פילוסופיה - מונחים
המונחים הפילוסופיים נוצרו מאז העת העתיקה ביוונית עתיקה, שפות סינו-טיבטיות, סנסקריט, פאלי, ערבית, לטינית, ומאז העת החדשה בגרמנית, צרפתית ואנגלית. לרוב, השפה המקורית בה נטבעו לראשונה היא השפה בה הם כונו בהמשך לאורך ההיסטוריה האקדמית. חלק מהמושגים קיבלו מובנים נוספים על ידי הוגים שחידשו אותם או השתמשו בהם.
מונחים פילוסופיים הופיעו בעברית בספרות הולכת וגדלה של כתבים מקוריים ומתורגמים מאז תחיית הלשון העברית. למרות זאת, עד כה לא הוסכם על תרגום מקובל למונחים בסיסיים רבים. ועדת המינוח של האקדמיה ללשון העברית הוציאה לאור מספר מילוני מונחים, אולם עבודתה בתחום הפילוסופיה נמשכת שנים רבות ועדיין לא נסתיימה. עם זאת, מונחים רבים השתרשו בשפה העברית, אם על פי המקובל באקדמיה ואם בתרגומים של חיבורים פילוסופיים מקוריים.
המונחים בערך זה ממוינים על פי:
על פי סדר האלפבית
עריכהא
עריכה- אבסולוטיזם:
- אבסולוטיזם מוסרי - תאוריה או אמונה לפיה ישנם סטנדרטים מוחלטים וברורים לגבי אילו שאלות מוסריות יכולות להתדיין. לפי האבסולוטיזם המוסרי, המוסר טבוע בחוקי היקום, בטבע האדם או במקור יסודי אחר.
- אבסולוטיזם נאור
- אבסולוטיזם פוליטי
- אמת אבסולוטית
- אבסורד - סתירה של ההיגיון והשכל הישר.
- אגואיזם אתי
- אגנוסטיות - השקפה פילוסופית שלפיה אין להניח או להסיק דבר לגבי דברים או גורמים שקיומם עדיין לא הוכח. בהקשר של האמונה באלוהים, על פי ההשקפה האגנוסטית, אין שלילה מוחלטת של קיומו האפשרי של האלוהים, אך היא גורסת שאין באפשרות האדם והמדע להוכיח אם דבר כמו אלוהים אכן קיים או אינו קיים ואם כל דבר אחר בעולם הרוחני שנמצא מעבר לטבע ולתפיסה החושית אכן קיים או לא.
- אובייקטיביות
- אובייקטיביזם - תורה פילוסופית אותה הגתה איין ראנד אשר דוגלת ב"אגואיזם רציונלי" כנגזרת של ערך החיים, אותו על כל אדם רציונלי לקבל כאמת מידה לבחירותיו.
- אופטימיות
- אומניפוטנטיות
- אונטולוגיה - תחום בפילוסופיה העוסק בשאלות על הישויות הקיימות בעולם, במאפייניהן, בקשרים ביניהן, במציאות, בקיום ובהנחות היסוד הכלליות ביותר אודות כל אלה.
- אוניברסליזם
- אטומיזם
- אטומיזם חברתי
- אטומיזם לוגי
- אידיאה
- אידיאליזם
- אימננטיות
- אינדוקציה
- אינסוף
- אינסטרומנטליזם - גישה אנטי ריאליסטית התופסת תאוריות כמכשיר ולא כמציאות.
- אלוהים
- אלטרואיזם - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת.
- אמונה
- אמנה חברתית - ניסוי מחשבתי המתאר את תהליך הקמת המדינות כהתאגדות של פרטים למטרות שימור האינטרסים שלהם. תהליך זה אינו היסטורי והוא מייצג מודל תאורטי בלבד.
- אמפיריציזם - זרם על פיו המקורות היחידים של הידע האנושי הם הניסיון החושי והתצפית המדעית.
- אמת
- אנטינומיה
- אנטי-ריאליזם
- אנימיזם - תפיסת עצם דומם כיצור חי בעל נפש.
- אנרכיזם - האמונה שכל צורת שלטון וכפייה על אחר אינם נחוצים וצריך לבטלם.
- אנתרופוצנטריות - השקפת עולם הרואה את צורכי האדם במרכז.
- אנתרופומורפיזם - האנשה; ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם
- אסתטיקה - תורת היופי.
- אפוסטריורי
- אפיפנומנליזם
- אפיסטמולוגיה
- אפיירון
- אפריורי
- אקוסמיזם
- אקזיסטנציאליזם - תורה העוסקת בשאלת תכלית קיום האדם. על פיה קיום קודם למהות.
- אריסטוטליזם
- אתאיזם
- אתיקה - פילוסופיה של המוסר
ב
עריכה- בחירה חופשית (free will) - מעשי האדם והחלטותיו הם פרי רצון עצמאי ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי סיבתיות, דטרמיניזם, גורל, או כוחות עליונים.
- בעיית גוף-נפש - (body-mind problem) דנה ביחס בין אירועים כפי שתופס אותם הסובייקט הפרטי הנפשי ובין האירועים כפי שהם נתפסים במרחב הפיזי.
- בעיית האינדוקציה (problem of induction) - דנה ביכולת ההצדקה הלוגית של עקרון האינדוקציה.
- בעיית הראוי-מצוי (is-ought problem) - דנה ביחס בין טענות המתבססות על הראוי לטענות המתבססות על המצוי.
- בעיה פסיכו-פיזית (psycho-physical problem) - דנה ביחס בין הדברים הפסיכים (נפשיים) לדברים הפיזיים בעולם. ידועה גם כבעיית גוף ונפש.
- ביהביוריזם (behaviorism) - תאוריה המזהה תופעות נפשיות עם נטיות התנהגותיות או דגמי התנהגות.
ג
עריכהד
עריכה- דאונטולוגיה (deontological ethics) - תאוריה אתית, אשר לפיה לפעולות מסוימות ישנו ערך מוסרי חיובי או שלילי כשלעצמן, הנפרד מן הערך המוסרי החיובי או השלילי של תוצאותיהן.
