פירוש חלומות

פירוש חלומות, פתרון חלומות או ניתוח חלומות (לועזית: אוניירולוגיה) – הוא תהליך הענקת משמעות לחלומות. החלום הוא תופעה כלל-אנושית חוצה תרבויות. בני האדם עסקו עוד מימי קדם בחקר ובפירוש החלום ובעת העתיקה רווחה האמונה כי חלומות יכולים להיות נבואיים. תאוריות פסיכואנליטיות מניחות שחלום הוא תוצר של תהליך נפשי, המייצג את אישיותו או את נפשו של האדם.

בעת העתיקה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

בתרבויות העולם הקדום, ובהן יוון העתיקה ומצרים העתיקה, נחשבו החלומות לאמצעי תקשורת עם העל-טבעי או לביטוי של התערבות אלוהית, שרק יחידי סגולה או כוהני דת היו מסוגלים לעמוד על משמעותם. גם בתרבות הפרסית הקדומה הופיעו חלומות כתופעה נבואית המבשרת אירועים הרי גורל, ירידה או עלייה לגדולה, למשל בספר המעשים של ארדשיר.

הומרוס מזכיר פותרי חלומות ב"איליאדה". פינדארוס מספר שבלרופון קם בבוקר וממהר למצוא פותר חלומות שיפתור את שחלם בלילה.

בתרבות המערב, הטקסט החשוב הראשון על פירוש החלומות היה הטקסט "אוניירוקריטיקה" ("ביקורת חלומות") מן המאה השנייה, מאת ארטמידורוס. בטקסט זה הובאו פירושים לתימות שונות המופיעות בחלום.

ביהדות

בספר בראשית מתוארים שני חלומותיו של יוסף, שמשמועתם התפענחה בקלות בידי אחיו ואביו. בהמשך היה יוסף פותר חלומותיו הנבואיים של פרעה, שמכנה את יוסף בשם "צפנת פענח" - כלומר מפענח הצפונות. פתרון חלומותיו שלו ופתרון חלומות פרעה שינו כליל את מהלך חייו של יוסף. בספר דניאל מסופר על דניאל כפותר החלומות של נבוכדנצר מלך בבל.

בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) על פי האמור "חלום שלא נפתר - הריהו כאגרת שלא נקראה" (ברכות נ"ה), קיימת תורת חלומות משוכללת. תופעה זו רווחה מכיוון שהתלמוד מתאר עשרים וארבעה פותרי חלומות שהיו בירושלים. עניין רב מודגש בתלמוד לסמליות של החלום, ויש בו מספר רב של דוגמאות לפיענוח חלומות. דבר הבולט לגישתם של חכמי התלמוד בפענוח הסמלים, כי סמלים לא מיניים מפורשים כתכנים מיניים, למשל חלום שבו האדם מוהל עץ זית בשמן זית מורה על גילוי עריות, ואילו סמלים מיניים מפורשים כתכנים לא מיניים, כמו למשל אדם החולם כי קיים יחסים עם אמו צפוי לתבונה יתירה. גישה זאת נובעת מהתפיסה שכל סמל צריך לסמל דבר ששונה מהמשמעות הרגילה שלו. סיפורי חלומות ופתרונותיהם מופיעים במקומות נוספים בתלמוד הבבלי, בתלמוד הירושלמי ובמדרש איכה רבה. עם פותרי החלומות נמנים התנאים רבי עקיבא, רבי יוסי בן חלפתא ובנו רבי ישמעאל ברבי יוסי.

סיפורי חלומות אחדים, כגון סיפורו של בר הדיא כפותר חלומותיהם של אביי ורבא, מלמדים שלחלומות זהים ייתכנו פתרונות שונים. גישה זו מובאת לקיצוניות בדבריו של רבי בנאה: "עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, ופעם אחת חלמתי חלום והלכתי אצל כולם, ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה - וכולם נתקיימו בי, לקיים מה שנאמר: כל החלומות הולכים אחר הפה." בריטב"א מובא שהסיבה לכל החלומות הולכים אחר הפה היא שלפי איך שפתרו לאדם את החלום כך הוא מתנהג וממילא זה מה שקורה.

בפסיכואנליזה

הפסיכואנליזה הקדישה לחלומות ולמשמעותם חשיבות גדולה במפנה המאה העשרים, וביקשה להמיר את התוכן הגלוי והברור לעין של החלום במשמעויות חבויות המלמדות על נבכי נפשו של החולם. אחת היצירות הקנוניות ופורצות הדרך בתחום היא ספרו של זיגמונד פרויד משנת 1900, "פשר החלומות" (Die Traumdeutung). אף קרל גוסטב יונג, תלמידו של פרויד ויריבו, עסק במשמעויותיו החבויות של החלום.

