ויקיפדיה

ספרטק מוסקבה (כדורגל)

קבוצת כדורגל מרוסיה
(הופנה מהדף פישצ'ביק מוסקבה)
פירוש נוסף ערך זה עוסק במועדון הכדורגל ספרטק מוסקבה. אם התכוונתם למועדונים אחרים, ראו ספרטק מוסקבה.

סְפַּרטָק מוסקבה (ברוסית: Футбольный Клуб «Спартак» Москва) הוא מועדון כדורגל רוסי מעיר הבירה מוסקבה, המשחק בליגת העל הרוסית, מהבולטים בכדורגל הרוסי ואחד הפופולריים ביותר במדינה. הוקם רשמית ב-18 באפריל 1922 כקבוצת-כדורגל של מעמד הפועלים בעיר מוסקבה, בחסות אגודת הספורט "ספרטק" ומזוהה עם העם ומכאן גם כינויה בתור "הקבוצה העממית" («„Спартак“ — народная команда»), בשל תמיכת הסתדרות הפועלים בתקופה הסובייטית[1]. נחשב למועדון הכדורגל המעוטר ביותר ברוסיה ולאחת מקבוצות הכדורגל הרוסיות הפופולריות ביותר ואחת מעשרים הקבוצות הפופולריות ביותר באירופה[2][3][4][5][6][7].

ספרטק מוסקבה
Спартак
מידע כללי
שם מלא מועדון הכדורגל ספרטק מוסקבה
כינוי האדומים-לבנים, הגלדיאטורים, קבוצת העם, בשר
תאריך ייסוד 18 באפריל 1922
אצטדיון לוקאויל ארנה, מוסקבה
(תכולה: 45,360)
בעלים רוסיהרוסיה לוקאויל
מנכ"ל רוסיהרוסיה יבגני מלז'יקוב
מאמן בוסניה והרצגובינהבוסניה והרצגובינה ולדימיר סלישקוביץ'
ליגה הפרמייר ליג הרוסי
spartak.com
תלבושת
תלבושת בית
תלבושת חוץ
מחלקות הספורט של ספרטק מוסקבה
כדורגל (גברים) קבוצת המילואים כדורגל חופים
כדורגל נשים קטרגל כדורסל (גברים)
כדורסל (נשים) כדוריד (גברים) הוקי קרח
הוקי קרח לנוער רוגבי פוטבול
בייסבול

ספרטק זכתה 12 פעמים באליפות ברית המועצות (שנייה רק לדינמו קייב), וכמו כן זכתה בעשר אליפויות רוסיה, האחרונה בעונת 2016-17[8]. בנוסף, ספרטק זכתה בגביע ברית המועצות 10 פעמים, בגביע הרוסי 4 פעמים, פעם אחת זכתה בסופרקאפ הרוסי, 6 פעמים בגביע חבר המדינות. הישגיה המרשימים ביותר במפעלי הכדורגל האירופאים הם הגעה לשלב חצי-הגמר בכל אחד משלושת המפעלים הגדולים: ליגת האלופות ב-1991, גביע המחזיקות ב-1993 וגביע אופ"א ב-1998 והיא הקבוצה הרוסית המצליחה ביותר בהיסטוריה של ליגת האלופות[9].

שמות הקבוצה עריכה

  • 1883—1907 — חברת ההתעמלות הרוסית («Русское гимнастическое общество»)
  • 1907—1922 — סוקול («Русское гимнастическое общество „Сокол“»)
  • 1920—1923 — מועדון הספורט המוסקבאי (Московский кружок спорта)
  • 1923—1925 — קרסניה פרסניה («Красная Пресня», Краснопресненский спортивный клуб РКСМ)
  • 1926—1931 — פישצ'ביקי («Пищевики» Центральная команда имени Томского «Союза пищевиков»)
  • 1931 — פרומקואופרציה («Промкооперация»)
  • 1932—1933 — דוקאט («Дукат»)
  • 1934 — פרומקואופרציה
  • 14 בנובמבר 1934 — ספרטק

היסטוריה עריכה

שנים ראשונות עריכה

 
שחקני MKS ("חוג הספורט המוסבקאי") בעונת 1922.
 
קבוצת MKS בעונת 1922.
 
קבוצת "סוקול".

מוצאו של מועדון הכדורגל "ספרטק" מגיע מחברת ההתעמלות הרוסית RGO, שכונתה "סוקול", שנרשמה והוקמה רשמית ב-4 (16 במאי) 1883[10]. מועדון הכדורגל של החברה הופיע בקיץ 1897. עיתון "המילה הרוסית" כתב ב-30 ביולי 1897: "אגודת ההתעמלות הרוסית, שלא מסתפקת בהתעמלות חורף בלבד, שוכרת כעת בית למטרה זו (פארק פטרובסקי, מעון הקיץ של איסטומין). במהלך קיץ זה ארגנה החברה כמה משחקים לילדים ולמבוגרים, שתמיד יש בהם הרבה. המבוגרים מתעניינים במיוחד במשחק הכדורגל האנגלי."[11]

באביב 1917, לאחר מהפכת פברואר, קיבלה קבוצת הכדורגל "סוקול" אצטדיון כדורגל משלה בפרסננסקי ברחוב בולשוי טישינסקי. לפני כן קבוצת הכדורגל נהגה לשכור מגרשי כדורגל ממועדוני כדורגל שונים במוסקבה. המקום כאצטדיון כדורגל לקבוצה הומלץ להנהגת החברה על ידי ניקולאי פטרוביץ' סטארוסטין בסתיו 1916, משום שמשפחת סטארוסטין התגוררה בבית משלה ליד שטח אדמה ריק שכונה "דליק" (Горючка), שהפך לשם הלא רשמי של אצטדיון הכדורגל של "סוקול"[12].

באליפות האביב של 1918 בשלב הבתים של אליפות מוסקבה "סוקול" סיימה במקום הרביעי מתוך 10 קבוצות. בסתיו 1919 זכתה קבוצת הכדורגל באליפות מוסקבה וזכתה בטורניר גביע מוסי. ב-1 באוגוסט 1920, "סוקול" שיחקה את המשחק הרשמי הראשון תחת שם החדש MKS ("חוג הספורט המוסקבאי"). הקבוצה אירחה בחמובניקי באצטדיון OFV שהכיל 500 מושבים ונבנה בשנת 1909, היא אירחה את קבוצת הכדורגל בלאגושי-2 וגברה עליה. בשנת 1921, "סוקול" העפילה לגמר גביע "KFS-קולומיאגי" (שהכריע מיהי אלופת מוסקבה). עם זאת, בגמר "סוקול" הפסידה 1:10 למועדון SKZ (מועדון הספורט "זמוסקובורצקי"). בשנת 1922 שוב העפילה לגמר הטורניר אך הובסה שוב, הפעם 2:4 על ידי OLLS ("אגודת חובבי ההחלקה").

לאחר מהפכת אוקטובר בשנת 1917 חברת ההתעמלות הרוסית פורקה. בשנת 1918 הוקמה קבוצת יוזמה להחייאת "סוקול". עם זאת, התוכנית ופעילותם לא התאימו לשלטונות רוסיה הסובייטית, שכן הם הופרדו ממשימות החינוך הכללי שהונהגו בצו הוועד הפועל המרכזי של רוסיה, בעוד חברי אגודת הספורט דבקו בעקרונות הסלבופיליזם. בשנת 1923, בהוראת מנהיגי מפלגת הבולשביקים קרל ברנגרדוביץ' ראדק וניקולאי איוואנוביץ' בוכרין, נאסר על פעילותה של "סוקול" ורבים ממנהיגיה שנותרו ברוסיה נעצרו. תנועת סוקול הרוסית המשיכה להתקיים בקרב הגולים הלבנים, במיוחד ביוגוסלביה ובצרפת. אירועי הספורט בחסות "סוקול" בברית המועצות בשנת 1924 הפכו לאירועי ספרטקיאדה.

באביב 1922 שונה שם קבוצת הכדורגל "חוג הספורט המוסקבאי" (MKS בראשי תיבות). לפיכך, לאחר שהצליחה לשנות את שמה הקבוצה נמנעה מפירוק, דבר שלא הצליחו להימנע ממנו בשנת 1923 רוב מועדוני הכדורגל במוסקבה, שהיה להם עבר בורגני לפני המהפכה.

ב-18 באפריל 1922, מועדון הכדורגל ערך את משחק הידידות הראשון בשם החדש עם מועדון הכדורגל ZKS ("מועדון הספורט זמוסקובורצקי"), כשהמשחק הסתיים בתוצאה 3:2 לטובת MKS. המשחק הרשמי הראשון לאחר שינוי השם התקיים ב-30 באפריל והסתיים בניצחונה של MKS על KSO (מועדון הספורט אורחובו) בתוצאה 3:1. כמה מכדורגלני הקבוצה - כמו האחים סטארוסטין (אלכסנדר, אנדריי, ניקולאי, פיוטר), לאוטה, קוואשנין, מיכייב - התעקשו להשאיר את השם "סוקול" בעוד ששחקני כדורגל מקבוצת KFS (מועדון הכדורגל סוקולניקי), בראשות ארטמייב, התעקשו לשנות את שם הקבוצה לקרסניה פרסניה. בהתחלה, שחקני חברת ההעמלות הרוסית ניצחו בסכסוך, מכיוון שהיו יותר משישים מהם והיו רק חמישה שחקנים מ-KFS, אך כולם היו חזקים והתאימו בדיוק לאופי של הקבוצה. כתוצאה מכך, כדורגלני "סוקול" הסכימו לפשרה כדי לא לאבד שחקנים חזקים שהגיעו KFS וקבוצת הכדורגל קיבלה את שם הפשרה "חוג הספורט המוסקבאי של נפת קרסנופרננסקי" (Московский кружок спорта Краснопресненского района). לאחר שבנו אצטדיון משלהם באביב 1922, הקבוצה החלה להתפרנס ממכירת כרטיסים למשחקים ותשלום עבור משחקי חוץ ברוסיה. בקיץ 1922 מועדון הכדורגל שינה את שמו ל"קרסנאיה פרסניה", שהתקבע באופן רשמי בשנת 1923.

ב-1924 וב-1929 זכתה הקבוצה בגביע טוסמן (גביע האלופות של ערי הבירה) בכך שניצחה בגמר את ספרטק לנינגרד (3:1) ופישצ'בקוס לנינגרד (3:1), אחרי שב-1923 הפסידה בתוצאה 1:3 למועדון קולומיאגי פטרוגרד".