- דואליזם (dualism) - תפיסה הגוזרת את הכל מתוך שני עקרונות בסיסיים, לעיתים מנוגדים.
- דטרמיניזם (determinism) - תפיסה לפיה כל מאורע בעולם, פעולות, החלטות או מחשבות אנושיות נקבעים באופן בלעדי על ידי אירועים קודמים.
- דיאלקטיקה - מונח פילוסופי מערבי המשמש לתיאור שיטות שונות להשגת האמת או לתיאור תנועת ההתפתחות בעולם הרוח או החומר, או שניהם יחד. במובנה הנפוץ ביותר המילה דיאלקטיקה מייצגת משמעות של היא התפתחות קונפילקט.
- דרוויניזם
ה
עריכה- האסכולה האטומיסטית
- האסכולה האלאטית
- האסכולה האפיקוראית
- האסכולה הסטואית
- האסכולה הפיתגוראית
- האסכולה הפריפטטית
- הגדרה
- הדוניזם
- הוכחה
- הוליזם
- הומניזם - משפחה של גישות פילוסופיות ואידאולוגיות הרואות באדם את הערך המרכזי בעולם.
- היסטוריציזם (אנגלית: Historicism) - הוא מונח המתייחס לתאוריות של התפתחות תרבותית הגורסות כי ההתפתחויות ההיסטוריות נובעות זו מזו באופן אורגני, כשלעיתים נלווית להשקפה זו גם הטענה כי ההתפתחויות ההיסטוריות מתפתחות בכיוון מוגדר מסוים או מכוחו של עקרון מנחה מסוים.
- הנחה
- הסתברות
- החדר של מרי - ניסוי מחשבתי שמטרתו לשלול את הגישה שגם העולם המנטלי הוא פיזיקלי. חלק מבעיית גוף ונפש.
- הפרא האציל
- הפרכה
- הצו הקטגורי
- הקוגיטו
- הראשית
- הרמנויטיקה
- השכל הפועל
- התכוונות
ו
עריכה- ודאות (certainty) - ידע מושלם החסין באופן מוחלט מפני טעות.
- ויטליזם (vitalism) - יצורים חיים מכילים מרכיב שאינו פיזי.
ז
עריכה- זולתנות (altruism) - אינטרס לא אנוכי בעזרה לזולת, המתבטא בהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
- זמן (time) - מידה של משך או פער בין שני אירועים או עצמים. מהות הזמן היא שאלה שנידונה גם בפיזיקה וטרם נמצא לה מענה מספק.
ח
עריכה- חומר - לפי משמעותו האחת, הוא מונח המציין את הממשות הנתפסת בחמשת החושים של האדם, דבר גשמי, או גוף. בחלק מספרות ההגות והמחקר במיוחד במערב, מאז העת העתיקה, מונגד החומר או החומריות, אל ענייני הרוח, ואל הרוחניות.
- חופש
- חוק הזהות
- חירות
- חמורו של בורידן
ט
עריכה- טאבולה ראסה (tabula rasa) - "לוח חלק"; תאוריה לפיה בני אדם נולדים ללא מידע פנימי אלא כ"לוח חלק".
- טאוטולוגיה (tautology) - פסוק שהוא תמיד אמת בכל מבנה. בתחשיב הפסוקים, פסוק הוא טאוטולוגיה אם הוא תמיד אמיתי ללא תלות לערכי האמת של תת-פסוקיו.
- טלאולוגיה (teleology) - חקר התכלית.
- הטיעון הטלאולוגי - טיעון להוכחת קיום האל אפוסטריורי שלפיו אלוהים קיים משום שהממצאים מן הטבע מעידים על קיומו של מתכנן על.
- טוב
- טיעון
- טעות
- טרנסצנדנטיות (Transcendentalism) - קיום מעבר לגשמיות.
י
עריכהכ
עריכה- כלל השלישי מן הנמנע - כלל האומר כי כל טענה היא אמיתית או שהשלילה שלה אמיתית, ואין אפשרות שלישית.
- כללי דה מורגן - זהויות מתמטיות בלוגיקה ותורת הקבוצות המאפשרות פישוט של פסוקים לוגיים מורכבים.
- כלל היסק
- כשל לוגי
- כשל נטורליסטי
ל
עריכה- לוגוס
- לוגיציזם
- לוגיקה (מיוונית, λογική) היא תורה העוסקת בהבחנה בין הסקה נכונה להסקה לא נכונה, ומציעה כללים שבעזרתם ניתן להסיק מסקנות ולבסס טענות בהסתמך על טענות קודמות.
- לוגיקה עמומה
- ליברליזם
מ
עריכה- מדרון חלקלק - (slippery slope) - מטפורה לפיה על אף שצעד מסוים יכול להיות ראוי מצד עצמו, הוא עלול להביא לשורה של השלכות שבסופן תהיה השלכה שלילית.
- מהות (essentia) - תכונה או קבוצת התְכונות של דבר מסוים; המהות קובעת את העצמיות הייחודית של הדבר.
- מהותנות (Essentialism) - אוסף אותן התכונות ההופכות את הדבר למה שהוא, בניגוד לתכונות אחרות, שהן מקריות.
- מודעות (Awareness) - היותו של דבר מה נמצא באחת מרמות התודעה האנושית, הפרטית או הכללית; הגעת קיומו של דבר לידיעת האדם. כאשר אדם יודע על עצם קיומו של דבר כלשהו (אדם אחר, מקום, חפץ), תופס אותו ומכיר בו - הוא מודע לו.
- מודעות עצמית - (Self-awareness) תשומת לב של האדם או הקבוצה אל עצמיותו: רגשותיו, מחשבותיו, צרכיו ותשוקותיו.
- מוסר (morality)
- מונאדה (monadology)- אובייקט פילוסופי שתיאר גוטפריד וילהלם לייבניץ על פיו לכל אובייקט ישנה מונאדה העומדת בעבורו ושנושאת את כל האינפורמציה לגביו.
