פינגווין הסלעים

מין של עוף

פינגווין הסלעים (שם מדעי: Eudyptes chrysolophus) הוא מין בסוג פינגווין מצוייץ הקרוב לפינגווין המלכותי.

קריאת טבלת מיוןפינגווין הסלעים
מצב שימור
מצב שימור: פגיענכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
מצב שימור: פגיע
פגיע (VU)[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: עופות
סדרה: פינגווינאים
תת־סדרה: תרופודה
משפחה: פינגוויניים
סוג: פינגווין מצוייץ
מין: פינגווין הסלעים
שם מדעי
Eudyptes chrysolophus
ברנדט, 1837
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
Eudyptes chrysolophus

מאפיינים

עריכה

פינגווינים אלה רבים במספרם מכל מיני הפינגווינים האחרים, כ-12 מיליון זוגות חיים. ניתן להבדילם מפינגווינים אחרים באמצעות נוצות הכותרת העליונות הצהובות-שחורות שלהם. משקלו של הפינגווין כ-3.2-6.1 קילוגרם ואורכו כ-51–77 ס"מ[2]. בטנו לבנה, עיניו אדומות ויש לו נוצות צהובות-שחורות בחלק העליון של ראשו. ככל הפינגווינים, פינגווין הסלעים שוחה היטב, אך אינו מסוגל לעוף.

פינגווין הסלעים תועד לראשונה על ידי המדען הגרמני יוהאן פרידריך ברנדט.

מזונם של פינגוויני הסלעים מורכב בעיקר מקריל, והם צוללים לעומק של עד כ-20 מטרים בחיפושיהם אחר מזון[3].

פינגוויני הסלעים מקננים במחילות שהם חופרים באדמה. הנקבה מטילה בדרך כלל 2 ביצים. לרוב הביצה הראשונה קטנה יותר, וסיכוייה לבקוע נמוכים. הרבה טורפים ניזונים מביציהם של הפינגווינים. הביצים בוקעות אחרי דגירה של 34 ימים שבה מתחלקים הזכר והנקבה.

הזכר נשאר עם הגוזלים כשלושה שבועות לאחר בקיעתם, בעוד הנקבה מביאה להם מזון. בשלב הראשוני לחייהם הפינגווינים לא מגדלים נוצות, ולכן הם מתקבצים עם גוזלים אחרים כדי לחמם את גופם. נוצותיהם יגדלו כ 60–70 ימים מיום הבקיעה.

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פינגווין הסלעים בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ פינגווין הסלעים באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ ANIMAL BYTES - Macaroni Penguin
  3. ^ Green, K.; R. WIlliams; M.G. Green (1997-05-07). "Foraging ecology and diving behaviour of Macaroni Penguins Eudyptes chrysolophus at Heard Island" (PDF). Marine Ornithology. 26: 27–34. נבדק ב-2008-10-06.