כתוצאה מארגון הכדורגל מחדש בברית המועצות בשנת 1926, נאלץ ניקולאי סטארוסטין למשוך את איגוד יצרני המזון כנותן חסות למועדון והמועדון עבר לאצטדיון טומסקי, המיועד ל-13 אלף מושבים. לאחר מכן, הקבוצה החליפה את חסותה יותר מפעם אחת.

בראשית שנות השלושים של המאה העשרים היה ניקולאי סטארוסטין קפטן נבחרת ברית המועצות. כספורטאי ברמה גבוהה, סטארוסטין התיידד במהרה עם המזכיר הראשון של הוועד המרכזי של הקומסומול, אלכסנדר קוסארב, שעד אז הייתה לו השפעה מספקת על ענף הספורט ובאותה עת רצה לפתח אותו באופן פעיל. בנובמבר 1934, כשגייס כספים ממחלקת הנהלת החשבונות של מועדון פרומקואופרציה, שכר קוסארב את ניקולאי סטארוסטין ואחיו במטרה לחזק את קבוצתו.


  ערך מורחב – ספרטק (אגודת ספורט)

בשנת 1935 החליט קוסארב ליצור אגודה לתרבות פיזית וספורט. לאחר שהמועצה הכללית לתרבות גופנית תחת הוועד הפועל המרכזי של ברית המועצות תמכה ברעיון להקים אגודה כזו, הוחלט להקים אותה על בסיס חוג הספורט "פרומקואופרציה". אל האגודה החדשה הוזמנו פיוטר איסקוב, איוואן פיליפוב, סטניסלב לאוטה, פיוטר פופוב ואחרים לדירתם של האחים סטארוסטין, שביקשו ליזום את תחייתה מחדש של "סוקול" בדמות האגודה החדשה. מספר אפשרויות נשקלו לשם האגודה "התקפה", "דגלון", "זבזדה", "פרמוקואופ", "סוקול", "סטרלה", "פיניקס" ו"שטורם" (סערה). החברים לא הצליחו להגיע להסכמה משותפת ואז עיניו של סטארוסטין נפלו בטעות על ספרו של רפאלו ג'ובאניולי האיטלקי "אספרתקוס"[13], שהיה פופולרי מאוד בתקופת גיבוש המשטר הסובייטי, מונח על השולחן. ההצעה לקרוא למועדון לכבוד מנהיג המרד התאימה לכולם, מכיוון שמצד אחד הוא נשא גבורה עתיקה, ומצד שני הוא היה עקבי למדי מבחינה אידאולוגית. עד מהרה שרטט סטארוסטין עצמו את הלוגו - יהלום אדום ולבן עם האות ס הקירילית. הפס הלבן שבתוך היהלום האדום היה אז באלכסון שונה ממה שהוא מוכר כיום. הסמל רכש צורה מוכרת יותר בשנת 1949.

ב-12 באפריל 1935, פרומקואופרציה שיחקה את המשחק הראשון לאחר ששמה שונה ל"ספרטק". במשחק עצמו "ספרטק" הובסה בתוצאה 7:1 על ידי "טריוחגורקה" (אלופת מוסקבה בשנים 1927, 1929). במשחק נכחו 5,000 צופים, באצטדיון "טריוחגורנאיה מאנופקטורה"[14].

הפעם השם החדש התגלה כקבוע. כמו שם הרומאים הקדום, שהפך לסמל המאבק לחופש, הגלדיאטור ספרטקוס, שהקים מרד עממי באימפריה הרומית, המועדון נתמך על ידי העם וההמונים, בניגוד לדינמו, שנתמכה על ידי נ.ק.ו.ד. (המשטרה), או צסק"א, שנתמכה על ידי הצבא הסובייטי. כל ארבעת האחים סטארוסטין שיחקו בקבוצה, בעוד ניקולאי עוסק בענייני הקבוצה.

הליגה הסובייטית עריכה

תחת המאמן הצ'כוסלובקי אנטונין פיוובר ספרטק הייתה ממייסדות ליגת העל הסובייטית בכדורגל בעונת 1936, כשספרטק סיימה כסגנית האלופה. לפני מלחמת העולם השנייה היא זכתה בשתי תוארי אליפות ובשנת 1937 זכתה בטורניר הכדורגל של אולימפיאדת הפועלים שנערכה באנטוורפן.

בשנות ה-50 של המאה ה-20 ספרטק, יחד עם דינמו שלטה על הליגה וכאשר הנבחרת הלאומית זכתה במדליית זהב באולימפיאדת מלבורן, היא הורכבה ברובה משחקני ספרטק. קפטן ספרטק, איגור נטו היה קפטן הנבחרת בשנים 1954–1963. בשנות ה-60, כשהכדורגל החל להיות פופולרי בברית המועצות, ספרטק זכתה בשתי אליפויות, אך בשנת 1976 ירדה לליגה השנייה. הקהל של ספרטק המשיך לתמוך בה גם בעונה הבאה, וספרטק חזרה לליגה הסובייטית הבכירה כעבור שנה.

כאשר בעונת 1977 הדריך אותה קונסטנטין בסקוב הוא זימן לסגל שחקנים צעירים בהם רינאט דסאייב וגאורגי יארצב וספרטק חזרה לזכות בתואר שנתיים מאוחר יותר, ב-1979, תוך שהיא מביסה את דינמו קייב, בתקופה שבה החלה להתגבש תנועת האוהדים של ספרטק.

ב-20 באוקטובר 1982 אירע אסון באצטדיון לנין במוסקבה, בעת משחק בין ספרטק לקבוצה ההולנדית HFC הארלם במסגרת גביע אופ"א. 66 אנשים נדרסו למוות בעת מנוסת בהלה, במה שהיה אסון הספורט הגדול ביותר של רוסיה[15].

בשנת 1989 ספרטק זכתה באליפות ברית המועצות האחרונה שלה כשהיא גוברת על יריבתה המשובעת דינמו קייב 2:1 במחזור האחרון. חלוצה של ספרטק, ולרי שמארוב הבקיע את שער הניצחון מבעיטת עונשין כתוספת הזמן. בעונה הבאה ספרטק העפילה עד לשלב חצי גמר גביע אלופות אירופה, אחרי שהדיחה קודם את נאפולי ואת ריאל מדריד, אך הפסידה בחצי למרסיי.

הדומיננטיות בליגה הרוסית עריכה

פרק חדש במועדון החל כשברית המועצות נפלה, והוקמה הליגה הרוסית. ספרטק שהובלה על ידי המאמן הראשי אולג רומנצב, שלטה בליגה וזכתה בתשע אליפויות בעשר שנותיה הראשונות של הליג בשנים 1992–2001, כשהיא מייצגת את רוסיה פעם אחר פעם בליגת האלופות. פעם אחת בלבד הפסידה ספרטק את האליפות באותן שנים, בעונת 1995 כשזכתה בה קבוצת אלניה ולדיקווקז.

הבעיות החלו עם פתיחת המאה ה-21, כאשר מספר משחקניה הגדולים כמו אנדריי טיכונוב ואיליה צימבלאר עזבו בעקבות סכסוך עם רומיאנצב, שבהמשך מכר את אחזקותיו בקבוצה לאיל הנפט אנדריי צ'רוויצ'נקו שהיה לנשיא הקבוצה בשנת 2003. השניים הסתכסכו ביניהם ולאחר עזיבתו של רומיאנצב צ'רוויצ'נקו מכר את אחזקותיו לחברת הנפט לוקאויל.

בשנת 2003 ספרטק הוסיפה כוכב מוזהב ללוגו שלה כדי לציין את הזכייה בחמש האליפויות של השנים 1992, 1993, 1994, 1996 ו-1997. עם זאת אותה שנה הייתה לאחת הגרועות בתולדותיה, כשסיימה במקום 10 בטבלת הליגה.

עידן לוקאויל: תחת פדון ואלקפרוב עריכה

 
לאוניד פדון — אחד הבעלים של הקבוצה מאז 2004.

בשנת 2003 האוליגרך לאוניד פדון, שיחד עם איש העסקים ואגיט אלקפרוב מחזיק במניות חברת הנפט לוקאויל, רכש את מרבית מניות הקבוצה והפך לבעלים החדש[16]. תחת פדון ספרטק זכתה באליפות העשירית שלה והראשונה אחרי 16 שנים וזכתה לראשונה בטורניר הסופרקאפ הרוסי בכדורגל. בשנת 2005 ובשנת 2006 סיימה ספרטק במקום השני בליגה הרוסית, תחת המאמן אלכסנדרס סטארקובס ואחר כך ולדימיר פדוטוב, לאחר שעברה בתצוגות מרשימות את לוקומוטיב מוסקבה, זניט סנקט פטרבורג ורובין קאזאן בדרך למקום השני ששלח נציגה לליגת האלופות. בשורות הקבוצה שיחק אז הקפטן הנודע דמיטרי אלניצ'ב.

בתחילת שנת 2007 השתתפה ספרטק בטורניר "גביע הערוץ הראשון", שנערך בישראל. במהלך הטורניר, ניצחה ספרטק את מכבי חיפה הישראלית, ובסופו של דבר הפסידה את הגביע לצסק"א מוסקבה.

ב-2013 מונה רומן אסחבאדזה למנכ"ל הקבוצה. בתקופתו, ספרטק הוסיפה כוכב נוסף ללוגו כדי לכלול גם את הזכייה באליפויות מהתקופה הסובייטית ובעונת 2012/2013 העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות אך סיימה אחרונה בבית שהכיל גם את ברצלונה, סלטיק ובנפיקה ליסבון. בליגה ספרטק סיימה רביעית והודחה מהגביע בשלב 16 האחרונות על ידי רוסטוב והשלימה בכך עונה מאכזבת למדי. בשלוש העונות הבאות (2013/14, 2014/15, 2015/16) היא הציגה מאזן דומה כשסיימה ששית או חמישית ולא השתתפה במפעלים האירופיים.

ב-2014 הקבוצה עברה לאצטדיון אוטקריטיה ארנה, סמוך לשדה התעופה טושינו במוסקבה. האצטדיון מכיל 45,360 מקומות ישיבה ונבנה בעלות של מעל 400 מיליון דולרים במטרה לארח המשחקים במונדיאל 2018. ב-2015 מונה נאיל איזמאילוב למנכ"ל הקבוצה.

