פנטום האופרה (מחזמר)

פנטום האופרה
*The Phantom of the Opera*
	כרזת המחזמר
	כרזת המחזמר
הפקה	אנדרו לויד ובר, החברה לתיאטרון שימושי, קמרון מקינטוש
מילות השירים	צ'ארלס הארט וריצ'רד סטילגו
מבוסס על	רומן האימה הגותי "פנטום האופרה" מאת גסטון לרו
ליברטיסט	אנדרו לויד ובר; צ'ארלס הארט; ריצ'רד סטילגו
דמויות	פנטום האופרה, כריסטין דאי, ראול הוויקונט דה שאני, מאדאם ז'ירי ומג ז'ירי, קרלוטה ועוד
מוזיקה	אנדרו לויד ובר
מקום ההתרחשות	בית האופרה גרנייה בפריז
תקופת ההתרחשות	מספר חודשים במהלך שנת 1881
מדינה	בריטניה
סוגה	מחזמר
הצגת בכורה	1986 ועד היום ברציפות - וסט אנד, לונדון; 1988 ועד היום ברציפות - ברודוויי, ניו יורק ב16.4.2023 ערך המחזמר את הופעתו האחרונה ב ברודוויי, ניו יורק
מספר מערכות	2
שפה	אנגלית
פרסים	זוכה 3 פרסי אוליבייה (בהם המחזמר הטוב ביותר); זוכה 7 פרסי טוני (בהם המחזמר הטוב ביותר)
	www.thephantomoftheopera.com

פנטום האופרה הוא מחזמר מצליח ביותר שעלה לראשונה ב־1986. המחזמר מבוסס על הרומן הגותי "פנטום האופרה" מאת גסטון לרו, העוסק באהבתו הנכזבת של גאון מוזיקלי והנדסי מעוות לזמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה באופרה גרנייה בפריז של המאה ה-19. הוא הולחן בידי אנדרו לויד ובר ומילות השירים נכתבו בידי צ'ארלס הארט(אנ') וריצ'רד סטילגו (אנ'). המוזיקה של ובר משלבת בין מספר סגנונות:

מוזיקה גותית המתבססת על קלידים דומיננטיים ובייחוד עוגב, לצד ליווי קצבי של מוזיקת רוק.
מוזיקה קלאסית ואופרה קלה, כאשר יש שילוב של קטעי כינורות, כלי נשיפה ואופרה.
מוזיקת מחזמר.

המחזמר הופק בידי קמרון מקינטוש (אנ') והחברה לתיאטרון שימושי (אנ'). בהפקה המקורית כיכבו מייקל קרופורד (אנ') (הפנטום), שרה ברייטמן (כריסטין) וסטיב ברטון(אנ') (ראול).

"פנטום האופרה" הוא כנראה המחזמר המצליח ביותר בכל הזמנים: רווחיו מוערכים בלמעלה מ-5.6 מיליארד דולר והוא רץ ברציפות למעלה מ-35 שנה (שיא עבור מחזמר) ועדיין רץ. שיר הנושא של המחזמר "The Phantom of the Opera" זכה לפופולריות רבה ומספר רב של עיבודים וגרסאות כיסוי כולל בסגנונות מטאל.

בעוד שבתיאטראות וסט אנד בלונדון הוא עדיין רץ, בתיאטראות ברודוויי הוא הורד מהבמה באפריל 2023, עקב התמעטות קהל לאור מגפת הקורונה^[2]. המחזמר הציג בניו יורק 35 שנה, ובפני כ-20 מיליון בני אדם והכניס למפיקים יותר מ-1.36 מיליארד דולר^[3].

עלילת המחזמר עריכה

עלילת המחזמר היא עיבוד לעלילת ספרו של גסטון לרו "פנטום האופרה" עם מספר שינויים בעלילה, עקב מגבלות ואילוצים שונים (במה, ליהוק, זמן הצגה מוגבל וכו').

