ויקיפדיה

פייר פוליאב

פוליטיקאי קנדי, מנהיג המפלגה השמרנית

פְּיֵיר מַרְסֵל פּוֹלִיאֵב[1] (Pierre Marcel Poilievre; נולד ב-3 ביוני 1979)[2] הוא פוליטיקאי קנדי, מנהיג המפלגה השמרנית של קנדה ומנהיג האופוזיציה מאז 2022. הוא משמש כחבר בית הנבחרים של קנדה מאז 2004.

פייר פוליאב
Pierre Poilievre
פוליאב, 2023
פוליאב, 2023
פוליאב, 2023
לידה 3 ביוני 1979 (בן 46)
קלגרי, קנדה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Pierre Marcel Poilievre עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדהקנדה קנדה
מקום מגורים Greely עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי Skippy עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מפלגה המפלגה השמרנית של קנדה, המפלגה הרפורמיסטית של קנדה, Canadian Alliance עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Anaida Poilievre עריכת הנתון בוויקינתונים
www.pierre4pm.ca
ראש האופוזיציה
22 בספטמבר 2022 – מכהן
(שנתיים)
→ קנדיס ברגן
מנהיג המפלגה השמרנית של קנדה
22 בספטמבר 2022 – מכהן
(שנתיים)
→ קנדיס ברגן
שר התעסוקה והפיתוח החברתי
9 בפברואר 2015 – 4 בנובמבר 2015
(269 ימים)
תחת ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר
→ ג'ייסון קני
ז'אן-איב דוקלו (שר המשפחות, הילדים והפיתוח החברתי)
מרי-אן מיהיצ'וק (שרת התעסוקה, פיתוח כוח העבודה והעבודה) ←
שר הרפורמה הדמוקרטית
15 ביולי 2013 – 4 בנובמבר 2015
(שנתיים)
תחת ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר
→ טים אופל
מרים מונסף ←
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אחרי ששימש במספר תפקידים פרלמנטריים תחת ראש הממשלה סטיבן הרפר בין 2006 ל-2013, הוא כיהן כשר לענייני רפורמה דמוקרטית בין 2013 ל־2015 וכשר התעסוקה והפיתוח החברתי ב-2015 בממשלת הרפר השלישית. היה דמות מרכזית בכמה מהקרבות הפוליטיים הגדולים ביותר למען ממשל הרפר.[3]

כחבר אופוזיציה, שימש בין 2017 ל-2022 כשר האוצר בממשלת הצללים. ב-2022 הוא זכה בבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית הקנדית והפך גם למנהיג האופוזיציה בפרלמנט הקנדי.

בבחירות 2025 לא הצליח להיבחר באזור הבחירה שלו באונטריו וכתוצאה מכך איבד את מעמדו כמנהיג האופוזיציה בפרלמנט.[4] המפלגה בראשותו התחזקה אך לא הצליחה להוביל למהפך ונשארה באופוזיציה.[5]

ילדותו וראשית פעילותו הפוליטית

עריכה

פייר מרסל פוליאב נולד ב-3 ביוני 1979[6] בקלגרי שבאלברטה, לאם בת 16.[2][7] זמן קצר לאחר שנולד, אומץ על ידי מרלן ודונלד פוליאב, זוג מורים שעברו לקלגרי מססקטון.[2][7] מאוחר יותר אימצו בני הזוג גם את אחיו הצעיר, פטריק, בן לאותה אם ביולוגית. פוליאב גדל במשק בית קתולי צנוע בפרברי קלגרי. הוא התחרה בהוקי קרח ובהיאבקות ויצא לטיולי קמפינג עם אחיו.[2][7][8] אביו המאמץ, ממוצא קנדי-צרפתי, הנחיל לו את אהבת השפה הצרפתית.[9] בתקופה מסוימת בילדותו עבד כמחלק עיתונים. משפחתו סבלה מהריבית הגבוהה בשנות ה-80 ונאלצה להתיק את מקום מגוריה כיוון שלא עמדה בתשלומי המשכנתה.[2]

