פינגווין אדלי

פינגווין אדלי (שם מדעי: Pygoscelis adeliae) הוא מין של פינגווין, שמצוי לאורך רצועת החוף באנטארקטיקה. הוא משלושת מיני הפינגווינים היחידים שגרים ביבשת זו לצד פינגווין קיסרי ופינגווין מלכותי. זהו אחד ממיני העופות הדרומיים ביותר. הפינגווין התגלה בשנת 1840 על ידי ז'ול דומון ד'אורוויל, שנתן לו את השם "אדלי" על שמה של אשתו. נכון ל-2014, יש כיום כ-251 מושבות של פינגווין אדלי, וכ-3.79 מיליון זוגות מקננים. פינגוויני האדלי ניזונים מקריל (בין השאר מקריל אנטארקטי), דגים ודיונונים במהלך תקופת הגדילה שלהם.

פינגווין אדלי
מצב שימור
conservation status: least concern ללא חשש (LC)‏
מיון מדעי
ממלכה:	בעלי חיים
מערכה:	מיתרניים
על־מחלקה:	בעלי ארבע רגליים
מחלקה:	עופות
סדרה:	פינגווינאים
משפחה:	פינגוויניים
סוג:	פינגווין זנב-מכחול
מין:	פינגווין אדלי
שם מדעי
Pygoscelis adeliae ‏Hombron & Jacquinot, 1841
תחום תפוצה

פינגווין אדלי הוא אחד משלושת מיני הפינגווינים שבסוג Pygoscelis. בדיקות DNA של המיטוכונדריון וגרעין התא הוכיחו שסוג זה של פינגווינים קיים כבר כ-38 מיליון שנה (בערך 2 מיליון שנה לאחר התפתחותם של האבות הקדמונים מהסוג פינגווין גדול), ושהמין קיים כ-19 מיליון שנה.

עונת הרבייה של פינגוויני האדלי נמשכת בין אוקטובר לפברואר על חופי אנטארקטיקה. הקן מוקם בין סלעים. הנקבה מטילה שתי ביצים, והיא והזכר דוגרים עליהן במשך 32–34 ימים, במשמרות של כ-12 ימים. הגוזלים נשארים בקן כ-22 ימים, ולאחר מכן מצטרפים ל"פעוטון" - קבוצה של גוזלים. הגוזלים יוצאים לים לאחר 50 עד 60 ימים, ובמהלך זמן זה גדלות אצלם נוצות של פינגווינים צעירים.

פינגוויני האדלי קטנים, נוצותיהם ארוכות וזנבם ארוך ביחס למינים אחרים של פינגוונים; גובהם כ-46–75 ס"מ ומשקלם כ-3.9-5.8 ק"ג. ניתן לזהותם על ידי טבעת לבנה שמקיפה את עיניהם.

גלריה

• 
• 
• 
• 
• 

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פינגווין אדלי בוויקישיתוף

פינגווין אדלי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים

ערך זה הוא קצרמר בנושא עופות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.