פלגה 916

פלגה 916 היא יחידת ביטחון שוטף התנדבותית ואוטונומית, הכפופה ישירות לפיקוד הזירה הדרומית של חיל הים הישראלי. היחידה מחולקת לארבע סיירות. בראש היחידה עומד קצין ים בדרגת סגן-אלוף. בסיס הקבע של היחידה שוכן בבסיס אשדוד.

פלגה 916

איור סיכת לוחם בט"ש ("דבורן")
"כל הכלים בים"
פרטים
מדינה
שיוך	צה"ל
סוג	בט"ש וסיור ימי
בסיס האם	בסיס אשדוד
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות	1970 - הקמת היחידה בשם "סיירת 913" 1975 - שינוי שם היחידה לשמה הנוכחי – הווה
מלחמות	מלחמת יום הכיפורים   מלחמת לבנון הראשונה האינתיפאדה הראשונה האינתיפאדה השנייה   מלחמת לבנון השנייה מבצע חורף חם מבצע עופרת יצוקה מבצע עמוד ענן   מבצע צוק איתן מלחמת חרבות ברזל
נתוני היחידה
ציוד עיקרי	נשק קל, רקטות, מקלעים, תותחים, טילי ספייק, סירת גומי, צרעה, דבור, דבורה, שלדג.
פיקוד
יחידת אם
דרגת המפקד	סגן-אלוף
עיטורים
צל"ש מפקד אוגדה

פלגה 916, דבורות ושלדגים בתרגול מבנים. 8 באוגוסט 2005.

נוסף על משימות מיוחדות ומבצעים ימיים ללוחמה בטרור, הפלגה אחראית על הביטחון השוטף של חופי מדינת ישראל החל מחופי מרכז המדינה (צפונית לתל אביב) וכלה ברצועת עזה, וכן לאורך הגבול הימי עם מצרים. היחידה מהווה ציר מרכזי במאמצי המערכת הביטחונית במניעת טרור שמקורו ברצועת עזה ובגורמי טרור אחרים הפועלים דרך הים.

מיום הקמתה אמונה הפלגה על אבטחתן של אוניות הסוחר המפליגות לנמל אשדוד. מכיוון שרוב הסחורות המיובאות לארץ מובלות דרך הים, שמירת נתיבי הסחר העוברים במימיה הטריטוריאליים של ישראל הוגדרה על ידי מפקדי החיל לאורך השנים כמשימה שלא נופלת מהגנת החופים ובלימת הטרור הימי. עם בנייתה של אסדת קידוח הגז ים תטיס אל מול חופי אשקלון, הוטל על הפלגה לאבטח גם את מתקני ההפקה, שכן אלו הוגדרו על ידי הממשלה כנכסים אסטרטגיים המקנים למדינה עצמאות אנרגטית.

במהלך העשור הראשון של המאה ה-21 עברה היחידה סדרת שינויים תפיסתיים מהותיים שהפכו אותה מיחידה המיועדת לסיור ימי גרידא ליחידת לוחמה רב־תכליתית הפועלת בים ובעומק החוף. בעקבות מהפך זה החלה היחידה לתפוס חלק מרכזי בפעילות הביטחונית בזירה הימית במהלך מבצעים צבאיים רבים, ובהם מבצע אבק דרכים, מבצע חורף חם, מבצע עופרת יצוקה, מבצע עמוד ענן ומבצע צוק איתן.

היסטוריה

רקע להקמת היחידה

בעקבות כיבוש חצי האי סיני במלחמת ששת הימים, התארך גבולה הימי של מדינת ישראל פי חמישה (מכ-200 ק"מ לכ-1,000 ק"מ). בתקופה זו ביצע חיל הים את משימות הביטחון השוטף באמצעות הטרפדות, ואלו הגנו על חופי ישראל מפני חדירות מחבלים וניסיונות הברחת אמצעי לחימה בסירות. אולם, כאשר החדירות העוינות דרך הים נעשו תכופות, התעורר צורך דחוף בתגבור הסיורים הימיים כדי למנוע את התופעה.

תגבור הסיורים הימיים נעשה תחילה בסירות משמר מסוג ברטרם, שכונו בחיל הים "צרעות". צרעות אלו אומנם שולבו בסיורי הבט"ש, אך הן לא ענו על צורכי החיל כהלכה. בעקבות זאת, הוטל עיקר עומס הבט"ש בים התיכון על הסטי"לים, אולם גם ספינות אלו לא התאימו למשימה שכן גודלן מנע מהן מלהתקרב לחוף כנדרש. עומס משימות הבט"ש אף הוביל לכך שבסיורים שולבו גם כלי שיט שלא נועדו לסיור, כמו נחתות, ודבר זה גרם לעומס יתר על אותם כלים ולשחיקתם המואצת. חיל הים החל לחפש ספינת משמר מתאימה וייעודית. מן הספינה נדרש להיות פשוטה ונוחה לתחזוק, ולדרוש מספר קטן של אנשי צוות לתפעולה. בנוסף, נדרש הכלי להוכיח יכולת עמידות הן לתנאי הים שבזירת הים תיכון והן לתנאי הים שבזירת ים סוף, ואף להיות נייד כך שתתאפשר הובלתו בין הזירות דרך היבשה.

בפברואר 1970 יצאו לארצות הברית קציני חיל הים אל"ם צבי תירוש וסא"ל אמנון סלעי, כדי לבחון ספינת משמר בשירות הצי האמריקני מדגם "SWIFT" שאורכה היה 15.25 מ', אולם הספינה נמצאה לא מתאימה. בנוסף, בדקו הקצינים ספינה אזרחית שאורכה היה 19.80 מ', אשר שימשה להעברת נוסעים ואספקה לאסדות קידוח במפרץ מקסיקו. סא"ל סלעי ששימש באותה העת כראש ענף כלי שיט ואדריכלות ימית במחלקת ציוד של חיל הים - מצא שגוף הספינה יכול לשמש ספינת משמר איכותית, שכן הספינה התאפיינה בחרטום בצורת V עמוק ומעוגל שהקנה לה יציבות והפלגה נוחה. עם חזרתם הוחלט שהספינה עונה לדרישות חיל הים הישראלי, ולכן נבחרה לשמש כפלטפורמה לספינות הסיור של החיל. עוד הוחלט כי ספינת סיור זו תישא את השם העברי "דבור".

סיכת דבורן באחד מגלגוליה בעבר

הספינות הראשונות נבנו על ידי מספנת "SwiftShips" שבלואיזיאנה, ארצות הברית. ב־18 באוקטובר 1970, הגיעו ארצה שתי ספינות "דבור" ראשונות – מספר 852 בפיקוד סג"ם אריה רודר ו־871 בפיקוד סג"ם אורי לוי. שני הדבורים הראשונים הוצבו בים התיכון בבסיס אשדוד. היחידה קבלה את השם סיירת 913 ובהמשך פלגה 913. מפקד היחידה הראשון היה סגן אהוד (אודי) אראל.

לדבור היו שני מנועי דיזל V12 מתוצרת ג'נרל מוטורס, בהספק כללי של 1,100 כוחות סוס. מהירותו הגיעה ל־21 קשר והצוות מנה 6 עד 8 לוחמים. הדבורים ענו על צורכי משימות הביטחון השוטף בצורה טובה, שכן הם היו ספינות חמושות שנבנו ויועדו לפטרול אינטנסיבי בסמוך לקו החוף. עם כניסתם של הדבורים הראשונים לשירות מבצעי, החל מטה החיל בפיתוח תורות הפעלה לדבור ויצירת נהלים לשיתוף פעולה עם הסטי"לים.