פרולוג עריכה

המחזמר עצמו נפתח במכירה פומבית ("Prologue") המתרחשת זמן רב אחרי התרחשות האירועים, בה ראול דה־שאניי הזקן קונה תיבת נגינה ועליה פסל של קוף עבור אהובתו, כריסטין. את התיבה בנה פנטום האופרה, והמוזיקה שהיא ניגנה הקסימה את כריסטין. במכירה מוכרים גם את הנברשת שהפיל הפנטום וכאשר מרימים אותה אל מקומה בראש תקרת בית האופרה, יש פלאשבק לעבר ואז מתחיל סיפור המחזה ("Overture").

מערכה ראשונה עריכה

האופרה נמכרת לזוג מנהלים חדשים, מר אנדרה ומר פירמין. הללו מגיעים יחד עם הוויקונט ראול דה־שאניי, פטרון האופרה, כדי לעמוד על טיבה של הרכישה. הם מגיעים בדיוק בזמן חזרה לאופרה "חניבעל". הדיווה המפונקת לה־קרלוטה שרה את האריה המרכזית אך מפסיקה באמצע בעקבות "תאונה" שנגרמה, על פי השמועות הרצות בקרב העובדים, על ידי "פנטום האופרה", רוח רפאים מסתורית הרודפת את המקום ומענישה באכזריות את אלה המפרים את דברה. קרלוטה מפסיקה את השיר בזעם, ואחת מהרקדניות (מג ז'ירי) מציעה את כריסטין דאה, רקדנית בינונית אך זמרת מוכשרת, כמחליפה לקרלוטה. כריסטין כובשת את לב כולם ובהופעת הבכורה שלה באופרה הופכת לכוכבת בזירת האופרה של פריז ("Think Of Me").

אחרי ההופעה, מתוודה כריסטין בפני מג על זהותו של המורה שלה לזמרה; לפני מותו, הבטיח אביה של כריסטין שישלח לה את ״מלאך המוזיקה״ שישמור עליה, והיא שומעת את קולו מתוך הקירות בחדרה ומקבלת ממנו שיעורים ("Angel Of Music"). באותו הערב, נכנס לחדרה של כריסטין הוויקונט ראול דה־שאניי, חבר ילדות שלה שהתאהב בה בעקבות הביצוע המרגש של האריה. כריסטין מוקסמת מחיזוריו אך מתחמקת מהצעתו לצאת איתה מפני שהיא מחכה לשיעור מהמלאך שלה ("Little Lotte"). הקול שכריסטין שומעת הוא למעשה קולו של הפנטום, המאוהב בה ונותן לה שיעורים דרך המעברים הסודיים שבקירות. הפנטום, שמקנא בראול, המחזר הצעיר, מתגלה בפני כריסטין כהשתקפות במראה שבחדרה, מתחזה ל״מלאך המוזיקה״ ("The Mirror (Angel Of Music)") ולוקח אותה איתו. הוא מוביל אותה אל משכנו הסודי בלב אגם תת-קרקעי במרתפי בית האופרה ("The Phantom Of The Opera"), ומנסה לשבות את לבה במוזיקה השמיימית שהלחין ("The Music Of The Night"). כריסטין נכבשת בקסמי המוזיקה של הפנטום, אך מגלה את הסוד הנורא שהוא מסתיר מתחת למסכה – פנים מפלצתיות ומעוותות. הפנטום נתקף בהתקף זעם ואומר לכריסטין שעכשיו לעולם לא תוכל להיות חופשייה, אך נרגע ומחזיר את כריסטין לבית האופרה ("I Remember / Stranger Than You Dreamt It"). באותו הלילה, פועל הבמה ג׳וזף בוקה מפחיד את רקדניות הבלט בסיפורים על פנטום האופרה ועל הפלצור שבו הוא הורג את קורבנותיו, אך מאדאם ז׳ירי, הכוריאוגרפית, מזהירה אותו שלא לדבר על הפנטום ("Magical Lasso").

