פסוטה

מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל

פַסוּטָהערבית: فسّوطه) היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. הכפר שוכן בגליל העליון, בגובה של 600 מטר מעל פני הים. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1965.

פסוטה
הכניסה לפסוטה
שם בערבית فسّوطه
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הצפון
מעמד מוניציפלי מועצה מקומית
ראש המועצה אדגאר דכואר
גובה ממוצע[1] ‎567 מטר
סוג יישוב יישוב 2,000‏–4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אפריל 2024 (אומדן)[1]
  - אוכלוסייה 3,276 תושבים
    - דירוג אוכלוסייה ארצי[2] 245
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎0.3% בשנה
  - צפיפות אוכלוסייה 296 תושבים לקמ"ר
    - דירוג צפיפות ארצי[2] 202
תחום שיפוט[3] 11,080 דונם
    - דירוג ארצי[2] 126
33°02′55″N 35°18′35″E / 33.0484843513383°N 35.309792203686°E / 33.0484843513383; 35.309792203686
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[4]
6 מתוך 10
    - דירוג ארצי[2] 103
מדד ג'יני
לשנת 2019[3]
0.3819
    - דירוג ארצי[2] 176
לאום ודת[3]
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל[3]
גילאי 0 - 4 7.2%
גילאי 5 - 9 7.7%
גילאי 10 - 14 6.4%
גילאי 15 - 19 6.6%
גילאי 20 - 29 15.6%
גילאי 30 - 44 21.5%
גילאי 45 - 59 18.8%
גילאי 60 - 64 5.0%
גילאי 65 ומעלה 11.2%
לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך[3]
סה"כ בתי ספר 1
–  יסודיים 1
תלמידים 410
 –  יסודי 410
מספר כיתות 16
ממוצע תלמידים לכיתה 26.1
לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל פסוטה נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

פסוטה מזוהה עם "מפשטה" היישוב העברי הקדום מימי המשנה והתלמוד. לאחר המרד הגדול ברומאים וחורבן הבית השני שימשה "מפשטה" מושב למשפחת הכהנים חרים מכ"ד משמרות הכהונה הנזכרת בקינה של רבי אלעזר הקליר. בחצר הכנסייה נתגלו שרידים של בית כנסת.

פסוטה ומעיליא הם שני הכפרים הערביים היחידים בישראל שרוב מוחלט של תושביהם (למעלה מ-99%) הם ערבים-נוצרים.

היסטוריה

עריכה

חוקר ארץ ישראל הצרפתי-קתולי ויקטור גרן ביקר בפסוטה בשנת 1870, וכתב כי בכפר מתגוררות כ-20 משפחות נוצריות מהזרם היווני אוניאטי. הוא מצא בכפר שרידים עתיקים ובהם כתריסר גתות כמעט שלמות, שעתה היו נטושות, כך שהתושבים מסתפקים באכילת הענבים הבשלים. בנוסף, בכנסייה של הכפר, הוא הבחין בכותרת עמוד אותה תיארך לתקופה הביזנטית, ומשקוף עם תבליט מעוטר. הוא הציע כי זהו הכפר Fascoe מתקופת מסעי הצלב, ועל בסיס הממצאים שגילה במקום, גרס כי הוא נבנה על שרידיה של עיירה קדומה.[5]

בשנת 1948 היה אמור הכפר להיות מפונה ביחד עם הכפרים איקרית ובירעם אולם מפקד הפלמ"ח שהיה אמור לבצע את הפינוי סירב.

בדצמבר 1949 הוכנה תוכנית לגירוש אנשי הכפר, יחד עם יישובים ערביים נוספים, אך היא לא יצאה לפועל עקב התנגדותם של משה שרת ואליעזר קפלן.[6]

אוכלוסייה

עריכה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אפריל 2024 (אומדן), מתגוררים בפסוטה 3,276 תושבים (מקום 245 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎0.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 76.9%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 7,431 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).[7]

נכון לסוף שנת 2021, כ-99% מכלל תושבי הכפר הם ערבים-נוצרים מהזרם המלכיתי-יווני-קתולי.

אישי ציבור מן הכפר

עריכה
  • הסופר אנטון שמאס נולד בכפר וגדל בו עד גיל 12 כשעבר עם משפחתו לחיפה.
  • עורך הדין ואיש אש"ף, סברי ג'ריס, נולד בכפר וגדל בו.
  • המשוררת נידאא ח'ורי נולדה בכפר בשנת 1959.
  • הצייר-אמן מיכאל חלאק נולד בכפר בשנת 1975.
  • עורך הדין מטאנס שאער נולד בכפר בשנת 1954.
  • בשנת 1960, במסגרת הכשרתו כמרגל, נשלח אלי כהן לתקופה של מספר שבועות לכפר, ולן אצל בעלת בית ממוצא סורי. שם למד אורחות חיים ופולקלור, תרבות ובישול. הוא הופיע בכפר בסיפור כיסוי של פליט ממצרים בשם הבדוי פתחי נאסר וכונה על ידי אנשי הכפר שבאו במגע איתו בשם פתחי אל מאסרי (פתחי המצרי).

לקריאה נוספת

עריכה

קישורים חיצוניים

עריכה
  מדיה וקבצים בנושא פסוטה בוויקישיתוף

הערות שוליים

עריכה
  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אפריל 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ 1 2 3 4 5 לטבלת הדירוג המלא.
  3. ^ 1 2 3 4 5 הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
  4. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  5. ^ ויקטור גרן, תרגום: חיים בן־עמרם, תיאור גיאוגרפי, היסטורי וארכיאולוגי של ארץ ישראל, כרך ז': הגליל (ב), ירושלים: יד יצחק בן־צבי, תשמ"ז, עמ' 36
  6. ^ חורפיש הייתה בתכנית המגורשים מישראל, באתר "פורטל הכרמל והצפון", ‏9 באוקטובר 2017
  7. ^ פרופיל פסוטה באתר הלמ"ס
 
הכנסייה בפסוטה