פיליפ פרנץ'
פיליפ נוויל פרנץ' (אנגלית: Philip Neville French; 28 באוגוסט 1933 – 27 באוקטובר 2015) היה מבקר קולנוע ומפיק רדיו אנגלי. פרנץ' החל את הקריירה שלו כעיתונאי בסוף שנות החמישים, ובהמשך היה למפיק ברדיו BBC. לאחר מכן החל לכתוב ביקורות קולנוע. הוא החל לכתוב עבור "האובזרבר" בשנת 1963 והמשיך לכתוב שם ביקורות באופן קבוע עד פרישתו בשנת 2013.[1]
 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1933 ליברפול, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
27 באוקטובר 2015 (בגיל 82) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מקום קבורה |
בית הקברות הייגייט |
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת |
| השכלה |
|
| תקופת הפעילות |
מ-1957 |
| מעסיק |
BBC |
| צאצאים |
שון פרנץ' |
| פרסים והוקרה |
קצין במסדר האימפריה הבריטית |
  | |
פרנץ' נבחר לקצין מסדר האימפריה הבריטית בדצמבר 2012. עם מותו קרא לו מחליפו של פרנץ' ב"אובזרבר" מארק קרמוד (אנ') "השראה לדור שלם של מבקרי קולנוע".[1]
ביוגרפיה עריכה
פרנץ' נולד בליברפול בשנת 1933 כבנו של סוכן ביטוח. הוא למד באקסיטר קולג' (אנ') של אוניברסיטת אוקספורד, למד משפטים. הוא למד לתואר שני בעיתונאות באוניברסיטת אינדיאנה בלומינגטון (אנ'),[2] באמצעות מלגה.[3]
פרנץ' החל בקריירה העיתונאית שלו ככתב ב"בריסטול איוונינג פוסט" (אנ') בשנת 1957. הוא היה מבקר תיאטרון עבור "ניו סטייטסמן" בין 1967 ל-1968 וסגנו של מבקר הקולנוע של "הטיימס", דייוויד רובינסון (אנ'), במשך כמה שנים. פרנץ' החל לכתוב בעיתון "האובזרבר" בשנת 1963, והיה מבקר הקולנוע שלו משנת 1978.[4] הוא כתב גם עבור "Sight and Sound". לפרנץ' הייתה חיבה למשחקי מילים, שנבעו מהתמודדותו עם גמגום.[5][6]
בין ספריו "The Moguls Movie: An Informal History of the Tycoons Hollywood" משנת 1969 ו-"Westerns", שהפיע בגרסה מחודשת בשנת 2005. הוא גם כתב את הספר "Cult Movies" בשנת 1999 יחד עם קארל פרנץ', אחד מבניו.
בין 1959 ל-1990, כאשר פרש לפנסיה מוקדמת, היה פרנץ' מפיק ברדיו BBC. תחילה היה מפיק בשירות הצפון אמריקאי של הרדיו, אך עיקר הקריירה שלו ב-BBC הייתה ברדיו הבריטי המקומי. הוא היה מפיק שיחות ב-BBC בשנים 1961–1967, ואחר כך מפיק בכיר בתאגיד משנת 1968. בשנות השישים הוא הפיק את "The Critics" ברשת BBC Home Service ובשנים 1974 עד 1990 הפיק את התוכנית שירשה את הקודמת, "Critics' Forum", ברדיו BBC 3. למינויו כמבקר הקולנוע של "האובזרבר" התנגד מנהל רדיו 3, סטיבן הרסט (אנ'), שחש שפרנץ' לא יצליח להיות מפיק חסר פניות תוך שהוא עובד גם כמבקר קולנוע רגיל. התנגדות זו נדחתה על ידי הממונה על הרסט, הווארד ניובי (אנ').
פרנץ' זכה בתואר "מבקר השנה" בפרסי העיתונות הבריטיים (אנ') בשנת 2009.[7] הוא מונה לקצין מסדר האימפריה הבריטית (OBE) ב-2013 בשל השפעתו בתחום הקולנוע.[8] פרנץ' היה ידוע בזיכרונו יוצא הדופן. מבקר הקולנוע של "הגרדיאן" מייקל בילינגטון (אנ') מונה לקצין באותו זמן כמו פרנץ'. בילינגטון נזכר: "סיימתי שיחת טלפון עמו בביטוי, "נתראה בארמון". במהירות רבה, הוא ענה, "כמו שאמר דירק בוגרד לביל קר בסרט "Appointment in London" בשנת 1953".[9]
באוגוסט 2013 פרש מתפקידו כמבקר הקולנוע של "האובזרבר", ביום הולדתו ה-80.[10]
פרנץ' היה עמית כבוד של בית הספר לקולנוע של לונדון (אנ').