ראול, קרלוטה ומנהליה החדשים של האופרה מקבלים מכתבים מפנטום האופרה, שבהם הוא דורש מהם לשלם לו את שכרו הגבוה, לשמור לו את תא מספר 5, ללהק את כריסטין לתפקיד הראשי באופרה ״איל מוטו״ ואת קרלוטה לתפקיד אילם ("Notes"). קרלוטה מזועזעת מהעלבון שבמכתבים הללו, אך המנהלים מפייסים אותה בהכריזם שלא יכנעו לדרישות הפנטום, שבו הם לא מאמינים, ומלהקים את קרלוטה לתפקיד הראשי ("Prima Donna"). בליל הבכורה של "איל מוטו", מופיע הפנטום ומתרעם על ההתעלמות מדרישותיו. הוא גורם לקרלוטה לקרקר כמו קרפדה במקום לשיר, רוצח את ג׳וזף בוקה באמצעות הפלצור שלו ומפיל את גופתו התלויה אל מרכז הבמה, מה שמתחיל מהומה גדולה בבית האופרה ("Poor Fool, He Makes Me Laugh"). בלב הכאוס, כריסטין בורחת עם ראול אל הגג, מקום בו היא חושבת שהם יהיו בטוחים מעיני הפנטום. שם היא מספרת לו על המפגש שלה עם הפנטום, על פניו המזעזעים ועל המוזיקה המדהימה שכתב ("Why Have You Brought Me Here"). ראול מנסה לשכנע אותה שזה היה רק חלום. השניים מתוודים על אהבתם ("All I Ask Of You"). ללא ידיעתם, הפנטום שמע את כל השיחה שלהם וליבו נשבר בגלל שכריסטין דחתה אותו. הוא נשבע לנקום, ומפיל את הנברשת הגדולה על הבמה בזמן ההשתחוויה ("All I Ask Of You - Reprise").

מערכה שנייה עריכה

המערכה השנייה נפתחת כחצי שנה לאחר אסון הנברשת. בתקופה זו הפנטום לא תקף וכל צוות האופרה בטוחים שניצלו מהרוח הנקמנית ("Entr'Acte"). המערכה עצמה נפתחת בנשף מסכות לרגל השנה החדשה, שבו מתגלה שכריסטין וראול מאורסים בסתר ("Masquerade" - זהו השיר שמנגנת תיבת הנגינה שנמכרה בפרולוג, ומופיעה שוב ושוב לאורך הסיפור). במהלך הנשף מופיע הפנטום, מחופש למוות האדום, הפנטום מכריז בפני המנהלים כי כתב אופרה בשם "ניצחונו של דון חואן" ומאיים שאם לא תופק ותבוצע, יתרחש עוד אסון נורא ("Why So Silent"). מאדאם ז׳ירי מספרת לראול על מוצאו של הפנטום, גאון מוזיקלי, אדריכל וקוסם שהוצג לראווה במופע מוזרויות, עד שברח ונעלם, ומצא מקלט במרתפי האופרה גרנייה. מנהלי בית האופרה, קרלוטה ובן זוגה הטנור אובלדו פיאנג׳י מקבלים פעם נוספת שורה של דרישות מעליבות במכתבים מן הפנטום, שבהם הוא דורש, בין השאר, ללהק את כריסטין לתפקיד הראשי ("Notes"). ראול משכנע את כריסטין להסכים לכך, מתוך כוונה להשתמש בה כפיתיון לפנטום, שיבוא לראות אותה בערב הבכורה. כריסטין מסכימה באי-רצון ("Twisted Every Way"). בזמן שהחזרות לאופרה של הפנטום מתחילות, כריסטין מבקרת בקבר אביה ("Wishing You Were Somehow Here Again"). בבית הקברות, הפנטום מנסה לכבוש את לבה של כריסטין על ידי התחזות למלאך המוזיקה ששלח אביה ("Wandering Child"). כריסטין ניצלת ברגע האחרון בידי ראול, והיא מצידה מונעת מראול להתעמת עם הפנטום ולמות. הפנטום מכריז מלחמה על שניהם ("Bravo, Monsieur").