- מוניזם (monism) - השקפה הטוענת שמאחורי ריבוי הדברים שסביבנו מסתתר עיקרון אחד: גורם יחיד בלתי משתנה ובלתי ניתן לחלוקה שאחראי למופעים השונים שבטבע ומסביר אותם. תפיסה זו עומדת בניגוד לדואליזם ולפלורליזם שמניחים שבבסיס ההוויה מצוי ניגוד וריבוי.
- מטא-אתיקה (meta-ethics) - חקר שיפוטים מוסריים ותכונות מוסריות.
- מטאפיזיקה (metaphysics)
- מטאפילוסופיה (metaphilosophy) - חקר הפילוסופיה עצמה: טיבה, הנחות היסוד שלה, שיטותיה ומטרותיה.
- מטריאליזם (materialism) - החומר הוא המציאות היחידה הקיימת, מרכיבה ומפעילה את העולם.
- מיינד (Mind)- נפש, רוח, שכל, דעת, נשמה או תבונה. ספרי הפילוסופיה בעברית נפתחים, רובם ככולם, בהתנצלות המתרגם על חוסר היכולת לתרגם לעברית את המונח. מכיוון שלא קיימת מקבילה בעברית, משתמשים חליפות במונחים שצוינו. לעיתים, באותו טקסט אפשר למצוא תרגומים שונים לפי ההקשר ולפעמים נבחר אחד, תוך התנצלות על חוסר הדיוק. אף אחד מתרגומים לא תופס את מלוא המשמעויות של המונח.
- ממשות
- מסך הבערות (veil of ignorance) - מושג מתורתו של הפילוסוף ג'ון רולס. המושג מתאר כריתת אמנה חברתית שבמסגרתה תוקם קהילה פוליטית הפועלת על פי כללי "צדק כהוגנות" (Justice as Fairness), כאשר המתדיינים על האמנה אינם יודעים כלל מהו מעמדם החברתי.
- מסומן
- מסמן
- מציאות (reality)
- משמעות (meaning)
- משפט הטבע
נ
עריכה- נאופלאטוניזם
- נאורות (Enlightenment)
- נואוס (nous)
- נומינליזם (nominalism)
- נטורליזם
- ניהיליזם (nihilism) - שלילת כל הערכים והאמונות.
- נפש
- נשמה
ס
עריכה- סברה
- סובייקטיביזם
- סוליפסיזם (solipsism) - התפיסה לפיה העולם החיצוני שאינו חלק מהתודעה העצמית, לא בהכרח קיים.
- סיבתיות (causality)
- סכולסטיקה
- ספינת תסאוס
- ספיריטואליזם
- ספק
- ספקנות
ע
עריכהפ
עריכה- פוזיטיביזם
- פוזיטיביזם לוגי
- פונקציונליזם
- פוסטמודרניזם
- פטליזם
- פיזיקליזם - העולם הוא פיזיקלי טהור. תופעות נפשיות הן חלק מאותו עולם.
- פילוסופיה
- פירוניזם
- פלורליזם אפיסטמולוגי
- פליביליזם
- פנומנולוגיה - תיאור התהליך שבו התנסות (experience) מסוימת מגיעה להכרתנו באופן ישיר, ללא צורך להיעזר בתאוריות, דעות קדומות, מסקנות או השערות מתחומים אחרים, כמו מתחומי מדעי הטבע. הדברים שהתנסותנו היומיומית מביאה לידי הכרתנו מכונים פנומנה (phenomena).
- פנתאיזם
- פסימיות
- פרגמטיזם
- פראקסיס ופואזיס
- פרקסיס
- פרדוקסים
- פרספקטיביזם
- פרשנות
צ
עריכהק
עריכה- קווליה (Qualia) - "המאפיין של 'כמו מה זה' למצבים נפשיים. הדרך בה מורגשים מצבים נפשיים כמו כאב, לראות אדום, להריח ורד וכדומה."[1]
- קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
- קונפוציאניזם (儒學: "אסכולת המלומדים") - תורה פילוסופית המתבססת על כתביו של קונפוציוס.
- קטגוריה - קטגוריה מהווה תבנית כללית של ההוויה. כל הדברים שבעולם, ואף מושגים מופשטים של החשיבה, משויכים לקטגוריות המתאימות להם. מושג זה תפס חלק משמעותי בהגותו של אריסטו ופותח מאוחר יותר בהגותו של קאנט.
- קיום - ראו אונטולוגיה.
ר
עריכהש
עריכה- שכל
- שפה - מערכת סמלים מורכבת בעלת חוקיות, המאפשרת לקודד ולארגן מידע בעל משמעויות רבות ומגוונות. נהוג להבדיל בין הסמל השפתי המסמן לבין המושג או התוכן המסומן בו, אשר יכול להיות מציאותי או מופשט.
- שפה פרטית - טיעון שהציג לודוויג ויטגנשטיין בעבודתו המאוחרת, בספרו מחקרים פילוסופיים. מטרת הטיעון היא להראות כי רעיון של שפה שמובנת רק לאדם אחד, הוא רעיון חסר משמעות.
- שקר - ראה אמת.
ת
עריכה- תאולוגיה - חקר הדת, יחסי האדם והאלוהים.
- תודעה - אחת מתכונות הנפש, שבדרך כלל מייחסים אליה תכונות כמו סובייקטיביות, הכרה-עצמית, כושר חישה והבנה, והאפשרות לקלוט את היחס בין הזהות האישית לסביבה.
- תועלתנות (utilitarianism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתועלת הכללית.
- תוצאתנות (consequentalism) - ערכה של פעולה נקבע על פי תרומתה לתוצאה הכללית.
- תורת ההכרה - דנה במהות ובגבולות הידיעה. שאלות מרכזיות הן: מהי ידיעה, כיצד היא נרכשת ומהו היחס בין המציאות לידיעה.
- תכונה - מאפיין אבסטרקטי של ישות. לדוגמה, עגבנייה היא אדומה ולכן היא מאופיינת על ידי תכונת האדמומיות.