בגיל 14 נאלץ להפסיק את העיסוק בהיאבקות עקב דלקת בגידי הכתף. בעקבות הפציעה, פוליאב המשועמם הצטרף לאימו למפגש של השמרנים של אלברטה.[7] כתוצאה מכך, החל להתעניין בפוליטיקה והחל לקרוא ספרים בנושא, ביניהם "קפיטליזם וחירות" של מילטון פרידמן, ספר שהשפיע רבות על הפוליטיקה שלו.[7] המודעות הפוליטית שפיתח הביאה אותו להפוך פעיל פוליטית בגיל 17 ולהביע התנגדות למדיניות הממשלה הליברלית ששלטה בקנדה אז, בהשתתפות במפגשים פוליטיים, בפגישות עם אזרחים במהלך קמפיינים, בראיונות, בכתיבת מכתבים לעיתון ובהשתתפות בניהול מחוז הבחירה.[7][2] ב-1996, שבוע לאחר יום הולדתו ה-17, נשלח כנציג המפלגה לכנס בוונקובר.[7]

באמצע שנות העשרה שלו, הוריו נפרדו, ומאוחר יותר אביו יצא מהארון. למרות שבאמצע שנות ה־90 של המאה העשרים היו רק מעט פוליטיקאים או ידוענים הומוסקסואלים שחשפו בציבור את נטייתם, חבר של פוליאב מספר שכבר בגיל 18 הוא לא הפגין חוסר נוחות בנושא.[7]

בגיל 19 השתתף בתחרות כתיבה מטעם ראש הממשלה, שבה זכה מאמרו בן 2,500 המילים בנושא "בניית קנדה על ידי רפורמה" להיות בין עשרת הראשונים, ולזכות בפרס על סך $10,000.[10][7] הטיעון העיקרי בחיבורו היה, בעקבות רעיונותיו של פרידמן, כי החופש הוא הבסיס לדמוקרטיה הקנדית ולפריחה האישית של הקנדים, טיעון שמלווה את הקריירה הפוליטית שלו מאז.[10] מאמר זה זימן לו את ההזדמנות לפגוש את ראש הממשלה דאז, ז'אן קרטיין – ולצאת בפומבי נגד המדיניות שלו.[10]

הוא החל את לימודיו ביחסים בין-לאומיים באוניברסיטת קלגרי, שם גם כיהן כנשיא מועדון השמרנים בקמפוס, אולם הפסיק את לימודיו בשנת 2002 כשעבר לאוטווה והשלים את התואר רק שש שנים מאוחר יותר.[7][2][11]

קריירה

עריכה

בשנות העשרים שלו עבר מקלגרי לאוטווה בירת קנדה, וב-2003 הקים חברה בשם 3D Contact Inc, עם שותפו העסקי ג'ונתן דניס, שלימים מונה לשר בקבינט של אלברטה. החברה שלהם התמקדה במתן שירותי תקשורת פוליטית, סקרים ומחקר.[11]

בבחירות 2004 התמודד מטעם המפלגה השמרנית כנציג אזור הבחירה שלו בקרלטון שבאוטווה אל מול שר המשפטים מהמפלגה הליברלית, דייוויד פרט, ניצח אותו וזכה להיכנס לפרלמנט כצעיר המחוקקים, בהיותו בן 25.[2][10][12] לאחר שמילא תפקיד מזכיר פרלמנטרי בענייני כספים מ-2006, מונה בנובמבר 2008 למזכיר פרלמנטרי לראש הממשלה סטיבן הרפר, תפקיד שמילא עד מאי 2011.[6][11] במקביל שימש גם כעוזר פרלמנטרי לשר לעניינים בין-ממשלתיים, המקשר עם ממשלות הפרובינציות.[10] לעיתים תכופות נקרא להגנה על מדיניות הממשלה בפרלמנט.[11]

הוא כמעט שאיבד את משרתו כאשר ב-2008 יצא בביקורת נגד דברי ראש הממשלה הרפר כאשר זה התנצל התנצלות היסטורית בפני העמים הילידיים של קנדה על חלקה של המדינה בפרשת הפנימיות של העמים הילידיים.[7] פוליאב ננזף קשות ונאלץ להתלוות לראש הממשלה בהתנצלות פומבית על דבריו.[7] יש האומרים שאירוע זה הוא שלימד את פוליאב לברור את מילותיו בקפידה יְתֵרה.[7]