אריך פרום, בספרו השפה שנשכחה סובר כי שפת החלום היא שפת הסמלים. זוהי השפה האוניברסלית היחידה שפיתח המין האנושי, המשותפת לכל התרבויות, ולכל אורכה של ההיסטוריה. בשפה זו המושגים השולטים אינם של חלל וזמן אלא של עוצמה פנימית (intensity) וסמיכות מחשבות (association). זו שפה שבה מובעות חוויות פנימיות, הרגשות ומחשבות כאילו היו מאורעות בעולם החיצון. שפה זו שבאמצעותה אפשר להבין מיתוסים, חלומות ואגדות עם, נשכחה על ידי האדם המודרני, ונדחקה לקרן זווית, עד תקופתו של פרויד.

הרעיון שהחלום מהווה חלון ללא מודע הוא רעיון מוכר בפסיכואנליזה. אך למרות שהתיאוריה הפסיכואנליטית מוכרת בפסיכולוגיה הפופולרית, מופנית כלפיה ביקורת לא מעטה. יש הטוענים כי היא אינה מבוססת מדעית, ואף יכולה להיחשב לפסאודו־מדע.

גישה פנימית תוכנית-מבנית - ביטוי לתכנים מודחקים

זיגמונד פרויד (1939-1856) הוגה תורת הפסיכואנליזה – פרסם בשנת 1900 את ספרו "פשר החלומות" (תורגם לעברית ב-1959). בניגוד לציפיותיו, לא זכה להכרה שלה ציפה מהקהילה האקדמית הרפואית, אך למרות זאת ספרו הביא למהפכה בתפיסת החלום. פרויד טען כי החלום הוא ביטוי לפנטזיות ודחפים שהתרבות אינה מאפשרת לנו לבטא, אשר מודחקים בחיי הערות, עקב החרדה שתתעורר בנו אילו נהיה מודעים אליהם. אילו יופיעו המשאלות והקונפליקטים שלנו באופן ישיר בשינה הן יפגעו ביכולת לישון ולכן מתרחשת מלאכת החלום - תהליך נפשי המביא לעיוות והסוואת תוכני החלום האמיתיים ובכך שומר על רצף השינה. החלום, אם כן, הוא הצורה הסמלית, שלובשים הדחפים והמאווים, על מנת לפתור את הקונפליקט הפנימי בין הדחפים הפרימיטיביים (תוקפנות ומין) למעצורים התרבותיים. על מנת לפרש את החלום, טען פרויד, השאלה שעל החולם לשאול את עצמו, היא "מדוע אני חולם זאת?", אחר כך יש לעשות הפרדה בין התוכן הגלוי והסמוי של החלום באמצעות פירוקו לגורמים והעלאת אסוציאציות לכל גורם (לדוגמה: בחלום אשר הופיע לוויתן, על החולם לשאול את עצמו מה לוויתן מבטא עבורו). ב-1940 מכריז פרויד במאמר כי "החלום, אם כן, הנהו מחלת נפש, עם כל האבסורדים, מחשבות שווא ותקוות שווא של פסיכוזה." כלפי גישתו של פרויד הופנו ביקורות רבות, כאשר הביקורת העיקרית התרכזה בטענתו העיקשת של פרויד שלסמלים מסוימים, יש תמיד אותה משמעות עצמה, ואותה משמעות תקפה לגבי כל אדם. לדוגמה: פרויד טען כי נחש המופיע בחלום לעולם מייצג איבר מין זכרי, אצל כל בני האדם. גישה זו איננה מוסכמת כיום כמעט על אף חוקר בתחום החלומות. בגישות המודרניות לפשר חלומות, ידוע כי לחלום תפקידים נוספים, מלבד ביטוי תכנים לא מודעים.

גישה פנימית תוכנית – ביטוי לתכנים עמוקים של האדם

קארל גוסטב יונג, פסיכואנליטיקאי, מבכירי תלמידיו של פרויד, שגישתו לפשר החלומות נחשבת עד היום לאחת הגישות החשובות ביותר בתחום, הגה את הרעיון של תת-מודע קולקטיבי. טען שמרבית מהחלומות עוסקים בבעיות שבהן בני האדם עוסקים בהיותם ערים. החלום ע"פ יונג, מבטא צדדים לא מפותחים ומוזנחים באישיות, והסמליות שבחלום נועדה לגלות יסודות ודחפים שטרם התבהרו בתודעתו של החולם. בניגוד לפרויד שראה את הסמלים בחלום כניסיון להסוואה של דחפים. כמו כן, טען יונג, ש 95% מהחלומות עוסקים באנשים אחרים כגון: פרטנרים לתחרות, לתוקפנות או למין, ורק חלומות מעטים עוסקים בחולם לבדו. עיקרון מנחה בשיטת הטיפול של יונג לפתירת חלומות, היה לחקור קבוצות בעלי אותו נושא ולא כפי שנהג לפענח פרויד, כל חלום בפני עצמו.

