פייר פוליאב
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. | |
פייר מרסל פוליאב[1] (באנגלית Pierre Marcel Poilievre; נולד ב-3 ביוני 1979)[2] הוא פוליטיקאי קנדי, מנהיג המפלגה השמרנית של קנדה ומנהיג האופוזיציה מאז 2022. הוא משמש כחבר בית הנבחרים של קנדה מאז 2004.
פוליאב בשנת 2023 | |||||||
לידה |
3 ביוני 1979 (בן 45) קלגרי, קנדה | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | קנדה | ||||||
השכלה |
| ||||||
מפלגה | המפלגה השמרנית של קנדה, המפלגה הרפורמיסטית של קנדה, Canadian Alliance | ||||||
בן או בת זוג | Anaida Poilievre | ||||||
www | |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
אחרי ששימש במספר תפקידים פרלמנטריים תחת ראש הממשלה סטיבן הרפר בין 2006 ל-2013, הוא כיהן כשר לענייני רפורמה דמוקרטית בין 2013 ל־2015 וכשר התעסוקה והפיתוח החברתי ב-2015 בממשלת הרפר השלישית.
כחבר אופוזיציה, שימש בין 2017 ל-2022 כשר האוצר בממשלת הצללים. ב-2022 הוא זכה בבחירות למנהיגות המפלגה השמרנית הקנדית והפך גם למנהיג האופוזיציה בפרלמנט הקנדי.
ילדותו וראשית פעילותו הפוליטית
עריכהפייר מרסל פוליאב נולד ב-3 ביוני 1979,[3] בקלגרי שבאלברטה, לאם בת 16.[2][4] זמן קצר לאחר שנולד, אומץ על ידי זוג מורים, מרלן ודונלד פוליאב שעברו לקלגרי מססקטון.[2][4] אביו, ממוצא קנדי-צרפתי, הנחיל לו את אהבת השפה הצרפתית.[5] הוא גדל במשק בית קתולי צנוע בפרברי קלגרי, התחרה בין היתר בהוקי קרח ובהאבקות ויצא לטיולי קמפינג עם אחיו הצעיר, פטריק, בן לאותה אם ביולוגית, שאומץ גם הוא על ידי הזוג פוליאב.[2][4][6] בגיל 14 נאלץ להפסיק את העיסוק בהאבקות עקב דלקת בגידי הכתף. בעקבות הפציעה, פוליאב המשועמם הצטרף לאימו למפגש של השמרנים של אלברטה.[4] כתוצאה מכך, החל להתעניין בפוליטיקה והחל לקרוא ספרים בנושא, ביניהם הקפיטליזם והחופש של מילטון פרידמן, ספר שהשפיע רבות על הפוליטיקה שלו.[4]
המודעות הפוליטית שפיתח הביאה אותו להפוך פעיל פוליטית בגיל 17 ולהביע התנגדות למדיניות הממשלה הליברלית ששלטה בקנדה אז, בהשתתפות במפגשים פוליטיים, בפגישות עם אזרחים במהלך קמפיינים, בראיונות, בכתיבת מכתבים לעיתון ובהשתתפות בניהול מחוז הבחירה.[4][2] ב-1996, שבוע לאחר יום הולדתו ה-17, נשלח כנציג המפלגה לכנס בוונקובר.[4]
בילדותו עבד כמחלק עיתונים. משפחתו סבלה מהריבית הגבוהה בשנות ה-80 של המאה העשרים ונאלצה להתיק את מקום מגוריה כיוון שלא עמדה בתשלומי המשכנתה.[2]
עוד באמצע שנות העשרה שלו, הוריו נפרדו, ומאוחר יותר אביו יצא מהארון. למרות שבאמצע שנות ה90 של המאה העשרים היו רק מעט פוליטיקאים או ידוענים הומוסקסואלים שחשפו בציבור את נטיתם, חבר של פוליאב מספר שכבר בגיל 18 הוא לא הפגין חוסר נוחות בנושא.[4]
