פיצוץ תעלת הע'ור

פיצוץ תעלת הע'ור (נקראת כיום תעלת עבדאללה[1]), אשר כונה גם "אמה 1"[2], היה מבצע צבאי של צה"ל שביצעה סיירת גולני יחד עם כוחות נוספים, שנועד לשם הפעלת לחץ על חוסיין, מלך ירדן, כדי לגרום לו לפעול כנגד ארגוני המחבלים שפעלו משטח ירדן כנגד ישראל. המבצע נערך בליל יום ראשון, 22 ביוני והסתיים בבוקר 23 ביוני 1969.

פיצוץ תעלת הע'ור
מלחמה: מלחמת ההתשה
תאריכי הסכסוך 22 יוני 1969 – 23 יוני 1969 (יומיים)
קואורדינטות 32°40′44″N 35°37′40″E / 32.678824°N 35.627878°E / 32.678824; 35.627878
תוצאה פוצצה תעלת הע'ור
מפקדים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

רקעעריכה

המבצע לפיצוץ תעלת הע'ור היה חלק בלתי נפרד ממלחמת ההתשה בבקעת הירדן אשר התרחשה בשנים 19671970 לאורך גבול ישראל-ירדן. עיקר העימותים במלחמה זו היו מול ארגוני הטרור הפלסטינים, אולם במקרים רבים היו גם עימותים ישירים מול ממלכת ירדן. ארגוני הטרור הפלסטיניים עסקו בביצוע פעולות נגד יישובי בקעת בית שאן ובקעת כנרות שכללו ירי מרגמות, מיקוש, חדירות ליישובים, ירי נשק קל ופעולות חבלה נגד אזרחים וכוחות צה"ל.

הארגונים הפלסטינים היוו איום של ממש על יציבות המשטר בירדן. השושלת ההאשמית, שבראשה עמד המלך חוסיין ייצגה רק כ-20% מאוכלוסיית ירדן, בעוד רבים מן האחרים הם פלסטינים. החל מנובמבר 1968 ניסה המלך חוסיין לבסס את שלטונו, אז הוא הגיע להסכם בן שבעה סעיפים עם הארגונים הפלסטינים, שניסה להגביל את פעילותם של אנשי אש"ף ולהכפיף אותם לחוקי המדינה. הסכם זה הופר תוך זמן קצר על ידי הארגונים הפלסטינים. העימות האחרון והמכריע בין המלך חוסיין לכוחות הפלסטינים התרחש בספטמבר 1970 וכונה "ספטמבר השחור". בעימות זה הוכרעו הכוחות הפלסטינים והעבירו את מרכז פעילותם ללבנון.

תעלת הע'ור, אשר נחנכה בשנת 1964 ונועדה להובלת מי הירמוך לבקעת הירדן הירדנית, הייתה מקור חיים לכפרים רבים בצד המזרחי של בקעת הירדן. מטרת הפיצוץ של התעלה הייתה מדינית: לייבש את בקעת הירדן מצידה הירדני, ובכך להניע את המלך חוסיין לפעולה כנגד ארגוני הטרור הפלסטיניים. ייבוש מקורות המים נועד לשבש לא רק את שגרת החיים של בסיסי המחבלים, אלא גם את שגרת החיים בכפרי הבקעה, שנתנו חסות לפעילות המחבלים.

הכנותעריכה

הפקודה הראשונה לביצוע הפעולה הוטלה על הסיירת כבר בתחילת 1968, כשנה וחצי לפני ביצועה. הפעולה הייתה כרוכה באתגרים הנדסיים טכנים לגבי אופן שינוע המטענים והנחתם ביעד. לצורך כך שולבו בתכנון אנשי יחידת יפת"ח (העוסקת בפיתוח אמצעי לחימה לצה"ל).

על פי מידע מודיעיני שנאסף, הסתבר כי מתחת לתעלה, באזור המוצב הירדני במחנה האיטלקי (קרוב לכפר עדאסיה מול קיבוץ שער הגולן), ישנם שני מעברי מים גליליים בקוטר של 80 ס"מ. התכנון היה להניח את המטענים בתוך מעברי המים ומטען נוסף, אטום למים, בתוך התעלה עצמה. סך הכל כ-640 ק"ג חומר נפץ[3].