במהלך הופעת הבכורה של האופרה, רוצח הפנטום את הזמר הראשי אובלדו פיאנג'י ולוקח את מקומו. במהלך דואט מרגש של הפנטום ושל כריסטין, מיטשטשים הגבולות בין יחסי הדמויות שהם מגלמים באופרה לבין היחסים שלהם עצמם ("The Point Of No Return"). בסוף הדואט, הפנטום מבקש פעם נוספת את אהבתה של כריסטין, אך היא מסירה את המסכה שלו וחושפת את פניו המעוותות לקהל המזועזע. מג מוצאת את גופתו המרוטשת של פיאנג׳י, ופעם נוספת נוצרת מהומה באולם. הפנטום מנצל את המהומה וחוטף את כריסטין למאורה התת-קרקעית שלו ("Down Once More"). מאדאם ז'ירי מובילה את ראול למאורה של הפנטום. באותו זמן צוות האופרה והקהל מנסים למצוא את המאורה כדי ללכוד את הפנטום ("Track Down This Murderer").

הסיום עריכה

במאורת הפנטום, מנהלים הפנטום וכריסטין ויכוח נוקב, בו רגשותיה של כריסטין כלפי הפנטום נעים בין כעס, שנאה ורחמים. כאשר כריסטין תוקפת אותו באומרה:

”פַּרצוּפְךָ הַמַּחֲרִיד לֹא מְטִיל (עוֹד) עָלַי אימה
זוֹהי נִשְמַתךָ שבאמת פגומה.”

space

”Your haunted face \ holds no horror for me now
It's in your soul where the true distortion lies.”

כאשר ראול מופיע ומנסה להציל את כריסטין, הפנטום גובר עליו ולוכד אותו בפלצור שלו, ומציב בפני כריסטין אולטימטום: להינשא לו ולחיות איתו לנצח, או שהוא יהרוג את ראול. כריסטין מתלבטת ולבסוף מחליטה להציל את ראול ולחיות עם הפנטום. כריסטין מגייסת את רחמיה כלפי הפנטום ומנסה לגלות כלפיו רוך, חמלה וחיבה כמיטב יכולתה על מנת לחדור אל לבו. היא שרה לו:

”איש הצללים המסכן, בחושך רק סבל למד.
אוכיח לך, חי שמיים, שאינך לבד.”

space

”Pitiful creature of darkness, what kind of life have you known.
God, give me courage to show you: you are not alone.”

ואז מנשקת אותו נשיקה ארוכה. הנשיקה שוברת את לבו של הפנטום והוא פורץ בבכי. כאשר הם שומעים את ההמון שמגיע ללכוד את הפנטום, הוא מחליט לוותר לכריסטין ולתת לה לחיות עם מי שהיא באמת אוהבת. הוא אומר לכריסטין ולראול לשכוח אותו ולברוח. כאשר ההמון בא ללכוד אותו הוא נעלם ואחת הרקדניות (מג ז'ירי) מציגה בפניהם את המסיכה כראייה כביכול למותו.