הדבורים הראשונים חומשו בשלושה צריחים מעוגלים ובהם מקלעים כבדים דו-קניים בקוטר של 0.5 אינץ' – שניים בצדי הגשר הפתוח, שהופעלו בשליטה חשמלית מהגשר הסגור (וצידודם קבוע), ואחד נוסף בירכתיים שהופעל ידנית. כמו כן, צוידו הדבורים בפצצות עומק כנגד צוללות וצוללנים.

אותם דבורים ראשונים צוידו בזרקור רגיל בלבד. אולם ב־1972 הוחלט לצייד את הכלים בזרקור קסנון עוצמתי שהוצב בחרטום הספינה על גבי חצובה. בכך השתפרה יכולת ההארה של הכלי בלילה. כעבור מספר שנים, הועברה עמדת זרקור מן החרטום אל הגשר הפתוח בסמוך לאחד המקלעים ואף צורפה לו מערכת לראיית לילה, ובשלהי שנות ה-70 נקבע מקומו של הזרקור על תורן הדבור (שם הוא מוצב גם בכלים המודרניים).

ב־1973 השתנה חימושם של הדבורים. המקלעים הדו-קניים בצדי הגשר הוחלפו, ובמקומם חומשו הכלים ב־2 מקלעי 0.5 אינץ' חד-קניים, והמקלע הדו-קני בירכתיים הוחלף בתותח אורליקון 20 מ"מ.

פעילות היחידה בראשית שנות ה־70

ערך מורחב – בסיס אשדוד

תג היחידה של בסיס אשדוד – המהווה בסיס האם של היחידה. לוחמי היחידה נושאים תג זה על כתפם.

אזור השליטה של בסיס אשדוד השתרע באותה תקופה לאורך כ-370 ק"מ, מנתניה עד מעוז בודפסט, מזרחית לפתחה הצפוני של תעלת סואץ. הדבורים החלו לבצע סיורים באזור, לצד סירות משמר מסוג ברטרם ("צרעות") ונחתות. גזרת הסיור של הדבורים הייתה בנתניה ועד הצלע המערבית של ימת ברדוויל. בסיס דפנה שהוקם בימה שימש כמעגן קדמי. מטרת הסיורים מול רצועת עזה וצפון סיני הייתה מניעת חדירת מחבלים ואנשי מודיעין מצריים. בנוסף, נשלחו לעיתים דבורים מאשדוד לתגבר סיורים באזור הצפון, עד אזור צור-צידון ואף נטלו חלק בטיבוע סירות מחבלים. תוך כדי פעילות מבצעית ולאור הלקחים שנלמדו מן הניסיון הגדל, נכתבו תורות ההפעלה לכלי הבט"ש (תיק מכונה, תיק גשר וכו').

מבצע אביב נעורים – אפריל 1973

ערך מורחב – מבצע אביב נעורים

בליל 9/10 באפריל 1973 נערך מבצע רחב היקף בביירות ובצידון של כוחות צנחנים וקומנדו ימי לפגיעה בראשי ארגוני המחבלים ובאמצעי לחימה. 10 סטי"לים הוקצו לתובלת מרבית הכוחות ולאבטחתם ושני דבורים נועדו לחדור למפרץ ביירות ולהוריד שם כוח בדרכו לאחד ממטרות המבצע: השמדת בית-מלאכה ליצור מוקשים, ששכן מזרחית לנמל. כאות הערכה על ביצועי הסיירת בעשייתה השוטפת, בחר פיקוד החיל כי שני דבורים מבסיס אשדוד ישלחו למשימה. 11 לוחמי קומנדו ימי הונחתו במפרץ ביירות בשתי סירות גומי שהוכוונו על ידי הדבורים ופוצצו את היעד. בפשיטה זו הוכח כי טמון בדבורים פוטנציאל עצום ככלי המנחית כוחות פושטים דרך הים, נוסף על יתרונם בסיורי בט"ש. מבצע אביב נעורים שימש אבן בוחן בתפישת ההפעלה של כלי הבט"ש, ויכולת הנחתת הכוחות ואבטחתם נוצלה במבצעים נוספים.

הכנת נתיב שיט לסטי"לים

אזור הים מערבית לימת ברדוויל ועד לפורט סעיד היה מסוכן לשיט מאחר שהיה בטווח טילי הסטיקס של הסטי"לים המצריים. בתקופה שקדמה למלחמת יום הכיפורים, ביצעו דבורים עם נציג משייטת הסטי"לים בדיקה והכנת נתיב צמוד לחוף רומני, בטווח של עד 400 יארד מהחוף. הטווח נקבע בהתאם לרוחב האלומה של מכ"ם הסטיקס שהתביית על המטרה המחזירה הד מכ"ם חזק יותר. בעבודת ניווט מאוד מדויקת נמצא נתיב בקרבת החוף. המטרה הייתה שבזמן מלחמה דבור יוביל סטי"לים במסלול זה לקרבת פורט-סעיד למארבים. בפתיחת מלחמת יום הכיפורים שימש הנתיב את שייטת ספינות הטילים בלא השתתפות דבורים.

מלחמת יום הכיפורים

ערכים מורחבים – הזירה הימית במלחמת יום הכיפורים, מבצע ליידי

בתחילת אוקטובר 1973 היו כוחות חיל הים בים התיכון בתרגול של 3 ימי קרב, בהם נטלו חלק גם הדבורים. עקב כך היו ספינות היחידה כשירות ומאומנות למערכה. בפרוץ המלחמה מנה סד"כ היחידה 4 דבורים, ובנוסף לכוחותיה הסדירים של היחידה תוגברו צוותי הספינות באנשי מילואים.

ניסיון חילוץ פצועים ממעוז בודפשט

בפרוץ הקרבות הופגזו מעוזי קו בר-לב בתעלת סואץ, ורבים מהם כותרו או נפלו בידי כוחות מצריים עדיפים שחצו את התעלה. מעוז בודפשט, המעוז הצפוני בקו בר-לב שהופגז וכותר על ידי המצרים שכן מזרחית לפורט סעיד, לחוף הים התיכון. בין חיילי המעוז היו גם חיילי חיל הים שהפעילו את תחנת המכ"ם שחלשה על הכניסה לנמל פורט-סעיד, אולם אנטנות המעוז, ובהן אנטנת המכ"ם נהרסו בהפגזות. בליל ה-7-8/10 (הלילה השני ללחימה) קיבלו דבורי הסיירת את משימת חילוץ הפצועים ממעוז בודפשט. זוג דבורים יצא מבסיס דפנה מלווה בזוג ספינות יתוש. הדבורים ליוו את היתושים עד לטווח שבו עלולים היו הדבורים להתגלות על ידי המכ"ם המצרי בפורט סעיד. בנקודה זו היה על הדבורים להוריד סירות גומי מדגם מרק 2. ואלו היו אמורים לנוע בעקבות היתושים עד למרחק של כ-1 ק"מ מהחוף. עם ההגעה לקרבת החוף, על היתושים הוטל להכווין את הסירות באמצעות המכ"ם לרצועת חוף ששכנה כ-100 מ' מזרחית למוצב, וזאת במטרה נחיתה בחוף ולחלץ את הפצועים.