בפסיכולוגיה

גישה מבנית/ אמפירית קוגניטיבית - חשיבה בסמלים ודימויים

ב-1953, פרסם אחד מגדולי חוקרי החלומות, הפסיכולוג קלווין הול, מאמר שהיה לאחד מאבני היסוד של הגישה הפסיכולוגית המודרנית לפשר חלומות. מחקרו של הול נחשב לחדשני בתחום, מכיוון שהוא השתמש במחקר אמפירי – איסוף נתונים. במשך למעלה מ-30 שנה, אסף וניתח הול אלפי חלומות של אנשים המוגדרים כ"נורמליים" (בניגוד לפרויד ויונג שעסקו בחלומות מטופליהם), כאשר הוא התמקד בכל חלום באופן מפורט. הטענה המרכזית של הגישה, היא שהחלום הוא מחשבה, רעיון או מושג מופשט, המתבטאים באמצעות דימויים, בייחוד דימויים חזותיים (חשיבה ציורית). החלום הוא ביטוי סמלי לנושאים מורכבים המטרידים את האדם בזמן ערות. הול טען שיש קשר רציף בין הערות לשינה, בכך שהחלום הוא תוצר של המחשבה המודעת הגלויה, ולא כפי שטענו פרויד ויונג שהחלום הוא תוצר של התת-מודע. עוד מסקנות שהול הגיע אליהן, הן שבדרך כלל בעיה מרכזית של אדם חוזרת במספר רב של חלומות, בצורות ובביטויים שונים, ושישנה קביעות בנושאי החלומות ובמינון של הסמלים שבהם.

גישה פנימית מבנית - תגובה לגירויים

אנרי ברגסון פילוסוף צרפתי (1941-1859), טען כי החלומות הם זיכרונות שכוחים שצצים כתוצאה מגירויים פיזיים מפינות נידחות של המוח. תוכן החלום, אם כן, זהה לתוכן החוויות בזמן ערות, אך מקבל צורה שונה. בשעת החלום יש ניתוק של מנגנון התפיסה מהערכה ושפיטה של המציאות, לכן האדם מגיב ומדמיין באופן שונה ומעוות, לאותם חוויות אשר חווה בשעת ערות ומודעות.

ראו גם

• חלימה מודעת
• חלום בהקיץ
• הזיה

לקריאה נוספת

• זיגמונד פרויד, פירוש החלום, 1900 (בגרמנית). תורגם לעברית על ידי מ' ברכיהו, פשר החלומות א-ב, הוצאת יבנה, 1958 וכן על ידי רות גינזבורג, פירוש החלום, הוצאת עם עובד, 2007 (מבוא לספר מאת ערן רולניק, באתר פסיכולוגיה עברית)
• קרל גוסטב יונג, על החלומות, הוצאת דביר
• זיו מאיר, משמעות החלום ופירושו, הוצאת בית עלים, 2003
• יורם יובל, סערת נפש, הוצאת קשת
• יצחק לוין, הפסיכולוגיה של החלום, תל אביב: ספרית דקל, 1980
• חיים וייס, "ומה שפתר לי זה לא פתר לי זה": קריאה ב"מסכת החלומות" שבתלמוד הבבלי, הוצאת דביר, 2011
• גלית חזן-רוקם, רקמת חיים - היצירה העממית בספרות חז"ל, הוצאת עם עובד, 1996, פרק חמישי: ההקשר הפולקלוריסטי של סיפורי העם במדרש האגדה: סיפורי פתרון חלומות, עמ' 101–120

קישורים חיצוניים

• מונה זופניק, ‏החלום לפי פרויד ולאקאן - המשאלות והדחפים הלא מודעים שחלומות מבטאים, באתר פסיכולוגיה עברית, 25 בפברואר 2007
• סרטונים ומאמרים אודות פירוש חלומות ממיטב הרבנים לצפייה ולקריאה נוחה באתר הידברות
• פירוש חלומות, בלקסיקון הפסיכולוגי בטיפולנט
• המסתורין של החלימה, הספרייה הווירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית
• דקל שלו, הניתוח הכמותי של תוכני חלומות, 2009, כתב העת תורת החלומות וחקר החלימה
• To Sleep, Perchance to Dream - הסבר על שינה, גלי מוח וחלומות מתוך Crash Course Psychology
• יוסף דן, לתורת החלום של חסידי אשכנז, סיני סח, תשל"א, באתר "דעת"
• פתרון חלומות, דף שער בספרייה הלאומית