- תכלית - ראו טלאולוגיה.
- תערו של אוקאם - עיקרון המיוחס לוויליאם איש אוקאם לפיו אין להרבות בישויות יותר מכפי הצורך. כאשר קיימים הסברים שונים לאותה תופעה יש לבחור בהסבר הפשוט ביותר, אשר מערב את המספר המועט ביותר של מושגים וחוקים.
על פי תחומים
עריכה- טוב - דבר או מצב רצוי, מהנה, נחשק או כזה המוגדר כעדיף מבחינה מוסרית על דבר או מצב אחר.
- רוע - מתייחס להיבטים שליליים של חשיבה והתנהגות של בני אדם. היפוכו של הטוב.
מונח | תרגום | הסבר |
---|---|---|
אינטנציונליות | מיוחסת לדבר באופן אינסטרומנטלי בלבד, לצורכי הסבר או ניבוי התנהגותו. | |
אינטנציונליות מקורית | אינטנציונליות שיש לדבר באופן שאינו תלוי באינטנציונליות של דבר אחר. | |
אינטנציונליות נגזרת | נגזרת מאינטנציונליות מקורית של דבר אחר. | |
אינטראקציוניסטי | יש קשרים סיבתיים דו כיוונים בין הנפשי לבין החומרי. מצבים נפשיים הם גורמים למצבים גופניים וההפך. | |
אלימיטיבזם | לשום דבר אין מאפיינים נפשיים. | |
גישה אפיסטמית מועדפת | עמדה טובה יותר לדעת מכל אחד אחר, מקור הסמכות העליונה. | |
דואליזם | dualism | העולם איננו פיזיקלי טהור ואיננו רוחני טהור אלא מכיל הן מרכיבים פיזיקליים והן מרכיבים שאינם פיזיקליים, אלא רוחניים. |
דואליזם עצמתי | העולם כולל שני סוגי עצמים/אובייקטים: עצמים פיזיקליים ועצמים רוחניים. הנפש היא עצם רוחני. עצמים כאלה יכולים להתקיים בלי תלות בשום דבר פיזיקלי. בפועל, יגיד הדואליסט העצמתי כי הנפש שלנו קשורה לעצם פיזיקלי- הגוף שלנו. זהו קשר שאינו הכרחי. המהות של כל אחד משני הסוגים, שונה לחלוטין. | |
דואליזם תכונתי | Property Dualism | העולם כולל רק עצמים חומריים/פיזיקליים. אבל אין עצמים רוחניים. יש מצבים ותכונות שאינם פיזיקליים אלא נפשיים. ההתנהלות שלהם לא כפופה לחוקים פיזיקליים. דואליסט תכונתי מודרני יאמר שהמצבים והתכונות הנפשיים הם מצבים של עצם פיזיקלי. בפרט, מדובר במצבים ותכונות של המוח. כשעצמים מגיעים לשיא המורכבות כמו המוח, יעלו בהם תכונות שאינן פיזיקליות בלבד. ישנם עצמים פיזיקליים בלבד. אבל ישנן תכונות ומצבים שונים. |
דואליזם תכונתי אפיפנמונליסטי | למצבים נפשיים אין כוחות סיבתיים. | |
דואליזם תכונתי אינטראקציוניסטי | למצבים נפשיים יש כוחות סיבתיים. | |
האמנה | belief | |
ודאות | אם מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X אזי מתקיים מצב נפשי X. לדוגמה, אם אני מאמינה שכואב לי, אז באמת כואב לי. | |
ידע ישיר/מידי (גישה אפיסטמית ישירה) | ידע שאינו מבוסס על ראיות או היסקים כלשהם. | |
ידע מנקודת מבט של גוף ראשון | first body viewpoint | ידע של סובייקט אודות מצביו הנפשיים שמושג על ידי התבוננת פנימית. |
ידע מנקודת מבט של גוף שלישי | third body viewpoint | ידע של סובייקט אודות מצבים שאינם נפשיים, או אודות מצבים נפשיים של מישהו אחר. |
מוניזם | Monism | אמונה שכל החומר והרוח הם אחד |
מוניזם אנומלי | anomalous monism | |
מוניזם נייטרלי | neutral monism | |
מופע | Occurrence | |
מושאים מכוונים (אינטציונאליים) | דברים שעל אודותיהם מסיבים המצבים נפשיים בעלי התוכן. | |
מימושים מרובים | Multiple realizability | |
נפשי | mental | |
סיבתיות נפשית | mental causation | פיזיקלית: מצבים נפשיים גורמים להתנהגויות/פעולות שונות. |
סיבתיות פיזיקלית | physical causation | נפשית: השפעה של אובייקט פיזיקלי על איברי החושים. |
עמדה טענתית | propositional attitude | מורכבת מתוכן טענתי המבוטא באמצעות משפטי ש... |
עמדה פסיכולוגית | עמדה של הסובייקט כלפי התוכן או מצב העניינים שעל אודותיו אותו מצב נפשי מסב. | |
פאן פסיכזם | הכל כולל מאפיינים נפשיים. | |
פרטיות | privaty | א-סימטריה בין ידע מגוף ראשון, לידע מגוף שלישי. |
קווליה | qualia | אוסף תכונות שיש למצב בעל מודעות פנומנלית
להתנסויות. |
רציה | desire | |
שקיפות | אם מתקיים מצב נפשי X אזי מתקיימת האמנה שיש מצב נפשי X. לדוגמה, אם כואב לי- אז אני מאמינה שכואב לי. | |
תורת אלומה | bundle theory | עצם הוא אוסף, או אלומה של תכונות ואירועים. לדוגמה, השולחן הוא מקבץ של תכונות. |
תורת זהות | identity theory | |
תורת טיפוסים/תבניות | type theory | |
תורת מצע | substraturm theory | עצם הוא מצע שבו תלויים אירועים ותכונות שונים. |
תפיסת חושי | Perception | |
תקרית | token |
- פועל/סוכן (agent)
- היגד (propositional)
- הכרח לוגי - כלל שהלוגיקה מבטיחה את אמיתותו.