דמויות עריכה


שם הדמות בעברית	שם הדמות באנגלית	אודות הדמות
פנטום האופרה	The Phantom of the Opera	מהנדס וגאון מוזיקלי מעוות, בעל פנים מכוערות שחי במרתפי האופרה ורודף אותה בדמות רוח רפאים שמענישה בחבלה ו"תאונות" את מי שלא סר למרותה. הפנטום מתאהב בכריסטין דאי ומנסה לפתותה באמצעות המוזיקה שלו. התפקיד הגברי הראשי.
כריסטין דאי	Christine Daaé	זמרת אופרה צעירה, יפה ותמימה שהחלה כרקדנית בלהקת הבלט והופכת לכוכבת בעקבות שיעורי זמרה ופיתוח קול מ"מלאך המוזיקה". התפקיד הנשי הראשי.
ראול הוויקונט דה שאני	Vicomte Raoul de Chagny	אחד מפטרוני האופרה וחבר ילדות של כריסטין, איש אצולה צעיר ויפה תואר. הוא וכריסטין מתאהבים למגינת ליבו של הפנטום.
מאדאם ז'ירי	Madame Giry	הכוריאוגרפית ומנהלת להקת הבלט של האופרה, בפועל משמשת גם כמתווכת ואשת אמונו של הפנטום.
מג ז'ירי	Meg Giry	בתה של מאדאם ז'ירי וחברתה הטובה של כריסטין, רקדנית בלט אף היא.
הדיווה לה קרלוטה	Carlotta	הזמרת הראשית של האופרה, פרימה דונה בעלת גינוני דיווה ואגו מנופח.
אנדרה ופירמין		מנהלי האופרה החדשים.
אובלדו פיאנג'י	Ubaldo Piangi	הזמר הראשי של האופרה ובן זוגה של קרלוטה.
ז'וזף בוקה		פועל במה הקורא תיגר על הפנטום ונהרג על ידו.

הבדלים בין המחזמר לספר עריכה

מלבד הבדלי העלילה הברורים, יש כמה שינויים מהותיים בין הספר של לרו לבין המחזמר של ובר:

דמותו של הפנטום עריכה

בספר, פניו של הפנטום מעוותים לגמרי, והוא מזכיר שלד חולני. במחזמר, רק חצי מפניו מעוות, והוא נפוח, חלק ממוחו חשוף ושתי עיניו בצבעים שונים. על אף שבספר הפנטום נוטה לעטות את המסיכה רק במקרים הדורשים זאת, במחזמר הפנטום עוטה אותה כל הזמן ואף נעזר בפאה.

בספר, הפנטום ידוע בשמו, אריק, וזה השם אשר משתמשים בו כדי לתארו. לעומת זאת, במחזמר הוא מכונה "הפנטום" מהתחלתו ועד סופו.

הדמויות המופיעות עריכה

בניגוד לספר, בו ראול הוא הגיבור, עלילת המחזמר עוקבת אחרי כריסטין.
מנהלי בית האופרה - אנדרה מונשרמיין ופירמין רישאר, קרויים במחזמר אנדרה ופירמין, לעומת הספר בו הם קרויים האדונים מונשרמיין ורישאר.
דמותו של "הפרסי" - דמות מפתח בעלילת הספר, אינה מופיעה כלל בעלילת המחזמר.
מאדאם ז'ירי, הסדרנית, הפכה להיות במחזמר מנהלת הכוריאוגרפיה, ומג ז'ירי, שהוקצה לה תפקיד קטן בספר המקורי, הפכה להיות חברתה הטובה של כריסטין ואחת הדמויות הראשיות.

הבדלים עיקריים בעלילה עריכה

בניגוד לספר, שבו אמנם הפנטום גומר את "דון חואן המנצח", אך לא מעלה אותה, והאופרה המועלית היא האופרה "פאוסט", במחזמר הפנטום דורש להעלות את האופרה, ולתת לכריסטין את התפקיד הראשי. השיר שבו נחטפת כריסטין הוא דואט בין כריסטין לבין הזמר הראשי, ובמצב זה - הפנטום.

הפלת הנברשת, אחד מרגעי השיא של המחזמר והספר כאחד, מתרחשת בספר לאחר שהפנטום גורם לקרלוטה לקרקר - הוא קורא "בשירתה היא עוד תפיל את הנברשת!" והנברשת מתרסקת. במחזמר, אף על פי שקיימת סצנה דומה (אם כי הנברשת מתנדנדת במקום ליפול), הנברשת נופלת לאחר שהפנטום מגלה על אהבתה של כריסטין לראול, ובייאושו מרסק את הנברשת.