אליפות 2017 עריכה

ספרטק פתחה את עונת 2016/2017 בהחתמת מאסימו קאררה האיטלקי למאמן הקבוצה והבאת מספר שחקנים זרים מוכשרים כמו קווינסי פרומס, זה לואיש, לורנצו מלגארחו, דניס גלושאקוב ואיליה קוטפוב. כתוצאה מכך, במאי 2017 זכתה באליפות העשירית שלה, לאחר 16 שנות בצורת ללא תוארי אליפות[17][18][19] וזכתה לראשונה בתולדותיה בטורניר הסופרקאפ הרוסי. הקבוצה הציגה משחק הגנתי לאורך רוב העונה במה שאיפשר לה להשתתף בעונת 2017/2018 בליגת האלופות בשלב הבתים של המפעל. עם זאת הקבוצה ספגה באותה עונה, ב-6 בדצמבר 2017, את התבוסה הגדולה ביותר בתולדותיה כשהובסה על ידי ליברפול בתוצאה 0–7, אף שהביסה קודם את סביליה בתוצאה 5–1.

רצף הכישלונות תחת אולג קונונוב עריכה

עם זאת, הקבוצה התקשתה לשמור על רצף ניצחונות ולאחר מכירת קווינסי פרומס לסביליה הספרדית ב־2018, ספרטק נכנסה למשבר. בתשעת המשחקים הראשונים ללא פרומס, המועדון השיג שני ניצחונות בלבד. בנוסף, ספרטק הייתה במרכז שערורייה עם הרחקתו של הקפטן דניס גלושאקוב מהנבחרת. הפרשנים טענו כי קאררה איבד שליטה על הקבוצה והתפטרותו של המאמן הייתה בלתי נמנעת. ב־21 באוקטובר 2018, ספרטק הפסידה 2–3 בבית לארסנל טולה ולאחר מכן קאררה פוטר. ב־23 באוקטובר פרסם ארגון האוהדים של ספרטק, Fratria, הצהרה בה הביע "אי הסכמה גורפת" עם החלטת ההנהלה לפטר את קאררה ודרש גם הוא להושיב על הספסל את גלושאקוב.

ב־12 בנובמבר 2018 מונה אולג קונונוב למאמן ספרטק, לקבוצה הצטרפו סרגיי קוזנצוב, מיכאיל קוז'בניקוב, סנטיאגו סוארס, סטרגיוס פוטופולוס, שהיו בעבר במטה ארסנל טולה, כמו גם רמיל שריפוב, שהיה במטה של קאררה. לפני פגרת החורף זכתה ספרטק בשלושה ניצחונות באליפות והפסידה שני משחקים בליגה האירופית וסיימה במקום האחרון בבית. ב-18 בדצמבר עזב סרגיי רודיונוב את תפקיד המנכ"ל של ספרטק ומונה למנהל הספורטיבי של המועדון. בינואר 2019 זכתה ספרטק בטורניר הידידות של גביע Match Premier. ב־26 באפריל נעתרה מועצת המנהלים של ספרטק לבקשת סגן הנשיא נייל איזמאילוב וסרגיי רודיונוב להתפטר. כל אלה היו רק סממן למשבר בקבוצה, שבשאר העונה השיגה 6 ניצחונות, 3 תוצאות תיקו ו־4 הפסדים כולל הדחה מהגביע. ב־14 במאי, סוכן הכדורגל תומאס צורן מונה למנכ"ל החדש של ספרטק, וכן לראש מחלקת הספורט של המועדון. במחזור ה-30, ספרטק הפסידה בחוץ לאורנבורג (0:2), הקבוצה סיימה במקום החמישי, שהעניק לה את הזכות לשחק בליגה האירופית בעונת 2019/20, החל מסיבוב המוקדמות השלישי. עם זאת, ניצחון היה נותן מקום בשלב הבתים, אך בסופו של דבר עקפה אותם צסק"א.

בקיץ 2019 עזבו מספר שחקנים בולטים, בהם המגן סלבטורה בוקטי, הקשרים פרננדו ודניס גלושקוב, כמו גם החלוצים לואיס אדריאנו וזה לואיש. את מקומם החליפו הקשרים המנוסים פחות אלכס קראל וגאוס ת'יל, כמו גם החלוצים אסקיאל פונסה וג'ורדן לרסון. ב־27 ביולי, ספרטק הפסידה 0:2 לטמבוב שזו הייתה עונת הבכורה שלה בליגה, במשחק החוץ השלישי בסרנסק, בעוד שבפועל לאורך כל המשחק נשמעו קריאות אוהדי ספרטק שדרשו את התפטרותו של אולג קונונוב והחזרתו של מאסימו קאררה. ב-29 באוגוסט סיימה ספרטק את הופעותיה בליגה האירופית, כשהיא מפסידה לבראגה בפלייאוף (0:1 בחוץ, 1:2 בבית). ב-20 בספטמבר ספגה ספרטק את התבוסה הרביעית ברציפות, הפעם מאופה (0:1). ב־29 בספטמבר 2019, היא הפסידה במשחק מול אורנבורג (1:2), אחרי ששיחקה את 20 הדקות האחרונות של המשחק ברוב, אך לא הצליחה לעשות דבר וזה כבר היה הפסד רביעי רצוף בליגה הרוסית, מה שלא קרה לה מאז 2010. לאחר המשחק התפטר קונונוב שהוכר כמאמן הגרוע ביותר בהיסטוריה של ספרטק. לאחר עזיבתו, סרגיי קוזנצוב, שימש כממלא מקום.

תקופת דומניקו טדסקו עריכה

ב־14 באוקטובר 2019 מונה מאמן ראשי חדש: דומניקו טדסקו בן ה-34 שהיה הגרמני הראשון בתולדות ספרטק. טדסקו שיחק את משחקו הראשון ב־19 באוקטובר 2019 במחזור ה־13 באליפות רוסיה 2019/20 מול רובין קאזאן (0:0). הוא זכה בניצחון הראשון שלו ב-27 באוקטובר במשחק החוץ במחזור 14 בדרבי מול לוקומוטיב (3:0), במשחק הזה טדסקו השתמש בשיטה עם שלושה מגנים מרכזיים. ב־8 בפברואר 2020 זכתה ספרטק בטורניר הידידות גביע Match Premier. ב-14 במרץ 2020, במשחק החוץ של המחזור ה-22 באליפות רוסיה מול אורנבורג (3:1), ספרטק העלתה למשחק עם ההרכב הצעיר ביותר של הקבוצה במאה ה-21 וסיים את העונה במקום השביעי וללא השתתפות במפעלים האירופיים. בגביע הרוסי הוא הוליך את ספרטק לחצי הגמר, שם הפסיד לזניט (1:2).

ב־7 ביולי 2020 הודיע המועדון כי הדירקטוריון החליט לפטר את המנכ"ל תומאס צורן. ב-10 ביולי הודיעה הנהלת ספרטק על מינויו של שאמיל גזיזוב לתפקיד מנכ"ל המועדון. במהלך חלון ההעברות בקיץ הוחתמו חוזים עם החלוץ אלכסנדר קוקורין מזניט סנקט פטרבורג והקשר אוסטון אורונוב וחיזק היטב את ההתקפה של הקבוצה עם שחקנים כמו זלימחאן בקייב ואלכסנדר סובולב. החלוצים גאורגי מלקדזה ואלכסנדר רודנקו, כמו גם הקשר אלכסנדר לומוביצקי וארטיום טימופייב נשארו בהשאלה. לפני סגירת חלון ההעברות, הושאל הקשר ויקטור מוזס מצ'לסי.

ב־9 באוגוסט 2020, ספרטק החלה את העונה החדשה במשחק בית מול סוצ'י (2:2), בו הייתה שערוריית שיפוט כאשר השופט וסילי קאזארצב שרק לשתי בעיטות עונשין שנויות במחלוקת. לאחר המשחק, ראש מחלקת השופטים בהתאחדות, ויקטור קשאי, הודיע כי העונש נקבע באופן שגוי בדקה ה-88 במשחק, ושופט המשחק קאזארצב הורחק מהשיפוט והוא, יחד עם שופט ה־VAR, אלכסיי אסקוב, יעברו בדיקת פוליגרף. ב-12 באוגוסט מסר לאוניד פדון הצהרה בה אמר כי ספרטק תמשיך לשחק באליפות רוסיה, אך אם השופט ימשיכו לפסוק נגדה במשחקים, הקבוצה מוכנה לעזוב את הליגה. ב-29 באוגוסט ניצחה ספרטק את ארסנל טולה (2:1) ויצאה לפגרת הנבחרות בת שבועיים כשהיא מוליכה את טבלת האליפות, לראשונה מאז 21 במאי 2017, כאשר זכתה באליפות. כך אתעונת 2020/2021 ספרטק פתחה עם 4 ניצחונות ו-2 שוויונות ולצד סוצ'י הייתה הקבוצה היחידה שטרם ספגה הפסד ובמחזור הששי כבר ניצבה בראש טבלת הליגה, לראשונה מאז עונת האליפות 2017. באותה עונה ספרטק הגיעה לרצף של 14 משחקים רצופים בהם היא מבקיעה, במה שהייתה לסדרה הארוכה ביותר בתולדות הליגה[20]

ב־26 בנובמבר חזר דמיטרי פופוב לתפקיד המנהל הספורטיבי. ב-5 בדצמבר ניצחה ספרטק את טמבוב (5:1) במשחק בית, ג'ורדן לרסון ואסקיאל פונסה כבשו 2 שערים במשחק הזה, לספרטק לא היו 2 שערים לשחקן במשחק מזה שבע שנים (הפעם הקודמת שזה קרה היה בדצמבר 2013). בנוסף, ספרטק כבשה חמישה שערים באליפות רוסיה לראשונה מזה שבע שנים. ב־8 בדצמבר פורסם כי גזיזוב עוזב את תפקיד המנכ"ל 151 ימים לאחר מינויו. ב-16 בדצמבר, לאחר משחק החוץ של המחזור ה-19 מול זניט (1:3) שבו ספרטק הפסידה, הודיע דומניקו טדסקו כי לא יחדש את חוזהו עם ספרטק ויעזוב במאי 2021.

בינואר 2021, הקשר ההולנדי יוריט הנדריקס היה להעברה החורפית הראשונה של "הלבנים האדומים". מקסים גלושנקוב ואוסטון אורונוב הושאלו. ב-25 בפברואר 2021 הודיעה ספרטק רשמית על חזרתו של קווינסי פרומס, שחתם על חוזה ל-3.5 שנים. ב-7 במרץ ניצחה ספרטק 6:1 את קרסנודאר במשחק הביתי במחזור 21 שהיה הניצחון הגדול ביותר של המועדון באצטדיון אוטקריטיה בנק ארנה.