- הכרח נומולוגי: כלל הוא חוק טבע.
- טענות סינתטיות- אמיתותן אינן מובטחות רק על ידי משמעות הביטויים, אלא גם ממצבי העניינים בעולם. לדוגמה: עמוס הוא רווק.
- טענות אנליטיות- טענות שהאמיתות שלהם, נגזרת או מובטחת, מעצם קשרי המשמעות של הביטויים שמרכיבים את המשפטים שמביעים את הטענות. לדוגמה: רווק הוא גבר לא נשוי.
על פי פילוסופים
עריכה- דאו
- איש המעלה
- רן - "חסד" או "אנושיות" היסוד המוסרי העיקרי - הפך מילה נרדפת למוסר.
- ג'ה - "בינה", "דעת" - שכל ישר, תבונה, הבחנה בין הטוב לרע.
- סיאו - כיבוד האבות - במקור מושג זה התייחס לפולחן אבות המשפחה, אך הקונפוציאניזם הרחיב את משמעותו גם לכיבוד הורים.
- לי - "טקס" (במקור - "להקריב") - החובה לדבוק בכללי הטקס נובעת מהיותם חלק מחוכמתם של "החכמים הקדמונים".
- מנדט השמים
- צ'י
- מה ששנוא עליך אל תעשה לחברך (מוכר במערב כ כלל הזהב)
- קונפוציאניזם
- דאואיזם
- יין-יאנג - שני הכוחות המשפיעים ביקום
- וֵוי ווּ וֵוי - ניתן לתרגם כ"עשייה ללא פעולה".
- בודהיזם
- אהימסה
- נירוואנה
- קארמה
- סמסרה
- ארבע האמיתות האצילות
- עשרת הכבלים
- שלוש אבני החן
- בודהה (מושג) (המואר) - שיכול לסמל את הדמות ההיסטורית של הבודהה או את אידיאל התעוררות שמתגלמת בכל הישויות.
- דהרמה (הלימוד) - כלומר האמת שנתגלתה לבודהה ואותה הוא מלמד.
- סנגהה (הקהילה) - קהילת האנשים אשר חוו הארה ויסייעו לך להגיע להארה. קהילת ההולכים אחר הבודהה.
- דרך האמצע
- הדרך המתומנת האצילה
לעיתים מחלקים את הדרך המתומנת האצילה לשלושה חלקים עיקריים:
חלק | גורמים של הדרך המתומנת | גורמים נרכשים |
---|---|---|
תבונה (סנסקריט: prajñā, פאלי: paññā) | 1. הבנה נכונה | ידע נכון |
2. כוונה נכונה (וגם חשיבה נכונה) | שחרור נכון | |
מוסר (סנסקריט: śīla, פאלי: sīla) | 3. דיבור נכון | |
4. פעולה נכונה | ||
5. אורח חיים נכון (וגם פרנסה נכונה) | ||
התבוננות פנימה (סנסקריט ופאלי: samādhi) | 6. מאמץ נכון | |
7. מודעות נכונה | ||
8. ריכוז נכון |
- תורת הצורות
- משל המערה של אפלטון
- מלך-פילוסוף
- אטלנטיס
- אפוריה
- ארטה (תכונה)
- הבעיה הסוקרטית
- דילמת אותיפרון
- אנמנזה
- דמיורגוס
- האקדמיה האפלטונית
- פלטוניזם
- קטגוריה (פילוסופיה)
- קתרזיס
- שביל הזהב
- סיבה תכליתית
- חוק אי-הסתירה
- חוק הזהות
- ריבוע הניגודים
- סילוגיזם
- פרונסיס
- סופיה
- אושר
- פואזיס
- פראקסיס
- פרדוקס הגלגל של אריסטו
- הטבע לא עושה קפיצות
- האסכולה הפריפטטית
פירון מאליס (360–270 לפנה"ס)
עריכהויליאם איש אוקהם (1285–1347)
עריכהמישל דה מונטן (1533–1592)
עריכהפרנסיס בייקון (1561–1626)
עריכהתומאס הובס (1588–1679)
עריכה- אני חושב, משמע אני קיים
- סובייקט או הסובייקט הקרטזיאני
- ספקנות מתודית (ראו ספקנות)
- דואליזם אינטראקציוניסטי (ראו דואליזם)
- השד המתעתע
ברוך שפינוזה (1632–1677)
עריכה- פנתאיזם
- קונאטוס (Conatus) - שאיפתו של כל יצור להתמיד בישותו ולהרחיב את עוצמתו.
- אהבת אלוהים שכלית
- מש"ל
- ריגשה (affectus) אפקט
- ריגשה סבילה/סבילה (passio)
- ריגשה פעילה/פעולה (actio)
- איפנון (modificatio)
גוטפריד וילהלם לייבניץ (1646–1716)
עריכה- מונאדה (לייבניץ)
- הטוב בכל העולמות האפשריים
- זהות הבלתי ניתנים להבחנה (Identity of indiscernibles) - לא ייתכן שכל תכונותיהם של שני דברים המוגדרים כשונים יהיו משותפות. אם כל תכונה שנושא X היא גם תכונה של Y, וההפך, אזי X ו-Y זהים. ההנחה ששני דברים הם בלתי ניתנים להבחנה, היא כמו לכנות בשני שמות שונים את אותו הדבר. עיקרון זה מופעל לעיתים קרובות בלוגיקה מודרנית ובפילוסופיה, ונקרא לעיתים "חוק לייבניץ".
- סיבה מספקת (Sufficient reason) - "חייבת להיות סיבה מספקת לכל דבר להתקיים, לכל אירוע להתרחש, ולכל אמת להתקבל".