ב-2013, מעט לאחר יום הולדתו ה-34, מונה לשר זוטר לענייני רפורמה דמוקרטית.[7][6]

אפילו כשמונה לתפקיד שר התעסוקה והפיתוח החברתי ב-2015, בנוסף לתפקידו כשר לענייני הרפורמה, והיו לרשותו עוזרים רבים, השתדל לא להאציל סמכויות אלא רק להטיל משימות.[7][11] בפרט, נהג לשלוט בתקשורת ואף לעיתים לנסח בעצמו הודעות לעיתונות.[7]

לאחר שמפלגתו הפסידה בבחירות, מונה בנובמבר 2015 לשר האוצר בממשלת הצללים של המפלגה, וב- 2017 נוכחותו החלה להיות מורגשת ברשתות החברתיות.[7][6] בראשית 2021 היה מהראשונים שהתריעו על עליית הסיכון לאינפלציה מזיקה.[7] מספר חודשים לפני הבחירות של 2021, העביר אותו ראש המפלגה ארין אוטול מתפקידו זה, אך מינה אותו מחדש לאחר הבחירות.[7] מחאת נהגי המשאיות נגד מדיניות הקורונה ב-2022 הייתה רגע מכונן בקריירה של פוליאב, כאשר החל לקדם מדיניות שתאפשר לנהגים לא מחוסנים לחצות את הגבול עם ארצות הברית, והציג את המוחים כפעילי חופש היוצאים נגד מדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה טרודו, וימים ספורים לאחר מכן החל פוליאב את המערכה על ראשות המפלגה.[7][10] בעודו מפלרטט עם הימין הקיצוני, זכה בספטמבר 2022 במעל 68% מקולות הבוחרים, קיבל את תפקיד מוביל האופוזיציה ומנהיג מפלגת השמרנים, וחודש מאוחר יותר סיים את תפקידו כשר צללים.[6][10][13] כמנהיג האופוזיציה הציב יעד מרכזי למנוע את העלאות המיסים שתכננה הממשלה בראשות טרודו, ולהילחם באינפלציה תוך צמצום הוצאות הממשלה והגברת הבנייה.[10][13]

פוליאב בנה את המותג שלו ברשתות החברתיות בעצמו, וב-2022 הגיע ל-430,000 עוקבים בטוויטר ונחשב לאחד הפוליטיקאים הקנדים בעלי מספר העוקבים הגדול ביותר ברשתות החברתיות.[7][11]

לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, הוא שש אלי קרב פוליטי ואינו מוותר, אם כי אומרים שהתרכך לאורך השנים.[2][7][12] מספר פרשנים פוליטיים כינו אותו פופוליסט ו"דונלד טראמפ" הקנדי, אולם גם הסבירו כי ההשוואה בין פוליאב לטראמפ מוגבלת בעיקר לסגנון הרטורי התקיף שלו כלפי הממסד הפוליטי, הוא פחות קיצוני, הוא מדגיש בעיקר היבטים של קיטוב סוציו-אקונומי, ויש ביניהם הבדלים משמעותיים בתחומים רבים אחרים, בין היתר במדיניותו, במתינותו ובשיקול הדעת שלו.[7][13][14]

דעותיו הפוליטיות

עריכה

מדיניות פנים

עריכה

כלכלה

עריכה

פוליאב תומך בממשלה קטנה, זהירות פיננסית וחופש אישי.[12][15] תוכניתו הכלכלית מתמקדת בביטול מס הפחמן ובתוכניות להקלה על משבר הדיור ויוקר המחיה.[13][12]

על מנת להקל על המחסור ברופאים ובאחיות בקנדה, קרא פוליאב ליסוד תוכנית פדרלית לסטנדרטיזציה של הכשרה והסמכה מהירה לאנשי מקצוע בתחום הרפואה, באמצעות בחינה מרוכזת.[16] התוכנית נקראת בשם "חותם כחול" (בדומה לתוכנית חותם אדום (אנ') להכשרה והסמכה של בעלי מקצוע).[16]

