פלאפל

מאכל עממי מטוגן העשוי מגרגירי חימצה (חומוס) או פול

פלאפלערבית: فلافلהאזנה?‏) הוא מאכל מזרח תיכוני מסורתי מטוגן בשמן עמוק בצורת כדור או קציצה העשוי מגרגרי חומוס, פול, או שילוב של שניהם. כדורי הפלאפל מוגשים בפיתה או בלאפה, ומלווים לרוב בסלטים, ירקות כבושים, סחוג, עמבה, חומוס וטחינה.

פלאפל
מאכלים
סוג מנה, קציצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצא מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מרכיבים עיקריים פול, זרעי כוסברה, זרעי כמון, גרגרי חומוס, מחלב עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כדורי פלאפל

מנות פלאפל נפוצות מאוד כמאכל רחוב ברחבי המזרח התיכון.

היסטוריה עריכה

 
פלאפל בפיתה
 
מסעדת פלאפל בתל אביב, 1958

שורשיו של הפלאפל אינם ידועים בוודאות. ההשערה המקובלת היא שמקורו במצרים, בסביבות המחצית הראשונה של האלף הראשון לספירה, שם הוכן מפול מצרי. ככל הנראה פותח הפלאפל על ידי הקופטים כמנה חליפית למנת בשר בחגים שבהם נאסרה אכילת בשר.[1] מאוחר יותר התפשט המאכל צפונה למדינות הלבנט שם הוכן בעיקר מגרגירי חומוס.[2] כיום הפלאפל נפוץ בכל רחבי המזרח התיכון, כולל ישראל, ערב הסעודית עיראק ותימן. בעקבות הגירה של ערבים וישראלים לארצות הברית ומערב אירופה, ניתן למצוא אותו החל מאמצע המאה ה-20 גם בערים הגדולות שם. באופן מסורתי מטגנים את הפלאפל בשמן עמוק ומגישים עם טחינה וסלט, בתור כריך בפיתה, או כמתאבן. בתחילת המאה ה-21, יש האופים את הפלאפל, מטעמי בריאות ושמירה על משקל גוף תקין.

עקב תפוצתו הנרחבת של הפלאפל במהלך זמן כה רב נוצרו גרסאות רבות למאכל. עם זאת, ניתן להבחין בשני סוגים עיקריים: כדורים קטנים של גרגרי חומוס גרוסים גס, או קציצות בגודל בינוני מגרגרי פול, הנפוצות בעיקר במצרים ובסודאן ומכונות שם טעמיה. במצרים משתמשים גם בשעועית להכנת המאכל.

בארץ ישראל היה המאכל נפוץ בקרב התושבים הערבים ובשנות ה-30 של המאה ה-20 החל להיות פופולרי גם בקרב בני היישוב העברי.[3][4] בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה, שבהם היה הפלאפל מזון מהיר עיקרי, נתפס הפלאפל כמאכל לאומי, אף על פי שמקורו במצרים. ב"שיר הפלאפל" של להקת איילון משנות ה-50 ניתן לראות ביטוי לכך. גם בסקר דעת קהל שנערך בשנת 2022, בחרו רוב הנשאלים בפלאפל כמאכל הלאומי.[5] התייחסויות נוספות בתרבות הישראלית למאכל הן במשחק הרשת הפופולרי "מלך הפלאפל" (2002), בסרט "פלאפל אטומי" (2015) ובכינוי בעגה הצה"לית לדרגות קצונה של רב-סרן ומעלה.

הישראלים אימצו את הגרסה הלבנונית של הפלאפל העשויה מגרגירי חומוס. עם הגיען של העליות מארצות ערב, הלכה וגברה הפופולריות של הפלאפל והוא הפך לעממי וליחסית זול. יש הטוענים, כי הסיבה האמיתית להפסקת המנהג של הכנת פלאפל מפול הייתה העובדה שחלק מעולי עיראק רגישים לפול, ולכן נעשה המעבר המלא לגרגירי חומוס.[6] רבים מדוכני הפלאפל בישראל מגישים מנה בפיתה עם חומוס, צ'יפס, סלט וטחינה, אולם בדוכנים הוותיקים נפקד מקומם של החומוס והצ'יפס. עם השנים, ובעיקר בעשור השני של המאה ה-21, מחיר הפלאפל האמיר הרבה מעבר לצפוי על פי האינפלציה.[7][8] ישנן מספר חנויות פלאפל פופולריות ברחבי הארץ, ביניהן – פלאפל בריבוע, פלאפל התאומים, פלאפל הזקנים, פלאפל אוריון, ועוד.

