פייר ז'נה
פסיכולוג צרפתי
פייר מרי פליקס ז'נה (בצרפתית: Pierre Marie Félix Janet; 30 במאי 1859 — 24 בפברואר 1947) היה פסיכולוג ופילוסוף צרפתי שתרם רבות לחקר הדיסוציאציה.
 | |
| לידה |
30 במאי 1859 פריז, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
24 בפברואר 1947 (בגיל 87) פריז, צרפת |
| ענף מדעי |
פסיכולוגיה, פסיכיאטריה |
| עיסוק |
פילוסוף, פסיכולוג, פרופסור, פסיכותרפיסט, נוירולוג |
| מקום לימודים |
אקול נורמל סופרייר (7 בספטמבר 1882) |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
מפקד בלגיון הכבוד (1934) |
  | |
ז'נה היה תלמידו ועוזרו של ז'אן-מרטן שארקו, וניהל את מעבדת ההיפנוזה שלו בבית החולים סלפטרייר. תרומתו העיקרית של ז'נה הייתה בחקר הטראומה הנפשית ובהגדרת הדיסוציאציה (ניתוק) כמנגנון העיקרי הקיים בה.
כוכבו של ז'נה הועם בעיקר אל מול נסיקתו של זיגמונד פרויד, אבי הפסיכואנליזה, אשר הדגיש את ההדחקה כמנגנון ההגנה המרכזי.[1] אך הוא חזר וזכה להכרה סביב תנופת המחקר בנושא הטראומה[2].
קישורים חיצונייםעריכה
הערות שולייםעריכה
- ^ אודי בונשטיין, היפנוזה: דרכה של הנפש ליצור את הגוף, אוניברסיטת חיפה ו"ידיעות ספרים", 2014
- ^ ראו למשל, ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, עם עובד, 1994.