המבצע התנהל בחששות כבדים, מאחר שהיה ידוע שהמעוז מכותר אך עם תחילת הורדתם של הסירות למים, נתקבלה פקודה לביטול המבצע. ביטול המבצע נגרם בשל תאונה של סטי"ל ישראלי, אח"י חנית, שעלה על החוף בימת ברדוויל, והדבורים נצטוו להפליג לעברו ולסייע בחילוצו. במשך חמישה ימים היה מעוז בודפשט מכותר. לוחמיו החזיקו מעמד ומנעו מהמצרים להשתלט עליו. בכל אותה עת שמרו הדבורים על קשר עם המעוז כך שבמקרה של סכנת נפילה יחברו אליהם כוחות לחילוץ. ב־11 באוקטובר 1973 הצליח כוח של זרוע היבשה לחבור למעוז והחליף את לוחמיו הנצורים.

סיוע בחילוץ סטי"ל שעלה על שרטון

ב־7 באוקטובר 1973 הפליגו 7 סטי"לים דרומה במטרה לחסום תקיפות מצריות אפשריות מכיוון פורט-סעיד. בדרכן להיערכות, עלתה אח"י חנית, סטי"ל מדגם סער 3, על החוף החולי והשטוח בצפון ימת ברדוויל. בשעה 22:56 דבורים שנערכו לחילוץ פצועים ממעוז בודפשט המכותר, קיבלו פקודה להפסיק את המבצע ולנוע לעבר הסטי"ל. המשימה שהוטלה על הדבורים הייתה להשתתף באבטחת הסטי"ל ובניסיונות חילוץ.

4 דבורים נקשרו בטור, זה אחר זה, לירכתי הסטי"ל במטרה לחלצו. משלא הצליחו בחילוץ נשארו קשורים אליו, וזאת במטרה למנוע היסחפות של דופן הסטי"ל לחוף, דבר שעלול היה להקשות מאוד על חילוצו. בליל ניסיון החילוץ, נפצע חייל ורגלו רוסקה כשחרטום דבור התחכך בדופן דבור אחר. החייל חולץ במסוק.

למחרת הגיע סטי"ל נוסף, ניסה לחלץ את ה"חנית", אולם גם הוא כשל. הדבורים נקשרו לסטי"ל המחלץ כדי למנוע מהסטי"ל התקוע לסחוף גם אותו. בסופו של דבר חולצה אח"י "חנית" ב־8 באוקטובר, בשעה 17:30, באמצעות גוררת אזרחית שהגיעה מאשדוד, וזו גררה אותה לחיפה. הסטי"ל תוקן ושב להשתתף בקרבות.

השתתפות במבצע לטיבוע כלי שיט בנמל פורט סעיד

ערך מורחב – מבצע ליידי

לאחר שאיבד שלושה סטי"לים בקרב דמיאט-בלטים, הסתגר הצי המצרי בנמליו שבים התיכון. לאור זאת הוטל על לוחמי שייטת 13 לחדור לנמל פורט-סעיד ולטבע את כלי השיט בעודם עוגנים. זוג דבורים מהסיירת צורף למבצע למטרות חילוץ ואבטחה. בשלושת הלילות שקדמו למבצע סיירו דבורים במרחק 3–4 מיילים מפורט-סעיד כדי להרגיל את המצרים לתנועה בקרבת הנמל.

בליל ה-16–17 באוקטובר 1973 חדרו לוחמי הקומנדו הימי לנמל פורט-סעיד וטיבעו 4 כלי שיט: נחתת טנקים, טרפדת, סמטל"ר (ספינת טורפדו נושאת רקטות) וסטי"ל מדגם "אוסה". כאשר החבירה עם סירות הגומי של לוחמי הקומנדו הימי התאחרה, ושניים מהלוחמים נעדרו, החליטו מפקדי הדבורים לחרוג מטווח 3–4 המיילים שנקבע לחבירה ונעו לעבר נמל פורט-סעיד תוך ניסיון לדבוק בנתיב הנסיגה המשוער של הלוחמים. בשעה 7:45, בהתקרבם לנמל באור יום, בוצעה החבירה עם סירות הגומי בזמן שנורתה לעברם אש תותחי חוף מצריים. מטחי פגזי ה-130 מ"מ המצריים נפלו במרחק כ-50 מ' מהספינות וכך בתנועה מזוגזגת נעו הדבורים לכיוון צפון-מזרח ונסוגו מהאזור.

פעילות בקו האש

דבורי הסיירת הימית נטלו חלק במבצעי החיל בים התיכון ושהו במרבית ימי הלחימה בקו החזית, בגזרת חוף רומני. בנוסף, כדי למנוע מצור ימי, ביצעו הדבורים סיורים להגנת מבואות נמל אשדוד מחשש לתקיפת צוללות מצריות כנגד אוניות אספקה שהגיעו ארצה.

פלגה 916 – מגבול מצרים ועד לבנון

ב־1974, התווספו לדבור אמצעים שהגדילו את עוצמת האש שלו ומגוון אפשרויות הפעולה. תול"ר קרל גוסטב 84 מ"מ ("קרגו") שהותקן בדבורים בזירת ים סוף במהלך מלחמת יום הכיפורים התווסף לספינות היחידה. מטול רקטות (מטל"ר) 130 מ"מ 32 קני מתוצרת סובייטית שנלקח שלל, הותקן בירכתיים במקום תותח 20 מ"מ ואפשר הפגזת מטרות חוף. המטל"ר לא הותקן באורח קבע בדבורים, אלא היווה אפשרות לתצורת חימוש בהתאם למשימה. באותה תקופה הותקן בדבורים גם מקלע רימונים 40 מ"מ (מקל"ר) בגשר, במקום אחד ממקלעי 0.5 אינץ'. המקל"ר היה בשימוש למעלה מ-10 שנים והוסר עקב בעיות בטיחות.

דבורים כחול־לבן
ב־1975, החלה קליטת דבורים מדגם "בת עמי" מתוצרת רמת"א, מפעל התעשייה האווירית בבאר שבע. ספינות אלה התבססו על דבור מדגם 2א' שהיה בו מעבר רחב יותר על הסיפון בצדי הגשר בהשוואה לדגם 2.

הקמת פלגה 916
עם הגידול במספר הדבורים, הפכה סיירת 913 באוקטובר 1975 לפלגה 916. בהקמתה, מנתה הפלגה 7 דבורים. גזרת הסיור הצטמצמה מעט עקב חתימת הסכמי הפסקת האש עם המצרים והגיעה עד לחוף רומני בצפון סיני. אחד מדבורי הפלגה שהה באורח קבע בבסיס דפנה בצפון סיני. הדבורים ביצעו סיורי בט"ש. נט"ק וספינות "יתוש" שולבו בסיורים. זמן קצר לאחר הקמת הפלגה, החלו אימונים במסגרת סיירות. ב־1977, כשמנתה הפלגה 9 דבורים, הוקמו 2 סיירות – ברבור ושחף.

שנות ה-80

בעקבות חתימת הסכם השלום בין ישראל למצרים ב־1978, נסוג צה"ל לקו אל עריש-ראס מוחמד, גזרת הסיורים של הפלגה נקבעה בהתאם: ממכמורת עד אל עריש. עקב הצמצום במרחבי זירת ים סוף, הועברו משם דבורים לאשדוד והוקמה סיירת שלישית – סיירת בזק. שמה של סיירת שחף שונה לכריש. ספינות הפלגה סיירו לגילוי ומניעת חדירת מחבלים וכלי שיט של האויב (דוגמת "אוטובוס הדמים") לתחום שליטת בסיס אשדוד, לצד סטי"לים ונט"קים. עם התייצבות צה"ל בגבול הבינלאומי עם מצרים, הצטמצמה גזרת הסיור בדרום עד לרפיח. ספינות הפלגה נטלו חלק בתרגול הנחתת כוחות משוריינים מנט"קים, לצד תגבור מערך הבט"ש בצפון המדינה, בסיורים בדרום לבנון ואף נטלו חלק במבצעים בעומק לבנון.