- עקרון הטעם המספיק
ג'ורג' ברקלי (1685–1753)
עריכהדייוויד יום (1711–1776)
עריכהז'אן-ז'אק רוסו (1712–1778)
עריכהעמנואל קאנט (1724–1804)
עריכה- אנטינומיה
- סינתטי-אפריורי
- אפריורי
- ההבחנה אנליטי-סינתטי
- אידיאליזם טרנסצנדנטלי
- הצו הקטגורי
- קטגוריה (פילוסופיה)
- הדבר כשלעצמו
- פנומנה
- נואומנה
- אידאה רגולטיבית
- ביקורת התבונה הטהורה
- המהפכה הקופרניקאית השנייה
- אפרצפיה טרנסצנדנטלית
- ממלכת התכליות
- העז לדעת
- עורמת הטבע
יוהאן גוטפריד הרדר (1744–1803)
עריכהג'רמי בנת'ם (1748–1832)
עריכהיוהאן גוטליב פיכטה (1762–1814)
עריכה- פעולה/עובדה (בגרמנית: Tathandlung באנגלית fact and/or act)
- תזה-אנטיטזה-סינתזה
- תזה
- אנטיתזה
- סינתזה
פרידריך שליירמאכר (1768–1834)
עריכהגאורג וילהלם פרידריך הגל (1770–1831)
עריכה- דיאלקטיקה
- קץ ההיסטוריה
- גישת הסברה
- הפנומנולוגיה של הרוח
- האדון והעבד
- תודעה אומללה
- הינשוף של מינרווה
- כל מה שהוא תבוני, הוא ממשי, וכל מה שהוא ממשי, הוא תבוני
- שימה לעל (תרגומו של ירמיהו יובל ל-Aufheben)
- אקוסמיזם
- ניכור (Entfremdung)
פרידריך וילהלם יוזף פון שלינג (1775–1854)
עריכהארתור שופנהאואר (1788–1860)
עריכהג'ון סטיוארט מיל (1806–1873)
עריכהסרן קירקגור (1813–1855)
עריכההנרי דייוויד תורו (1817–1862)
עריכה- ניכור
- פטישיזם של הסחורות
- מלחמת המעמדות
- מעמד שהוא לעצמו
- מעמד בשביל עצמו
- תודעה מעמדית
- מטריאליזם היסטורי
- מטריאליזם דיאלקטי
- הקפיטל
- המניפסט הקומוניסטי
פרדיננד לסל (1825–1864)
עריכהצ'ארלס פרס (1839–1914)
עריכהפרידריך ניטשה (1844–1900)
עריכה- על-אדם
- האדם האחרון
- מות האלוהים או אלוהים מת
- פרספקטיביזם
- החזרה הנצחית
- דיוניסוס
- אפולו
- הרצון לעוצמה (מושג)
- אהבת הגורל
- גנאלוגיה של המוסר
- מדע עליז
- אמת ושקר במובן החוץ מוסרי
- מוסר אדונים ומוסר עבדים
- החיוב הניטשיאני
- הטשאנדלה
- רסנטימנט
- שלש התמורות של הרוח
גוטלב פרגה (1848–1925)
עריכה- מובן והוראה
- תחשיב הפרדיקטים
- כתב מושגים
- לוגיציזם
- עקרון ההקשר
- עולם שלישי (פילוסופיה) - עולם לא סובייקטיבי ולא אובייקטיבי באופן מוחלט, בו מתקיימות המחשבות.
- המושג סוס
אדמונד הוסרל (1859–1938)
עריכהאנרי ברגסון (1859–1941)
עריכה- חברה פתוחה
- משך (la duree)
- אלאן ויטל (élan vital) - כוח החיים
- כלוב הברזל
- מוסר אחריות
- מוסר כוונות
- שררה מכוח המסורת (אנ')
- שררה מכוח הכריזמה (אנ')
- שררה מכוח החוק (אנ')
- השיטה הקפיטליסטית
- המדינה הביורוקרטית
- המשפט הפורמלי-רציונלי
ברטרנד ראסל (1872–1970)
עריכה- הפרדוקס של ראסל (מוסבר באמצעות פרדוקס הספר)
- קנקן התה של ראסל
- התרנגול של ראסל
- Denoting
- אטומיזם לוגי
- המלך הנוכחי של צרפת קירח
ג'ורג' אדוארד מוּר (1873–1958)
עריכהמרטין בובר (1878–1965)
עריכהאלפרד קורז'יבסקי (1879–1950)
עריכהאוטו נוירת (1882–1945)
עריכהגסטון בשלאר (1884–1962)
עריכהג'רג' לוקאץ' (1885–1971)
עריכהלודוויג ויטגנשטיין (1889–1951)
עריכה- טבלאות אמת
- תימון (מלשון "תמונה")
- משפטים ללא--מובן סנסלס
- משפטים חסרי-מובן נונסנס
- דמיון משפחתי
- טיעון השפה הפרטית
- משחקי שפה - החוקים הלשוניים/אופן השימוש במונחים לשוניים בשפה/הקשר מסוימים.
