פייר פורנייה

צ'לן צרפתי

פייר פורניהצרפתית: Pierre Fournier‏; 24 ביוני 19068 בינואר 1986) היה צ'לן צרפתי, שכונה "אציל הצ'לנים" על שום גישתו האלגנטית למוזיקה ועל הצליל המלכותי שלו.

פייר פורנייה
Pierre Fournier
לידה 24 ביוני 1906
פריז, צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 8 בינואר 1986 (בגיל 79)
ז'נבה, שווייץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטואר של פריז עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת צרפתית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה צ'לו עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • קצין בלגיון הכבוד
  • קצין מסדר האמנויות והספרות
  • מפקד במסדר לאופולד השני עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עריכה

פורניה נולד בפריז, בן לגנרל בצבא צרפת. אמו לימדה אותו לנגן בפסנתר, אולם מקרה קל של שיתוק ילדים בו לקה בילדותו גרם לו לאבד את הזריזות וקלות התנועה ברגליו. מחמת הקושי להפעיל את דוושות הפסנתר, פנה לצ'לו.

הוא סיים את הקונסרבטואר של פריז בגיל 17, בשנת 1923. הוא נקרא "צ'לן העתיד" וזכה בשבחים על הווירטואוזיות שלו ועל טכניקת הקשת שהפגין. פורניה התפרסם כשניגן עם תזמורת אדוארד קולון בשנת 1925 והחל במסעות קונצרטים ברחבי אירופה. הוא ניגן עם כל המוזיקאים הדגולים של זמנו והקליט את מכלול המוזיקה הקאמרית של ברהמס ושוברט בשביל ה-BBC על תקליטי אצטט, אך הם התבלו לפני שאפשר היה להעביר את ההקלטות לאמצעי עמיד יותר.

פורניה לימד בבית הספר הגבוה למוזיקה בפריז ובקונסרבטואר של פריז משנת 1937 עד 1949. למסע הקונצרטים הראשון שלו בארצות הברית יצא בשנת 1948 והופיע שם בניו יורק ובבוסטון בהצלחה רבה.

משנת 1956 ואילך, קבע את מושבו בשווייץ, אם כי מעולם לא ויתר על אזרחותו הצרפתית. בשנת 1963 קיבל אות לגיון הכבוד הצרפתי.

הוא המשיך להופיע עד שנתיים לפני מותו, בגיל 79. בנו, ז'אן-פייר, היה לפסנתרן קונצרטים תחת השם ז'אן פונדה.

פרסים ואותות הוקרה עריכה

פרס גראמי לביצוע מצטיין של מוזיקה קאמרית:

קישורים חיצוניים עריכה