שירי המחזמר עריכה

מערכה ראשונה עריכה


מס'	שם השיר בעברית	שם השיר באנגלית	הערות
1	"הפתיחה"	‏"Overture‏"	אוברטורה
2	"חשוב עליי"	‏"Think of Me‏"	כריסטין
3	"מלאך המוזיקה"	‏"Angel of Music‏"	כריסטין, פנטום, מג
4	"פנטום האופרה"	‏"The Phantom of the Opera‏"	דואט בין הפנטום לכריסטין
5	"נעימת הלילה"	"The Music of the Night"	פנטום
6	"אני זוכרת"/"מוזר יותר מאשר חלמת"	"I Remember"/"Stranger Than You Dreamt It"
7	"מכתבים ופתקים"	‏"Notes I‏"	כולם למעט כריסטין
8	"פרימה דונה"	‏"Prima Donna‏"	ההנהלה, ראול, קרלוטה, מג ומאדאם ז'ירי
9	"טיפש קטן, הוא מצחיק אותי"	‏"Poor Fool, He Makes Me Laugh‏"	מקהלה, פיאנג'י, קרלוטה
10	"כל שאבקש"	"‏All I Ask of You‏"	דואט בין כריסטין לראול
11	"הפלת הנברשת" (כל שאבקש – רפריזה)	All I Ask of You" (Reprise)"	הפנטום

מערכה שנייה עריכה


מס'	שם השיר בעברית	שם השיר באנגלית	הערות
1	"נשף מסכות"	‏"Masquerade‏"	הלהקה, הנהלה, ראול, כריסטין, מאדאם ז'ירי ומג
2	"למה כה שקטים"	‏"Why So Silent‏"	הפנטום
3	"מכתבים ופתקים"	‏"Notes II‏"	כולם
4	"מעוות בכל צורה"	‏"Twisted Every Way‏"	כריסטין, ראול
5	"רוצה שתהיה כאן איכשהו שוב"	‏"Wishing You Were Somehow Here Again‏"	כריסטין
6	"ילדה תועה"	‏"Wanderning Child‏"	הפנטום, כריסטין וראול
7	"נקודת האל־חזור"	‏"Point of No Return‏"	הפנטום, כריסטין
8	"שוב נרד" / "רדפו אחרי הרוצח הזה"	‏"Down Once More" \ "Track Down This Murderer"‏	הפנטום, כריסטין, ראול והלהקה
9	"סיום"	‏"Finale‏"	הפנטום, כריסטין

הצלחה והישגים עריכה

המחזמר זכה להצלחה עצומה וחסרת תקדים. עשרות הפקות של הפנטום הועלו ברחבי העולם והפנטום עדיין ממלא אולמות בלונדון ובברודוויי.

המחזמר הועלה לראשונה ב־9 באוקטובר 1986 בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון (Her Majesty's Theatre) ורץ שם עד היום, דבר ההופך אותו למחזמר שרץ הכי הרבה זמן אי פעם: למעלה מ־33 שנה שבה המחזמר מופיע ללא הפסקה. ב־9 בינואר 2006, בהצגה ה־7486 שלו, שבר "פנטום האופרה" את השיא של הריצה הארוכה ביותר בברודוויי, בו החזיק המחזמר Cats (גם הוא של אנדרו לויד ובר). ב-2012 חגג את הופעתו ה-10,000 והיה המחזמר הראשון אי-פעם שעשה זאת.

המחזמר זכה בפרסים הבאים:

פרס טוני למחזמר הטוב ביותר
פרס טוני לשחקן הראשי הטוב ביותר (מייקל קרופורד, הפנטום)
פרס טוני לשחקנית האורחת הטובה ביותר (ג'ודי קיי, קרלוטה)
פרס טוני לבימוי (הל פרינס)
פרס טוני לתפאורה, תאורה ותלבושות

המחזמר מחזיק בשיאים הבאים:

המחזמר הרווחי ביותר אי פעם.
"המאורע הבידורי הרווחי ביותר אי פעם", כאשר הכנסותיו מוערכות בלמעלה מ-5.6 מיליארד דולרים. רק "מלך האריות (מחזמר)" משתווה לו.
המחזמר שרץ ברציפות הכי הרבה זמן, למעלה מ-30 שנה.