מלחמת לבנון הראשונה (מבצע שלום הגליל), יוני-אוגוסט 1982

סד"כ הפלגה מנה במהלך המערכה 10 דבורים ב־3 סיירות: כריש, ברבור וסיירת בזק. בליל 6/7 ביוני, השתתפו ספינות הפלגה באבטחת מבצע הנחיתה הגדול בתולדות צה"ל, לצד סטי"לים צוללות ומטוסי חיל האוויר. במהלכו הנחיתו 3 נחתות כוחות שריון ורגלים בעורף האויב, צפונית לצידון. 6 דבורים מפלגה 916 הצטרפו לכוח הימי שאבטח את הנחיתה במטרה למנוע בריחת מחבלים בדרך בים ולהיות בכוננות לסיוע באש. בהמשך המערכה, בודדו סטי"לים ודבורים את האגף הימי של המערכה. כיתור המחבלים בגזרת ראש הנקרה-ביירות היה מושלם. נמנעה מהם לחלוטין האפשרות להשתמש בים כנתיב אספקה או הימלטות.

על משמר השלום

בשנות ה-80 של המאה העשרים הושפעה הפעילות מן השלום עם מצרים ומן המאפיינים המיוחדים של רצועת עזה שהייתה בתחומי מדינת ישראל. קיצוצים בתקציב הביאו צורך לצמצם במידת מה את היקף סיורי הבט"ש. כתוצאה מכך אורגנו ב־1985 הדבורים ב־2 סיירות – כריש וברבור והסיירת השלישית בוטלה.

לוחם דבור – עופר סלומון נפל למים מדבור 871 בעת סיור מול אשדוד, ב־5 בינואר 1984. נערכו חיפושים על ידי כלי שיט ומסוקים אך הנופל לא נמצא ונחשב חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע.

בזירה הצפונית – אף על פי שבסיס אשדוד לא עמד בעימות ישיר עם הזירה הלבנונית, המשיכה פלגה 916 בסיורים למניעת ניסיונות לפיגועים מהים והשתתפה במאמץ הבט"ש מול לבנון וחופי ישראל. במסגרת הסיורים לתגבור הבט"ש בצפון, אף טיבעו לוחמי דבור מפלגה 916 סירת מחבלים מהירה דרומית לצור, ב־25 באפריל 1988.

פלגה 916 – בלחימה וברגיעה – בשנות ה-80 של המאה העשרים החלו לוחמי הפלגה לפעול בתנאים מורכבים. תנאים אלה הושפעו מהמאפיינים המיוחדים של רצועת עזה ומהעובדה שהגבול עם מצרים נקבע בצמוד אליה: מחד – שמירה על הגבול במסגרת הסכם השלום עם מצרים ומתן אפשרות לדיג מקומי ברצועה על מנת להבטיח תעסוקה, מה שעשוי היה להקטין את היקף הפיגועים. מאידך – מניעת העברת אמצעי לחימה והברחות לאזור עזה שגברו במידה ניכרת מתחומי מצרים. בשלהי 1987, פרצה האינתיפאדה הראשונה שנמשכה למעלה מ-6 שנים. הדבורים סיירו לאורך חופי עזה למניעת בריחת מבוקשים ואכפו עוצר ימי בהתאם לנסיבות, זאת בנוסף למאמץ למנוע הברחת אמצעי לחימה בדרך הים.

שנות ה-90

דבור מוסב

במטרה להגדיל את מהירותם של הדבורים, הורכבו בשלהי שנות ה-70 של המאה העשרים מנועי M.T.U מתוצרת גרמניה, מה שהגדיל את המהירות המרבית ל-32 קשר. בעקבות זאת הוחלט על הסבת מנועי הדבורים. בסופו של דבר מטעמי חיסכון, הותקנו בדבורים מוסבים מנועי G.M אמריקאים משופרים שהעלו את המהירות ל־28 קשר. בשל צרכים מבצעיים בזירת הצפון, נקלטו תחילה דבורים מוסבים בפלגה 914, בראשית שנות ה-80. באירוע ניצנים, ב־30 במאי 1990, התקשו 2 דבורים מהפלגה במרדף אחר סירות מהירות של מחבלים שניסו לחדור לחופי ישראל. אחת מהם שברחה לרצועת עזה נחתה בחוף, שם נהרגו 4 מאנשיה ו-7 נתפסו. בעקבות האירוע הוחלט לבסס את פלגת הדבורים באשדוד על דבורים מהירים. קליטת דבורות בבסיס חיפה אפשרה העברת 6 דבורים מוסבים לבסיס אשדוד ב־1990. דבור מהיר הועבר בדרך היבשה מאילת. באותה שנה הוסב שמה של סיירת ברבור לבזק. עד 1994, כל ספינות הפלגה היו דבורים מוסבים.

דבור מוסב ששירת בפלגה 916. כעת מוצג במוזאון חיל הים

מחשוף ישראלי

בתחילת שנות ה-90 של המאה העשרים הותקנה בדבורים מערכת אלקטרו-אופטית משוכללת להגדלת טווחי הזיהוי ביום ובלילה – ה"מחשוף". למערכת מתוצרת "אל־אופ" יכולת ראייה תרמית ורגילה המאפשרת לזהות בבירור מטרות, כאשר מפעיל המערכת צופה בנוחות במטרה על גבי מסך טלוויזיה בגשר הסגור. בנוסף, ביכולתה להעביר נתונים לצורכי התותחנות הימית כטווח ולסייע בחישובים בליסטיים. וידאו-טייפ משולב במערכת ומאפשר שחזורים והקלטות לצורך הפקת לקחים.

הסכמי אוסלו

במאי 1994 החלה האוטונומיה על רצועת עזה, מה שהביא לשינוי באופי הסיור באזור חוף עזה. מימי הגזרה חולקו ל־3 אזורים. בתחום של 1 מייל באזור ארז בצפון ו-1.5 מייל בקרבת הגבול המצרי בדרום נאסר שיט אזרחי. בתווך נקבע אזור מותר לדיג בו אמור היה חיל הים להתערב רק במקרים של הפרת חוק או חריגה מעבר ל־12 מייל מהחוף. מהירות כלי השיט המפליגים חייבה היערכות מיוחדת עקב זמן התרעה קצר.

גידול בפעילות

היקף פעילות הבט"ש בזירת אשדוד גדל, הן במספר הדבורים והן בשעות הים. ב־1995 נוספו 3 דבורים לפלגה. כתוצאה מכך הוקמה באותה שנה מחדש סיירת שלישית ושמה כסיף. גם בתקופה של רגיעה יחסית היו הפרות של הסדרי השיט מצד הפלסטינים. באחד המקרים, בעת שצוות יאכטה ישראלית התכוון לבצע צלילה לאוניה הטבועה "האמיר פארוק", עלה צוות של המשטרה פלסטינית על היאכטה וכפת את אנשיה. הדבר נעשה בניגוד להסכם עם הפלסטינים שהתיר שהיית ספינות ישראליות במימי עזה. דבור שהגיע למקום עצר את המשך ההשתלטות והעברת היאכטה לעזה. לוחמי הפלגה המשיכו במאמץ למנוע הברחות אמל"ח ואנשים לרצועת עזה. הדבורים עצרו ספינות שחרגו מאזורי השיט ואנשי צוותן הובאו לאשדוד לחקירה. באחד המקרים, אף ביצעו לוחמי הדבורים השתלטות על ספינה חשודה, מאחר שהתברר שצוות השתלטות של הקומנדו הימי יגיע רק בחשיכה. הקושי בהעברת אמצעי לחימה בדרך הים גרם לפלסטינים לפנות לפיתוח חלופות אחרות, כגון מנהרות.