- דקדוק
- החיפושית בקופסה
מרטין היידגר (1889–1976)
עריכהרודולף קרנפ (1891–1970)
עריכהאנטוניו גרמשי (1891–1937)
עריכהולטר בנימין (1892–1940)
עריכה- יצירת האמנות בעידן השיעתוק הטכני
- מלאך ההיסטוריה (ראו: אנגלוס נובוס)
- אובדן ההילה
- מושר
- פלאנריזם (משוטט) (אנ')
- אסתטיזציה של הפוליטיקה (אנ')
מיכאיל בכטין (1895–1975)
עריכההרברט מרקוזה (1898–1979)
עריכה- האדם החד-ממדי
- דיכוי שקט
- איש השיטה
- הסירוב הגדול (The Great Refusal)
- אמנות האהבה
- מנוס מחופש
- חירות מאת (מקביל לחירות שלילית)
- חירות לשם (מקביל לחירות חיובית)
- בעלנות (Having)
ז'אק לאקאן (1901–1981)
עריכהאלפרד טארסקי (1901–1983)
עריכה- מטא-שפה (*L)
- שפת אובייקט (L)
- סכמת T
- קונבנצית T
ג'ורג' אורוול (1903–1950)
עריכהתאודור אדורנו (1903–1969)
עריכה- אישיות סמכותנית
- דיאלקטיקה שלילית (אנ')
- פרדוקס האסתטיקה
ישעיהו ליבוביץ (1903–1994)
עריכהז'אן-פול סארטר (1905–1980)
עריכהארתור קסטלר (1905–1983)
עריכהנלסון גודמן (1906–1988)
עריכה- ירול (ראו: בעיית האינדוקציה החדשה)
- הבנאליות של הרוע
- חיי מעש
- הומופאבר (Homo faber) האדם היוצר
עמנואל לוינס (1906–1995)
עריכה- אידיאת האינסוף
- אידיאת הכוליות
- האחר או האחרות
- אחר מוחלט
- פנים
- האני האתי
- אגולוגיה
- הטרונומיה
- היפוסתזיס
- עקבה
סימון דה בובואר (1908–1986)
עריכהוילארד ואן אורמאן קוויין (1908–2000)
עריכה- שתי דוגמות של אמפיריציזם
- אי-היקבעות התרגום
- תרגום רדיקאלי
- גוואגיי (gavagai)
- פרדוקס קוויין
- תזת דוהם-קוויין
- זקנו של אפלטון (Plato's beard)
ישעיה ברלין (1909–1997)
עריכהג'ון אוסטין (1911–1960)
עריכה- פעולת דיבור
- מבעים קביעתיים (constative utterances) קבוצת משפטים שהם טענות (statements), כלומר משפטים המתארים עובדות ועשויים להיות אמיתיים (true) או שקריים (false).
- מבעים ביצועיים (performative utterances). קבוצת משפטים שמבעים ביצועיים ואינם מדווחים על עובדה, אלא שבעצם אמירתם מבוצעת פעולה מסוימת.
- מעשה לוקוציוני (locutionary act): הדוברת משמיעה צלילים מסוימים, שהם מילים בעלות משמעות בשפה, ובכך אומרת משפט שהוא בעל מובן ומתייחס לאובייקטים שונים (מובן והוראה).
- מעשה אילוקוציוני (illocutionary act): הדוברת משתמשת במבע על-מנת לבצע פעולה מסוימת. דוגמאות: טוענת, שואלת, מתנצלת, מבטיחה, פוקדת או מאיימת.
- מעשה פרלוקוציוני (perlocutionary act): הדוברת יוצרת השפעה או אפקט על קהל השומעים באמצעות המבע. דוגמאות: משכנעת, מטעה, מרגיעה, מבהילה, או מניעה לפעולה.
- עקרון שיתוף הפעולה
- כלל האמת או כלל האיכות (Maxim of Quality) - הדובר מעביר לנמען מידע אמיתי, ונמנע מהעברת מידע שקרי או מידע שאין לדעת אם הוא אמיתי או שקרי.
- כלל מרב המידע או כלל הכמות (Maxim of Quantity) - הדובר מעביר לנמען את כל המידע שיש ברשותו.
- כלל הרלוונטיות (Maxim of Relation) - הדובר מעביר לנמען רק את המידע הרלוונטי לנושא השיחה.
- כלל הסגנון (Maxim of Manner) - הדובר מעביר לנמען את המידע באופן בהיר, תוך הימנעות מערפול או רב-משמעות, ובצורה תמציתית ומסודרת ככל האפשר.
רולאן בארת (1915–1980)
עריכהפיליפה פוט (1920–2010)
עריכהמונח | תרגום |
---|---|
צדק כהוגנות | A Theory of Justice |
מסך הבערות | Justice as Fairness |
דוקטרינה מקיפה | Comprehensive Doctrine |
כלל המקסימין | The maximin rule |
עקרון ההפרשיות | The Difference Principle |
שיווי משקל רפלקטיבי | Reflective equilibrium |
המצב המקורי | Original Position |
הסכמה שבחפיפה | Overlapping Consensus |
טובין ראשוניים | Primary Goods |
נטלי השיפוט | Burdens of Judgment |
מבנה בסיסי | Basic Structure |
פלורליזם סביר | Reasonable pluralism |
תפיסת הטוב | Conceptions of the Good |
חוק העמים | The Law of Peoples |
הנחשלים ביותר | The Least Advantaged |
ארתור דנטו (1924–2013)
עריכה- עולם האמנות
- אמנות פוסט-היסטורית
ז'אן-פרנסואה ליוטר (1924–1998)
עריכההילרי פטנאם (1926–2016)
עריכהסטנלי קאבל (1926–2018)
עריכהנועם חומסקי (1928)
עריכה- דקדוק אוניברסלי (דקדוק גנרטיבי או דקדוק יוצר)
ברנארד ויליאמס (1929–2003)
עריכהז'אן בודריאר (1929–2007)
עריכהיורגן הברמאס (1929)
עריכה- הספרה הציבורית
- פעולה קומוניקטיבית (אנ')
- רציונליות קומוניקטיבית (אנ')
- פוסט-חילוניות
- דמוקרטיה דיונית
- פטריוטיזם חוקתי (אנ')
ג'ודית ג'רביס תומסון (1929)
עריכה- טיעון הכנר (The "violinist" argument)
יוברט דרייפוס (1929–2017)
עריכהפייר בורדייה (1930–2002)
עריכה- הון תרבותי – התמצאות בתכנים התרבותיים המשמעותיים לחברה (השכלה, אמנות, ענייני מזון וכו').
- הון חברתי – קשרים חברתיים.
- הון סימבולי – יוקרה חברתית.
- הביטוס
ז'אק דרידה (1930–2004)
עריכה- דקונסטרוקציה
- גרמטולוגיה או מדע הכתיבה (gramme=אות; logos=מדע)
- פונוצנטריזם
- מטאפיזיקה של נוכחות
- דיפראנס או הבדל (Différence)
ריצ'רד רורטי (1931–2007)
עריכהצ'ארלס טיילור (1931)
עריכה- סיווג פעולות הדיבור:
- פעולות דיבור טענתיות (assertative): בפעולות אלה הדובר מתחייב לאמיתות דבריו. פעולות כגון: לתאר, לטעון, להסיק, להכחיש, לאשר.
