פתיחת התפריט הראשי

פיתום ורעמסס הן שתי ערים הנזכרות במקרא, שבנו בני ישראל במצרים. הערים כונו "ערי מסכנות", ככתוב: "וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים, לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם; וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה, אֶת פִּתֹם וְאֶת-רַעַמְסֵס" (ספר שמות, פרק א', פסוק י"א). "מסכנות" הן אוצרות לאחסון תבואה[1]

זיהוי העריםעריכה

 
רגלי פסל ענק של רעמסס השני שנמצא בין קאנטיר לטאניס שמקורה בפר-רעמסס

העיר רעמססעריכה

  ערך מורחב – פר-רעמסס

מקובל כיום על מרבית החוקרים כי העיר רעמסס הייתה בירת מצרים "פר-רעמסס" שמיקומה בקאנטיר (אנ') השוכנת 2 ק"מ מצפון לאתר העתיק של אווריס שבמזרח דלתת הנילוס. העיר קרויה על שם אחד מהפרעונים שנקראו רעמסס מהשושלת ה-19. חלקה הדרומי של העיר היה מיושב בתקופות קודמות באוכלוסייה ממוצא כנעניחיקסוס) ששלטה באזור עד לכיבוש העיר בידי פרעה יעחמס או יורשו. לאחר כיבוש העיר נבנו על חורבותיה מאגורות.[2] התרגום הירושלמי (שמות, פרק א', פסוק י"א) מזהה את פילוסין עם רעמסס המקראית. יצוין, כי המסורה מבחינה בין "רַעַמְסֵס", עיר המסכנות, לבין "רַעְמְסֵס", העיר בה ישבו בני ישראל בבואם למצרים וממנה יצאו בסופו של דבר[3].

העיר פיתוםעריכה

מקובל כיום על החוקרים כי מקור השם פיתום הוא "פי אתום", שפרושו במצרית עתיקה בית (האל) אתום שהיה אל השמש.[4]

עיר נוספת על שם האל אתום הייתה הליופוליסיוונית: "עיר השמש"), כיום בפרברי קהיר.

בעבר זוהו הערים בתל-מסחותה ובקנאטיר שבמזרח הדלתה של הנילוס, סמוך לוואדי תומילאת, שיש הרואים בו את ארץ גושן.

תאריך הקמת העריםעריכה

העיר רעמסס הוקמה על ידי אחד הפרעונים הראשונים של השושלת ה-19, פרעה רעמסס הראשון או השני, על חורבות בירת החיקסוס אווריס. המאגורות הוקמו בעיר בתקופה שקדמה לשושלת ה-19, לאחר הכנעת החיקסוס בשנת 1530 לפנה"ס, כך שטווח התאריכים הנוגע לסיפור המקראי נע בין 1530 לפנה"ס ל-1300 לפנה"ס.

בפפירוס ליידן מספר 348, מצוין כי ניתנו הוראות לספק מזון לחבירו ולחיילים ש"סחבו אבנים למקדש רעמסס". כמו כן העיר נזכרת באוסטרקון שנכתב בכתב היראטי, שבו מוזכרים החבירו (אפשר לקרוא גם ע'פירו או עבירו) כעובדים בעבודת פרך בבניית העיר פר-רעמסס.[5] היו חוקרים שהציעו כי החבירו הללו הם העברים המקראיים ששועבדו על ידי פרעה. בנוסף, נמצא כי ליד המקדשים, שנבנו מאבן, נבנו בתי לבנים, שיוצרו מחומר ומקש, בדומה לכתוב בספר שמות:[6]"וַיְמָרְרוּ אֶת-חַיֵּיהֶם בַּעֲבֹדָה קָשָׁה, בְּחֹמֶר וּבִלְבֵנִים, וּבְכָל עֲבֹדָה בַּשָּׂדֶה אֵת כָּל-עֲבֹדָתָם אֲשֶׁר-עָבְדוּ בָהֶם בְּפָרֶךְ...וַיְצַו פַּרְעֹה...לֹא תֹאסִפוּן לָתֵת תֶּבֶן לָעָם לִלְבֹּן הַלְּבֵנִים כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם הֵם יֵלְכוּ וְקֹשְׁשׁוּ לָהֶם תֶּבֶן...וַיָּפֶץ הָעָם בְּכָל אֶרֶץ מִצְרָיִם לְקֹשֵׁשׁ קַשׁ לַתֶּבֶן."

לקריאה נוספתעריכה

הערות שולייםעריכה