משפחה ומגדר

עריכה

פוליאב הבהיר ששינה את דעתו לאורך השנים ונכון ל-2020 ציין כי הוא תומך בנישואים חד-מיניים.[15] מצד שני, מתח ביקורת על מה שכינה "מדיניות המגדר הקיצונית" של ג'סטין טרודו.[17] לאחר שנבחר למנהיג המפלגה השמרנית של קנדה, תיארו אותו עיתונאים כליברלי בתחום ההפלות.[12][13]

הגירה

עריכה

הוא תואר כפוליטיקאי שמרני התומך במהגרים.[12][13] מצד שני, ב-2024 אמר כי מספר המהגרים לקנדה גבוה מיכולת הקליטה שלה וכי יש לקשור את מכסות ההגירה למלאי הדיור וליכולת הקליטה בתעסוקה ובשירותי הבריאות.[18]

מדיניות חוץ

עריכה

אוקראינה

עריכה

בתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר פוליאב כי ממשלה בראשותו תתמוך באוקראינה על ידי הגברת הסיוע ההומניטרי, סנקציות על רוסיה, אישור להגירת פליטים אוקראינים נוספים לקנדה, הגברת אספקת הנשק לסיוע לאוקראינה ועל ידי אספקת נפט וגז קנדי לאירופה באמצעות חברת LNG קנדה כדי להפחית את התלות של אירופה באנרגיה מרוסיה.[19][20] פוליאב התנגד להכרזת אזור אסור לטיסה מעל אוקראינה בטיעון כי אינו רוצה להסלים ולגרור את קנדה למלחמה.[20]

ישראל

עריכה

במהלך מלחמת חרבות ברזל גינה פוליאב את פעולות חמאס, ותמך בזכות ישראל להגן על עצמה.[21] הוא גם גינה את תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק, ואמר שהתביעה הזאת היא התקפה חסרת בושה ושקרנית נגד מדינת ישראל והעם היהודי.[22]

במאי 2024 כתב: "ארגון חמאס הוא כת מוות עם מטרה להשמיד את מדינת היהודים. הם רצחו אלפי יהודים".[23]

ב-7 באוקטובר 2024, במלאת שנה לשבת השחורה, פוליאב העלה ציוץ בטוויטר עם נאום הזדהות ארוך עם ישראל, נאום שנפתח במילים "עם ישראל חי!" בתעתיק לאנגלית.[24][25] יומיים לאחר מכן, לאחר הפגנה בוונקובר שבה צעקו מפגינים "מוות לקנדה, מוות לארצות הברית, מוות לישראל" וכן "כולנו חזבאללה, כולנו חמאס", בליווי שריפת דגל קנדה, קרא פוליאב להגדיר את סאמידון, שארגן את ההפגנה, כארגון טרור, דבר שאכן קרה ימים ספורים לאחר מכן.[26][27][28]

באוקטובר 2024 הביע פוליאב תמיכה מלאה בזכות ישראל לפעול באופן פרואקטיבי ולתקוף את אתרי הגרעין באיראן, הגדיר תקיפה ישראלית כ"מתנה לאנושות", גינה את המשטר באיראן, את תמיכתו בטרור ואת כוונותיו להשיג נשק גרעיני.[25][29] למחרת פרסם דוברו כי התכוון לפגיעה בנשק גרעיני ולא בתחנות כוח גרעיניות, דבר האסור לפי החוק הבין-לאומי.[29] פוליאב גם הביע דאגה מהעלייה במקרי האנטישמיות, האלימות והשנאה כלפי הקהילה היהודית בקנדה.[25]

בדצמבר 2024, חנוכה, הדליק נר יחד עם הקהילה היהודית ואמר בנאומו כי "אז המכבים היו לגמרי לבד, היום לעם היהודי יש חברים, יש לכם חברים בכל העולם שמקווים בשבילכם להצלחה [...]"[30]