- פעולות דיבור הכווניות (directive): בפעולות אלה הדובר מנסה לגרום לנמען לבצע דבר מה. פעולות כגון: לבקש, לדרוש, להמליץ, להזהיר, לשאול.
- פעולות דיבור התחייבותיות (commissive): פעולות אלה מחייבות את הדובר לפעולה עתידית מצדו. פעולות כגון: להבטיח, לאיים, להציע, להסכים.
- פעולות דיבור הבעתיות (expressive): בפעולות אלה הדובר מביע מצב פסיכולוגי שבו הוא נמצא. פעולות כגון: להתנצל, לגנות, להודות, לברך, להשתתף בצער.
- פעולות דיבור הצהרתיות (declarative): בפעולות אלו הדובר גורם לשינוי מיידי במציאות "מוסדית". פעולות כגון: להכריז מלחמה, לתת שם, לגזור דין, לנדות, להינשא.
- החדר הסיני
מייקל וולצר (1935)
עריכה- אירוע (פילוסופיה) (אנ')
- מטאפוליטיקה (אנ')
- אנטי-פילוסופיה
רוברט נוזיק (1938–2002)
עריכה- מכונת העונג (Experience machine)
- מפלצת תועלתנות (Utility monster)
- תורת זכאות
סול קריפקה (1940)
עריכה- שמות קשיחים Rigid designator
- אנאליטי א-פוסטריורי A posteriori necessity
- סמנטיקת קריפקה Kripke semantics
ז'אק רנסייר (1940)
עריכה- חלוקת החושי
- משטרי אמנות
- משטר הדימוי (האמנות כאמתלה לדיון עיוני במעמדו האתי-תאולוגי וההכרתי של הדימוי).
- משטר הייצוגיות (עקרונות המימזיס והאנלוגיה כמולכות באמנויות הייצוגיות)
- המשטר האסתטי (אבחון החוויה החושית הייחודית לאמנות, והביקוש אחר הצורה כשלעצמה).
- פרקריון
ז'וליה קריסטבה (1941)
עריכה- אינטרטקסטואליות
- בזות (abjection)
דייוויד לואיס (1941–2001)
עריכהגיאטרי צ'קרוורטי ספיבק (1942)
עריכהפרנק ג'קסון (1943)
עריכהדונה הראווי (1944)
עריכהדאגלס הופשטטר (1945)
עריכהסלבוי ז'יז'ק (1945)
עריכה- אינטרפסיביות (Interpassivity)
פיטר סינגר (1946)
עריכה- זכויות בעלי חיים
- ניסוי מחשבתי: הילד הטובע (Drowning Child Thought experiment)
- סוגנות (באנגלית: speciesism מונח שטבע במקור ריצ'רד ריידר)
- אלטרואיזם אפקטיבי
מרתה נוסבאום (1947)
עריכהג'ודית באטלר (1956)
עריכהריי בראסייה (1965)
עריכהדייוויד צ'אלמרס (1966)
עריכה- השערת התודעה המורחבת (יחד עם אנדי קלארק)
- טיעון הזומבי
- הבעיה הקשה של התודעה (Hard problem of consciousness)
- +A.I.
קוונטין מייאסו (1967)
עריכה- אונטולוגיה מוכוונת דברים (object-oriented ontology, OOO)
- פילוסופיה של גישה
טימותי מורטון (1968)
עריכהלקריאה נוספת
עריכה
עיינו גם בפורטל פורטל פילוסופיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפילוסופיה. ניתן למצוא בו קישורים אל תחומי המשנה של הענף, מושגי יסוד בתחום, תאורטיקנים וגישות בפילוסופיה ועוד. |
ספר: פילוסופיה | |
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.
|
- יעקב קלצקין, אוצר המונחים הפילוסופיים, א-ד, ברלין: הוצאת אשכול, תרפ"ח 1928.
- חיים יהודה רות, מורה-דרך בפילוסופיה החדשה, ירושלים : הוצאת ראובן מס, 1949.
- חיים יהודה רות, מורה-דרך בפילוסופיה היוונית, ירושלים : הוצאת ראובן מס, 1960.
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה מניקולאוס קונזאנוז עד תקופת ההשכלה, ירושלים: מוסד ביאליק, 1984.
- שמואל הוגו ברגמן, תולדות הפילוסופיה החדשה : מתקופת ההשכלה עד עמנואל קאנט, ירושלים: מוסד ביאליק, תשל"ח 1978.
- האנציקלופדיה לפילוסופיה מערבית, מהדורה שנייה, תל אביב: הוצאת רסלינג.
- אלאן בולוק ואוליבר סטאליבר, אלי שאלתיאל (עורך המהדורה העברית), מילון פונטנה למחשבה מודרנית, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1987 (מהדורה ראשונה), 2004 (מהדורה שנייה).
- אלאן בולוק ור"ב וודינגס (עורכים), אילנה שמיר (עורכת המהדורה העברית), מילון פונטנה לאישים בני זמננו, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1996.
- חוק העמים, תרגם שחר פלד, עריכה מדעית: פרופ' יצחק (יאני) נבו, הוצאת רסלינג, 2010.
- צדק כהוגנות - הצגה מחודשת, תרגום: דפי אגם-סגל, ידיעות ספרים - ספרי עליית הגג, תל אביב, 2010.
- דוד הד ודניאל אטאס (עורכים), מורה צדק: עיונים בתורתו של ג'ון רולס, הוצאת מאגנס 2007.
- דוד גורביץ' ודן ערב, אנציקלופדיה של הרעיונות, הוצאת בבל, 2012.
ראו גם
עריכהקישורים חיצוניים
עריכה- ועדות המינוח המקצועי באתר האקדמיה ללשון העברית.
- מאגר המונחים של האקדמיה ללשון העברית