פתיחת התפריט הראשי

פירות ארץ ישראל ביהדות

צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן לגאולה

ביהדות צמיחת פירות ארץ ישראל מהווים סימן וראיה שהגאולה קרובה. בנוסף יש הרואים ערך באכילת פירות שגדלו בארץ ישראל. הן מחמת חיבת הארץ והן מחמת קדושת הארץ ומשום שהפירות הגדלים בארץ ישראל חייבים במצוות התלויות בארץ.

סימן לגאולהעריכה

בגמרא (סנהדרין צח, א) אמרו שאין לך קץ מגולה מהזמן בו הארץ תתחיל להצמיח פירות. כנאמר (יחזקאל פרק לו פסוק ח) "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". המהרש"א שם מבאר התורה אמרה, שבזמן הגלות הארץ תהיה שממה, היות שהארץ נותנת פריה רק לבניה, לכן מעת שהארץ נותנת פריה, זה סימן שפסקה קללת הגלות והוכחה לכך שקרב זמן הגאולה. ישנם הרואים בזה גם אתחלתא דגאולה

ישנם רבנים שראו בפריחת פירות ארץ ישראל במאה ה-19 סימן לקיום נבואה זאת[1].

אכילת פירות - מקורותעריכה

הפסוק אומר[2]: "וָאָבִיא אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ הַכַּרְמֶל לֶאֱכֹל פִּרְיָהּ וְטוּבָהּ". המלבי"ם על הפסוק מבאר שאחת המטרות לביאת ארץ ישראל היא לאכול מפירותיה. וכן יש משמעות מהנוסח שתקנו חז"ל בבברכת מעין שלוש: "וְעַל אֶרֶץ חֶמְדָּה טוֹבָה וּרְחָבָה שֶׁרָצִיתָ וְהִנְחַלְתָּ לַאֲבוֹתֵינוּ לֶאֱכֹל מִפִּרְיָהּ וְלִשְֹבּוֹעַ מִטּוּבָהּ". כמו שאמרו במדרש[3] אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל הכנסתי אתכם אל ארץ טובה ורחבה לארץ זבת חלב ודבש לאכל מפריה ולשבוע מטובה ולברך שמי עליה[4].

לדעת כמה פוסקים יש לומר בסיום ברכת מעין שלוש: "וּבְנֵה יְרוּשָׁלַיִם... וְהַעֲלֵנוּ לְתוֹכָהּ וְשַֹמְּחֵנוּ בְּבִנְיָנָהּ וְנֹאכַל מִפִּרְיָהּ וְנִשְֹבַּע מִטּוּבָהּ" מהנוסח בו מבקשים את בנין ירושלים בשביל לאכול את פירות ארץ ישראל, למדו כמה פוסקים על המעלה והקדושה שיש בפירות הארץ[5].

הערוך השולחן ראה בחומרה את אלו שלא העדיפו לקנות אתרוג מארץ ישראל, הוא טען כלפיהם שהם מבזים את כבוד ה' ואת כבוד התורה, שבפסוקים רבים השתבחה בשבחה של ארץ ישראל, את כבוד משה רבינו שהתחנן "אעברה נא ואראה הארץ הטובה". הם מבזים את ארץ ישראל ומשנים מדרך חז"ל שהיו מתגלגלים ומנשקים את עפרה של ארץ ישראל[6].

במדרש[7] מסופר שכאשר דניאל נודע לו, שכורש אסר על בנית בית המקדש, אמר שעדיין כדאי לבוא לארץ משום "מוטב שנאכל סעודת ארץ ישראל ונברך על ארץ ישראל", רואים שיש מעלה בלחם תוצרת הארץ.

טעמיםעריכה

חיבת ואהבת הארץעריכה

  ערך מורחב – חיבת הארץ

הרמב"ם בהלכות מלכים כתב: "גדולי החכמים היו מנשקין על תחומי ארץ ישראל ומנשקין אבניה ומתגלגלין בעפרה, וכן הוא אומר כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו"[8]

הרדב"ז כתב[9]: אם את אבני הארץ פסק הרמב"ם שיש מצווה לאהוב ק"ו את פירות ארץ ישראל יש מצווה לאהוב ולחבב, לכן מצווה לחפש פירות תוצרת ארץ ישראל, ולהימנע מתוצרת חו"ל.

מטעם זה גם לבני חו"ל מצווה להדר לברך על יינות ותפוזי ארץ ישראל, כי גם פירות ארץ ישראל שיצאו לחו"ל הם בכלל כי רצו עבדיך את פירותיה[10], כמו שמסופר בגמרא[11] על רב יהודה, שהיה גר בבבל והיה מברך על שמן אפרסמון ברוך בורא שמן ארצנו משום שחיבב את ארץ ישראל.