המאה ה-21

כלי שיט מדגם דבורה סימן 3

עם תחילת האינתיפאדה השנייה החלו לוחמי הפלגה להתמודד עם מציאות חדשה ברצועת עזה ובגבולותיה הדרומיים של מדינת ישראל. לצד ניסיונות כושלים של ארגוני טרור לחדור למדינת ישראל דרך הים או לפגוע בכלי השיט של הפלגה, היו גם ניסיונות שצלחו. במהלך השנים 2004–2005 היו מספר ניסיונות לפגוע בכלי השיט כגון: סירת נפץ עם שני מחבלים מתאבדים שהתפוצצו בסמוך לדבור במהלך תשאול של אותה סירה חשודה, מה שגרם לפצועים בקרב הלוחמים ופגיעה בגוף הכלי. לאחר הצלחה יחסית זו, היה ניסיון נוסף, הפעם בעזרת רפסודת הצלה שמולכדה בחומרי נפץ והייתה אמורה להתפוצץ בסמוך לכלי המסייר. בסופו של דבר הניסיון לא צלח והרפסודה הושמדה בירי. שני האירועים החריגים הללו לצד ניסיונות הברחת אמצעי לחימה אל רצועת עזה דרך גבולותיה הימיים שסוכלו בהשמדת הסירות המבריחות, הובילו את חיל הים לשנות את אופי היחידה ולהאיץ את תהליך פיתוח כלי בט"ש חדשים שהחל בעשור הקודם. בשיתוף התעשייה הביטחונית הישראלית הואץ תהליך המסירה לחיל הים של דור כלי הבט"ש המודרני שייתן מענה למציאות איתה מתמודדת היחידה הדרומית של חיל הים.

באמצע העשור החל תהליך קליטת כלי הבט"ש חדשים: דבורה סימן שלוש ושלדג. מה שנתן את האפשרות להוציא מן השירות את הדבורים המתיישנים שלא התאימו לקצב התפתחות המציאות הביטחונית. במהלך העשור שינתה את פניה גם יחידת ביטחון הנמלים והוכפפה לפיקוד הפלגה, מה שאפשר שינוי תודעתי אצל לוחמיה לצד שינוי משימות, מיחידה הגנתית שכל תפקידה הוא הגנה על נמלים, ליחידה יוזמת היוצאת למשימות בט"ש מיוחדות. בעקבות כך שונה שמה ליחידת סנפיר.

מפקד בסיס אשדוד יורם לקס ליד סירה שנעצרה בחשד להברחה, 14 במאי 2006.

מבצע גשמי קיץ

כשנה לאחר תוכנית ההתנתקות, גבר ירי הרקטות מרצועת עזה ליישובים ישראלים סמוכים. ישראל הגיבה בירי ארטילרי ובהפצצות מהאוויר והים. ב־25 ביוני 2006, חדרו מחבלים מהחמאס, ועדות ההתנגדות העממית וארגון בשם "צבא האסלאם" לשטח ישראל בהתקפה נהרגו 2 חיילי צה"ל, וחייל שלישי, רב"ט גלעד שליט, נחטף. לאחר יציאת צה"ל למבצע רחב היקף ולאורך כל הפעולות הנמצאות תחת קורת גג "מבצע גשמי קיץ", פלגת 916 נוסף על אכיפת סגר מוחלט הצטרפה לתקיפת יעדים בחוף עזה בניסיון לסכל ירי על שטחי ישראל. זוהי הפעילות רחבת ההיקף הראשונה שהיחידה, בצורתה המתחדשת, השתתפה בה.

מלחמת לבנון השנייה

בשל יתרונותיהם של הכלים החדשים שנקלטו ביחידה ועל אף הריחוק הגאוגרפי מן הזירה הלבנונית, הוחלט בחיל הים להכניס ללחימה את ספינות הפלגה. במהלך הלחימה, אכפו הספינות את הסגר הימי שהוטל על לבנון ולקחו חלק פעיל במבצעים מיוחדים, לצד כלי שיט של יחידות אחרות של החיל.

מבצע חורף חם

בסוף פברואר 2008, כתוצאה מהתלקוחות הגזרה בעקבות סיכול ממוקד שביצע צה"ל בפעילי חמאס שגרר ירי רקטות קסאם על שדרות ואשקלון, ולאחר שאדם אחד נהרג כתוצאה מפגיעת קסאם במכללת ספיר פתח צה"ל במבצע. ספינות הפלגה בשיתוף פעולה עם יחידות אחרות של חיל הים, חיל האוויר וכוחות היבשה פתחו במצוד אחר חוליות מחבלים המשגרות רקטות לעבר ישראל. יתרון היכולות היחסיות של היחידה נתן לחיל הים את היכולת לכסות אזורים נסתרים מן האוויר, לאתר ולפגוע בחוליות מחבלים גם במזג אוויר סוער, בכל גזרת חוף רצועת עזה.

תרגול המדמה עצירת כלי שיט

מבצע עופרת יצוקה

בסוף דצמבר 2008 ביום הראשון של הפעולה הקרקעית, ביתר צה"ל את הרצועה לשלושה חלקים, נהרגו כ-40 מחבלים וכן בוצע סיכול ממוקד בשני בכירי חמאס. פלגה 916 הצטרפה אף היא למבצע, בהטלת סגר ימי על רצועת עזה ובתקיפת מטרות באש. במבצע זה לאור הפקת לקחים מפעולות דומות בשנים קודמות מומשו היכולות של כלי השיט של היחידה עד תום ובכך התאפשר לעצור כמעט לחלוטין כל פעילות עוינת בים, בקרבת החוף, בצירים הסמוכים לים ובמפקדות מחבלים שפעלו בגזרה הסמוכה לים.

מבצע רוחות שמיים

עצירת המשט הטורקי שהתפרסם בכלי התקשורת היה רק אחד מן המבצעים, מהסוג הזה, שהפלגה לקחה בו חלק. קדמו לו שישה אחרים שפורסמו בכלי התקשורת אך לא נכנסו לתודעה הציבורית בזכות העובדה שנגמרו בהצלחה יחסית, כיוון שהיו שונים בהרכב כלי השיט ובהרכב הפעילים שנטלו בו חלק. לא פורסם מה משימות פלגה 916 במבצעים אלה, אך ניתן לומר שהיחידה תורמת חלק חשוב באיתור ועצירה של כל משט המעוניין להגיע ולפרוץ את הסגר הימי.

הקמת יחידת אביר הים

בשנת 2011 הוחלט בחיל הים לשלב יכולות של כלי שיט המופעלים מרחוק, פלגה 916 נבחרה להוביל את הפרויקט. למשימה נבחר הפרוטקטור, כלי שיט של חברת רפאל. בראשית דרכה שמה של היחידה היה מגן הים, כשם הפרויקט בחברת רפאל, אך בשנת 2016 שונה שם היחידה בצה"ל לשמה הנוכחי – אביר הים.

מבצע עמוד ענן

ירי ארטילרי והשמדת יעדים בקרבת חופי עזה.

