פנחס גרייבסקי

סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים

פנחס מרדכי גְרָיֶיבְסקי (לעיתים נכתב גראייבסקי; בכתיב יידי: גראיעווסקי; 13 במרץ 1873, י"ד באדר תרל"ג - 12 במרץ 1941, י"ג באדר תש"א) היה סופר ומתעד חיי היהודים בירושלים.

פנחס גרייבסקי
לידה 13 במרץ 1873
ירושלים, האימפריה העות'מאנית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 12 במרץ 1941 (בגיל 67) עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות היהודי בהר הזיתים עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה ישיבת עץ חיים עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

גרייבסקי נולד וחי בירושלים כל חייו. התחנך בישיבת עץ חיים אצל רבי משה כהנוב. אביו, רבי צבי, היה ממשפחת רבנים וקודם שעלה לארץ לישראל שימש דיין ומורה הוראה בעיר סלונים. לאחר נישואיו, המשיך ללמוד תלמוד ופוסקים והיה מקורב לרבי שמואל סלנט, רבה של ירושלים. בשנת תרנ"ג נעשה לפי בקשת רבי שמואל מסלנט עוזרו של יחיאל מיכל פינס בהנהלת בית החולים ביקור חולים, בו עבד קרוב ל-43 שנים.

בשנת תרנ"ה הצטרף לאגודה הירושלמית של בני היישוב הישן בשם "ישוב ארץ הקודש", שנוסדה במגמה להכשיר בחורי ישיבות לעבודה חקלאית ולעזור להם להתיישב על הקרקע. היה גם חבר בני ברית ומנאמני המזרחי בירושלים. לרעיון יישוב הארץ תרם גם מפרי עטו במאמרים ומחקרים בעיתוני הארץ וחוץ-לארץ ובספר בשם "חיבת ציון".

עד שנת 1932 התגורר בעיר העתיקה, ומשנה זו ועד למותו התגורר בשכונת ימין משה.

נינו הוא פרופסור אייל בן אליהו.

עבודתו התיעודית עריכה

מ-1893 החל ללקט תעודות היסטוריות, זיכרונות אישיים ותולדות משפחות מפורסמות ביישוב הישן, ופרסם מספר רב של פרסומים המכסים היסטוריה מפורטת של היישוב היהודי בירושלים. בתחילת עבודתו פרסם מאמרים קצרים, שמספרם מגיע למאות, על אישי ירושלים, עליהם חתם בשמו או בכינויים: הגפ"ן, פנ"ג בן יאיר, בן שמעי, אבו הירש ופנחס בן יאיר. מתרפ"ג ואילך החל נוקט בשיטה חדשה, מחשש שמא יאבד החומר היקר בעיתונים, והתחיל להדפיסו בחוברות מיוחדות. במשך השנים הספיק להוציא למעלה מ-170 חוברות, המתחלקות לסדרות שונות:

  • "מגנזי ירושלים" - הגדולה בין הסדרות. סדרה הכפולה (58 חוברות) העוסקת באישים ומאורעות, תולדות בתי כנסת ובנייני ציבור, זכרונות וכתבי אמנה, אגרות ושטרות, חרמות והמלצות, מכתבים מאנשי שם, פירמאנים מלכותיים של השלטונות הטורקיים ותעודות ממינים שונים.
  • "אבני זיכרון" - כוללת כתבות וציונים על קירות מוסדות תורה או הקדשים, ועל מצבות.
  • "בנות ציון וירושלים" - סדרה בת שמונה חוברות, מספרת על פעולות צדקה וסעד של נשים עסקניות בירושלים.
  • "רכושנו הרוחני בירושלים" - מונה את מוסדות התורה והסעד בירושלים, תולדותיהם ומצבם.
  • "זיכרון לחובבים הראשונים" - סדרה רבת חוברות (למעלה מ-20) העוסקת בבוני היישוב הישן, בתוכם נמנים מרחיבי תחומה של ירושלים, בוני השכונות מחוץ לחומה, מייסדי פתח תקווה הירושלמיים ועוזריהם. בסדרה זו נכללות גם חוברות על אישים היסטוריים כמו "רמב"ן וירושלים" (4 חוברות), "רבינו עובדיה מברטנורא" ו"תפארת ישראל בארץ ישראל" על רבי ישראל משקלוב.

גם אירועים ועניינים מיוחדים זכו לחוברות, כגון "הארבה בארץ ישראל", "גרי צדק בירושלים", "המלחמה במיסיון", "בתי הדפוס בירושלים", "החרש והמסגר בירושלים" ועוד. כמו כן הקדיש חוברות למשפחות ירושלמיות ותיקות.

את החומר אסף מתוך ארכיונים של יחידים ומוסדות, עיתונים עתיקים וחוברות בלות, כרוזים וגילויי דעת, ומפי עדי ראייה ושמיעה. בנוסף, כתב הספדים על רבנים ואישי ציבור בירושלים, שיצאו הן כחוברות ייעודיות והן כמאמרים בעיתונות.

גרייבסקי היה מקורב הן לרבני היישוב הישן והן לראשי הציונות ואנשי רוח כחיים נחמן ביאליק, אליעזר בן-יהודה והרב קוק.

בשכונת גבעת שאול בירושלים נקרא רחוב על שמו.

מפרסומיו עריכה

  • זיכרון לחובבים הראשונים וטובי עסקני הציבור שבירושלים, ירושלם: דפוס צוקרמן, תרפ"ז - תרפ"ט
  • מגנזי העבר: שתי תעודות היסטוריות לתולדות היישוב היהודי בצפת משנות שע"ב-תקל"ח, ירושלם, דפוס העברי, תרפ"ט
  • מגנזי קדם: תעודות ומקורות מתוך כתבי פנחס בן צבי גרייבסקי, ערך יצחק בק ; התקין והשלים משה שרון. ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשל"ז.
  • מגנזי ירושלים - סדרת חוברות בעריכתו
  • בנות ציון וירושלים, הוצאת יד בן צבי, 2000 - על נשות המעשה של ירושלים
  • אבני זיכרון, ירושלים, דפוס צוקרמן, תרפ"ח - תרצ"ב - העתקת הכתובות ממצבות ואבני זיכרון והקדש בירושלים ומצבות מבתי העלמין שונים ברחבי הארץ
  • אמת מארץ תצמח - סדרת חוברות תרנ"ד - תרנ"ו
  • החרש והמסגר בירושלם: ספר זיכרון להאומנים, בתי המלאכה וחרשת המעשה הראשונים בירושלים מזמן התחלת היישוב של עדת האשכנזים, ירושלם, תר"ץ
  • ספר היישוב, ירושלים, דפוס סלומון, תרצ"ט. נכתב במלאת שמונים שנה ליישוב הירושלמי מחוץ לחומת העיר העתיקה, ועוסק בתולדותיהן ומצבן של שכונות ירושלים לדורותיהן.
  • בית החולים הכללי בקור חולים, סדר החגיגה להנחת אבן הפנה להבניין החדש בקור חולים האספיטאל בתוככי ירושלם
  • מכתבים מארץ ישראל- ספר באידית.
  • חיבת ציון- מאמרים ומחקרים.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ספריו באתר HebrewBooks עריכה