck.org (ב־American English)
  57. ^ PolitiFact, www.politifact.com
  58. ^ Snopes.com, Snopes.com (ב־American English)
  59. ^ Creagh, Sunanda (17 בפברואר 2017). "How we do FactChecks at The Conversation". The Conversation (באנגלית). נבדק ב-2018-03-24. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ חנן כהן, לא רלוונטי
  61. ^ המשרוקית של גלובס, באתר גלובס
  62. ^ זה נכון?, באתר פייסבוק
  63. ^ גילעד ביהרי, FakeReporter.net, fakereporter.net
  64. ^ Smith, Nicola, Taiwan Is Leading the Way in Tackling Fake News, Time, ‏April 6, 2017 (באנגלית)
  65. ^ רפאל קאהאן, חדש בווטסאפ: בוט בדיקת עובדות על מגיפת הקורונה, באתר כלכליסט, 5 במאי 2020
  66. ^ ד"ר ארז גרטי, כך תזהו פייק ניוז, באתר מכון דוידסון, ‏7 באפריל, 2020
  67. ^ Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and false news online, Science 359, 2018-03-09, עמ' 1146–1151 doi: 10.1126/science.aap9559
  68. ^ 1 2 3 4 Soroush Vosoughi, Deb Roy, Sinan Aral, The spread of true and falsenews online, http://science.sciencemag.org/content/359/6380/1146
  69. ^ L. Itti, P. Baldi, Vision Res. 49, 1295–1306 (2009)
  70. ^ S. Aral, M. Van Alstyne, Am. J. Sociol. 117, 90–171 (2011)
  71. ^ "מה זה פיד RSS?". מה זה פיד RSS? (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2018-03-24.
  72. ^ Reza Kormi-Nouri, Lars-Göran Nilsson, Nobuo Ohta, The novelty effect: support for the Novelty-Encoding Hypothesis, Scandinavian Journal of Psychology 46, April 2005, עמ' 133–143 doi: 10.1111/j.1467-9450.2005.00443.x
  73. ^ Yaakov Lappin,‏ Reuters admits altering Beirut photo, באתר ynet,‏ 6 באוגוסט 2006
  74. ^ ערן סויסה, רויטרס עיוותה תמונות מהמשט לעזה, באתר nrg‏, 7 ביוני 2010
  75. ^ נתי טוקר, רשת פיטרה שני עובדים על רקע סרטון מבוים בבני ברק שהציג חרדי שובר את דגל ישראל, באתר TheMarker‏, 30 באפריל 2017
  76. ^ יואב איילון, "נחלק גז מדמיע ושוקרים": סערת הפוסט המזויף נגד "קריים מיניסטר", באתר אייס, 11 באוקטובר 2020
  77. ^ Concern over barrage of fake Russian news in Sweden. The Local, July 27, 2016
  78. ^ Merkel warns against fake news driving populist gains. AFP, November 23, 2016
  79. ^ Lewis Sanders IV, 'Divide Europe': European lawmakers warn of Russian propaganda. October 11, 2016
  80. ^ French Presidential Election study, ‏23 באפריל 2017 (באנגלית).
  81. ^ 1 2 (PDF) Defining “Fake News”: A typology of scholarly definitions, ResearchGate (באנגלית)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פייק_ניוז&oldid=36096544"