ב־10 במאי 2021, במשחק הביתי של המחזור ה-29 באליפות רוסיה מול חימקי (2:1), היה משחק הבית האחרון של טדסקו. ב־16 במאי 2021, במשחק האחרון תחת טדסקו, ספרטק סיימה בתיקו עם אחמט גרוזני (2:2). תוצאה זו אפשרה ל"לבנים-אדומים" לתפוס את המקום השני בסוף העונה ולהעפיל לליגת האלופות. המקום השני בעונת 2020/21 היה התוצאה הטובה ביותר עבור ספרטק בארבע העונות האחרונות.

תקופת חילופי המאמנים עריכה

 
שחקני ספרטק לקראת המשחק מול ניז'ני נובגורוד ב־7 באוגוסט 2021.
 
תחת רוי ויטוריה, ספרטק הראתה את פתיחת העונה הגרועה ביותר שלה מזה 45 שנים

ב-24 במאי 2021 אישר דירקטוריון קבוצת ספרטק את רוי ויטוריה כמאמן הקבוצה החדש. החוזה עם הפורטוגלי בן ה-51 נחתם לשנתיים. ב־6 ביוני מונה יבגני מלז'יקוב, לתפקיד המנכ"ל.

למרות זכייה נוספת בטורניר הידידות גביע Match Premier, הקבוצה פתחה את עונת 2021/2022 בליגת העל הרוסית בכדורגל ב-־24 ביולי 2021, עם הפסד בחוץ לרובין קאזאן, בתוצאה 0–1. לספרטק זה היה הפסד ראשון במשחק הפתיחה של העונה לראשונה מזה 10 שנים וגם הפסידו לראשונה מזה שבע שנים בקאזאן. ב-30 ביולי 2021 השיגו את הניצחון הראשון שלהם בניצחון 1:0 בחוץ על קריליה סובייטוב כשאת השער היחיד מהנקודה הלבנה כבש אלכסנדר סובולב. ב־7 באוגוסט 2021 הפסידה הקבוצה לניז'ני נובגורוד בליגה (1:2) כשספרטק הפסידה שניים משלושת משחקי הפתיחה שלה בליגה בפעם הראשונה מאז עונת 2011/12, אז ואלרי קרפין היה המאמן. ב-14 באוגוסט 2021 ניצחו האדומים-לבנים את משחקם השני בעונה כשניצחו את אוראל (1-0). במהלך המשחק, אוהדי ספרטק קראו האשמות נגד הנהלת המועדון. ב-21 באוגוסט 2021, במשחק החוץ של המחזור החמישי באליפות רוסיה, ספרטק סיימה בתיקו 1:1 עם ארסנל טולה מתחתית טבלת הליגה. בכך, ספרטק השיגה 7 נקודות בלבד בחמישה מחזורים במה שהוא התוצאה הגרועה ביותר מאז 2011.

ב-4 באוגוסט 2021, בהפסקת המחצית במשחק במסגרת שלב המוקדמות השלישי בליגת האלופות מול בנפיקה ליסבון (שהסתיים בהפסד 0:2), הודיע המנהל הספורטיבי של המועדון דמיטרי פופוב על עזיבתו את המועדון. זאת בשל השפלה ציבורית מתמדת מצד אשתו של בעל המועדון זארמה סליחובה. אך רצף הכישלונות נמשך כאשר ב-4 וב-10 באוגוסט 2021 הפסידה ספרטק את שני משחקי המחזור השלישי של ליגת האלופות לבנפיקה ליסבון (0:2, 0:2) והודחה מהטורניר, ספרטק ירדה לשלב הבתים של הליגה האירופית. אלא שספרטק הפסידה גם במחזור הראשון של הליגה האירופית ללגיה ורשה בבית (במשחק שנערך ב־15 בספטמבר 2021) כשספגה שער בדקה 91.

רצף הכישלונות נמשך גם במשחק הבית במחזור השישי באליפות רוסיה לסוצ'י (1:2) ועם שלוש תבוסות בשבעה משחקים זה היה השיא השלילי הגרוע של ספרטק מאז 2001. ב־24 באוקטובר 2021, ספרטק הפסידה בגזפרום ארנה 7:1 לזניט במסגרת "הקלאסיקו הרוסי", במה שהיה לתבוסה הגדולה ביותר בהיסטוריה של הליגה הרוסית והסובייטית. ההפסד הצטרף להפסד 4:3 ללסטר במסגרת הליגה האירופית ושוויון 2-2 מול דינמו מוסקבה, בכך ספגה 13 שערים בשלושה משחקים. ויטוריה הצליח אומנם להוביל את ספרטק להעפלה לשלב שמינית גמר הליגה האירופית, אך ב־26 המשחקים תחתיו בכל המסגרות, המועדון השיג 9 ניצחונות בלבד, 6 תוצאות תיקו ו־11 הפסדים וכשהיא ממוקמת במקום התשיעי בפער של 15 נקודות מהמוליכה, הוחלט להיפרד ממנו והוא פוטר בדצמבר 2021[21][22].

תקופת ואנולי והזכייה בגביע הרוסי עריכה

 
פאולו ואנולי

לקראת פגרת החורף בליגה, בדצמבר 2021 מונה פאולו ואנולי האיטלקי למאמן הקבוצה. בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה זרים בולטים עזבו את הקבוצה כמו אלכס קראל, לוקאס איירטון, ג'ורדון לארסון ואחרים. הקבוצה לא הציגה שיפור משמעותי והגיעה למאזן עגום של 3 ניצחונות בלבד, תיקו ו-3 הפסדים[23]. עם זאת, ואנולי הצליח להוביל את ספרטק לזכייה בגביע הרוסי לראשונה מזה 19 שנים אחרי ניצחון על דינמו בגמר הגביע במאי 2022. ברם, בתום העונה עזב.

תקופת אבסקל עריכה

 
גיירמו ״גייה״ אבסקל

לקראת עונת 2022/2023 מונה הספרדי גייה אבסקל למאמן הקבוצה.

באוגוסט 2022, האוליגרך לאוניד פדון מכר את אחזקותיו בקבוצה לחברת הנפט לוקאויל שרכשה גם את אצטדיון אוטקריטיה בנק ארנה.

את עונת 2022/23 ספרטק סיימה במקום השלישי, הטוב ביותר שלה מזה שנתיים.

את עונת 2023/24, ספרטק פתחה עם חמישה נצחונות רצופים בכל המסגרות, במה שמהווה הישג שיא בתולדותיה.

הישגים לפי עונה עריכה

אליפות מוסקבה (1922—1935) עריכה

עונה אליפות מוסקבה תוצאה טורנירים נוספים שם
הקבוצה
ליגה משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים שערים ניקוד מיקום
1922 ב' 5 5 0 0 23-4 10 1' (—) גביע מייטוב חוג הספורט המוסקבאי (MKS)
סתיו 1922 ב' ? ? ? ? ? ? 1' (—) תחרות מוסקבה למגויסים MKS
אביב 1923 א' (—) (—) (—) (—) (—) (—) ‏1 (—) גמר גביע טוסמן קרסנאיה פרסניה
סתיו 1923 א' 6 1 2 4 7-13 3 4 ? קרסנאיה פרסניה
אביב 1924 א' 5 4 1 0 21-7 14 ‏1 ‏1 חצי גמר גביע טוסמן קרסנאיה פרסניה
סתיו 1924 א' 6 4 0 2 19-17 14 2 ? קרסנאיה פרסניה
1925 א'[24] (—) (—) (—) (—) (—) (—) (—) (—) חצי גמר גביע הפתיחה קרסנאיה פרסניה
1926 א' 13 9 2 2 ??-?? 33 3 2 חצי גמר טורניר התאחדות הספורט של מפעל הבשר פישצ'ביקי (Пищевики)
אביב 1927 א' 5 3 0 2 18-9 11 3 1 פישצ'ביקי
סתיו 1927 א' 5 5 0 0 26-3 15 1 1 פישצ'ביקי
1928 א' 5 2 1 2 15-11 80 3 3 פישצ'ביקי
אביב 1929 א'[25] (—) (—) (—) (—) (—) (—) 1 (—) פישצ'ביקי
סתיו 1929 א' 7 4 1 2 17-11 128 2 5 פישצ'ביקי
אביב 1930 A 3 3 0 0 11-3 72 1 3 חצי גמר גביע טוסמן פישצ'ביקי
סתיו 1930 א' 7 0 1 6 6-22 64 8 7 פישצ'ביקי
1931 א' 4
5 		3
4 		0
1 		1
0 		15-9
20-5 		80
112
7
9 		פרומקואופורציה (Промкооперация)
בעונות 1932–1933 הקבוצה לא נטלה חלק באליפות מוסקבה
אביב 1934 א' 7 5 0 2 18-9 170 1 4 פרומקואופרציה
סתיו 1934 א' 7 3 1 3 17-10 126 4 ? פרומקואופרציה
אביב 1935 א' 7 5 0 2 33-10 16,5 2 2 טורניר התאחדות ספרטק: חצי גמר ספרטק מוסקבה
סתיו 1935 א'[26] (—) (—) (—) (—) (—) (—) (—) 2 ספרטק