כוחות ומשימותעריכה

כוח עיקרי של הסיירת בפיקודו של סרן אורי שגיא – כ-70 לוחמים.

צוללים מיחידה 707 (לימים ילת"ם; היחידה למשימות תת-מימיות)[4] – יועד לסיוע בחציית הירמוך ובהנחת המטענים בתעלה.

חפ"ק בפיקודו של ברוך גורודיש מפקד גדוד 12 של גולני.

ביצוע הפעולהעריכה

לאחר חודשים ארוכים של תכנונים, הכנות ואימונים, יצא המבצע לדרך ביוני 1969.

על מהלך הפעולה מספר אורי שגיא בספר "טורפי הלילה - סיפורה של סיירת גולני"[5]: "צלחנו את הירמוך והתחלנו בתנועה שקטה לעבר היעד. התנועה הייתה איטית וכשהתקרבנו לסוללה של התעלה זחלנו לעמדת תצפית. הייתי הראשון בכוח. הרמתי לאט את ראשי והבחנתי בתאורה שבתוך המבנים ובחיילים שמסתובבים במחנה עם פנסים. בעודי סוקר את השטח, הבחנתי בחייל ירדני שעלה על הסוללה כדי להשתין, ללא נשק, רק עם פנס. מבטינו הצטלבו. יכולתי לחסל אותו בשנייה, אבל אז היינו מתגלים וכל הפעולה הייתה משתבשת. היינו צריכים עבודה שקטה כדי לבצע את המשימה. לא אמרתי מילה, אבל משהו במבט שלי הספיק לו כדי להבין שהוא לא מסגיר אותנו. לקחתי שם הימור. הוא היה יכול לרוץ למחנה ולהזעיק עזרה. אבל הוא לא עשה זאת כי אז היו שואלים אותו מפקדיו מדוע לא נטל איתו את הנשק כשיצא להשתין. ההימור שלי הצליח. במחנה לא נראתה כל תכונה יוצאת דופן".

לאחר פריסת הכוחות החלה עבודת המטענים אשר נמשכה למעלה משעה, כאשר החיילים הירדנים בטווח של 50–70 מטרים מהכוח.

עם גמר ההכנות, עקב אי הבנה בתקשורת, הופעלו המטענים לפני שהכוחות סיימו את ההכנות לפינוי האזור. מכיוון שההשהיה היא של כשלוש דקות בלבד, נאלצו הכוחות לסגת כמעט במנוסה עד להגעה לאזור נקודת הצליחה של הירמוך.

תוצאותעריכה

תעלת הע'ור פוצצה והמים התחילו לזרום דרך הפירצה לאפיק הירמוך[6]. לכוחות צה"ל לא היו נפגעים.

בסיום הפעולה כאשר שבו הכוחות לבסיסם, פגשם הרמטכ"ל רא"ל חיים בר-לב אשר הודה להם על הביצוע היעיל והמדויק[7].

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ארנון סופר, המאבק על המים במזרח התיכון, תל-אביב: עם עובד אוניברסיטת חיפה. הקתדרה לגיאואסטרטגיה "ע"ש ראובן חייקין ז"ל", 2006, עמ' 141-156, ISBN 965-13-1835-X
  2. ^ כתיבה ועריכה: דני דור תחקיר: רחל נחושתאי עיצוב: סטודיו שוקי דוכובני, גדוד הסיור של חטיבת גולני - יחידה 631, 2015, עמ' 51
  3. ^ אורי שגיא, אורות בערפל, עריכה: רמי טל, תל-אביב: ידיעות אחרונות ספרי חמד, 1998, עמ' 64-67, ISBN 965-448-356-4
  4. ^ 22 יוני 1969 - התשה – הפיצוץ בתעלת הע'ור הירדנית, אתר עמותת חיל הים
  5. ^ מירב הלפרין, טורפי הלילה - סיפורה של סיירת גולני, עריכה: דב איכנולד, מירב הלפרין, ידיעות אחרונות ספרי חמד, 2018, עמ' 58-59, ISBN 978-965-564-596-5
  6. ^ דוד שלו, פיצוץ תעלת הגור - אזהרה לצבא ירדן, דבר, 24 ביוני 1969, עמ' 1
  7. ^ יעקב ארז, הפשיטה על "המוביל" הירדני, מעריב, 27 ביוני 1969, עמ' 19