פנימיית דארנא

דארנא היא פנימיה בישראל לנערים בסיכון, שהוקמה בשנת 2015 על ידי עמותת דארנא-בית בטוח לנוער בסיכון.[1] הפנימייה ממוקמת בתוך מתחם המרכז האקדמי רופין בכפר מונש שבעמק חפר.

פנימיית דארנא - בית בטוח לנוער בסיכון
לוגו פנימיית דארנא

הפנימייה מיועדת לנערים בגילאי 14 עד 19, הנמצאים בסיכון גבוה ומופנים על ידי משרד הרווחה ובתי המשפט בהתאם ל"חוק הנוער".

דארנא פועלת לפי תפיסה שיקומית משולבת שנועדה להגדיל באופן משמעותי את סיכויי הנערים להשתקם ולהשתלב בחברה.

רקע עריכה

עמותת דארנא, שהוקמה בשנת 2011, שמה לה למטרה להעניק תשומת לב פרטנית ותמיכה אישית לנערים בסיכון גבוה במיוחד ולהגדיל באופן משמעותי את סיכוייהם להשתקם ולהשתלב בחברה באמצעות הקמת מסגרת בעלת תפיסה חינוכית שיקומית כוללת.

בשנת 2015 פתחה העמותה את פנימיית דארנא שפעלה במושב חבצלת השרון. בקיץ 2020 עברה הפנימייה למשכן קבוע הממוקם במתחם המרכז האקדמי רופין. מבנה הפנימייה תוכנן ונבנה בהתאמה לצורכי הנערים והטיפול בהם.

את העמותה והפנימייה מובילים תומר בוהדנה ואודי גלברד. תומר בוהדנה, מנהל הפנימייה ומתווה הדרך החינוכית-טיפולית שלה, הוא איש חינוך שגדל בעצמו במוסדות מחוץ לבית.[2][3] אודי גלברד, יו"ר הוועד המנהל של העמותה, פרש מתפקידים בכירים בשוק ההון ופנה להתנדבות למען נערים בסיכון[4]

הפנימייה יכולה לקלוט עד 24 נערים ומפוקחת על ידי רשות חסות הנוער.

עמותת דארנא פועלת על-פי תו "מידות" לאפקטיביות.[5]

הנערים בדארנא עריכה

הנערים בדארנא, בני 14 עד 19, מופנים לפנימייה על ידי משרד הרווחה ובתי המשפט מתוקף "חוק הנוער".

רבים מהם חסרי עורף משפחתי ונפלטו ממסגרות חינוך ושיקום אחרות. חלקם עברו על החוק וסובלים מקשיי הסתגלות ומפערים לימודיים גדולים.

התפיסה החינוכית-טיפולית עריכה

הגישה החינוכית-טיפולית בדארנא היא ייחודית ומבוססת על ה"קרימינולוגיה החיובית" הגורסת כי ניתן להשפיע על ההתנהגות באמצעות חוויות חיוביות וחשיפה לנדיבות, כמיטיבים ומוטבים. זאת בשונה משיטות הטיפול המקובלות המתמקדות במאפיינים שליליים ובהתנהגות לא נורמטיבית.[6]

בהתאם לתפיסה החינוכית-טיפולית, פותחה בדארנא תוכנית שיקום המשלבת השכלה עיונית או מקצועית והעצמה אישית. התכנית מותאמת לכל נער באופן פרטני.

תוכנית השיקום מעניקה לנערים כלים להתמודדות עם קשיים פיזיים ומנטליים וערכים של אהבת הארץ. היא מסייעת להם לחוות הצלחה ולשקם את האמון שלהם בעצמם. השינוי החיובי בדימוי העצמי משפיע על התנהגותם והישגיהם במישור החברתי והלימודי. הנערים מפתחים אחריות אישית ולומדים להתחשב באחר ולצמוח כאנשים אחראים התורמים לסביבה.

תוכנית ההשכלה עריכה

תוכנית ההשכלה מיועדת להחזיר את הנערים למעגל הלימודים ומסייעת להם להשלים 10 שנות לימוד או 12 שנות לימוד, לקבל תעודת סיום מוכרת של משרד החינוך או תעודה מקצועית טכנולוגית, וכן לגשת לבחינות בגרות ולסיים את הלימודים עם תעודת בגרות מלאה.

הלימודים מתקיימים בכיתות לימוד הנמצאות בתוך הפנימייה. צוות ההוראה כולל מורים מטעם משרד החינוך/תוכנית היל"ה, מורים מתגברים מטעם העמותה וקבוצת מתנדבים המעניקים לנערים תגבור פרטני.

תוכנית ההעצמה האישית עריכה

תוכנית ההעצמה האישית היא תוכנית התערבות טיפולית המיועדת לחולל שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות של הנערים באמצעות התנסות במגוון פעילויות מאתגרות וצבירת חוויות חיוביות. 

הנערים נוטלים חלק בפעילות שבועית מחוץ לכותלי הפנימייה הכוללת רכיבה על סוסים וטיפול בהם בחוות סוסים טיפולית, ליווי ילדים בעלי צרכים מיוחדים המגיעים לחווה הטיפולית, התנדבות במקלט לחיות פגועות ונטילת חלק בשיקומן, רכיבה על אופני שטח, גלישת גלים והתמודדות עם הים, מסעות ניווט רגלי אתגרי בשטח, אימוני כושר ופעילות הכנה לגיוס לצה"ל

בין כותלי הפנימייה מתקיימת "תוכנית 12 הצעדים" שנועדה להתמודד עם בעיות התמכרות והתנהגויות מסוכנות.

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ עמותת דארנא בגיידסטאר-אתר העמותות של משרד המשפטים
  2. ^ תומר בוהדנה התפרסם לאחר שנפצע במלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, בהיותו מפקד פלוגת צנחנים. הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ומנהל עסקים, תואר שני במדע המדינה, תעודת הוראה ותעודת ניהול מוסדות חינוך.
  3. ^ ראיון עם תומר בוהדנה, באתר ערוץ הוט 3, "סוגרים חשבון", ‏19.10.2020
  4. ^ * אודי גלברד עבד שנים רבות בשוק ההון ובתפקידו האחרון היה מנכ"ל חברת "אופנהיימר בע"מ". הוא עזב את העולם הפיננסי ופנה לעבודה התנדבותית עם נוער בסיכון. בעל תואר ראשון בכלכלה, תואר שני במנהל עסקים ועשה הסבת אקדמאים להוראה
    *   ראיון עם אודי גלברד, הרדיו החברתי הראשון, 25.7.2018
    *   מירב ארלוזורוב, הוא היה אחד הברוקרים העשירים בישראל - ואז מצא אתגר אכזרי לא פחות, באתר TheMarker‏, 15 באפריל 2022
  5. ^ תו "מידות" לדארנא
  6. ^ נתי רונאל, אתי אלישע, מעבר לאופק: לקראת קרימינולוגיה חיובית, קרימינולוגיה ישראלית ב, 2013, עמ' 7-37