אליפות ברית המועצות (1935—1991) עריכה

     אליפות      סגנות      מקום שלישי

כתב מודגש מתייחס לשחקן שהוכתר גם למלך השערים של הליגה.
עונה אליפות ברית המועצות גביע מפעלים אירופים תחרויות נוספות מלך השערים בליגה
ליגה משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים שערים ניקוד מיקום שם שערים
אביב 1936 ליגת העל הסובייטית 6 3 1 2 12-7 13 3 (—) גאורגי גלאזקוב 5
סתיו 1936 ליגת העל 7 4 2 1 19-10 17 1 רבע גמר גאורגי גלאזקוב 7
1937 ליגת העל 16 8 5 3 24-16 37 2 שמינית גמר לאוניד רומיאנצב 8
1938 ליגת העל 25 18 3 4 79-19 39 1 מחזיקת הגביע אלכסיי סוקולוב 18
1939 ליגת העל 26 14 9 3 58-23 37 1 מחזיקת הגביע ויקטור סמיונוב 18
1940 ליגת העל 24 13 5 6 54-35 31 ‏3 (—) ויקטור סמיונוב 14
1941 ליגת העל[27] 9 4 2 3 17-12 10 (—) (—) אלכסיי סוקולוב 8
אליפות 1941 נקטעה בשל פלישת גרמניה הנאצית לברית המועצות, בעונת 1942 האליפות והגביע לא נערכו
1943 אליפות מוסקבה 14 7 1 6 25-27 15 3 (—) לא ידוע (—)
1944 אליפות מוסקבה 14 6 5 3 18-12 17 3 חצי גמר לא ידוע (—)
1945 ליגת העל 22 6 3 13 22-44 15 10 שמינית גמר אולג טימאקוב 7
1946 ליגת העל 22 8 5 9 38-40 21 6 מחזיקת הגביע איוואן קונוב,
סרגיי סלניקוב 		9
1947 ליגת העל 24 6 9 9 34-26 21 8 מחזיקת הגביע ניקולאי דמנטייב 9
1948 ליגת העל 26 18 1 7 64-34 37 3 גמר איוואן קונוב 15
1949 ליגת העל 34 21 7 6 93-43 49 3 חצי גמר ניקיטה סימוניאן 26
1950 ליגת העל 36 17 10 9 77-40 44 5 מחזיקת הגביע ניקיטה סימוניאן 34
1951 ליגת העל 28 13 5 10 50-35 31 6 רבע גמר ניקיטה סימוניאן 10
1952 ליגת העל 13 9 2 2 26-12 20 1 גמר אלכסיי פראמונוב 8
1953 ליגת העל 20 11 7 2 47-15 29 1 רבע גמר ניקיטה סימוניאן 15
1954 ליגת העל 24 14 3 7 49-26 31 2 שמינית גמר אנטולי אילין 11
1955 ליגת העל 22 15 3 4 55-27 33 2 חצי גמר ניקולאי פרשין 13
1956 ליגת העל 22 15 4 3 68-28 34 ‏1 (—) ניקיטה סימוניאן 16
1957 ליגת העל 22 11 6 5 43-28 28 3 גמר ניקיטה סימוניאן 12
1958 ליגת העל 22 13 6 3 55-28 32 1 מחזיקת הגביע אנטולי אילין 20
1959 ליגת העל 22 8 8 6 32-28 24 6 (—) אנטולי איסאייב 8
1960 ליגת העל[28] 20
10 		10
5 		4
3 		6
2 		33-18
19-14 		24
13
7 		שמינית גמר אנטולי אילין 13
1961 ליגת העל 30 16 8 6 57-34 40 3 שמינית גמר גלימזיאן חוסאינוב 14
1962 ליגת העל

[28]

20
22 		11
14 		3
4 		6
4 		38-21
37-18
1 		שמינית גמר יורי סבידוב 16
1963 ליגת העל 38 22 8 8 65-33 52 2 זכייה יורי סבידוב 15
1964 ליגת העל 30 12 8 12 34-32 32 8 חצי גמר יורי סבידוב 6
1965 ליגת העל 32 10 12 10 28-26 32 8 זכייה גלימזיאן חוסאינוב,
ולרי ריינהולד 		5
1966 ליגת העל 36 15 12 9 45-41 42 4 רבע גמר ניקולאי אוסיאנין 15
1967 ליגת העל 36 13 14 9 38-30 40 7 1/16 גמר גביע מחזיקות הגביע — סיבוב שני גלימזיאן חוסאינוב 8
1968 ליגת העל 38 21 10 7 64-43 52 2 1/16 גמר גלימזיאן חוסאינוב 14
1969 ליגת העל 18
26 		14
19 		3
5 		1
2 		29-9
40-11 		31
43
1 		1/16 גמר ניקולאי אוסיאנין 16
1970 ליגת העל 32 12 14 6 45-25 38 3 רבע גמר גלימזיאן חוסאינוב 12
1971 ליגת העל 30 9 13 8 35-31 31 6 זכייה גביע האלופות — סיבוב ראשון ניקולאי קיסליוב,
ג'מאל סיגלאדזה,
אלכסנדר פיסקאריוב 		5
1972 ליגת העל 30 8 10 12 29-30 26 11 גמר גביע אופ"א — סיבוב שני ויקטור פפאייב,
ולרי אנדרייב,
אלכסנדר פיסקאריוב 		4
1973 ליגת העל[29] 30 14+3 (-) 8+5 37-28
(32-33) 		31 4 רבע גמר גביע מחזיקות הגביע — רבע גמר אלכסנדר פיסקאריוב 12
1974 ליגת העל 30 15 9 6 41-23 39 2 רבע גמר אלכסנדר פיסאקריוב 10
1975 ליגת העל 30 9 10 11 27-30 28 10 שמינית גמר גביע אופ"א — סיבוב ראשון יבגני לובצ'ב 8
1976 אליפות האביב 15 4 2 9:30 10-18 10 14 (—) גביע אופ"א — סיבוב שלישי יבגני לובצ'ב,
מיכאיל בולגאקוב,
יורי פיליפקו 		2
1976 אליפות הסתיו 15 5 3 7 15-18 13 15 1/16 גמר מיכאל בולגאקוב 6
1977 ליגת המשנה הסובייטית 38 22 10 6 83-42 54 1 שמינית גמר גאורגי יארצב 17
1978 ליגת העל 30 14 5 11 42-33 33 5 שמינית גמר גאורגי יארצב 19
1979 ליגת העל[30] 34 21 8+2 3 66-25 50 1 רבע גמר גאורגי יארצב 14
1980 ליגת העל 34 18 9 7 49-26 45 2 חצי גמר סרגיי רודיונוב 7
1981 ליגת העל 34 19 8 7 70-40 46 2 גמר ליגת האלופות — רבע גמר יורי גברילוב 21
1982 ליגת העל 34 16 9 9 59-35 41 3 טורניר מעבר גביע אופ"א — סיבוב שני סרגיי שבלו 11
1983 ליגת העל 34 18 9 7 60-25 45 2 שמינית גמר גביע אופ"א — סיבוב שלישי יורי גברילוב 18
1984 ליגת העל 34 18 9 7 53-29 45 2 רבע גמר גביע אופ"א — רבע גמר סרגיי רודיונוב 13
1985 ליגת העל 34 18 10 6 72-28 46 2 שמינית גמר גביע אופ"א — סיבוב שלישי סרגיי רודיונוב 14
1986 ליגת העל 30 14 9 7 52-21 37 3 חצי גמר גביע אופ"א — סיבוב שלישי גביע הפדרציה — חצי גמר סרגיי רודיונוב 12
1987 ליגת העל[31] 30 16 10+1 3 49-26 42 1 שמינית גמר גביע אופ"א — סיבוב שלישי גביע הפדרציה — חצי גמר פיודור צ'רנקוב,
סרגיי רודיונוב 		12
1988 ליגת העל 30 14 11 5 40-26 39 4 רבע גמר גביע אופ"א — סיבוב שני גביע הפדרציה — חצי גמר סרגיי רודיונוב 12
1989 ליגת העל 30 17 10 3 49-19 44 1 רבע גמר גביע האלופות — 2R גביע הפדרציה — שלב הבתים סרגיי רודיונוב 16
1990 ליגת העל 24 12 5 7 39-26 29 5 שמינית גמר גביע אופ"א — סיבוב שני ואלרי שמארוב 12
1991 ליגת העל 30 17 7 6 57-30 41 2 רבע גמר גביע 1991
מחזיקת הגביע 1992 		גביע אירופה — חצי גמר אלכסנדר מוסטובוי,
דמיטרי רדצ'נקו 		13

אליפות רוסיה (1992—...) עריכה

עונה אליפות רוסיה גביע מפעלים אירופים טורנירים נוספים מלך השערים בליגה
ליגה משחקים ניצחונות שוויונות הפסדים שערים ניקוד מיקום שם שערים
1992 ליגת העל 18
14 		11
10 		6
4 		1
0 		35-9
36-12 		28
24
1 		(—) גביע אופ"א — סיבוב המוקדמות השני דמיטרי רדצ'נקו 12
1993 ליגת העל 34 21 11 2 81-18 53 1 1/16 גביע מחזיקות הגביע — חצי גמר גביע חבר המדינות — זכייה ולדימיר בסצ'טניך 18
1994 ליגת העל 30 21 8 1 73-21 50 1 זכייה ליגת האלופות — שלב הבתים גביע חבר המדינות — זכייה ולדימיר בסצ'טניך 10
1995 ליגת העל 30 19 6 5 76-26 63 3 חצי גמר ליגת האלופות — שלב הבתים גביע חבר המדינות — זכייה ואלרי שמארוב 16
1996 ליגת העל[32] 34 21 9 4 70-34 72 1 גמר ליגת האלופות — רבע גמר אנדריי טיכונוב 16
1997 ליגת העל 34 22 7 5 67-30 73 1 1/4 גביע אופ"א — סיבוב שני גביע חבר המדינות — גמר ולרי קצ'ינוב 11
1998 ליגת העל 30 17 8 5 58-27 59 1 זכייה ליגת האלופות — סיבוב המוקדמות השלישי
גביע אופ"א — חצי גמר 		גביע חבר המדינות — גמר איליה צימבלאר 10
1999 ליגת העל 30 22 6 2 75-24 72 1 1/16 ליגת האלופות — בתים גביע חבר המדינות — זכייה אנדריי טיכונוב 19
2000 ליגת העל 30 23 1 6 69-30 70 1 חצי גמר ליגת האלופות — בתים
גביע אופ"א — סיבוב שלישי 		גביע חבר המדינות — זכייה ייגור טיטוב 13
2001 ליגת העל 30 17 9 4 56-30 60 1 רבע גמר ליגת האלופות — שלב הבתים גביע חבר המדינות — זכייה ייגור טיטוב,
לואיס רובסון 		11
2002 ליגת העל 30 16 7 7 49-36 55 3 1/16 ליגת האלופות — בתים גביע חבר המדינות — גמר ולדימיר בסצ'טניך 12
2003 ליגת העל 30 10 6 14 38-48 36 10 זכייה ליגת האלופות — בתים גביע הליגה הרוסית — רבע גמר רומן פבליוצ'נקו 10
2004 ליגת העל 30 11 7 12 43-44 40 8 1/16 גמר גביע אופ"א — 1/16 גמר הסופר קאפ הרוסי — גמר רומן פבליוצ'נקו 10
2005 ליגת העל 30 16 8 6 47-26 56 2 1/16 גמר גביע אינטרטוטו — סיבוב שלישי רומן פבליוצ'נקו 11
2006 ליגת העל 30 15 13 2 60-36 58 2 גמר הסופר קאפ הרוסי — גמר רומן פבליוצ'נקו 18
2007 ליגת העל 30 17 8 5 50-30 59 2 חצי גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
גביע אופ"א — 1/16 		הסופר קאפ הרוסי — גמר רומן פבליוצ'נקו 14
2008 ליגת העל 30 11 11 8 43-39 44 8 1/16 גמר ליגת האלופות — שלב המוקדמות השלישי
גביע אופ"א — 1/16 גמר 		ניקיטה באז'נוב,
וליטון,
אלכסנדר פאבלנקו,
רומן פבליוצ'נקו 		6
2009 ליגת העל 30 17 4 9 61-33 55 2 1/4 ליגת האלופות — שלב המוקדמות השלישי
גביע אופ"א — שלב הבתים 		וליטון 21
2010 ליגת העל 30 13 10 7 43-33 49 4 שמינית גמר וליטון 19
2011/12 ליגת העל[33] 44 21 12 11 68-48 75 2 שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
הליגה האירופית — רבע גמר
הליגה האירופית — פלייאוף 		עמנואל אמניקה 13
2012/13 ליגת העל 30 15 6 9 51-39 51 4 שמינית גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
 דמיטרי קומבארוב 7
2013/14 ליגת העל 30 15 5 10 46-36 50 6 שמינית גמר הליגה האירופית — פלייאוף יורה מובסיסיאן 16
2014/15 ליגת העל 30 12 8 10 42-42 44 6 שמינית גמר קווינסי פרומס 13
2015/16 ליגת העל 30 15 5 10 48-39 50 5 שמינית גמר 18
2016/17 ליגת העל 30 22 3 5 46-27 69 1 1/16 גמר הליגה האירופית — סיבוב המוקדמות השלישי 12
2017/18 ליגת העל 30 16 8 6 51-32 56 3 חצי גמר ליגת האלופות — שלב הבתים
הליגה האירופית — 16 אחרונות 		הסופר קאפ הרוסי — זכייה 15
2018/19 ליגת העל 30 14 7 9 49-36 31 5 רבע גמר ליגת האלופות — שלב המוקדמות השלישי
הליגה האירופית — שלב הבתים 		זה לואיש 10 (3)
2019/20 ליגת העל 30 11 6 13 33-35 39 7 חצי גמר הליגה האירופית — שלב הפלייאוף אלכסנדר סובולב 11
2020/21 ליגת העל 30 17 6 7 56-37 57 ‏2 שמינית גמר ג'ורדן לארסון 15
2021/22 ליגת העל 30 10 8 12 37-41 38 10 זכייה ליגת האלופות — שלב המוקדמות השלישי
הליגה האירופית — שמינית גמר 		אלכסנדר סובולב 9 (4)