פלאפל מצרי (טעמיה) עריכה

פלאפל עשוי שעועית או גרגירי פול מטוגנים.

פלאפל סורי עריכה

פלאפל העשוי מפולי שעועית עם גרגירי חומוס טחונים ומטוגן בצורת בייגלה עם חור באמצע ומצופה בסומסום.

פלאפל מחשי עריכה

 
מסעדת פלאפל ברמאללה

פירוש המילה "מחשי" בערבית (בערבית: محشي) הוא "ממולא" . "פלאפל מחשי" הן קציצות מטוגנות של עיסת פלאפל, ממולאות במילוי של בצל מטוגן עם תבלינים ולעיתים גם עם בשר. הקציצות גדולות בהרבה מכדורי פלאפל רגילים (קוטרן כעשרה סנטימטרים). המאכל נפוץ במיוחד בתקופת חודש הרמדאן, אז הוא מהווה חלק מהאפטאר (ארוחת שבירת הצום בערב בחודש הרמדאן). בישראל אפשר למצוא אותו בעיקר ביישובים ערביים ישראלים ובמזרח ירושלים.

ערך תזונתי עריכה

מנה של פלאפל בפיתה היא מנה צמחית חמה, המבוססת על קטניות.

הפלאפל מעובד מחִמצה (חומוס), נטול כולסטרול, ובו כ-30 גרם חלבון צמחי ל-100 גרם. הערכים התזונתיים בו קרובים לערכי ממרח החומוס, אלא שבניגוד לממרח החומוס, הפלאפל מטוגן בשמן. ככל שהשמן חומם מספר רב יותר של פעמים, כך הוא רווי יותר ברדיקלים חופשיים. הדבר נכון גם לתוספת הצ'יפס המטוגן, המצורפת לעיתים למנה. הפיתה עשויה לרוב מקמח לבן. עם זאת, במנה זו נמצאים הן חומוס והן ירקות, העשויים לשפר את ערכה התזונתי. [9][10]

בתרבות עריכה

יום הפלאפל הבינלאומי עריכה

ב-12 ביוני מצויין יום הפלאפל הבינלאומי[11]. היום נערך במטרה לקדם את המנה המסורתית ולחגוג את התרבות הישראלית ברחבי העולם.

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Yael Raviv, "Falafel: A National Icon" Gastronomica Summer 2003
  2. ^ Brothwell & Brothwell pp. 105-7
  3. ^ י. א. לופס, מטפוסי ירושלים - הבו בחירות ל"אבו עזור" המכריז, הַבֹּקֶר, 29 במרץ 1939
  4. ^ בנין, מסחר, חרושת - אומנויותיה ופרנסותיה של תל אביב לראשית 1933, ידיעות עיריית תל אביב, 15 בפברואר 1933
  5. ^ אביב בצון, ‏שווארמה של פעם בחיים: אלה הסיחים הכי מושלמים, באתר ‏מאקו‏, 6 באוקטובר 2022
  6. ^ הפלאפל – כיצד מאכל מוסלמי נוצרי הפך להיות למאכל לאומי, באתר "רגעים היסטוריים - חדשות ההווה בראי ההיסטוריה, סקירות וכתבות היסטוריות", 5 במאי 2013
  7. ^ שמעון איפרגן., ‏"מי שמבקש יותר מ-20 שקל למנה גונב את הלקוחות", באתר ‏מאקו‏, 17 ביוני 2022
  8. ^ מדד הפלאפל והמפה המפורטת: אחרי ההתייקרויות - כמה תעלה לכם מנה, באתר ynet, 17 בפברואר 2022
  9. ^ סמדר כהן, השוואת חטאים: הג'אנק הטוב לעומת הג'אנק הרע, באתר ynet, 23 ביולי 2004
  10. ^ שלומית הוך-גרונוול, משקשוקה עד שווארמה: עד כמה מזיקים המזונות שאנחנו אוהבים?, באתר nrg‏, 24 במרץ 2010
  11. ^ עידו סולומון, ‏מכירים את יום הפלאפל הבינלאומי?, באתר ‏מאקו‏, 12 ביוני 2012