בגיל 19 השתתף בתחרות כתיבה מטעם ראש הממשלה, בה זכה מאמרו בן 2500 המילים בנושא "בניית קנדה על ידי רפורמה" להיות בין עשרת הראשונים, ולזכות בפרס על סך $10,000.[7][4] הטיעון העיקרי בחיבורו היה, בעקבות רעיונותיו של פרידמן, כי החופש הוא הבסיס לדמוקרטיה הקנדית ולפריחה האישית של הקנדיים, טיעון שמלווה את הקריירה הפוליטית שלו מאז.[7] מאמר זה זימן לו את ההזדמנות לפגוש את ראש הממשלה דאז, ז'אן קרטיין - ולצאת בפומבי נגד המדיניות שלו.[7]
הוא החל את לימודיו ביחסים בינלאומיים באוניברסיטת קלגרי, שם גם כיהן כנשיא מועדון השמרנים בקמפוס, אולם הפסיק את לימודיו בשנת 2002 כשעבר לאוטווה והשלים את התואר רק שש שנים מאוחר יותר.[4][2][8]
קריירה
עריכהבשנות העשרים שלו עבר מקלגרי לאוטווה בירת קנדה, וב-2003 הקים חברה בשם 3D Contact Inc, עם שותפו העסקי ג'ונתן דניס, שלימים מונה לשר בקבינט של אלברטה. החברה שלהם התמקדה במתן שירותי תקשורת פוליטית, סקרים ומחקר.[8]
בבחירות 2004 התמודד מטעם המפלגה השמרנית כנציג אזור הבחירה שלו אל מול שר המשפטים מהמפלגה הליברלית, דיוויד פרט, ניצח אותו וזכה להיכנס לפרלמנט כצעיר המחוקקים, בהיותו בן 25.[2][7][9] לאחר שמילא תפקיד מזכיר פרלמנטרי בענייני כספים מ-2006, מונה בנובמבר 2008 למזכיר פרלמנטרי לראש הממשלה סטיבן האפר, תפקיד אותו מילא עד מאי 2011.[3][8] במקביל שימש גם כעוזר פרלמנטרי לשר לעניינים בין-ממשלתיים, המקשר עם ממשלות הפרובינציות.[7] לעיתים תכופות נקרא להגנה על מדיניות הממשלה בפרלמנט.[8]
הוא כמעט שאיבד את מישרתו כאשר ב-2008 יצא בביקורת נגד דברי ראש הממשלה הרפר כאשר זה התנצל התנצלות היסטורית בפני העמים הילידים של קנדה על חלקה של המדינה בפרשת הפנימיות של העמים הילידים.[4] פוליאב ננזף קשות ונאלץ להתלוות לראש הממשלה בהתנצלות פומבית על דבריו.[4] יש האומרים שאירוע זה הוא שלימד את פוליאב לברור את מילותיו בקפידה יתירה.[4]
ב-2013, מעט לאחר יום הולדתו ה-34, מונה לשר זוטר לענייני רפורמה דמוקרטית.[4][3]
אפילו כשמונה לתפקיד שר התעסוקה והפיתוח החברתי ב-2015, בנוסף לתפקידו כשר לעינייני הרפורמה, והיו לרשותו עוזרים רבים, השתדל לא להאציל סמכויות אלא רק להטיל משימות.[4][8] בפרט, נהג לשלוט בתקשורת ואף לעיתים לנסח בעצמו הודעות לעיתונות.[4]
לכשהפסידה מפלגתו בבחירות, מונה בנובמבר 2015 לשר האוצר בממשלת הצללים של המפלגה, וב- 2017 נוכחותו החלה להיות מורגשת ברשתות החברתיות.[4][3] בראשית-2021, היה מהראשונים להתריע על עליית הסיכון לאינפלציה מזיקה.[4] מספר חודשים לפני הבחירות של 2021, העביר אותו ראש המפלגה ארין אוטול מתפקידו זה, אך מינה אותו מחדש לאחר הבחירות.[4] מחאת נהגי המשאיות כנגד מדיניות הקורונה ב-2022 הייתה רגע מכונן בקריירה של פוליאב, כאשר החל לקדם מדיניות שתאפשר לנהגים לא מחוסנים לחצות את הגבול עם ארצות הברית, והציג את המוחים כפעילי חופש היוצאים כנגד מדיניותו הכלכלית של ראש הממשלה טרודו, וימים ספורים לאחר מכן החל פוליאב את המערכה על ראשות המפלגה.[4][7] בעודו מפלרטט עם הימין הקיצוני, זכה בספטמבר 2022 במעל 68% מקולות הבוחרים, קיבל את תפקיד מוביל האופוזיציה ומנהיג מפלגת השמרנים, וחודש מאוחר יותר סיים את תפקידו כשר צללים.[3][7][10] כמנהיג האופוזיציה הציב יעד מרכזי למנוע את העלאות המיסים שתיכננה הממשלה בראשות טרודו ולהילחם באינפלציה תוך צמצום הוצאות הממשלה והגברת הבנייה.[7][10]