אצטדיון הקבוצה ומתקני אימונים עריכה

 
"לוקאויל ארנה"
 
ספרטק במשחק הבכורה באצטדיון, נגד הכוכב האדום בלגרד

עד שנת 2014 ספרטק לא החזיקה באצטדיון משלה ולאורך ההיסטוריה שלה היא אירחה את משחקיה בשלל האצטדיונים של העיר מוסקבה (באצטדיון דינמו, אצטדיון טורפדו, באצטדיון לוקומוטיב ואף בקומפלקס הספורט אולימפיסקי), אך בעיקר בלוז'ניקי (מאז 6 בספטמבר 1956 עד 10 במאי 2013)[34][35].

אחרי שהמועדון נרכש על ידי אנדריי צ'רביצ'נקו בראשית שנות ה-2000, היו תוכניות לבניית אצטדיון כדורגל עבור הקבוצה, אך הוא לא נבנה. כשלאוניד פדון, בעל השליטה בחברת לוקאויל, רכש את המועדון בשנת 2006, הממשל העניק למועדון חלקת אדמה בטושינו לצורך בניית האצטדיון[36]. האצטדיון תוכנן להכיל 42,000 איש ולכלול קומפלקס ספורט ובו גם מגרשי טניס, כדורעף, כדורסל וכדוריד. טקס הנחת אבן הפינה נערך ב-2 ביוני 2007. ב-19 בפברואר 2013 נחתם הסכם עם בנק "אטקריטיה" לתקופה בת 6 שנים שבמסגרתה ייקרא האצטדיון "אטקריטיה ארנה" (באוגוסט 2018 החוזה חודש לחמש שנים נוספות)[37]. משחק הפתיחה נערך ב-5 בספטמבר 2014 כשספרטק אירחה את קבוצת הכוכב האדום בלגרד, מסרביה (במשחק שהסתיים בשוויון 1:1)[38]. משחק רשמי ראשון נערך ב-14 בספטמבר 2014, במסגרת המחזור השביעי של ליגת העל, כשספרטק גברה על טורפדו מוסקבה בתוצאה 3:1.

מתקן האימונים של הקבוצה נמצא בטושינו שבמוסקבה[39]. בעבר שימש הכפר טראסובקה שבמחוז מוסקבה כמתקן אימונים, בשנת 2011 המתקן שופץ ועוצב מחדש והוא היה אחד ממתקני האימונים הוותיקים במדינה ושימש את ספרטק מאז 1935 ועד 2019, כאשר המאמן דומניקו טדסקו דחף להעברת האימונים לטושינו, כדי לא להיתקע בפקקים בדרך ממתקן האימונים שבפרברים לאצטדיון הקבוצה בעיר[40].

אצטדיון תכולה שנים הערות
מגרש קרסניה פרסניה ללא יציעים 1922—1926
אצטדיון דינמו 36,880 1926—1956
לוז'ניקי 79,000 1956—2013
אוטקריטיה ארנה 45,360 2014— האצטדיון הביתי הראשון

אוהדים עריכה

ארגוני האוהדים הראשונים בברית המועצות הוקמו סביב מועדון ספרטק. ארגון האוהדים הראשון הוקם בשנת 1972[41].

משנת 2005 פועל ארגון Fratria כארגון אוהדים מרכזי. במאי 2012 הנהלת מועדון הכדורגל העניקה את מספר 72 לאוהדים ואף שחקן משורותיה לא הורדה ללבוש חולצה תחת מספר זה[42]. ארגוני האולטראס של ספרטק הם Ultra Sever, B6 United, G-7 Ultras, Globus, U Brigade, Ziga-Zaga, Fratria ואחרים.

לאוהדי ספרטק יחסים חמים עם אוהדי טורפדו מוסקבה, סאטורן ראמנסקויה, רוסטוב, ואוריול. לארגוני האוהדים יחסים טובים גם עם אוהדי הכוכב האדום בלגרד ועם אולימפיאקוס היוונית.

אחד מאוהדיה הידועים של הקבוצה הוא השחקן דמיטרי נזארוב, שעובדת היותו אוהד ספרטק מהווה מרכיב בולט בסדרות הטלוויזיה שבכיכובו "המטבח" ו"המטבח: המלחמה על המלון".

קבוצות יריבות עריכה

  ערכים מורחבים – יריבות הכדורגל בין ספרטק לבין צסק"א, הדרבי הוותיק של מוסקבה, הדרבי של מוסקבה, דרבי ערי הבירה (רוסיה), היריבות בין זניט סנקט פטרבורג לבין ספרטק מוסקבה, היריבות בין דינמו קייב לבין ספרטק מוסקבה

היריבות העיקריות של ספרטק כיום הן צסק"א מוסקבה וזניט סנקט פטרבורג, אף על פי שאלה יריבויות שהחלו מאז 1990. היריבות הוותיקה יותר היא היריבות עם דינמו מוסקבה, שנחלשה מאוד עקב הירידה ביכולת הקבוצה.

משחקים נגד לוקומוטיב מוסקבה תמיד משכו קהל רב לאצטדיונים ויריבות גדולה שהלכה לאיבוד עם פירוק ברית המועצות היא היריבות עם דינמו קייב האוקראינית.

ספרטק במפעלים האירופיים עריכה

  ערך מורחב – ספרטק מוסקבה במפעלים האירופיים

סגל הקבוצה עריכה

סגל השחקנים עריכה

נכון ל-14 בפברואר 2024
מס' עמדה שם
2 מולדובה  מגן אולג ריבצ'יוק
4 פרגוואי  בלם אלכסיס דוארטה
5 רוסיה  בלם לאון קלסן
6 סרביה  בלם סרג'אן באביץ'
7 רוסיה  חלוץ אלכסנדר סובולב
8 ניגריה  קשר ויקטור מוזס
9 קוסטה ריקה  חלוץ מנפרד אוגלדה
10 הולנד  חלוץ קווינסי פרומס
14 רוסיה  בלם גאורגי דז'יקייה (קפטן)
17 רוסיה  קשר אנטון זינקובסקי
18 רוסיה  קשר נאיל אומיארוב
19 פרגוואי  חלוץ חסוס מדינה
22 רוסיה  קשר מיכאיל איגנטוב
מס' עמדה שם
23 רוסיה  קשר ניקיטה צ'רנוב
25 רוסיה  קשר דניל פרוסטב
35 לוקסמבורג  קשר כריסטופר מרטינס פריירה
39 רוסיה  מגן פאבל מאסלוב
47 רוסיה  קשר רומן זובנין
57 רוסיה  שוער אלכסנדר סליחוב
68 ג'מייקה  מגן רוסלן ליטבינוב
77 הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו  קשר תיאו בונגונדה
82 רוסיה  קשר דניל קלושביץ'
88 רוסיה  מגן איליה סבינוב
97 רוסיה  קשר דניל דניסוב
98 רוסיה  שוער אלכסנדר מקסימנקו

שחקנים בולטים בעבר ובהווה עריכה

ראשי הקבוצה עריכה

נשיאי הקבוצה עריכה

שם שנים שם משרה
ניקולאי סטארוסטין 1936, 1955—1964, 1967—1975, 1977—1995 מנהל
יורי שליאפין 1989—1993 נשיא
אולג רומאנצב 1993—2002
אנדריי צ'רוויצ'נקו 2002—2004
לאוניד פדון 2005—2022
אלכסנדר מאטיצין 2022—

מנכ"לי הקבוצה עריכה

מאז 2004:

שם שנים
יורי זווארזין 1997—2001
יורי פרוואק 2004—2005
סרגיי שאוולו 2005—2008
ואלרי קרפין 2008—2013
רומן אסחבאדזה 2013–2015
סרגיי רודיונוב 2015–2018
נאיל איזמאילוב 2018–2019
תומאס צורן 2019–2020
שאמיל גזיזוב יולי–דצמבר 2020
יבגני מלז'יקוב דצמבר 2020–