נשיא המדינה יצחק הרצוג, מבקר בפלגה 916 במהלך מלחמת חרבות ברזל

מבצע צוק איתן

ירי ארטילרי על חופי רצועת עזה ועבודה משותפת עם זרועות האוויר והיבשה. ב־8 ביולי 2014, יום תחילת המבצע, הייתה מעורבת הפלגה בסיכול החדירה לחוף זיקים. ספינות הפלגה הוזנקו אל אזור החדירה על ידי בקריות השליטה, שגילו את חדירתם של צוללנים חמושים השייכים לזרוע הימית של חמאס לחוף זיקים. בהכוונתן של הבקריות שבמוצב השליטה של חיל הים חיסלו ספינות הפלגה את המחבלים. על אירוע זה זכה מפקד סיירת כריש סרן אורי ניסים בצל"ש האלוף, והיחידה זכתה בצל"ש מפקד האוגדה מראש מספן הים על פעלה לאורך המבצע כולו זכתה.

הקמת סיירת טריגון

בשנת 2018, לאור הגידול המתמשך בפעילות מבצעית ואתגרי בט״ש אושר בפיקוד חיל הים לשנות את המבנה הארגוני של הפלגה ולהוסיף סיירת נוספת לפלגה, שם היחידה החדשה הוא טריגון.

מתקפת הפתע על ישראל

לוחמי פלגה 916 סיכלו חדירת מחבלים דרך הים תחת אש מסיבית של תלול מסלול, מרגמות, רחפנים וגם מכלי השיט. למרות ההפתעה, לוחמי הפלגה סיכלו 7 כלים ימיים שעליהם ניסו המחבלים לחדור. בזמן החדירה בתחילת המתקפה מדובר על כ-60 מחבלים שחוסלו - בים, על קו החוף או מהאוויר - וההערכות בחיל הים הן שרובם המוחלט של ניסיונות החדירה מהים סוכלו - ורק מחבלים בודדים הצליחו להגיע לחוף. בהמשך מלחמת חרבות ברזל לוחמי הפלגה חיסלו עשרות מחבלים בים וביבשה, פגעו ביעדים בקרבת חופי רצועת עזה, וסייעו לכוחות המתמרנים באש ובתצפית. בנוסף סייעו לוחמי הפלגה לפשיטות מהים אל תוך הרצועה.

מבנה ארגוני

פלגה 916 מחולקת לארבע סיירות: סיירת בזק, סיירת כסיף, סיירת כריש וסיירת טריגון ויחידת אביר הים, האמונה על כלי השייט המופעלים מרחוק. בראש הפלגה עומדים מפקד הפלגה, שהוא קצין ים בדרגת סא"ל שעבר מסלול פיקוד על כלי בט"ש או פיקוד על סטי"ל בשייטת ספינות הטילים, וסגנו שהוא קצין ים בדרגת רס"ן. תחת פיקודם ניצבים מפקדי הסיירות, שהם קציני ים בדרגת סרן או רב־סרן, אשר פיקדו בעבר על אחד מכלי השיט בפלגה וסיימו את הכשרתם בבית הספר לפיקוד ימי מתקדם (פי"מ). הלכה למעשה דומה המבנה הארגוני של הפלגה במקצת למבנהו של גדוד צה"לי – אך עם כמה הבדלים. הבולט בהבדלים אלו הוא העובדה שהיחידה אינה כפופה ארגונית ליחידה גדולה יותר כגון חטיבה, אלא מהווה יחידה אוטונומית עם משימות ייחודיות לגזרה בה היא פועלת.

ייחודיות זו של פעילות פלגות הבט"ש והתמקצעותן הבלעדית בזירת הדרום אינו מאפשר את החלפתן של הפלגות בכוחות אחרים לצורכי אימון או מנוחה – כנהוג בחטיבות חי"ר ושריון. לפיכך שגרת האימונים של לוחמי הפלגה נערכת במסגרת סיירתית ומוטלת על כתפיו של מפקד הסיירת, שמתפקידו לארוג את אימון חייליו בין משימותיה המבצעיות של הפלגה ובין שיגרת אחזקת הספינות. משמעות הדבר אפוא הוא שכל אימון סיירת ביחידה נערך בתקופות אינטנסיביות וקצרות, כאשר הסיירות שלא מתאמנות מעמיסות על עצמן את נטל ביצוע המשימות המבצעיות של הסיירת המתאמנת כדי לפנות את חייליה לצורך האימון.

אימון בידוק אונית סוחר

בשנת 2006 הוכפפה לפיקוד הפלגה יחידת סנפיר. תחילה הסתכמו משימותיה של היחידה בהגנת מימי חלקו הצבאי של נמל אשדוד - מעל לפני המים ומתחתיהם. כמו כן הייתה מפוקדת היחידה על מלאכת בידוקן של אוניות סוחר הנכנסות למימיה הטריטוריאליים של ישראל בדרכן למעגנות ונמלי דרום גבולה הימי של המדינה. בחלוף השנים ועם התפתחות תורת הלחימה ביחידה החלו לוחמיה לסייע לשאר ספינות הפלגה במשימות סיור מיוחד, אבטחת הגבול הימי הדרומי ובאכיפת הסגר הימי על רצועת עזה. יתרונן של ספינות היחידה על פני כלי הבט"ש העיקריים הפועלים בפלגה בא לידי ביטוי במשימות המחייבות מגע קרוב עם כלי שיט חשודים ובמשימות בטווחים קרובים לחופי אויב – משימות אשר בהן הופך גודלן הקטן של הסירות אותן מפעילים לוחמי היחידה ליתרון.

לוחמי יחידת סנפיר מסכלים ניסיון הברחה ברצועת עזה

יעוד הפלגה

תפקיד פלגה 916 הוא הגנה על מרכז המדינה אך מירב משאביה מופנים אל רצועת עזה. למעשה חיל הים היא הזרוע היחידה שלא ביצעה התנתקות בשנת 2005 ונשארה ברצועה. על אף שבימי שגרה היחידה אמונה על הביטחון הימי השוטף, אין זה יעודה הבלעדי. היחידה מבצעת פעילות הרתעתית התקפית בים ומהים לאורך כל השנה וכוחותיה לוקחים חלק פעיל בכל פעילות מבצעית במרחב הימי שמטרתה סיכול פעילות ארגוני טרור, פגיעה בתשתיותיהם ובגורמים המסייעים להם. על פעילותה זכתה הפלגה בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות לוחמות בשנת 2008.

אמצעי לחימה

כלי השיט

סופר דבורה סימן 3

הפלגה מורכבת כיום משלושה סוגים של כלי שיט: סופר דבורה סימן 3, שלדג שהם הכלים החדשים ביותר בחיל הים וצרעות המשמשות את יחידת סנפיר. כלי הבט"ש החדשים תוכננו בתצורת פלטפורמות לחימה בעלות יכולות תמרון, תאוצה, מהירות ועמידה בתנאי ים קשים. כל זאת כדי להשיג יתרון ממשי על כלי שיט קטנים שארגוני טרור מפעילים, וזאת מבלי לאבד את היכולת להתמודד נגד כלי שיט גדולים ואת אופציות התקיפה למרחקים ארוכים. קיים הבדל משמעותי בין פלגה 916 לפלגות אחרות – האיומים הימיים שהתגברו בעשור האחרון וגזרות האחריות של היחידה חייבו את חיל הים לשנות את אופי כלי השיט של הפלגה מספינות סיור לפלטפורמות לחימה רב תכליתיות המסוגלות לשאת יותר אמצעי לחימה, ציוד לוחמה אלקטרונית, ציוד אופטי משוכלל והספקה חיונית ללוחמים המאריכה את זמני השהייה של הספינות בים.

