פנטזיה מס. 4 בדו מינור (מוצרט)

(מולטימדיה)

פנטזיה מס. 4 בדו מינור K 475 מאת מוצרט

פנטזיה מס. 4 בדו מינור K 475 מאת מוצרט
לעזרה בהפעלת הקבצים

הפנטזיה מס. 4 בדו מינור K 475 היא פנטזיה לפסנתר סולו, שנכתבה על ידי וולפגנג אמדאוס מוצרט ב-20 במאי 1785 בווינה ושהוקדשה לתלמידתו, תרזה פון טראטנר. הפנטזיה פורסמה באותה שנה על ידי המוציא לאור העיקרי של מוצרט בווינה, ארטאריה. היא הופיעה כאופוס 11 יחד עם הסונטה מס. 14 K 457, שנכתבה לפניה, והנחשבת להמשכה הלוגי. נראה שבמכתב שאבד רמז המלחין שראה בפנטזיה מעין פרולוג לסונטה מס. 14 . שתי היצירות קשורות ביניהן לא רק בטונליות שלהן אלא גם באווירה, על אי השקט והסבל המורגשים בה. להבדיל מיצירות קודמות של המלחין, פנטזיה זאת נכתבה מלכתחילה לפסנתר ולא לצ'מבלו ועל כן צליליה נשמעים כספציפיים לפסנתר. מוצרט מנצל את יכולות הגוון של הכלי ומכניס ליצירה אפקטים כרומטיים מיוחדים.

עטיפת המהדורה הראשונה של הפנטזיה בדו מינור K 475 ושל הסונאטה בדו מינור מס.14 K 457 מאת מוצרט, הוצאת ארטאריה, וינה 1785
מוצרט בשנת 1781
טראטנרהוף בווינה

היסטוריה עריכה

תרזה פון טראטנר הייתה תלמידתו של מוצרט החל מדצמבר 1781. בעלה היה מוציא לאור ובינואר -ספטמבר 1784 היה בעל דירה שאותה השכיר למלחין בבניין הקרוי טראטנרהוף ברחוב גראבן בווינה (לימים הבית 591–596, שנהרס בשנת 1911) . בני הזוג טראטנר היו הסנדקים של ארבעת ילדיו של מוצרט.

מבנה עריכה

היצירה כוללת חמישה חלקים - במקצבים איטיים ומהירים לסירוגין: אדאג'ו, אלגרו, אנדנטינו, פיו אלגרו ואדאג'ו=טמפו פרימה ("מקצב כמו בהתחלה"). יש לה מהלך מעגלי. המוטיב ההתחלתי (adagio) בדו מינור מתבסס על האקורד היסודי ומזכיר את הנושא מן ה"קיריה" שבמיסה סולמניס בדו מינור K 139 שהלחין מוצרט כשהיה בן 12 וממשיך אל נושאים שהטונליות שלהם מתרחקת כל הזמן מזו שבבסיס כדי להתעכב אחר כך בקטע לירי ארוך ברה מז'ור. אחר כך בא קטע allegro בעל טונים דרמטיים (מלה מינור דרך סול מינור, פה מז'ור עד לפה מינור) וקטע andantino בעל מקצב לירי וקודר בסי במול מז'ור עם שינויים מפתיעים בדינמיקה. הקטע più allegro ברה מינור, ממשיך בחומר שבאנדנטינו, אולם באווירה שונה, עם משפטים קצרים ושבורים המובילים אל ה adagio השני. כאן חוזר החומר ההתחלתי עם הרמוניות המעניקים לקטע טונים קודרים. כשנראה שהמהלך מסתיים בהשלמה מופיעה התפרצות סופית הדוחה את פתרון המתחים (אולי לקראת ההמשך בסונטה)

משך היצירה:כ-12 דקות.

בדומה ליצירות רבות לפסנתר הפנטזיה בדו מינור היא מאוד תובענית. בה מצאה ביטוי "היכולת הגאונית לאלתור של מוצרט, מחוזקת גם על ידי שפה מוזיקלית חופשית ונועזת כאחד"[1] .

קישורים חיצוניים עריכה

לקריאה נוספת עריכה

  • Adelaïde de Place en François René Franchefort (dir) Guide de la Musique du piano et de clavecin, Fayard 1987 p.546
  • William Cowdery (Editor), Neal Zaslaw (Editor) The Compleat Mozart: A Guide to the Musical Works of Wolfgang Amadeus Mozart 1991

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Adelaïde de Place1987