קמפיין 2025

עריכה
 
פייר פוליאב, נואם בפני כ-5000 אוהדים באספת הבחירות בסארי, מרץ 2025.[31]

כותרת הקמפיין, אותה פיתח פוליאב כתגובה לדברי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ היא "Canada First - FOR A CHANGE": קנדה תחילה, למען השינוי.[32][33][34]

ב-23 במרץ 2025 פתח פוליאב את מערכת הבחירות בת 36 הימים בה הוא מתמודד על ראשות ממשלת קנדה באותו מקום בו קיים את קמפיין הבחירות הראשון שלו ב-2004, במוזיאון ההיסטוריה של גטינו (אנ') שבקוויבק, אל מול גבעת הפרלמנט של אוטווה.[35] משם המשיך לעיר סארי, הנמצאת לא רחוק מוונקובר שבקולומביה הבריטית.[35] בנאומיו הדגיש את מחויבותו להחזיר את "ההבטחה של קנדה" תוך ביקורת חריפה על מעשי הליברלים בעשור בו היו בשלטון.[35] הוא הבטיח לבטל את מס הפחמן, להפחית מיסים, ליצור מקומות עבודה, לבנות בתים בני השגה, להתמודד עם פשיעה ולטפל במשבר האופיואידים ואף הבהיר כי יאט את ההגירה לקנדה.[31][35] בנוסף, הוא שיתף את סיפורו האישי על הערכים שהנחילו לו זוג המורים שאימצו אותו, ובראשם הצורך בעבודה קשה כדי להצליח.[35]

בניגוד למקובל בהיסטוריה של המפלגה, מי שמציגה אותו בפני הקהל באירועים ההמוניים היא אשתו אנאידה, שקושרת בין ההיסטוריה האישית שלה כמהגרת שהצליחה להתבסס באמצעות עבודה ולימודים ולקנות בית בגיל 25, לבין החזון של פוליאב לאפשר זאת שוב לקנדים.[36][37]

פוליאב הפסיד את הבחירות באזור קרלטון שבאוטווה, בו כיהן מזה כעשרים שנה, בהפרש של מעל 4300 קולות.[4] כתוצאה מאבדן המושב בפרלמנט גם איבד את מעמדו כראש האופוזיציה בפרלמנט.[4] כדי לאפשר לו להיבחר, נציג המפלגה שזכה ברוב מוצק באחד מאזורי הבחירה באלברטה הודיע על פרישתו, ופוליאב מתכנן להתמודד שם עם הכרזתן של בחירות-ביניים.[4] המפלגה השמרנית בראשותו התחזקה אך עדיין הפסידה את הבחירות למפלגה הליברלית.[5]

ביקורת

עריכה

מבקרי פוליאב אומרים כי הוא פופוליסט אגרסיבי, במיוחד בנושאים כלכליים מורכבים כמו האינפלציה ומשבר הדיור, אבל גם בהתנגדות למדיניות המסכות והחיסונים במשבר הקורונה וביציאה נגד גופי התקשורת הליברלית ובראשם תאגיד השידור הקנדי CBC.[3][14]

שרים בממשלת טרודו טוענים כי עמדותיו של פוליאב בנושאי מדיניות חוץ, במיוחד בנוגע לישראל ואיראן, הן קיצוניות מדי, מפירות את החוק הבין-לאומי ועלולות לפגוע בסיכוי לשלום במזרח התיכון, מחרחרות מלחמה ועלולות לפגוע ביחסים הדיפלומטיים של קנדה.[29] מבקריו אומרים כי הוא נמנע מלעבור תחקיר ביטחוני שיאפשר לו להיחשף למסמכים מסווגים, על מנת שיוכל לבקר את הממשלה מבלי ללמוד את הנושא.[38]

נושא נוסף השנוי במחלוקת הוא מדיניותו בנושא האקלים והסביבה, כאשר מבקריו טוענים כי הוא תומך בהנחת צינורות גז ומתנגד למדיניות הגנת הסביבה ולמיסוי פחמן, ללא הצעת תוכנית חלופית מקיפה להפחתת פליטות.[39]