פוליאב בנה את המותג שלו ברשתות החברתיות בעצמו, וב-2022 הגיע ל-430,000 עוקבים בטוויטר ונחשב לאחד הפוליטיקאים הקנדיים בעלי מספר העוקבים הגדול ביותר ברשתות החברתיות.[4][8]
לאורך כל הקריירה הפוליטית שלו, הוא שש אלי קרב פוליטי ואינו מוותר, אם כי אומרים שהתרכך לאורך השנים.[2][4][9] אחדים כינו אותו "כלב התקיפה של הארפר", בגלל הסיגנון התוקפני שלו.[7][9] מספר פרשנים פוליטיים כינו אותו פופוליסט ו"דונאלד טראמפ" הקנדי, אולם גם הסבירו כי השוואה בין פוליאב לטראמפ נראית מוגבלת בעיקר לסגנון הרטורי התקיף שלו כלפי הממסד הפוליטי, וההבדלים ביניהם משמעותיים בתחומים רבים אחרים, בין היתר במדיניותו, במתינותו ובשיקול הדעת שלו.[4][10]
דעותיו הפוליטיות
עריכהמדיניות פנים
עריכהפוליאב תומך בממשלה קטנה, זהירות פיננסית וחופש אישי.[9] לאחר שנבחר למנהיג המפלגה השמרנית של קנדה, תיארו אותו עיתונאים כליברלי בתחום ההפלות, ובעד מהגרים.[9][10] מצד שני, ב-2024 אמר כי מספר המהגרים לקנדה גבוה מכדי יכולת הקליטה שלה ושיש לקשור את מכסות ההגירה למלאי הדיור וליכולת הקליטה בתעסוקה ובשירותי הבריאות.[11] תוכניתו הכלכלית מתמקדת בביטול מס הפחמן ובתוכניות להקלה על משבר הדיור ויוקר המחייה.[10][9]
על מנת להקל על המחסור ברופאים ואחיות בקנדה, קרא פוליאב ליסוד תכנית פדרלית לסטנדרטיזציה של הכשרה והסמכה מהירה לאנשי מקצוע בתחום הרפואה, באמצעות בחינה מרוכזת.[12] התוכנית נקראת בשם "חותם כחול" (בדומה לתוכנית חותם אדום (אנ') להכשרה והסמכה של בעלי מקצוע).[12]
פוליאב מתח ביקורת על מה שכינה "מדיניות המגדר הקיצונית" של ג'סטין טרודו.[13]
מדיניות חוץ
עריכהבתגובה לפלישה הרוסית לאוקראינה, הצהיר פוליאב כי ממשלה בראשותו תתמוך באוקראינה על ידי הגברת הסיוע ההומניטרי, סנקציות על רוסיה, אישור להגירת פליטים אוקראינים נוספים לקנדה, הגברת אספקת הנשק לסיוע לאוקראינה ועל ידי אספקת נפט וגז קנדי לאירופה באמצעות חברת LNG קנדה כדי להפחית את התלות של אירופה באנרגיה מרוסיה.[14][15] פוליאב התנגד להכרזת אזור אסור לטיסה מעל אוקראינה בטיעון כי אינו רוצה להסלים ולגרור את קנדה למלחמה.[15]
פוליאב וישראל
עריכהבמהלך מלחמת חרבות ברזל גינה פוליאב את פעולות חמאס, ותמך בזכות ישראל להגן על עצמה[16]. הוא גם גינה את תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם בבית הדין הבין-לאומי לצדק, ואמר שהתביעה הזאת היא התקפה חסרת בושה ושקרנית נגד מדינת ישראל והעם היהודי.[17].