חיים אישיים עריכה
לפרנץ' ולאשתו השוודית קרסטי מולין, נולדו שלושה בנים.[1] בנם הבכור, שון פרנץ', מחבר עם אשתו מותחנים בשם ניקי פרנץ' (אנ'),[11] ובנו הצעיר, קארל, הוא עורך וסופר.[12]
מותו עריכה
לאחר שנים של בריאות לקויה,[13] מת פרנץ' מהתקף לב ב-27 באוקטובר 2015, בן 82.[1]
לאחר מותו, אמר עורך "האובזרבר" ג'ון מלהולנד (אנ') כי פרנץ' היה "דמות ענקית" בהיסטוריה של העיתון ו"חלק מהנשמה שלו ב-50 השנים האחרונות", והוסיף:
הוא היה מבקר מבריק, שדורות של אוהבי קולנוע ומפיקי קולנוע כאחד כיבדו את בקיאותו ואת שיקול דעתו. היה גם תענוג לעבוד לצדו. הוא היה תמיד חם ונדיב לעמיתים ולאלפי הקוראים שבהם נתקל. הוא נערץ כאחד המבקרים הנבונים ביותר בדורו, שאהבתו לקולנוע זרחה דרך כתיבתו הבורקת ושובת הלב. הוא יחסר לו מאוד, אך ייזכר בחיבה ובכבוד על ידי המון המעריצים שלו.[14]
בנו של פרנץ', שון, אמר "אם הקוראים הרגישו שהם מכירים אותו, זה משום שהוא הכניס את אישיותו לכתיבה. הוא היה אדם מצחיק מאוד, עם מבט קומי מעט קודר על העולם ועם האובססיה הזו למשחקי מילים".[14] ב"דיילי טלגרף" נאמר כי פרנץ' היה "זקן מבקרי הקולנוע האנגלים", ומספר הסרטים שבהם צפה הוערך ב-14,000 סרטים.[5]
ספריו עריכה
- 1969, Movie Moguls. An Informal History of the Hollywood Tycoons, Weidenfeld & Nicolson, ISBN 978-0-297-76266-9
- 1974, Westerns: Aspects of a Movie Genre, Viking Press, ISBN 978-0-670-75727-5
- 1980, Three Honest Men: Edmund Wilson, F.R.Leavis, Lionel Trilling – A Critical Mosaic, (ed.) Carcanet Press, ISBN 978-0-85635-299-7
- 1995, "Wild Strawberries" (BFI Film Classics) (with Kersti French), BFI Publishing, ISBN 978-0-85170-481-4
- 1999, Cult Movies, (with Karl French), Pavilion Books, ISBN 978-1-86205-172-0
- 2008, Censoring the Moving Image: Manifestos for the Twenty-first Century, (with Julian Petley), University of Chicago Press, ISBN 978-1-905422-55-5
- 2011, I Found it at the Movies: Reflections of a Cinephile, Carcanet Press, ISBN 978-1-84777-129-2
קישורים חיצוניים עריכה
פיליפ פרנץ', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- In Celebration of Philip French, שידור של באפט"א, פסטיבל ברייטון, 21 באפריל 2008
- פיליפ פרנץ' באתר "האובזרבר"
הערות שוליים עריכה
- ^ 1 2 3 4 Shoard, Catherine (27 באוקטובר 2015). "Philip French, much-loved Observer film critic, dies at the age of 82". The Guardian. נבדק ב-28 באפריל 2020.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Philip French, "We saw the light, but too late for some", The Observer, 24 June 2007.
- ^ Honorary degrees for film critic and scientist, באתר אוניברסיטת לנקסטר (גרסת ארכיון באתר ארכיון האינטרנט)
- ^ Philip French, "Philip French OBE, Observer writer of 50 years and film critic extraordinaire", The Observer, 29 December 2012.
- ^ 1 2
Philip French, film critic - obituary, The Telegraph, 28 October 2015
- ^ Philip French (26 בדצמבר 2010). "Philip French: my life as a stammerer". The Observer.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ British Press Awards, באתר Press Gazette (גרסת ארכיון באתר ארכיון האינטרנט)
- ^ The London Gazette מס' 60367 מתאריך 29 בדצמבר 2012, עמ' 11
- ^ Billington, Michael (28 באוקטובר 2015). "Michael Billington on Philip French: A kind man with an encyclopedic memory". The Guardian.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Vanessa Thorpe, "That's a wrap: Philip French, Observer film critic, steps down after 50 years", The Observer, 5 May 2013.
- ^ "Meet the perfect partners in crime". Glasgow. 10 באוגוסט 2012. נבדק ב-30 באוקטובר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ French, Sean (26 בפברואר 1999). "My father had an alter ego who rang up women to ask them which of their breasts was the heavier". New Statesman.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ "Philip French, Veteran UK Film Critic, Dies Aged 82". Associated Press. 27 באוקטובר 2015 – via Business Insider.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 1 2 Catherine Shoard (27 באוקטובר 2015). "Philip French, much-loved Observer film critic, dies at the age of 82 | Film".
{{cite web}}: (עזרה)