יש שכתבו טעם נוסף: התענוג מביא לידי דבקות[12]. הדרך להגיע לאהבת ארץ ישראל היא על ידי התענוג הגשמי של הגוף מארץ ישראל ופירותיה. משום כך התורה מייחסת חשיבות למעלתם של פירות הארץ[13].

קדושת פירות הארץעריכה

טעם נוסף, להעדיף את פירות ארץ ישראל, הוא מפני הקדושה שנמצאת בהם:

כתב החת"ס: והנה שבח א"י זבת חלב ודבש, אם שהוא כפשוטו בלי ספק מ"מ זה התואר מורה עוד קדושת הארץ ופירותיו כי הם מולידים קדושה בנפש האוכל אותם ומוסיף אהבה ודבקות בה'[14].

וכן כתב הבית חדש[15]: הלא קדושת הארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ, ועל כן ניחא שאנו מכניסין בברכת מעין שלש ונאכל מפריה ונשבע מטובה כי באכילת פירותיה אנו ניזונים מקדושת השכינה ומטהרתה ונשבע מטובתה.

כתב המור וקציעה (או"ח סימן ר"ח): "אף על גב דאמרינן וכי משה לאכול מפריה ולשבוע מטובה היה צריך, אנו וודאי צריכים להם כי פירות ארץ ישראל מוסיפים כח וחכמה".

לחזק את ישוב הארץעריכה

הרב קוק ראה בקנית פירות ארץ ישראל דבר המחזק את כחן של ישראל בישוב ארץ ישראל ודבר המגביר את אהבה ואחווה בכל העם[16].

כך כתב הרב עוזיאל רבה הראשי של ארץ ישראל והראשון לציון[17]: "משום חבת הארץ ומצות ישוב ארץ ישראל מצוה להדר אחרי אתרוגי ארץ ישראל כדי להחזיק ידי העמלים בה לישב הארץ באוכלסי ישראל, וכל המבכר אתרוגי חו"ל הרי הוא חוטא לעמו וארצו בזה שמרפה את ידי אחיו היושבים בארץ ממעט כח קליטתה לאוכלוסי ישראל המצפים להתישב בה להחיות אדמתה ולהתפרנס מעמל ידיהם, מעטם זה אני אומר מצוה וגם חובה היא לבכר תוצרת הארץ בתבואתה ותעשיתה".

בחגים ובמועדיםעריכה

בשנה השביעיתעריכה

נאמר בתורה[18] "וְהָיְתָה שַׁבַּת הָאָרֶץ לָכֶם לְאָכְלָה לְךָ וּלְעַבְדְּךָ וְלַאֲמָתֶךָ וְלִשְׂכִירְךָ וּלְתוֹשָׁבְךָ הַגָּרִים עִמָּךְ" הרמב"ן[19] השיג על הרמב"ם מדוע לא מנה מצוות עשה זו של אכיל פירות שביעית.

יש מסבירים שנחלקו האם יש מצוות עשה לאכול פירות שביעית, שהרמב"ן למד מפסוק זה מצווה לאכול פירות שביעית, ואילו הרמב"ם למד שעיקר כוונת התורה לאסור סחורה בפירות שביעית, אבל אין מצווה באכילה[20].

כתב החזון איש גם לדעת הרמב"ן, שמנה אכילת פירות שביעית מצוות עשה, מכל מקום לא עבר בעשה אם לא אכלן אלא חיסר מצווה וגם יש בו עוון של בזיון קודשים[21]

בנוסף ראו גדולי ישראל באכילת פירות שביעית חיזוק ידי שומרי שביעית. הרידב"ז[22]: כתב מכתב בו הוא מבקש מבית ישראל לעשות קידוש וההבדלה על יין של שביעית.

במכתב עליו חתומים ר' שלמה זלמן אויערבך והרב יוסף שלום אלישיב ר' שמואל הלוי ווזנר נכתב: לאחינו בני ישראל נקרא ליקח בשמחה תוצרת המחולקת על ידי אוצר בית דין, שבאה ממטעים שומרי שביעית ולאוכלה בקדושת שביעית (בפירות אלו הקדושים בקדושת שביעית אליבא דכו"ע אף יקיימו מצוות אכילת פירות שביעית לדעת התשב"ץ בזוהר הרקיע והמגילת אסתר) בכך יסייעו בידי בית הדין לשלם ההוצאות לשלוחיו שעבדו על פי הוראות הב"ד ולחזק שומרי שביעית כהלכה[23].

