פיקוח על בחירות

פיקוח על בחירות הוא פעילות לתיעוד ודיווח אודות מהלך בחירות, כדי לחשוף במקרה הצורך הונאת בחירות. הלגיטימיות של מערכת בחירות עשויה להיות מושפעת מהביקורת של מפקחי הבחירות[1]. במרבית המקרים הגוף שאחראי על הבחירות במדינה בהן הם מתרחשות הוא גוף ממשלתי. במדינות מסוימות יש פיקוח על הבחירות מטעם מדינות אחרות או ארגונים בינלאומיים.

היסטוריה עריכה

 
מפקחי בחירות בלוב, 2012

הבחירות הראשונות שהיו תחת פיקוח היו למעשה משאל בוולאכיה ונסיכות מולדובה.

למעשה, עד מלחמת העולם השנייה פיקוח על בחירות היה די נדיר ובמהלך שנות ה-60 של המאה ה-20 פחות מ-10% ממערכות הבחירות בעולם היו תחת פיקוח[2]. רק עם סיום המלחמה הקרה והגדרת סטנדרטים בינלאומיים על התנהלות בחירות החלו מדינות להקים ולהפעיל גופי פיקוח על בחירות, הן מקומיים והן בינלאומיים[3][4].

בשנות ה-2000 מספר הבחירות המפוקחות החל לעלות והגיע לכ-80% מהבחירות בעולם.

פיקוח על בחירות ברחבי העולם עריכה

ישראל עריכה

בישראל ועדת הבחירות המרכזית לכנסת אחראית בין היתר על פיקוח הבחירות לכנסת ומדי מערכת בחירות מגייסה הוועדה מאות מפקחי בחירות. במרבית המקרים פקחי בחירות בישראל אינם רשאים להשתמש במצלמת הגוף למעט מקרים בה קיים חשד לביצוע עבירה פלילית בקלפי או בסמוך עליו. ב-21:30, חצי שעה לפני סגירת הקלפיות בישראל פורסים פקחים במספר קלפיות שנקבעות מדי מערכת בחירות מראש. הפקחים נשארים באזור הקלפיות עד תום ספירת הקולות על מנת שיוכלו לתעד את הליך הספירה[5].

מצלמות עריכה

ביום הבחירות לכנסת ה-21, התקין משרד יחסי ציבור עבור הליכוד 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות שונות במגזר הערבי, בנימוק של חשש לזיופים[6][7]. המבצע נערך לאחר פנייה מראש הממשלה ויו"ר הליכוד בנימין נתניהו, ועלות המצלמות הייתה מיליון וחצי ש"ח[8].

 
פוסט בפייסבוק שפרסם משרד יחסי הציבור אודות המבצע

המבצע כונה "טוהר הבחירות" ומטרתו המוצהרת הייתה מניעת זיופים, כגון התחזות למצביעים אחרים[9]. ביום המחרת התגאה משרד הפרסום בפרויקט, וטען ש"בזכות זה שהוצבו משקיפים מטעמנו בכל קלפי, אחוז ההצבעה ירד מ-50%, הנמוך ביותר שנראה שנים האחרונות"[10].

במהלך אותו יום בחירות, לאחר שהוגשו לגביו תלונות בעניין, קבע השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, כי התיעוד החזותי במהלך שעות ההצבעה הוא אסור, אך הוא ביקש מהמשטרה להחזיר את המצלמות שהיא לקחה, ולאפשר להשתמש בהן להקלטת שמע. הוא גם ציין, כי חברי ועדת הקלפי יוכלו מאוחר יותר לתעד את ספירת הקולות באמצעות המצלמות, אך יהיה עליהם להודיע על כך לכל המשתתפים בספירה[11]. גם לקראת הבחירות לכנסת ה-22 הודיעה מפלגת הליכוד כי בכוונתה להציב מצלמות גם בבחירות אלו. לאחר שימוע בנושא[12] קבע השופט מלצר ב-26 באוגוסט, כי אסור למפלגות ולרשימות המועמדים להציב מצלמות בקלפיות, וכי הצבת מצלמות באופן שיטתי בקלפיות טעונה חקיקה ראשית[13].

ארגונים עריכה

ארגונים בינלאומיים כמו ארגון מדינות אמריקה, מועצת אירופה, האיחוד האפריקאי, האיחוד האירופי והארגון לביטחון ולשיתוף פעולה באירופה פורסים באופן קבוע צוותי פיקוח על בחירות במספר מדינות ברחבי העולם. גם ארגונים לא ממשלתיים תורמים במאמצי הפיקוח; כך למשל מרכז קרטר מילא תפקיד מרכזי בפיקוח על בחירות 2010 בסודאן[14].

גופים ממשלתיים עריכה

מאמצים לאומיים לפיקוח על הבחירות מתנהלים בדרך כלל על ידי ועדת הבחירות (אנ') המקומית.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא פיקוח על בחירות בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Hyde, Susan; Marinov, Nikolay (2014). "Information and Self-Enforcing Democracy: The Role of International Election Observation". International Organization. 68: 329–359.
  2. ^ Matanock, Aila M. (2020). "How International Actors Help Enforce Domestic Deals". Annual Review of Political Science (באנגלית). 23 (1): 357–383. doi:10.1146/annurev-polisci-050718-033504. ISSN 1094-2939free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  3. ^ "Declaration of Global Principles for Nonpartisan Election Observation and Monitoring by Citizen Organizations" (PDF). (הקישור אינו פעיל, May 2016)
  4. ^ "Declaration of Principles for International Election Observation" (PDF).
  5. ^ אמיר אלון, התנאי לעבודה ביום הבחירות: שירות צבאי מלא, באתר ynet, 28 באוגוסט 2019
  6. ^ ערוץ 7, הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ערוץ 7, 9 באפריל 2019
  7. ^ מורן אזולאי, פרסום ראשון: הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ynet, 9 באפריל 2019
  8. ^ עקיבא נוביק, יוזם המצלמות בקלפיות - נתניהו; העלות - מיליון שקלים וחצי , באתר חדשות 13, 23 באפריל 2019
  9. ^ פרסום ראשון: הליכוד התקין 1,300 מצלמות נסתרות בקלפיות במגזר הערבי, באתר ynet, 10 באפריל 2019
  10. ^ פוסט של משרד קייזלר ענבר, באתר פייסבוק, 10 באפריל 2019 (הקישור אינו פעיל, 28 בדצמבר 2019)
  11. ^ חיים לוינסון, בחירות 2019: הליכוד הציב 1,200 מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים "כדי למנוע זיופים", באתר הארץ, 9 באפריל 2019
  12. ^ שימוע בנושא הצבת מצלמות בקלפיות, באתר ועדת הבחירות המרכזית
  13. ^ טל שניידר, ‏יו"ר ועדת הבחירות: אסור להציב מצלמות בקלפיות, באתר גלובס, 26 באוגוסט 2019
  14. ^ The Carter Center list of elections observed. The Carter Center.