קפטני הקבוצה עריכה

 
גאורגי דז'יקיה — קפטן הקבוצה הנוכחי.
שנים שם
1992—1993 רוסיה (1991-1993)  סטניסלב צ'רצ'סוב
1994—1995 רוסיה  ויקטור אונופקו
1995—1996 רוסיה  יורי ניקיפורוב
1997—1998 רוסיה  איליה צימבלאר
1999—2000 רוסיה  אנדריי טיכונוב
2001—2004 רוסיה  יגור טיטוב
2004—2005 רוסיה  יורי קובטון
2005—2008 רוסיה  יגור טיטוב
2008 ברזיל  מוצרט
2008 צ'כיה  רדוסלאב קובאץ'
2009—2010 צ'כיה  מרטין אייראנק
2010—2011 ברזיל  אלכס
2011—2012 רוסיה  סרגיי פרשיבליוק
2012—2013 אוקראינה  אנדריי דיקאן
2013—2014 רוסיה  דמיטרי קומבארוב
2014—2016 רוסיה  ארטיום רברוב
2016—2019 רוסיה  דניס גלושאקוב
2019— רוסיה  גאורגי דז'יקיה

מאמנים עריכה

דיוקן מאמן תקופת כהונה תארים/הישגים
  צ'כוסלובקיה 
אנטונין פיוובר		 1936
—
יולי 1936		 —
  ברית המועצות 
מיכאיל קוזלוב		 אוגוסט 1936
—
1936		 ‏ 1936 (אליפות סתיו)
  ברית המועצות 
קונסטנטין קוואשנין		 1937
—
‏1938		 —
  ברית המועצות 
פיוטר פופוב		 ספטמבר 1938
—
‏1939		 אליפויות 1938, 1939
גביע 1938, 1939
  ברית המועצות 
ולדימיר גורוחוב		 1940
—
‏1940		 —
  ברית המועצות 
פ. פופוב		 1941
—
‏1941		 —
  ברית המועצות 
ו. גורוחוב		 1942
—
‏1943		 —
  ברית המועצות 
ק. קוואשנין		 1944
—
‏1944		 —
  ברית המועצות 
אלברט וולראט		 1945
—
‏1947		 גביע 1946, 1947
  ברית המועצות 
ק. קוואשנין		 1948
—
‏1948		 —
  ברית המועצות 
אברם דנגולוב		 1949
—
מאי 1951		 גביע 1950
  ברית המועצות 
גאורגי גלאזקוב		 יוני 1951
—
‏1951		 —
  ברית המועצות 
וסילי סוקולוב		 1952
—
‏1954		 אליפויות 1952, 1953
  ברית המועצות 
ניקולאי גוליאייב		 1955
—
‏1959		 אליפויות 1956, 1958
גביע 1958
  ברית המועצות 
ניקיטה סימוניאן		 1960
—
ספטמבר 1965		 אליפות 1962
גביעי 1963, 1965
  ברית המועצות 
נ. גוליאייב		 1966
—
‏1966		 —
  ברית המועצות 
סרגיי סלניקוב		 1967
—
יוני 1967		 —
  ברית המועצות 
נ. סימוניאן		 יולי 1967
—
‏1972		 אליפות 1969
גביע 1971
  ברית המועצות 
נ. גוליאייב		 1973
—
‏1975		 —
  ברית המועצות 
אנאטולי קרוטיקוב		 1976
—
‏1976		 —
  ברית המועצות 
קונסטנטין בסקוב		 1977
—
‏1988		 אליפויות 1979, 1987
גביע הפדרציה 1987
  רוסיה 
אולג רומנצב		 1989
—
‏1995		 אליפות 1989
גביע 1991/92
אליפויות 1992, 1993, 1994
גביע 1993/94
גביע חבר המדינות 1993, 1994, 1995
  רוסיה 
גאורגי יארצב		 1996
—
‏1996		 אליפות 1996
  רוסיה 
א. רומנצב[44]		 1997
—
יוני 2003		 אליפויות 1997, 1998, 1999, 2000, 2001
גביע 1997/98, 2002/03
גביעי חבר המדינות 1999, 2000, 2001
  רוסיה 
אנדריי צ'רנישוב		 יוני 2003
—
ספטמבר 2003		 —
  איטליה 
נביו סקאלה		 ינואר 2004
—
ספטמבר 2004		 —
  לטביה 
אלכסנדרס סטארקובס		 ספטמבר 2004
—
אפריל 2006		 —
  רוסיה 
ולדימיר פדוטוב		 1 ביוני 2006
—
19 ביוני 2007		 —
  רוסיה 
סטניסלב צ'רצ'סוב		 19 ביוני 2007
—
14 באוגוסט 2008		 —
  דנמרק 
מיכאל לאודרופ		 12 בספטמבר 2008
—
15 באפריל 2009		 —
  רוסיה 
ולרי קרפין		 22 בדצמבר 2009
—
10 ביולי 2012		 סגנות אליפות 2011
רבע גמר הליגה האירופית
  ספרד 
אונאי אמרי		 10 ביולי 2012
—
26 בנובמבר 2012		 —
  רוסיה 
ו. קרפין		 26 בנובמבר 2012
—
18 במרץ 2014		 —
  רוסיה 
דמיטרי גונקו		 18 במרץ 2014
—
31 במאי 2014		 —
  שווייץ 
מוראט יאקין		 15 ביוני 2014
—
10 ביוני 2015		 —
  רוסיה 
דמיטרי אלניצ'ב 		10 ביוני 2015 — 5 באוגוסט 2016 —
  איטליה 
מאסימו קאררה[45] 		5 באוגוסט 2016 — 22 באוקטובר 2018 אליפות 2017
סופרקאפ 2017
  ספרד 
ראול ריאנצ'ו 		22 באוקטובר 2018 — 12 בנובמבר 2018 —
  רוסיה 
אולג קונונוב 		12 בנובמבר 2018 - 29 בספטמבר 2019 —
רוסיה 
סרגיי קוזנצוב 		29 בספטמבר 2019 - 14 באוקטובר 2019 —
  גרמניה איטליה 
דומניקו טדסקו 		14 באוקטובר 2019 - מאי 2021 סגנות אליפות 2021
  פורטוגל 
רוי ויטוריה 		24 במאי 2021 - 15 בדצמבר 2021 שמינית גמר הליגה האירופית
  איטליה  פאולו ואנולי[46] דצמבר 2021 - מאי 2022 גביע 2022
  ספרד  גייה אבסקל יוני 2022 - אפריל 2024 —
  בוסניה והרצגובינה 
ולדימיר סלישקוביץ' 		אפריל 2024—ואילך —

מחלקת הנוער עריכה

לספרטק אחת ממחלקות הנוער הגדולות והענפות ביותר ברוסיה.

תארים והישגים עריכה

קבוצת הנוער הבכירה של המועדון, מובילה את טבלת הקבוצות הזוכות באליפות הנוער. עם זאת, הקבוצה הופיעה בליגת האלופות לנוער בעונת 2015/2016 ובעונת 2017/2018 אך לא העפילה לשלב הבתים בטורניר.

מחלקת הנוער זכתה גם באליפות מוסקבה לנוער בעונת 1927 ובגביע מוסקבה לנוער בעונת 1939.

סמל הקבוצה עריכה

  פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: תרגמת, תחביר.

מאז 1935 ספרטק מזוהה עם סמל המעוין האדום והשוליים הלבנים ובתוכו האות הקירילית С (המהווה קיצור ל"ספרטק"), שנחצה על ידי פס לבן, שעותב על ידי מייסד אגודת ספרטק ניקולאי סטארוסטין[47].

ב־1949 הוחלף סמל הקבוצה, כשהפס הלבן בתוך המעוין שינה כיוון[48].

בשנת 1987 פורקה אגודת "ספרטק", והבעלים היחיד של הזכויות על הסמל היה מועדון הכדורגל "ספרטק", שאורגן כחברת מניות ב־1989. בשנת 1991 הוקמה האגודה מחדש וניקולאי סטארוסטין העניק במחווה למועדון את הזכויות על הסמל. עם זאת, משא ומתן על הזכויות נמשך ללא הפסקה ולמועדון לא הייתה בעלות מלאה על הסמל שנמכר הציוד ספורט על ידי אינספור יזמים ומועדונים ברוסיה.

ב־1998, כשהתברר שאי אפשר להגיע לקונצנזוס, החליטה הנהלת המועדון לשנות את הסמל הרשמי, שהוכתב בעיקר מכורח כלכלי. כתוצאה מכך הופיע סמל חדש כאשר נוסף עם כדורגל בתוך האות "C" (כשגם עיצוב האות השתנה). הצגת הסמל החדש התקיימה בפגישה של הקבוצה עם אוהדים בהיכל התרבות האבטומוביליסטים במרץ 1998 לאחר הניצחון על איאקס ברבע גמר גביע אופ"א.

בשנת 2002, עם הקמת הפרמייר-ליג, קיבל המועדון את הזכות "לתלות" כוכב זהב על סמל המועדון לציון חמש זכיות באליפויות רוסיה (הקבוצה זכתה באליפות החמישית ב־1997, עד 2002 היו לה 9 אליפויות). בשנת 2003, הכוכב הצטמצם מעט.

ב־10 ביוני 2013, באספה כללית של מועדוני ליגת העל הרוסית בכדורגל, הוחלט כי תוארי זכייה באליפויות ברית המועצות ייכללו ברשימת התארים של הקבוצות, מה שאפשר לספרטק "לתלות" ארבעה כוכבי זהב על סמל המועדון. ב־26 ביוני 2013, הוצג עיצוב מחודש של הלוגו כחלק מפרויקט גדול של מיתוג מחדש[49].

ב־3 בפברואר 2018, המועדון חתם על הסכם רישוי ארוך טווח, לפיו קיבל מועדון ספרטק את הזכויות להשתמש בכל סימני המסחר של אגודת ספרטק, כולל הסמל עם המעוין ללא כדור במרכז.

בעונת 2022/2023 "ספרטק" עוברת לגרסה מעודכנת של סמל המועדון, כאשר המעוין המסורתי יכלול עיצוב מחודש של האות "C" והכדור שבתוכו[50].

  •  
    סמל ספרטק בשנים 1935—1949
  •  
    סמל ספרטק בשנים 1949—1997
  •  
    סמל ספרטק מוסקבה בשנים 1998—2002
  •  
    לוגו 2013
  •  
    סמל ספרטק בשנים 2003—2013
  •  
    סמל ספרטק בשנים 2013—2021
  •  
    דגל הקבוצה
  •  
    סמל הקבוצה בשנת 2022, במלאת 100 שנה להקמת המועדון
  •  
    לוגו הקבוצה משנת 2022

בעלים, הנהלה, תקציב וספונסרים ראשיים עריכה

בעלי הקבוצה עריכה

במהלך שנות ה-90 הקבוצה נתמכה על ידי ספונסרים שונים כמו חברת אורנגוי גזפרום (חברה בת של גזפרום) שהצטרפה כמשקיעה בשנת 1996, בראש החברה עמד אוהד הקבוצה רים סוליימאנוב והחברה נדרשה לאישור הממשלה כדי להשקיע בקבוצה כיוון שהייתה חברה ממשלתית. בשנת 2000 נרכשה הקבוצה על ידי איש העסקים אנדריי צ'רוויצ'נקו, ששימש גם כנשיא הקבוצה.

