פלק הלפרין
פָלְק הלפרין (הילפרין) (בכתיב יידי: פאַלק היילפערין; 1876, ניאסוויז', רוסיה (רוסיה הלבנה) – 6 במרץ 1945, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחנך, סופר יידיש, מחזאי, סופר עברי, מתרגם ליידיש ולעברית.
לידה |
דצמבר 1876 ניאסוויז', בלארוס |
---|---|
פטירה |
6 במרץ 1945 (בגיל 68) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
מקום קבורה | בית הקברות נחלת יצחק |
שפות היצירה | עברית, יידיש |
קורות חיים
עריכהפלק נולד בעיירה ניאסוויז' שברוסיה הלבנה, בתחום המושב של האימפריה הרוסית (כיום בבלארוס), במשפחה דתית. זכה לחינוך מסורתי בחדר ובישיבה. המשיך בלימודי השכלה כללית, עברית ולשונות אירופה. בשנת 1904 הוסמך כמורה, ונדד בין ערי רוסיה הגדולה, מינסק, וילנה, סנקט פטרבורג, ורשה, כמורה דרדקים.
בעת מלחמת העולם הראשונה ייסד עם אישים נוספים בית ספר מיוחד לילדים יהודים פליטים, בעיר טמבוב. בשנת 1917 השתתף בוועידה הכל-רוסית הראשונה של מורים יהודים, שנערכה בסנקט פטרבורג, ותמך במתן הבכורה בחינוך היהודי ללשון היידיש.
בשנת 1918 נתמנה פלק למפקח על בתי הספר היהודיים באוקראינה שלאחר המהפכה, וכן שימש יועץ לממשלה החדשה באוקראינה בנושאי חינוך יהודי. הוא ייסד בעיר יקטרינוסלב הוצאת ספרים ביידיש, במיוחד לספרות ילדים, בשם "נאטור און מענטש" (יידיש: "הטבע והאדם"), שספריה זכו להצלחה ולתפוצה נרחבת בין הקוראים.
פלק הלפרין פרסם מאמרים רבים, עברית ויידיש, בענייני החינוך היהודי ברוסיה, אוקראינה ושכנותיהן. הוא חיבר, עיבד והציג מחזות, שהמפורסם ביניהם הוא "הורדוס ומרים", שהוצג בתיאטרון "האהל". בשנת 1921 החל לתת דגש לפעילותו בעברית, לימד בסמינר למורים בווילנה, בשתי הלשונות. בשנת 1926 ייסד וערך, עם שלמה בסטומסקי את הדו-שבועון לילדים ביידיש "גרינינקע ביימעלעך" ("העצים הירקרקים").
בשנת 1937 עלה הלפרין לארץ ישראל, השתקע בתל אביב, והתמסר לכתיבת מחזות, מאמרים, שירים וסיפורים בעיתונות העברית, עד מותו. הלפרין היה יוצר פורה, ופרסם כמאה כרכים מיצירתו, בעברית וביידיש, ובהם סיפורים וסיפורי ילדים, מאמרים בענייני חינוך, מקראות בספרות לצעירים, תרגומים רבים ומחזות. ספריו נדפסו כמעט בכל רחבי התפוצה היהודית בעולם: בניו יורק ובתל אביב, בווילנה וביקטרינוסלב, בוורשה ובמוסקבה.
פלק הלפרין תרגם ליידיש ולעברית רבים מסופרי העולם הידועים, בהם ניקולאי גוגול, יאקוב גרים, פרידריך שילר, פלכנוב, לב טולסטוי, קנוט המסון, מארק טוויין, ג'ונתן סוויפט, אוסקר ויילד, אוגוסט סטרינדברג, אלפונס דודה ואחרים.
מספריו
עריכהמספריו בעברית
עריכהלילדים
עריכה- אבא של ניר, סיפור לילדים, אודסה, 1917.
- ספורי פראג, קובץ סיפורים ומסורות-עם מחיי הרב ר’ יהודה ליב ליואי, המהר"ל, מסופרים וערוכים לילדים, ורשה: ברקאי, 1924. (הדפסה נוספת: תל אביב, ש' שרברק, 1955)
- שמשון הגיבור בילדותו, יזרעאל, תל אביב, 1938.
- חכמי חלם, בדיחות והלצות עממיות, מעובד לבני הנעורים על ידי פ’ הלפרן, מצויר על ידי ש’ פיגנבום, יזרעאל, 1961.
- משיח בא, ציורים: משה מטוסובסקי, העורך הפדגוגי: י’ רבקאי, תל אביב, מרגולין, 1944.
למבוגרים
עריכה- בשעת הפנאי, סיפורים, אגדות הלצות ובדיחות, ורשה, 1919.
- שבילים בחול, הוצאת דבר, 1945.
אחר
עריכה- פראקטישע גראמאטיק פון דער יידישער שפראך / פ' היילפערין און מ' וויינרייך, וילנה: קלעצקין, 1928. (מהדורה נוספת: שם, 1931.)
לקריאה נוספת
עריכה- גצל קרסל, לכסיקון הספרות העברית, הוצאת הקיבוץ הארצי, תשכ"ה, עמ' 615–616.
קישורים חיצוניים
עריכה- רשימת הפרסומים של פלק הלפרין, בקטלוג הספרייה הלאומית
- ספורי פראג, ורשה תרפ"ד. במאגר ספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית של פולין.
- פאלק היילפרין, דבר, 7 במרץ 1945 (עם מותו)
- כתבי פלק הלפרין בפרויקט בן-יהודה
- פלק הלפרין (1876-1945), דף שער בספרייה הלאומית
- פלק הלפרין, בלקסיקון הספרות העברית החדשה