תפאורה ואפקטים עריכה

במחזה ישנה תפאורה מורכבת שכוללת אפקטים מיוחדים.

אפקט מרכזי בתפאורה הוא הנברשת, המועלית בתחילת ההופעה אל תקרת האולם ו"מתרסקת" בסוף המערכה הראשונה. הנברשת מורכבת מ-48 נורות ושוקלת כמעט 700 ק"ג.^[4] היא נופלת בעזרת ארבעה כבלים, שניים מאחורי הקלעים ושניים בתקרת האולם, העוזרים לנברשת להתייצב בזמן הנפילה. הנפילה כולה אורכת בין 7 ל-8 שניות. אפקט נפילת הנברשת נחשב לאחד האפקטים המרשימים והאהודים ביותר בברודוויי.^[5]

אנשי צוות ושחקנים בולטים עריכה

את המחזמר כתב והלחין אנדרו לויד ובר. את הליברית ומילות השירים כתבו ריצ'רד סטילגו וצ'ארלס הארט. את הגרסה המקורית בווסט אנד בלונדון ביים הל פרינס. את המחזמר הפיקו ובר, קמרון מקינטוש ו-Really Useful Group. המחזמר עלה לראשונה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון ב-1986 ורץ שם עד היום (נכון ל-2019).

בהפקה המקורית בווסט אנד בלונדון את הפנטום גילם מייקל קרופורד, את כריסטין גילמה שרה ברייטמן, את ראול גילם סטיב ברטון ואת קרלוטה גילמה ג'ודי קיי. קרופורד זכה על תפקידו כפנטום בפרס טוני לשחקן הטוב ביותר. עבור שרה ברייטמן, שהתפקיד של כריסטין נכתב במיוחד עבורה, היווה התפקיד פריצת דרך שהפך אותה לכוכבת בינלאומית ונחשב עד היום לתפקידה הידוע והטוב ביותר.

בעולם עריכה

בפברואר 2019 הושקה הפקה שיצאה לסיבוב הופעות עולמי בכיכובו של ג'ונתן רוקסמאות' (אנ'). סיבוב ההופעות החל במנילה (28.2–7.4) והמשיך לסינגפור ‏(24.4–12.5).‏ ב-12 באוגוסט ההפקה עלתה במשכן לאמנויות הבמה בתל אביב.^[6] בתחילה, תוכננה ההפקה להציג עד לסוף אוגוסט, אך בשל הביקוש הרב נוספות הצגות נוספות גם בשבוע הראשון של ספטמבר. לאחר ההופעה בישראל, ההפקה המשיכה לדובאי (16.10–6.11).

עיבודים נוספים עריכה

המחזמר בקולנוע עריכה

ערך מורחב – פנטום האופרה (סרט)

בשנת 2004 יצא לאקרנים סרט הקולנוע "פנטום האופרה" - עיבוד קולנועי מוזיקלי לגרסת המחזמר של אנדרו לויד ובר בבימויו של ג'ואל שומאכר ובכיכובם של ג'רארד באטלר ואמי רוסום.

Love Never Dies עריכה

ערך מורחב – האהבה לעולם לא מתה

ב-2010 כתב אנדרו לויד ובר המשך למחזמר, המבוסס על הספר "הפנטום של מנהטן" של פרדריק פורסיית'. המחזמר נקרא Love Never Dies ("האהבה לעולם לא מתה") ומתרחש כעשור לאחר עלילת המחזמר המקורי, כאשר כריסטין, בנה, ובעלה ראול הוויקונט דה שאני נוסעים לניו יורק להופעה שהוזמנה על ידי בעל פארק שעשועים וקרקס מסתורי במנהטן/קוני איילנד, שמתגלה כאריק, פנטום האופרה, שניצל את גאונותו להרוויח הון עתק.