ב-7 באוקטובר 2024, במלאות שנה לשבת השחורה, פוליאב העלה ציוץ בטוויטר עם נאום הזדהות ארוך עם ישראל, נאום שנפתח במילים "עם ישראל חי!" בתעתיק לאנגלית.[18][19] יומיים לאחר מכן, לאחר הפגנה בוונקובר בה צעקו מפגינים "מוות לקנדה, מוות לארצות הברית, מוות לישראל" וכן "כולנו חיזבאללה, כולנו חמאס", בליווי שריפת דגל קנדה, קרא פוליאב להגדיר את סמידון, שאירגן את ההפגנה, כארגון טרור, דבר שאכן קרה ימים ספורים לאחר מכן.[20][21][22]
באוקטובר 2024 הביע פוליאב תמיכה מלאה בזכות ישראל לפעול באופן פרואקטיבי ולתקוף את אתרי הגרעין באיראן, גינה את המשטר באיראן, את תמיכתו בטירור ואת כוונותיו להשיג נשק גרעיני.[19] פוליאב גם הביע דאגה מהעלייה במקרי האנטישמיות, האלימות והשינאה כלפי הקהילה היהודית בקנדה.[19]
חיים אישיים
עריכהפוליאב אומר כי שמו מבוטא “paul-ee-EV”, ללא הסיומת "re" המופיעה בשמו בלועזית.[2]
ב-2017 נישא לאנאידה לבית גליאנדו, מהגרת מונצואלה, ולהם בן ובת.[2][4] ילדיהם גדלים כדוברי צרפתית כשפה ראשונה, ספרדית כשפה שניה ואנגלית כשפה שלישית.[5] תחביבו היחיד הוא אימון בחדר כושר.[4]
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- רשימת תפקידים פרלמנטריים, באתר הפרלמנט של קנדה
- פייר פוליאב, ברשת החברתית פייסבוק
- פייר פוליאב, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פייר פוליאב, ברשת החברתית אינסטגרם
- פייר פוליאב, סרטונים בערוץ היוטיוב
הערות שוליים
עריכה- ^ הגיית שם משפחתו כפי שניתן לשמוע ב- Keep the heat on, take the tax off, סרטון בערוץ "Pierre Poilievre", באתר יוטיוב, 21 בפברואר 2023
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 Shannon Proudfoot, Why is Pierre Poilievre so angry?, Macleans.ca, 10 במרץ 2022 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 The Hon. Pierre Poilievre, P.C., M.P., lop.parl.ca (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25 Campbell Clark, The making of Pierre Poilievre, conservative proselytizer, The Globe and Mail, 16 בספטמבר 2022 (באנגלית)
- ^ 1 2 Pascal Vachon, Pierre Poilievre devient le nouveau chef du Parti conservateur - ONFR, ONFR, 10 בספטמבר 2022 (בצרפתית)
- ^ Christopher Cheung, The Churches of Pierre Poilievre | The Tyee, 22 ביולי 2024
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 John Boyko, Pierre Poilievre, www.thecanadianencyclopedia.ca, 7 בנובמבר 2022 (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 5 6 Pierre Poilievre: Quick facts about the Conservative leadership candidate, 5 בספטמבר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 6 Maura Forrest, The quick take on Canada's new Conservative leader - POLITICO, Politico, 12 בספטמבר 2022
- ^ 1 2 3 4 5 Zack Beauchamp, Canada’s polite Trumpism, Vox, 26 באפריל 2024 (באנגלית)
- ^ Bloomberg News, Pierre Poilievre pledges to tie immigration levels to homebuilding, Financial Post, 12 בינואר 2024
- ^ 1 2 Christian Paas-Lang, Poilievre calls for changes to allow doctors, nurses to work across Canada, cbc.ca, 19 במרץ 2023
- ^ PressProgress, Pierre Poilievre’s ‘Radical Gender Ideology’ Rhetoric is Rooted in the Global Far-Right’s Attack on LGBTQ+ Rig, 24 בנובמבר 2023
- ^ Pierre Poilievre, Canada must get tough on Russia, National Post, 28 בפברואר 2022 (באנגלית)
- ^ 1 2 Poilievre, Brown on Ukraine no-fly zone, CBC.CA (באנגלית)
- ^ Brennan MacDonald, CBC News, Hamas determined to maximize Israeli and Palestinian deaths, Poilievre says, 12 בינואר 2024
- ^ Brennan MacDonald · CBC News, Trudeau says Canada supports the UN court but not necessarily genocide claim against Israel, 12 בינואר 2024
- ^ [1], 7.10.2024, טוויטר
- ^ 1 2 3 הלל אטלן, המועמד המוביל לראשות ממשלת קנדה: "עצירת איראן היא מתנה לאנושות", באתר מאקו, 9 באוקטובר 2024
- ^ Dutch Parliament Votes to Designate PFLP Front Samidoun as a Terrorist Group, FDD, 11 באוקטובר 2024
- ^ Canada lists pro-Palestinian group Samidoun as terrorist entity, CBC NEWS, 15 באוקטובר 2024 (באנגלית)
- ^ Dylan Robertson, Canada and U.S. list Samidoun as terrorist group, U.S. adds Canadian to terror list, CTV News, 2024-10-15 (באנגלית)