פסבדו-דיוניסיוס האראופגיטי
פסבדו-דיוניסיוס האראופגיטי (ביוונית: Διονύσιος ὁ Ἀρεοπαγίτης), כלומר "איש אראופגוס", היה תאולוג נוצרי ופילוסוף בסוף המאה ה-5 וראשית המאה ה-6. סדרת כתביו נקראת הקורפוס הדיוניסאי (Corpus Areopagiticum או Corpus Dionysiacum) משום שהמחבר מציג עצמו בשם עט בדוי: "דיוניסוס", אתונאי שהתנצר המוזכר בברית החדשה.[1] ואכן, העובדה שהכתבים הוצגו כאילו הם שייכים לעשורים המוקדמים של ראשית הדת הנוצרית העניקה להם סמכות גדולה בעיניהם של תאולוגים במזרח ובמערב המרחב הנוצרי. הכתבים של פסבדו-דיוניסוס ותורתם המיסטית התקבלו במזרח הן על ידי הכלקדונים והן על ידי מתנגדיהם המיאפיזיטים. השפעתם הייתה רבה גם במיסטיקה הנוצרית המערבית של ימי הביניים המאוחרים, ובמיוחד בהגותו של מייסטר אקהרט. החל מהמאה ה-15 ואילך, עם גילוי העובדה שהמדובר בפסאודואפיגרפיה אשר לאמיתו של דבר שייכת לתקופה מאוחרת בהרבה, פחתה השפעת הכתבים של פסיאודו-דיוניסוס. אולם כיום שב וגבר עניין מחקרי מחודש בכתבים הללו.
| לידה |
המאה ה־5 כנראה  |
|---|---|
| פטירה |
המאה ה־6 כנראה |
| מדינה |
האימפריה הביזנטית |
| תקופת הפעילות |
המאה ה־5 – המאה ה־6 (כ־100 שנה) |
| השקפה דתית |
הכנסייה הקתולית |
  | |
מקורותיו ההגותיים עריכה
כתביו של פסבדו-דיוניסוס עוסקים במיסטיקה ומושפעים מאוד מן ההגות הנאו-פלטונית. כך למשל, הוא משתמש במשל של פלוטינוס אודות האמן המפסל החותך החוצה את כל מה שאיננו מתאים לדמות המפוסלת שהוא טורח בהכנתה. הכתבים משקפים גם את היכרותו עם כתביו של פרוקלוס. השפעות ניכרות אחרות על פסבדו-דיוניסוס הם כתביהם של קלמנט מאלכסנדריה, שלושת אבות הכנסייה מקפדוקיה (בסיליוס הגדול, גרגוריוס מנזיאנזוס ובמיוחד גרגוריוס מניסה (אנ')), אוריגנס ואחרים.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ הברית החדשה, מעשי השליחים, פרק י"ז, פסוק 34.