שלדג המשרת בפלגה

כלי נשק

לוחמי הפלגה מפעילים שלל אמצעי לחימה מסווגים ובנוסף כלי נשק קלים: רוס"ר M-16 ו M4 Commando, מטול M203, מקלע מאג, מקלע M2 בראונינג וכלה בתותח מדגם טייפון 25 מ"מ מיוצב. נוסף על כך הלוחמים מפעילים מערכות שליטה ובקרה ייעודיות לחיל הים, אמצעי לחימה אלקטרוניים, אמצעים אלקטרו-אופטיים ומערכות נשק מסווגות המקנות לכלי השיט יכולת פגיעה מדויקת בשלל מטרות בטווחים רחוקים.

תהליך הכשרת לוחמים

תותחן ירכתיים המפעיל תותח אורליקון 20 מ"מ.

הלוחמים בפלגה מתחלקים לשניים, לוחמי כלי בט"ש, המהווים את עיקר הכוח ולוחמי סנפיר.

לוחמי כלי בט"ש מגיעים לספינות לאחר מיוני טרום גיוס. בגמר הטירונות הימית, הלוחם עובר קורס בבה"ד חיל הים בהתאם למקצוע הנבחר לו, ימאי או מכונאי, קורס זה מקנה את הכלים הבסיסיים לצורך קליטה יעילה ומהירה בספינות. בסוף מסלול ההכשרה נערך טקס הענקת דרגת רב־טוראי. לאחר הגעת החיילים לפלגה מתבצעת החלוקה על פי הסיירות השונות ובהתאם לכך הצבה בספינות שיהוו גם בית וגם פלטפורמת הלחימה שעליה ישרתו, הכשרת הלוחמים לקרב מתחילה למעשה רק עם הגעת החיילים לספינות אליהן צוותו, מסלול ההכשרה הבסיסי אורך כ-שנה ושלושה חודשים ומסתיים עם קבלת סיכת הלוחם, לאחר מכן הלוחם מוסמך על העמדות השונות בספינה תחילה בתחום הנשק ולאחר מכן בתחום גילוי ניווט וקשר או בתחום המכונה. על תהליך ההכשרה אמונים הלוחמים הוותיקים שמעבירים את הידע שלהם ללוחמים הצעירים, ומבחני ההסמכה מבוצעים לרוב על ידי הצוות הפיקודי של הספינה (מפקד הספינה, סגן מפקד הספינה והצ'יף). הלוחמים הבולטים יוכשרו לתפקידים פיקודיים על כלי הבט"ש. מכונאים יצטרפו לסגל הספינות לתפקיד המנוען הראשי (צ'יף), ואילו ימאים ישמשו כסגני מפקדי כלי בט"ש. כמו כן, בכול ספינה יוכשר אחד מאנשי הצוות הזוטר כחובש ימי. הכשרות מתקדמות אלו מתבצעות, לכול המוקדם, לאחר צבירת ניסיון ימי של שנה בכלי הבט"ש, וביצוען מוטל על בה"ד חיל הים. משך ההכשרה לכל אחד מן התפקידים הוא ארבעה חודשים ולאחר מכן ישנו זמן חפיפה נוסף של כחודש.

לוחמי פלגה 916 במלחמת חרבות ברזל

יחידת סנפיר משלימה את ספינות הפלגה במשימות מיוחדות הדורשות הפעלת כלי שיט במתארים אחרים. על כן הכשרת לוחמיה שונה במקצת: במסגרת "הכשרת הלוחם" עוברים חיילי היחידה קורסי הכשרה ייעודיים: קורס טכנאי קשר אלקטרוני תת-ימי, קורסי גילוי, זיהוי ושליית מוקשים, קורס לוט"ר וקורסי לחימה אחרים. המסלול כולו משולב בנים ובנות. תהליך "הכשרת הלוחם" ביחידה כולל בנוסף לעיל, תפעול אמצעי לחימה של היחידה, מטווחים ימיים בתרחישי פח"ע, התמחות בצלילה הגנתית ותפעול סירות הכולל – סירות גומי והסמכות בסירות הליבה של היחידה, ה"צרעות". בסוף מסלול ההכשרה, מקבלים הלוחמים את סיכת "לוחם סנפיר". למתאימים, לאחר פרק זמן של שנה וחצי ביחידה ניתנת האפשרות להתחיל במיונים והכשרות לקראת קורס מתקדם בבה"ד חיל הים המסמיך לוחמים לתפקיד מפקדי "צרעות".

על אף שקיימת תלות מסוימת בבה"ד חיל הים (בעיקר כיוון שהקורסים הבסיסיים והמתקדמים מועברים שם), אופן ההכשרה של הלוחמים מוטל על מפקדי הכלים והכשרות מורכבות יותר, מוטלות על פונקציות הדרכתיות ביחידה, כל זאת בעיקר בגלל אופי השירות האינטנסיבי של לוחמי הפלגה שלא מאפשר לבצע עצירת פעילות והחלפת כוחות היחידה בכוח אחר לצורך מנוחה והדרכה.

הערכה וציונים לשבח

סירת צרעה המשמשת את לוחמי סנפיר לסיור ומשימות מיוחדות

בשנת 2002 זכתה היחידה לתעודת הוקרה מהרמטכ"ל שאול מופז על פעילותה במרחב עזה.

בשנת 2008 הוענקה ליחידה תעודת הוקרה מטעם הרמטכ״ל גבי אשכנזי על הצטיינות בלחימה.

בשנת 2011 זכתה היחידה לתעודת הערכה מטעם נשיא המדינה שמעון פרס על היותה יחידת מילואים מצטיינת. זאת על היותה יחידה המתבססת על סד״כ אנשי מילואים בשגרה ובחירום.

בשנת 2014 זכתה היחידה בפעם השנייה להיות יחידת מילואים מצטיינת והוענק לה פרס מטעם נשיא המדינה שמעון פרס.

בשנת 2014 זכתה היחידה בתחרות פרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות בבית הגדודים וזכתה לתעודת הוקרה מטעם הרמטכ״ל בנימין גנץ.

בפברואר 2015 הוענק ליחידה צל"ש מטעם ראש מספן הים על הלחימה במערכת צוק איתן.

בשנת 2016 הוענקה ליחידה תעודת הערכה מטעם הרמטכ״ל גדי איזנקוט על הצטיינות בפעילות מבצעית.

ב־14 ביוני 2018 העניק מפקד זרוע הים, האלוף אליהו שרביט, תעודות הערכה לפלגה 916 עבור "רצף מבצעים חשאיים מורכבים ומשמעותיים כנגד התעצמות אויבנו". באותו מעמד הוענקה תעודת הערכה גם למפקד הפלגה.

ב־25 ביוני 2018 זכתה היחידה לתעודת הערכה מטעם נשיא המדינה ראובן ריבלין על היותה יחידת מילואים מצטיינת. זאת על היותה יחידה המתבססת על סד״כ אנשי מילואים בשגרה ובחירום.

בשנת 2020 זכתה היחידה לתעודת הערכה הצטיינות הרמטכל על רצף מבצעיים ופעולות חשאיות בעומק האויב.

מפקדי הפלגה

מפקד הפלגה הוא קצין ים בדרגת סא"ל. אורך משמרת פיקוד ממוצעת הוא כשנתיים.

