פלסטין הגדולה
פלסטין הגדולה (בערבית: فلسطين الكبرى, בתעתיק מדויק: פלסטין אלְכֻּ֫בְּרָא)[1] היא מושג אירידנטיסטי המשמש לאומנים פלסטינים המבקשים להקים מדינה פלסטינית על כל שטחי המנדט הבריטי לשעבר, שטחים שכיום נמצאות בהם ישראל והרשות הפלסטינית (הגדה המערבית ורצועת עזה). מספר פקידים של אש"ף הרחיבו את המונח וכללו בו גם את ירדן ואת חצי האי סיני.
המונח סותר את המונחים סוריה הגדולה וארץ ישראל השלמה.
היסטוריה עריכה
במאה ה-2 לספירה הוקמה הפרובינקיה הרומית "סוריה פלשתינה", שכללה את שטחי הגולן, צפון ירדן, הרשות הפלסטינית, ישראל ודרום לבנון. לאחר התפרקות האימפריה הרומית פוצל השטח לשלושה מחוזות שונים: פלשתינה פרימה בשטח מישור החוף, הכרמל, השפלה ויהודה ושומרון, פלשתינה טרטיה בשטח שכיום נמצא בשליטת מצרים (חצי האי סיני), בשליטת ישראל (הנגב) ואף בשליטת ירדן (עבר הירדן הדרומי), והמחוז השלישי היה פלשתינה סקונדה בשטח עמק יזרעאל, חלק מיהודה ושומרון והגליל התחתון.
ב-1920, לאחר התפרקות האימפריה העות'מאנית והכיבוש הבריטי באזור הוקם המנדט הבריטי שחפף חלקית את השטחים שמזוהים עם "פלסטין הגדולה". גם אמירות עבר הירדן הוקמה מתוקף המנדט הבריטי באזור אך תנאי הצהרת בלפור לא חלו עליה, בניגוד לשטחי המנדט מעבר לירדן, שם הם כן חלו.
ירדן עריכה
במסיבת עיתונאים הכריז יושב הראש הראשון של אש"ף, אחמד שוקיירי, כי "ירדן היא מולדתו של הארגון לשחרור פלסטין ואנשי ירדן הם אנשיה", מלבד זאת הוא גם הצהיר כי "חזרת הגדה המזרחית לארץ האם היא צעד בסיסי בדרך להחזרת המולדת הגנובה"[2].
במהלך מלחמת האזרחים הירדנית שפרצה בירדן בין מספר קבוצות גרילה לצבא הירדני בספטמבר 1970, הצליחו הפלסטינים להשתלט על כמה ערים במדינה, בהן אירביד וג'רש. עם זאת באמצע 1971 הובסו כוחות אש"ף וחברי הארגון גורשו ללבנון. הסכסוך נתפס כניסיון להשתלט על כל ירדן וזאת כצעד ראשון לשחרור שאר "פלסטין ההיסטורית" כפי שרצה אש"ף[3].
הוועידה השמינית של המועצה הלאומית הפלסטינית, שהתקיימה בפברואר–מרץ 1971, החליטה, בין היתר, כי: ”מה שמקשר את ירדן לפלסטין הוא מערכת יחסים לאומית ואחדות לאומית שנוצרו על ידי ההיסטוריה והתרבות מאז ימי קדם, ויצירת ישות מדינית במזרח ירדן ואחרת בפלסטין אינה מבוססת על שום לגיטימציה או על מרכיבי ישות מקובלים, אלא נקבעה במסגרת תהליך הפיצול שבו הקולוניאליזם קרע את אחדות אומתנו הערבית ואחדות מולדתנו הערבית לאחר מלחמת העולם הראשונה.”[4]
עד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 המשיכו אנשי אש"ף להביע את רצונם שירדן תהיה חלק מהמדינה הפלסטינית שתוקם, אך כבר בשנות ה-70 החלו להתגבר הסטריאוטיפים על הפלסטינים בירדן[5][6].
מהים ועד הירדן עריכה
מהים ועד הירדן היא סיסמה פוליטית פופולרית שבה משתמשים לאומנים פלסטינים ומנהיגים ערבים[7][8][9]. היא מבטאת את התפיסה כי כל האדמה השוכנת בין נהר הירדן לים התיכון אמורה להיות תחת שלטון פלסטיני ולא תחת שלטון ישראלי. הסיסמה נשמעת לעיתים קרובות מפיהם של מנהיגים ערבים ומפיהם של פעילים בהפגנות פרו-פלסטיניות ומחאות נגד ישראל[10][11][12].
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Pipes, Daniel (26 במרץ 1992). Greater Syria: The History of an Ambition. Oxford University Press. ISBN 9780195363043 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Massad, Joseph A. (11 בספטמבר 2001). Colonial Effects: The Making of National Identity in Jordan. Columbia University Press. ISBN 9780231505703 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Migdal, Joel S. (18 בפברואר 2014). Shifting Sands: The United States in the Middle East. Columbia University Press. ISBN 9780231536349 – via Google Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ المجلس الوطني الفلسطيني، الدورة الثامنة: البرنامج السياسي المرحلي للثورة الفلسطينية - 5 آذار 1971 (نص تاريخي), الموسوعة التفاعلية للقضية الفلسطينية (בערבית)
- ^ Massad, Joseph (26 במאי 2009). Heacock, Roger (ed.). Temps et espaces en Palestine : Flux et résistances identitaires. Presses de l’Ifpo. pp. 273–292 – via OpenEdition Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Massad, Joseph (26 במאי 2009). Heacock, Roger (ed.). Producing the Palestinian as Other : Jordan and the Palestinians*. Presses de l’Ifpo. pp. 273–292 – via OpenEdition Books.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ אבי יששכרוף, משעל בעזה: פלסטין שלנו מהנהר עד הים ולעולם לא נכיר בישראל, באתר הארץ, 9 בדצמבר 2012
- ^ בן לאדן: נשחרר את פלסטין, מהירדן ועד הים, באתר ynet, 29 בדצמבר 2007
- ^ סדאם חוסיין: נפציץ מדי יום את ישראל עד לשחרור הפלשתינים, באתר גלובס, 17 בינואר 2001
- ^ Barry Rubin (25 במאי 2010). The Muslim Brotherhood: The Organization and Policies of a Global Islamist Movement. Palgrave Macmillan. p. 124. ISBN 978-0-230-10687-1.
Thus, the MAB slogan "Palestine must be free, from the river to the sea" is now ubiquitous in anti-Israeli demonstrations in the UK...
{{cite book}}: (עזרה) - ^ Alan Dowty (2008). Israel/Palestine. Polity. p. 160. ISBN 978-0-7456-4243-7.
One exception was Faysal al- Husayni, who stated in his 2001 Beirut speech: "We may lose or win [tactically] but our eyes will continue to aspire to the strategic goal, namely, to Palestine from the river to the sea."
- ^ Ron Rosenbaum (18 בדצמבר 2007). Those Who Forget the Past: The Question of Anti-Semitism. Random House Publishing Group. p. 85. ISBN 978-0-307-43281-0.
Only two years ago he [Saddam Hussein] declared on Iraqi television: "Palestine is Arab and must be liberated from the river to the sea and all the Zionists who emigrated to the land of Palestine must leave."
{{cite book}}: (עזרה)