ישנם מבקרים הטוענים כי סגנון התקשורת של פוליאב הוא לעומתי מדי ומעורר מחלוקת, במיוחד בהתקפותיו על יריביו הפוליטיים. אחדים כינו אותו "כלב התקיפה של הארפר", בגלל הסגנון התוקפני שלו.[10][12]

חיים אישיים

עריכה

פוליאב מבטא את שמו "paul-ee-EV", או "Poly-ev", ללא הסיומת "re" המופיעה בכתיב הלועזי.[2][40][1] בשנת 2017 נישא לאנאידה לבית גליאנדו, מהגרת מוונצואלה, והם הורים לבן ובת.[2][7] ילדיהם גדלים בסביבה רב-לשונית, כאשר צרפתית היא שפת האם שלהם, ספרדית השפה השנייה, ואנגלית השפה השלישית.[9] פוליאב עצמו שולט גם באנגלית וגם בצרפתית.[15] תחביבו היחיד הוא אימונים בחדר כושר.[7]

ראו גם

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פייר פוליאב בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 ניתן לשמוע את הגיית שם משפחתו באנגלית כאן וכאן (פּוֹלִיאֵב). אבל הוא דו-לשוני וההגייה הצרפתית שונה (פְּוַולְיֵבְר), כפי שניתן לשמוע כאן וכאן.
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Shannon Proudfoot, Why is Pierre Poilievre so angry?, Macleans.ca, ‏10 במרץ 2022 (באנגלית)
  3. ^ 1 2 Aaron Wherry, Pierre Poilievre is a 21st century populist who thinks his moment has arrived, CBC News, ‏21 בספטמבר 2022 (באנגלית)
  4. ^ 1 2 3 4 Stephanie Ha, Conservative MP gives up seat for Pierre Poilievre to run in byelection, CTV News, ‏2025-05-02 (באנגלית)
  5. ^ 1 2 Phil Leake, Alison Benjamin, Daniel Wainwright and Jess Carr, Canada election 2025 results in charts, www.bbc.com, ‏2025-05-02 (באנגלית)
  6. ^ 1 2 3 4 5 The Hon. Pierre Poilievre, P.C., M.P., lop.parl.ca (באנגלית)
  7. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 Campbell Clark, The making of Pierre Poilievre, conservative proselytizer, The Globe and Mail, ‏16 בספטמבר 2022 (באנגלית)
  8. ^ Christopher Cheung, The Churches of Pierre Poilievre | The Tyee, ‏22 ביולי 2024
  9. ^ 1 2 Pascal Vachon, Pierre Poilievre devient le nouveau chef du Parti conservateur - ONFR, ONFR, ‏10 בספטמבר 2022 (בצרפתית)
  10. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 John Boyko, Pierre Poilievre, www.thecanadianencyclopedia.ca, ‏7 בנובמבר 2022 (באנגלית)
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 Pierre Poilievre: Quick facts about the Conservative leadership candidate, ‏5 בספטמבר 2022
  12. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Maura Forrest, The quick take on Canada's new Conservative leader - POLITICO, Politico, ‏12 בספטמבר 2022
  13. ^ 1 2 3 4 5 6 Zack Beauchamp, Canada’s polite Trumpism, Vox, ‏26 באפריל 2024 (באנגלית)
  14. ^ 1 2 Isabella Pannu, Conservative Party Populism: The Rise of Pierre Poilievre, MIR, ‏9 ביוני 2023 (באנגלית)
  15. ^ 1 2 3 Bellavance, Joël-Denis (2020-01-17). "«Le mariage gai est un succès», dit Pierre Poilievre". La Presse (בCanadian French). נבדק ב-2024-11-11.
  16. ^ 1 2 Christian Paas-Lang, Poilievre calls for changes to allow doctors, nurses to work across Canada, cbc.ca, ‏19 במרץ 2023
  17. ^ PressProgress, Pierre Poilievre’s ‘Radical Gender Ideology’ Rhetoric is Rooted in the Global Far-Right’s Attack on LGBTQ+ Rig, ‏24 בנובמבר 2023
