פיירלואיג'י מרזוראטי
פיירלואיג'י "פיירלו" מרזוראטי (באיטלקית: Pierluigi "Pierlo" Marzorati; נולד ב-12 בספטמבר 1952) הוא כדורסלן עבר איטלקי. נחשב לאחד הרכזים הטובים בכל הזמנים באירופה, וזכה בתואר מר אירופה ב-1976. הוא נבחר לאחד מ-50 הכדורסלנים הגדולים בתולדות פיב"א ב-1991. בשנת 2007 הוא נכנס להיכל התהילה של הכדורסל האיטלקי ולהיכל התהילה של פיב"א.[1] בשנת 2008 הוא נבחר לאחד מ-50 התורמים הגדולים ליורוליג.
 | |
| לידה |
12 בספטמבר 1952 (בן 70) פיג'ינו סרנצה, איטליה |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.87 מטרים |
| קבוצות כשחקן | |
| 1969–1991, 2006 | פלקנסטרו קאנטו |
| הישגים כשחקן | |
| |
  | |
קריירת מועדוניםעריכה
מרזוראטי היה אחד משחקני המפתח של פלקנסטרו קאנטו, בה שיחק מ-1969 עד 1991, וזכה עימה בשתי אליפויות הליגה האיטלקית (1975 ו-1981), שני גביעי אירופה לאלופות (1982 ו-1983), ארבע זכיות בגביע ספורטה (1977, 1978, 1979 ו-1981), ארבע זכיות בגביע קוראץ' (1973, 1974, 1975 ו-1991) ושני גביעים בין-יבשתיים (1975 ו-1982).
ביולי 2006 החליט מרזוראטי לחזור, בגיל 54, למשחק ברמה הגבוהה ביותר עם קאנטו, לרגל חגיגות ה-70 לקבוצה. ב-6 באוקטובר 2006 הוא הופיע במשחק רשמי עבור קאנטו ושיחק שתי דקות במשחק הליגה האיטלקית נגד האלופה בנטון טרוויזו. קאנטו ניצחה 70–69, ומרזוראטי הפך לכדורסלן הראשון (והיחיד) בהיסטוריה ששיחק משחקים רשמיים בחמישה עשורים שונים, כמו גם לשחקן הכדורסל המקצועי המבוגר ביותר שהשתתף אי פעם במשחק רשמי.[2]
קריירה בנבחרת הלאומיתעריכה
מרזוראטי שיחק ב-278 משחקים במדי נבחרת איטליה בכדורסל, וקלע 2,209 נקודות. הוא זכה עם הנבחרת במדליית הכסף באולימפיאדת 1980 במוסקבה, ובאליפות אירופה ב-1983, לצד שלוש מדליות ארד ב-1971, 1975 ו-1985.
לאחר הפרישהעריכה
מרזוראטי שיחק את כל הקריירה שלו במדי קאנטו. הוא הפך לסגן נשיא המועדון, וכיהן בתפקיד זה עד 1996.
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ HALL OF FAMERS Pierluigi Marzorati (Italy).
- ^ מרזוראטי חזר לפארקט בגיל 54 - וואלה! ספורט, באתר וואלה!, 2006-10-10