פיליפ נוארה
פיליפ נוארה (בצרפתית: Philippe Noiret; 1 באוקטובר 1930 – 23 בנובמבר 2006) היה שחקן קולנוע ותיאטרון צרפתי, אחד השחקנים הפופולריים בצרפת[1], ונחשב ל"אחד השחקנים הצרפתים המוערכים בכל הזמנים"[2]. הקריירה הקולנועית שלו נמשכה על פני יותר מ-50 שנה, בהם הספיק להשתתף ביותר מ-125 סרטים, שזיכו אותו בתהילה עולמית.
פיליפ נוארה, 2003 | |
לידה |
1 באוקטובר 1930 ליל, צרפת |
---|---|
פטירה |
23 בנובמבר 2006 (בגיל 76) פריז, צרפת |
מקום קבורה | בית הקברות מונפרנאס |
שם לידה | Philippe Pierre Fernand Noiret |
סוגה מועדפת | קומדיה, דרמה |
מדינה | צרפת |
תקופת הפעילות | 1949–2006 (כ־57 שנים) |
מקום לימודים | |
בן או בת זוג | מוניק שומט (13 באוגוסט 1962–23 בנובמבר 2006) |
מספר צאצאים | 1 |
פרסים והוקרה | פעמיים בסזאר, פרס באפט"א לשחקן הטוב ביותר בתפקיד ראשי |
פרופיל ב-IMDb | |
ביוגרפיה
עריכהנוארה נולד בליל, בצפון צרפת, לפייר ז'ורז', סוחר טקסטיל קטן וחובב ספרות ושירה, וללוסי קלמאנס הרמאן (Heirman), עקרת בית, שהיו מבני המעמד הבינוני-נמוך. בילדותו גדל בטולוז.
נוארה למד משחק בתיאטרון העממי הלאומי של פריז, והופעתו הראשונה כשחקן הייתה ב-1949. כ-11 שנים מאוחר יותר, ב-1960, הגיע לאחד מהישגיו הגדולים הראשונים, כששיחק בסרטו של לואי מאל "זאזי במטרו". נוארה היה שחקן אופי מצוין, היה לו קול ייחודי, ששימש אותו גם כקריין במספר סרטי אנימציה, והוא הרבה לגלם את בן המעמד הבינוני או האריסטוקרטי.
נוארה התחתן ב-1962 עם מוניק, שחקנית צרפתייה, אותה פגש בתיאטרון העממי, ובמהלך הקריירה שיחק לצדה בכעשרה סרטים.
נוארה התפרסם בעיקר בזכות תפקידיו במספר סרטים מפורסמים, ובהם הסרט האיטלקי "סינמה פרדיסו", בו גילם את אלפרדו, מקרין סרטים; הסרט "הדוור", בו גילם את דמותו של המשורר הצ'יליאני פבלו נרודה; וכן הסרטים: "השען מסנט פול"; "שוטר מגנב פטור", סדרה קומית שחלק ממנה שודר בישראל; "שבע פעמים אישה" של ויטוריו דה סיקה; "המלחמה של מרפי" שביימו פיטר ייטס ופיטר או'טול; "טופז" של אלפרד היצ'קוק, ועוד.
ב-1967 שיחק בתפקיד הראשי בסרטו של הבמאי איוו רובר, "אלכסנדר המאושר". נוארה גילם בסרט תפקיד של גבר העובד ללא הפסק עד אשר הוא מתאלמן והופך לחסיד החופש והבטלה. נוארה זכה לשבחי הביקורת ונאמר עליו כי הוא פנומן - "הן בהופעה, הן במשחק ובייחוד ברגש הכן והחמים שהוא יוצר סביבו."[3].
הסרט האחרון בו שיחק, "שלושה חברים" (Trois Amis), אותו ביים מישל בוז'אנה, צולם בשנה האחרונה לחייו, 2006.
יחד עם רומי שניידר זכה נוארה בפרס סזאר הצרפתי ב-1976 על תפקידו בסרט "Vieux Fusil", ופעם נוספת זכה בפרס, ב-1990, על תפקידו בסרט "La Vie et rien d'autre". בנוסף, היה מועמד שלוש פעמים נוספות במהלך הקריירה לזכייה בפרס.
נוארה נפטר בפריז, ב-23 בנובמבר 2006 לאחר מחלת סרטן ממושכת. בכירי הממשלה והפוליטיקה הצרפתית הספידוהו. דומיניק דה וילפן, ראש ממשלת צרפת דאז, אמר בהספדו:
באמצעות קולו וקסמו הייחודי, פיליפ נוארה ידע כיצד לגלם ולבטא דברים כאילו הם חלק מהנשמה הצרפתית. דמותו וקולו, כה רך ומוכר, יחסרו לכל.
במותו הותיר אחריו את אשתו מוניק, כשהיא קרובה לגיל 80, ואת בתו פרדריק.
קישורים חיצוניים
עריכה- פיליפ נוארה, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- פיליפ נוארה, באתר AllMovie (באנגלית)
- פיליפ נוארה, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
- פיליפ נוארה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
- פיליפ נוארה, באתר Discogs (באנגלית)
- פיליפ נוארה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
עריכה- ^ סוכנויות הידיעות, מת השחקן פיליפ נוארה, באתר ynet, 24 בנובמבר 2006
- ^ ראו למשל: אלון רוזנבלום, מת השחקן פיליפ נוארה באתר "סרט", 26.11.06; פיליפ נוארה, באתר וואלה
- ^ זאב רב נוף, חופשה נצחית לאדם נצחי, דבר, 22 ביולי 1969