  18. ^ Bloomberg News, Pierre Poilievre pledges to tie immigration levels to homebuilding, Financial Post, ‏12 בינואר 2024
  19. ^ Pierre Poilievre, Canada must get tough on Russia, National Post, ‏28 בפברואר 2022 (באנגלית)
  20. ^ 1 2 Poilievre, Brown on Ukraine no-fly zone, CBC.CA (באנגלית)
  21. ^ Brennan MacDonald, CBC News, Hamas determined to maximize Israeli and Palestinian deaths, Poilievre says, ‏12 בינואר 2024
  22. ^ Brennan MacDonald · CBC News, Trudeau says Canada supports the UN court but not necessarily genocide claim against Israel, ‏12 בינואר 2024
  23. ^ "מנהיג האופוזיציה בקנדה, פייר פוליביאר, מצהיר היום שארגון חמאס הוא כת המוות וקורא לתומכי חמאס בקנדה מטורללים וסדיסטים", רוטר.נט, מאי 2024
  24. ^   ציוץ של Pierre Poilievre ברשת החברתית אקס (טוויטר), "Am Yisrael Chai."‏, 7 באוקטובר 2024
  25. ^ 1 2 3 הלל אטלן, ‏המועמד המוביל לראשות ממשלת קנדה: "עצירת איראן היא מתנה לאנושות", באתר ‏מאקו‏, 9 באוקטובר 2024
  26. ^ Dutch Parliament Votes to Designate PFLP Front Samidoun as a Terrorist Group, FDD, ‏11 באוקטובר 2024
  27. ^ Canada lists pro-Palestinian group Samidoun as terrorist entity, CBC NEWS, ‏15 באוקטובר 2024 (באנגלית)
  28. ^ Dylan Robertson, Canada and U.S. list Samidoun as terrorist group, U.S. adds Canadian to terror list, CTV News, ‏2024-10-15 (באנגלית)
  29. ^ 1 2 3 Tonda MacCharles, Mark Ramzy, Pierre Poilievre slammed by opponents over suggesting Israel should strike Iranian nuclear facilities, Toronto Star, ‏2024-10-10 (באנגלית)
  30. ^ "אתם כבר לא לבד": יו"ר האופוזיציה הקנדי בנאום ציוני מדהים | עכשיו 14, באתר www.now14.co.il
  31. ^ 1 2 Glenda Luymes, As Poilievre plays to his B.C. base, experts say he may have to change tack to win, VancouverSun, ‏28 במרץ 2025
  32. ^ מארק קארני יחליף את טרודו בראשות המפלגה הליברלית ומתכונן למאבק עם טראמפ, באתר Hebrew News - קנדה, ‏10 במרץ 2025 (באנגלית)
  33. ^ יואב קרני, ‏טראמפ מכניס את האירופים להלם ואת הקנדים למגננה, ואלכוהול יהרוג אתכם, באתר גלובס, 9 בינואר 2025
  34. ^ Canada First—For A Change - Conservative Party of Canada, Conservative Party of Canada, ‏23 במרץ 2025
  35. ^ 1 2 3 4 5 Stephanie Taylor, Pierre Poilievre launches his campaign by returning to his 'underdog' political roots, NationalPost, ‏23 במרץ 2025
  36. ^ Stephanie Taylor, Inside a huge Poilievre rally, the heat is intensifying — not just from the mass of people, National Post, ‏5 באפריל 2025 (באנגלית)
  37. ^ Mark Gollom, Why Anaida Poilievre has taken on an 'outsized role' in her husband's campaign, CBC News, ‏5 באפריל 2025 (באנגלית)
  38. ^ Max Fawcett, Pierre Poilievre doesn’t want to talk about foreign interference | Canada's National Observer: Climate News, www.nationalobserver.com, ‏2024-06-10 (באנגלית)
  39. ^ Geoff Dembicki, Pierre Poilievre Voted Against Environment and Climate 400 Times, Records Show - DeSmog, DeSmog, ‏17 במאי 2024
  40. ^ Toronto Sun (2023-12-19), Pierre tells us how to say his name., נבדק ב-2025-01-19
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=פייר_פוליאב&oldid=41155774"