משנת 2004 עד 2022, הקבוצה הייתה בבעלות האוליגרך לאוניד פדון, המחזיק גם בבעלות חברת הנפט לוקאויל. בעונת 2019/2020 תקציב הקבוצה עמד על 122 מיליון דולר. בעונת 2020/2021 הוא עמד על 115,670,000 מיליון דולר (8.6 מיליארד רובל).

ב-22 באוגוסט 2022, לוקאויל הודיעה על רכישת 100% ממניות ספרטק, כמו גם אצטדיון אטקריטיה ארנה[51]. עוד פורסם כי ליאוניד פדון עזב את קבוצת בעלי המניות של המועדון, הוא התפטר מתפקידו כנשיא, חבר ויו"ר הדירקטוריון של המועדון ולא ייקח עוד חלק בניהול ספרטק. פדון החזיקה במועדון במשך 18 שנים ו-4 חודשים, במהלכם ספרטק הפכה פעם אחת לאלופת רוסיה, מחזיקת הגביע הרוסי והסופרקאפ הרוסי, שש פעמים זכתה במדליות כסף ופעם אחת בארד באליפות רוסיה בכדורגל. ארבע פעמים הגיע לשלב הבתים של ליגת האלופות[52].

בעלי תפקידים עריכה

  • רוסיה  יבגני מלז'יקוב — מנכ"ל
  • רוסיה  ארטיום רברוב — מתאם טכני
  • רוסיה  דמיטרי וולקוב — מנהל פיננסי
  • רוסיה  דמיטרי זלנוב — דובר הקבוצה

ספונסרים עריכה

 
אוטובוס של ספרטק

ספונסר הקבוצה העיקרי הוא חברת הנפט הרוסית לוקאויל, כשהמלבישה בשנים 2005 עד 2022 הייתה חברת נייקי.

שנים יצרניות התלבושות שנים ספונסרים
‏1976—1987 ‏אדידס 1935—1987 ללא ספונסר
1987 Ocrim
1988—1989 Danieli
1989 Erima ‏1989—1990 ‏JINDO
‏1989—2002 ‏אדידס
1990—1993 UNIPACK
1994 OLBI
1995—1997 אורנגוי גזפרום
1997—1998 AKAI
1999 ללא ספונסר
2000—2002 לוקאויל
2003—2004 יומברו 2003—2004
‏2005—2022 ‏נייקי 2005—
2020— ZTE
‏2022— ‏Wildberries

גלריה עריכה

  •  
    ידיים באוויר ביציעים של ספרטק
  •  
    אוהדי ספרטק, 2010
  •  
    ארגון האוהדים OUKB, במשחק נגד צסק"א, עונת 2008.
  •  
    אוהד ספרטק — אוטו פישר, בן ה-102.
  •  
    ארגון האוהדים פרטאריה
  •  
    שחקני הקבוצה "MKS" לפני שהפכה לספרטק, 1922
  •  
    אוהדי ספרטק במהלך עידוד הקבוצה במשחק ליגה, 2010

תארים והישגים עריכה

 
שחקני ספרטק מוסקבה חוגגים את הזכייה באליפות העשירית. מאי 2017

ספרטק נחשבת למועדון הכדורגל המעוטר ביותר ברוסיה (35 תארים) והיא מחזיקה בשיא אליפויות רוסיה (10) וגביעי ברית המועצות (10). זוהי הקבוצה הסובייטית היחידה שהצליחה לזכות בדאבל (הן באליפות והן בגביע) במשך שנתיים רצופות (1938, 1939). הקבוצה גם נחשבת לקבוצת הרוסית המצליחה ביותר לאחר שהצליחה להעפיל לחצי גמר ליגת האלופות בעונת 1990/1991. בעונת 1995 אף השיגה את שיא הניצחונות בשלב הבתים של ליגת האלופות (6 ניצחונות מתוך 6 משחקים).

אליפות ברית המועצות / אליפות רוסיה

הגביע הסובייטי / הגביע הרוסי

הסופר קאפ הרוסי

  • מחזיקת הסופרקאפ (פעם אחת): 2017

גביע הפדרציה הסובייטי

קישורים חיצוניים עריכה

מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ספרטק מוסקבה (כדורגל)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ ВЦИОМ: "Спартак" подтвердил реноме "народной команды"
  2. ^ Исследования Яндекса — Нужен гол, нужно два: за кого болеют в разных регионах России, יאנדקס
  3. ^ К началу нового сезона Премьер-лиги выяснили, за какие футбольные клубы болеют в России, vk.com
  4. ^ «Яндекс» исследовал, за кого болеют в регионах. На первое место поставили «Спартак»‏, Sports.ru
  5. ^ «Рейтинги популярности российских футбольных клубов и футболистов»
  6. ^ «Спартак» — самая популярная команда среди ТВ-аудитории"
  7. ^ 20 самых популярных клубов Европы. «Спартак» и «Зенит» в их числе‏, Sports.ru
  8. ^ אלברט מוסטובוי, הנשק הסודי של ספרטק מוסקבה, באתר ynet, 24 בינואר 2017
  9. ^ Назван лучший клуб России в истории Лиги чемпионов, מדור הספורט של רי"א נובוסטי
  10. ^ Сегодня – 95, завтра – 82, в мае - 133… Сколько «Спартаку» лет на самом деле?
  11. ^ Сегодня — 95, завтра — 82, в мае — 133… Сколько «Спартаку» лет на самом деле?
  12. ^ МЕСТО РОЖДЕНИЯ – ПРЕСНЯ
  13. ^ Николай Петрович Старостин (ברוסית)
  14. ^ Товарищеские матчи 1935. «Трёхгорка» Москва 1:7 «Спартак» Москва
  15. ^ "הדבר האחרון שהם ראו היה כדורגל", מאמר על האסון באצטדיון לנין, כיום נקרא אצטדיון לוז'ניקי (אנגלית)
  16. ^ Игорь Попов. "Красно-белый навсегда".
  17. ^ ספרטק מוסקבה זכתה באליפות רוסיה לראשונה מאז 2001, באתר וואלה!‏, 7 במאי 2017
  18. ^ «Спартак» досрочно стал чемпионом РФПЛ
  19. ^ אחרי 16 שנים: ספרטק מוסקבה אלופת רוסיה, באתר ערוץ הספורט, 8 במאי 2017
  20. ^ «Спартак» забил в 14-м матче подряд. Это самая длинная серия среди клубов РПЛ
  21. ^ Инсайды про Руя в «Спартаке»: мечтал развивать молодежь, после ухода Попова никому не доверял, ни разу не психанул
  22. ^ «Спартак» и Руй Витория приняли решение о расставании
  23. ^ У «Спартака» 3 поражения, 2 победы и 1 ничья при Ваноли
  24. ^ לא נערכה אליפות אביב בשל עריכת טורניר נבחרות ואליפות הסתיו לא הושלמה. קרסנאיה פרסניה ניצבה בראשות הטבלה.
  25. ^ אליפות האביב נערכה בשיטה אולימפית עם תוצאות סופיות של חמש הקבוצות הטובות ביותר.
  26. ^ הקבוצה הוסרה מהתחרות.
  27. ^ האליפות נקטעה עם פרוץ מלחמת המולדת הגדולה.
  28. ^ 1 2 האליפות פוצלה לשני סבבים.
  29. ^ בעונת 1973 משחק שהסתיים בשוויון לאחר 90 דקות נכנס להארכה ולסדר בעיטות עונשין
  30. ^ בעונת 1979 נקבעה מגבלה של 8 שוויונות, על כל שוויון תשיעי ומעלה לא הוענקו נקודות ונחשבו כהפסדים.
  31. ^ בעונת 1987 הוקצבה מגבלה על מספר השוויונות המותר (10), חריגה ממספר השוויונות נחשבה כהפסד ולאף אחת מהקבוצות לא הוענקה נקודה.
  32. ^ האליפות ההכרעה במשחק זהב שקבע את האלופה, במשחק שבין מוליכת הטבלה לסגניתה
  33. ^ האליפות פוצלה לשני סבבים ונמשכה שנה וחצי (מרץ 2011 עד מאי 2012).
  34. ^ ВСЕ ДОМАШНИЕ АРЕНЫ «СПАРТАКА»
  35. ^ «Спартак»: домой с седьмой попытки
  36. ^ Характеристики стадиона «Спартак»‏, קומרסאנט, 5 בינואר 2009
  37. ^ Спартаковский стадион будет носить название «Открытие-Арена» шесть лет
  38. ^ ‏"Спартак" сыграл вничью с "Црвеной Звездой" в матче открытия своего стадиона‏, 5.9.2014
  39. ^ Тренировочная база "Спартака" в Тушине сдана в эксплуатацию
  40. ^ «Спартак» прощается с Тарасовкой. Романцев ставил там забор, Бесков – покупал газонокосилку, Cкала – ходил в церковь
  41. ^ ОНИ БЫЛИ ПЕРВЫМИ (1972—1976)
  42. ^ «Спартак» закрепил 72-й номер за болельщиками
  43. ^ לא יגיע לארץ: הבן של לארסון עבר לספרטק, באתר ‏מאקו‏, 2 באוגוסט 2019
  44. ^ רוסיה: רומאנצב התמוטט לאחר ויכוח עם שחקן
  45. ^   עוזי דן, האיטלקי שהפך את ספרטק מוסקבה לקבוצה עם בשר, באתר הארץ, 8 במאי 2017
  46. ^ "СМИ: «Спартак» представит Ваноли в качестве главного тренера 17 декабря". Газета.Ru (ברוסית). נבדק ב-2021-12-15.
  47. ^ Эволюция клубной эмблемы «Спартак», sports.ru
  48. ^ Как менялась эмблема «Спартака». От рисунка Старостина до «беременного ромба»
  49. ^ История эмблемы Спартак Москва
  50. ^ Стало известно, как будет выглядеть спартаковский ромб с 2022 года, sport-express.ru
  51. ^ ЛУКОЙЛ приобретает футбольный клуб «Спартак-Москва»
  52. ^ Леонид Федун владел «Спартаком» 18 лет и 4 месяца, за это время команда выиграла 3 титула


אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=ספרטק_מוסקבה_(כדורגל)&oldid=38446830"