ט"ו בשבטעריכה

בט"ו בשבט נוהגים בקהילות יהודיות להרבות במיני פירות של אילנות, ובפרט במינים בהם נשתבחה ארץ ישראל. מנהג זה התחיל בארץ ישראל בתקופת האריז"ל, הובא בספרו של רבי יששכר בן סוסאן שהיה בצפת, וכן כתב בסידור ר' יעקב עמדין "בארץ ישראל נוהגין להביא כמה מיני פירות האילן לברך עליהן ביום זה", שהרי ט"ו בשבט הוא בעיקר יום של חישובי הלכות הקשורות במצוות התלויות בארץ: תרומה, מעשרות, ערלה ורבעי[24].

בהמשך המנהג התפשט לכל הגולה, הם ראו ביום זה הזדמנות לקיים מצוות אהבת ארץ ישראל[25]. חסידים שהתגוררו בארץ ישראל שלחו, בשנים עברו, פירות ארץ ישראל לרבותיהם שבחוץ לארץ ששמחו לברך עליהם בשולחן ט"ו בשבט[26].

יש המסבירים את הטעם שעושים שמחה רק בר"ה לאילנות ולא בר"ה לירקות ולבהמה (ראה משנה ר"ה א, ב), משום שביום זה מתחדש כח האדמה שבארץ ישראל להניב תנובתה ולהוציא פֵּרותיה ולהראות שבחה, ורוב שבחה של ארץ ישראל על פֵּרות האילן נאמר, יום שאדמת ארץ ישראל מחדשת בו כחותיה להוציא שמנה ודובשה, יום של שמחה הוא לישראל[27]

טיול לאכילת פירותעריכה

הבן איש חי[28] כתב שמצווה ללכת לטייל בארץ ישראל למקום שיש בו פרדסים ויאכלו שם פירות חשובים טובים ומתוקים ומשובחים במאד, אם כוונתם לשם שמיים בשביל חיבוב ארץ ישראל ולהודות לה' על הארץ ופירותיה המתוקים.

ראו גםעריכה

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה

  1. ^ ר' יוסף חיים זוננפלד, האיש על החומה, ח"ב עמ' 139
  2. ^ ירמיהו ב, ז
  3. ^ ספרי דברים פרשת עקב פיסקא מג
  4. ^ גיליון נחלת ה' מספר 49
  5. ^ בנושא זה ראו בהרחבה בטור סימן ר"ח, ובב"ח שם
  6. ^ מכתב שכתב הערוך השולחן, מובא בחשוקי חמד פסחים דף לו עמוד ב
  7. ^ שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה
  8. ^ משנה תורה לרמב"ם, הלכות מלכים ומלחמותיהם, פרק ה', הלכה י'
  9. ^ שו"ת חלק א סימן תקפ
  10. ^ עלי תמר שביעית פ"ד, ה"ז
  11. ^ ברכות מ"ג
  12. ^ ראה אגלי טל בהקדמה לגבי המצווה להתענג בלימוד התורה
  13. ^ גיליון נחלת ה' מספר 49
  14. ^ חתם סופר מסכת חולין דף קמב עמוד א
  15. ^ אורח חיים סימן רח
  16. ^ הראי"ה קוק, הרבנות הראשית ב, איתמר ורהפטיג, עמוד בשם 172
  17. ^ שו"ת משפטי עוזיאל כרך א - אורח חיים סימן כד
  18. ^ ויקרא פרק כה, ו
  19. ^ השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם שכחת העשין
  20. ^ מגילת אסתר שם, התשב"ץ בזוהר הרקיע מצווה ס"ז והובא בחרדים
  21. ^ חזו"א שביעית סי' יד ס"ק י
  22. ^ בהקדמתו לבית רדב"ז על פאת השולחן
  23. ^ ספר לקראת שמיטה עמ' 303
  24. ^ הרב אהוד אחיטוב, מפרי הארץ הטובה עמ' 36
  25. ^ בספר דברי שלמה (מטשורטקוב עמ' קט"ז) העיד על מנהגם לאכול מפירות ארץ ישראל בט"ו בשבט, פירות אלו הביאו בחורף הקשה לתוך העיירות הקטנות והנדחות את אוירה הזך והחם של ארץ ישראל, שהעיר את הלבבות לאהבת הארץ ולתשוקה עזה לעלות אליה, וגם בחשכת הגלות האיר החג מאורה של ארץ ישראל וחימם והפיח רוח של תקוה לגאולה השלימה עכ"ד
  26. ^ קובץ מאמרים ליהודים הייתה אורה עמ' 26
  27. ^ ספר התודעה
  28. ^ שו"ת תורה לשמה תי"ח