שם	תקופת פיקוד	הערות ואירועים מיוחדים	תמונה
אהוד אראל	ספטמבר 1970 – נובמבר 1971	מפקד היחידה בתקופת סיירת 913	סגן אהוד אראל 1969
דני מלמד	נובמבר 1971 – נובמבר 1972	הרחבת הפלגה ופיקוד על מבצעי סיירת צרעות ויתושים בים המלח
אברהם סנפיר	1973	השתתפות במבצע אביב נעורים
יוחנן פלץ	1973	מלחמת יום הכיפורים
ישראל הכט	1975
אהוד סביון	דצמבר 1975 – מאי 1977	קליטת דבור מהיר 862 ומציאת אדם שנפל לים מנחתת	סא"ל אהוד סביון (עומד משמאל) בטקס החלפת הפיקוד על פלגה 31 בבסיס אשדוד, יולי 1986
עמי שגב	מאי 1977 – נובמבר 1978
דוד עצמון	נובמבר 1978 – יוני 1979
עמירם רפאל	יוני 1979 – ספטמבר 1981
חיים להב	ספטמבר 1981 – ספטמבר 1983
חיים גרובר	ספטמבר 1983 – אוגוסט 1985		סא"ל חיים גרובר בבסיס אשדוד, 1984
שחר אהרון	אוגוסט 1985 – אוקטובר 1987
עמרם חימי	אוקטובר 1987 – אוגוסט 1989
לוי שאפט	אוגוסט 1989 – אוגוסט 1991
נועם פייג	אוגוסט 1991 – אפריל 1993	לימים ראש מספן המטה
דרור מאור	אפריל 1993 – דצמבר 1994
עופר דוד	דצמבר 1994 – ספטמבר 1996
אריה נגלר	ספטמבר 1996 – ינואר 1999
בן ציון דעבול	ינואר 1999 – אוקטובר 2000
יאיר זילברמן	אוקטובר 2000 - יולי 2002
דוד סער סלמה	יולי 2002 – יולי 2004	לימים מפקד חיל הים
עידו בן-משה	יולי 2004 – יולי 2006	לימים ראש מספן ים
סער כרמלי	יולי 2006 – אוגוסט 2008
אייל הראל	אוגוסט 2008 – יולי 2010	מבצע עופרת יצוקה
גיא גולדפרב	יולי 2010 – יולי 2012	לימים ראש מספן המטה
אלי סוחוליצקי	יולי 2012 – אוגוסט 2014	מבצע צוק איתן; לימים מפקד בסיס אשדוד
ליאב זילברמן	אוגוסט 2014 – אוגוסט 2016
בוריס שוסטר	אוגוסט 2016-יולי 2018
גיא ברק	יולי 2018 – ינואר 2020
רן שטייגמן	ינואר 2020 – יוני 2021
רועי גרדוש	יוני 2021 - יולי 2023
מתן חזן	יולי 2023 והלאה	המפקד הנוכחי

• 
  טקס העברת הפיקוד על פלגה 916 מגיא ברק לרן שטיגמן, שנערך ביום 10 בינואר 2020.

מקורות וקריאה נוספת

• משה אימבר, פרקי היסטוריה מתוך: תצוגת מורשת פלגה 916, עיצוב גרפי והפקה – גד אריאל, 2005.
• דרור גת, פלגה 916, בין גלים, ביטאון עמותת חיל הים, גיליון מאי, 2008, עמ' 18
• אלי מלכי ואחרים, האתגר האמיתי של מפקדי הספינות, אח"י פלברה אגדות שקרו באמת בהוצאת בית החובל, 2020, עמ' 318.
• דניאל רווה, שוטי שוטי ספינתי, סגן יותם קון מפקד דבורה, חדשות קיסריה, 9 באפריל 2021. עמ'34.

ראו גם

• סנפיר (יחידה)
• דבורה (כלי שיט)
• פלגות הבט"ש
• ספינת דבור
• שלדג (כלי שיט)

לקריאה נוספת

• אבי אובל, "לא זורקים דגים: בט"ש מול האינתיפאדה", בין גלים 179 (עמ' 16–18), נובמבר 1989
• סא"ל ש', מפקד יחידת הדבורים באשדוד, "הברחות סמים", בין גלים 180 (עמ' 21), אפריל 1990
• שני פייס, "שני המנועים אחורה: בט"ש דבורי אשדוד", בין גלים 182 (עמ' 18–20), ינואר 1991
• עידו לאור, "זירת אשדוד: הגבול הכי חם של ישראל", בין גלים 10 (עמ' 44–48), יולי 2006
• דוברות חיל הים, "חדשות חיל הים: #06 רגע לפני רגע האמת", בין גלים אוקטובר 2014 (עמ' 9)
• ברית אלמוג, "סיכול ציר ההברחות הימי", בין גלים ספטמבר 2015 (עמ' 20–24)
• תבל דמרי, "חדשות זרוע הים: #17 מתרגלים בים באוויר וביבשה", בין גלים אוקטובר 2016, עמ' 19
• תבל דמרי, "סיכול ממוקד: האתגר הימי שלא הכרתם", בין גלים מאי 2017 (עמ' 29–32)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלגה 916 בוויקישיתוף

• פלגות הבט"ש, באתר זרוע הים
• חנן גרינברג, חיל הים: סוכלו הברחות גדולות ממצרים לרצועה, באתר ynet, 10 בדצמבר 2005
• אמיר בוחבוט, המשימה הבלתי אפשרית של "לונגו", באתר nrg‏, 9 ביוני 2006
• צה"ל פועל גם מהים: ראו כיצד מפתיע חיל הים את החמאס, סרטון בערוץ "החדשות", באתר יוטיוב (אורך: 05:13), 12 בינואר 2009
• יום בחיי לוחמי הים – ערוץ 10, סרטון בערוץ "שלפלאף1", באתר יוטיוב (אורך: 09:24), 16 בספטמבר 2012
• חיל הים בפעולה, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 01:10), 2 בספטמבר 2012
• שי לוי, פז"ם, ‏אש בלב ים: הסיירת שפועלת מול חופי רצועת עזה, באתר ‏מאקו‏, 7 בפברואר 2013
• מבצע "צוק איתן": לוחמי חיל הים, בשיתוף כוחות היבשה מסכלים את חדירת המחבלים לזיקים, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:23), 9 ביולי 2014
• לוחמי חיל הים, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:32), 5 בנובמבר 2014
• סיכול הברחת חומרים לייצור אמל"ח לרצועת עזה ע"י לוחמי זרוע הים, סרטון בערוץ "צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:53), 11 בפברואר 2015
• יאיר הרוש, אין שבתות, אין חגים: ככה בחיל הים שומרים עלינו מפני ניסיונות חדירה מעזה, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 20 באוקטובר 2016
• ניר דבורי, ‏תיעוד: כך צה"ל מסכל טרור ימי מעזה, באתר ‏מאקו‏, 14 באוקטובר 2016
• יואב זיתון, סיכול פיגוע בים לצד הקלה לעזתים: "שומרים על ערכי צה"ל", באתר ynet, 4 באפריל 2018
• ליאור בן־עמי, לוחמים בקומנדו, באתר "ידיעות אחרונות", 25 ביוני 2020
• אבי כהן, כתבנו הצטרף לכוח חיל הים מול חופי עזה, באתר ישראל היום, 20 במאי 2021
• אופק ארד, נפרדים ממפל״ג 916, אתר זרוע הים יולי 2021
• פעילות מול רצועת עזה, כאן חדשות, מרץ 2023.